מ' היה במטוס בדרכו חזרה לביתו שבדרום אפריקה כאשר שרת החוץ של המדינה נדלי פנדור, החריפה את הטון העוין שלה ממילא כלפי ישראל ואיימה שאזרחים דרום אפריקאיים שלחמו בעזה בשורות צה"ל, יעצרו עם שובם למדינה. דרום אפריקה היא כזכור המדינה שעומדת מאחורי התביעה נגד מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג וגם עבור משרד החוץ שלה זה לא היה האיום הראשון. כשנחת, מ' הפעיל את הטלפון וזה היה מוצף בהודעות מודאגות. "קיבלתי הרבה מאוד הודעות מחברים בישראל ששאלו אם אני בסדר, ואם לא נעצרתי", הוא מספר בשיחה עם שומרים. 

אחיו של מ', שנלחם גם הוא בעזה, מספר כי לא רצה להלחיץ את אחיו ונמנע מלשלוח לו הודעות. "רציתי שהוא יעבור את ביקורת הדרכונים בלי חששות ובשיא הביטחון העצמי", מסביר האח. 

מ' יצא בשלום משדה התעופה, ושוהה מאז אצל משפחתו שעמה לא נפגש במשך תקופה ארוכה, בין היתר בשל שירות המילואים הממושך שעשה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. החשש לא מרפה ממנו: "זה לגמרי אפשרי להיעצר עכשיו, כי הבחירות בדרום אפריקה מתקרבות, והם אולי ירצו לעשות את זה בשביל הקולות", הוא אומר. "אני צריך לשקר להרבה אנשים לגבי איפה הייתי בחצי שנה האחרונה, כי אני לא רוצה שיעצרו אותי. לא סיפרתי כמעט לאף אחד שהייתי בישראל ושהייתי במלחמה וכל זה. אני כן מספר על זה לחברים קרובים, שיודעים שאסור להם לספר לאף אחד. אני מקווה שאף אחד לא יגיד שום דבר ואף אחד לא יגלה, אבל אני צריך לחשוב על זה כל יום". 

באחד הסרטונים שהפיץ הארגון הפרו-פלסטיני הוא מציג תמונות של דרום אפריקאים במדי צה"ל לצד הודעתה של השרה, ומאיים עליהם באקט של טרור פסיכולוגי: "אנחנו מוכנים. כשתחזרו הביתה, נעצור אתכם"

נציגי צה"ל אמנם המליצו ל-מ' שאולי מוטב שלא יחזור לדרום אפריקה בעת הזאת, אבל אחרי המלחמה הוא רצה לפגוש את המשפחה. "במלחמה אתה לא יודע מה יקרה מחר, אז החלטתי לקחת את הסיכון", הוא אומר. לעומתו, חבריו שמחזיקים כמוהו באזרחות כפולה - ישראלית ודרום אפריקאית - חוששים כעת לחזור הביתה. "הם רוצים לבוא ולבקר את המשפחות, ושואלים אותי אם זה בטוח ואם לבוא עכשיו, ואם עושים משהו". 

ללחץ הכבד גם כך, מוסיף גם פעולותיו של ארגון פרו-פלסטיני שמשתמש בפרסומים במדיה החברתית על מנת לזהות חיילים, בהליך חושפני שנקרא דוקסינג, כפי שנחשף לאחרונה בשומרים. באחד הסרטונים שהפיץ הארגון הוא מציג תמונות של דרום אפריקאים במדי צה"ל לצד הודעתה של השרה, ומאיים עליהם באקט של טרור פסיכולוגי: "אנחנו מוכנים. כשתחזרו הביתה, נעצור אתכם". 

השמות המופיעים מתחת לתמונות החיילים במדים מסגירים את זהותם ומציבים אותם בסכנת מעצר. כדי לצמצם את הסיכון הזה מ' מחק את כל התמונות מחשבון הפייסבוק שלו ונפטר גם מכמה מאות עוקבים באינסטגרם שאינו בוטח בכם, אולם כמה מחבריו מופיעים בסרטון שהופץ והפך לוויראלי ולפיכך נמצאים גם בסכנת מעצר אם ינחתו בדרום אפריקה. 

"במצב הנוכחי אתה לא רוצה שיתפסו אותך כאן בתור ישראלי", אומר אחיו של מ', כאשר גם מומחים למשפט בינלאומי עמם שוחח שומרים, מצדדים בכך ואומרים כי לחיילים כמו מ' עדיף להימנע בשלב הזה מביקור במולדתם. לא מדובר בעניין של מה בכך: רבים מהם הם חיילים בודדים שהגיעו לישראל כשמלאו להם 18 כדי לשרת בצה"ל. הם לא בהכרח תכננו לעשות עלייה ולעזוב את ארצם ומשפחתם, ודאי שלא בגפם. 

"אני צריך לשקר להרבה אנשים לגבי איפה הייתי בחצי שנה האחרונה, כי אני לא רוצה שיעצרו אותי. לא סיפרתי כמעט לאף אחד שהייתי בישראל ושהייתי במלחמה וכל זה. אני מקווה שאף אחד לא יגיד שום דבר ואף אחד לא יגלה, אבל אני צריך לחשוב על זה כל יום"

"החוק נגד שכירי חרב" בדרום אפריקה

העניין של דרום אפריקה באזרחיה בעלי האזרחות הישראלית, לא החל ב-7 באוקטובר, כפי שמסביר בשיחה עם שומרים עו"ד דוד בנימין, מומחה למשפט בינלאומי, ששימש בעבר יועץ משפטי בכיר לצה"ל. לדבריו, הליכים משפטיים נגד בכירים ואנשי צבא ישראלים אינם עניין חדש: עוד לפני מתקפת הטרור הכינה דרום-אפריקה רשימה ובה 73 חיילי צה"ל בעלי אזרחות כפולה, ובכללם בנימין עצמו, ואף שקלה לנקוט נגדם הליכים משפטיים. החיילים הללו לא לבד: נבחרי ציבור וקצינים בכירים נתקלו באירועים מסוג זה בעולם, ובהם שרת החוץ לשעבר ציפי לבני וצו מעצר שהוצא נגדה בבריטניה לפני כ-15 שנה, או אלוף פיקוד דרום לשעבר דורון אלמוג, גם כן בבריטניה וגם כן באיום בהעמדה לדין בגין פשעי מלחמה על רקע זיקה לפעולות צבאיות קודמות בעזה. 

אחת ההתפתחויות במלחמה הנוכחית היא, ש"יש יותר ויותר עניין בחיילים זוטרים שפרסמו דברים ברשתות החברתיות", אומר פרופ' שני. "שימוש כזה בפלטפורמות מקוונות מאפשר לקשור בין חיילים יחידים לבין מעשים ספציפיים ולאתר בעלי אזרחות זרה"

במלחמה הנוכחית הטון כאמור רק החריף. החיילים מצדם "מסייעים" בעקיפין "להפליל את עצמם", כאשר הם מפרסמים בטיקטוק, באינסטגרם וברשתות אחרות סרטונים העלולים לשמש ראיות נגדם. "זה בפירוש לא עוזר", מציין בנימין. "יש ארגונים שעושים תחקיר באינטרנט כדי לנסות לברר מי חייל ומי לא".

גם פרופ' יובל שני, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית, מציין כי אחת ההתפתחויות במלחמה הנוכחית היא, ש"יש יותר ויותר עניין בחיילים זוטרים שפרסמו דברים ברשתות החברתיות. שימוש כזה בפלטפורמות מקוונות מאפשר לקשור בין חיילים יחידים לבין מעשים ספציפיים ולאתר בעלי אזרחות זרה כדי לנסות לפעול נגדם באמצעים משפטיים".

אמנם, מומחים מטילים ספק בתשתית המשפטית שמאחורי ההצהרה הדרום אפריקאית, בין היתר משום שדרום אפריקה אינה אוסרת על אזרחיה לשרת בצבאות זרים. לאור זאת, ואף שיש פעילים הטוענים כי יש להפעיל נגד חיילי צה"ל הדרום אפריקאים את "החוק נגד שכירי חרב", בנימין מזכיר כי בשנים האחרונות כ-1.7 מיליון בעלי אזרחות דרום אפריקאית שירתו בצבאות זרים, כך שהניסיון להפעיל את החוק אך ורק נגד חיילי צה"ל עשוי להצטייר כ"סלקטיבי ביותר".

שני מוסיף, כי "הרעיון שלפיו עצם השירות בצבא הוא פשע לפי החוק המקומי הוא בעייתי מאוד בהינתן החוק הבינלאומי לזכויות אדם, בייחוד במקרה של מדינה כמו ישראל, שהשירות הצבאי בה הוא חובה. נראה שהגישה הדרום אפריקאית אינה עולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי בהקשר של זכויות אדם". אל סרטוני הרשת של החיילים מתייחס שני ואומר כי אף שהם סרי טעם, הם אינם בהכרח חוצים את הסף המצדיק העמדה לדין בגין פשעי מלחמה.

האם כל זה אומר שלא ימצא קורבן להעמדה כזאת לדין, גם לצורך תקשורתי? התשובה היא שלא בלתי מתקבל על הדעת שבעתיד הקרוב אכן ייפתחו כמה הליכים נגד חיילים, כאשר גם אם מספר התביעות בפועל יהיה מצומצם, די יהיה כדי להניח את דעתם של פעילים פרו-פלסטינים התומכים בצעדים כאלה. 

"אני חושב שהעמותות בתחום רוצות שלפחות כמה תיקים יתחילו להתנהל", אומר שני. "מספיק שיפתחו הליכים במקרה אחד, כדי לעורר דיון וליצור איזושהי הרתעה", מציין שני. בנימין טוען כי גם אם חייל צה"ל ייעצר בדרום אפריקה, לא ברור אם התביעה אכן תצליח, ואף על פי כן יהיה בכך משום מסר משמעותי לחיילי צה"ל בעלי אזרחות כפולה: מוטב לא לחזור הביתה.

אחד הגורמים הבולטים במאמץ האנטי-ישראלי הוא חבר הפרלמנט הצרפתי תומה פורטה. בשיחה עם שומרים הוא אומר, כי הוא "דורש פעולות חקירה נחושות כדי לקבוע בדיוק מה הייתה מעורבותם של החיילים ולהעמיד אותם לדין אם הם אשמים"

חבר הפרלמנט שדורש העמדה לדין בצרפת

דרום אפריקה היא אמנם הסמן הימני בכל הקשור למאבק הדיפלומטי בישראל מאז מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר, אבל היא כאמור אינה לבד. צרפת אמנם סייעה רק בימים האחרונים בבלימת מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, אולם בכובע אחר שלה, לא אחר מאשר שר החוץ סטפן סז'ורנה כבר ציין זה מכבר, כי מערכת המשפט הצרפתית ערוכה לנקוט צעדים "בגין פשעים שאזרחי צרפת ביצעו מחוצה לה, ובכלל זה בהקשר של הסכסוך המתמשך". כאשר מביאים בחשבון שההערכות הן שבצה"ל משרתים כ-4,000 בעלי אזרחות צרפתית – קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר של בעלי אזרחות זרה שאינה אמריקאית - לא מדובר בעניין של מה בכך. 

אחד הגורמים הבולטים במאמץ האנטי-ישראלי הזה הוא תומה פורטה, חבר פרלמנט צרפתי מהצד השמאלי ביותר של המפה הפוליטית, שמנסה להעמיד לדין ישראלים בעלי אזרחות צרפתית. בשיחה עם שומרים הוא אומר, כי הוא "דורש פעולות חקירה נחושות כדי לקבוע בדיוק מה הייתה מעורבותם של החיילים ולהעמיד אותם לדין אם הם אשמים". פורטה מבקש גם לבטל את ההסכם בין ישראל לצרפת המאפשר לאזרחים צרפתים להתגייס לצה"ל, ומציין כי בקשות לחקירה נגד חיילים ישראלים-צרפתים התקבלו במשרדו של התובע הכללי הצרפתי והועברו למשרדו של התובע לענייני טרור, המוסמך לפתוח בחקירות.

אף שההליכים צפויים לקחת זמן בלתי מבוטל, פורטה הדגיש כי במהלך המלחמה שינתה ממשלת צרפת את עמדתה בנושא: עמדתו המקורית של משרד החוץ הצרפתי הייתה כי לא יחקור חיילים ישראלים-צרפתים, אך באחרונה ציין כי הוא מוסמך לבחון את פעולותיהם בעזה. בד בבד, הפעולות שנקט פורטה כדי לפתוח בהליכים משפטיים הבהירו גם את המגבלות של פתיחה בחקירות בהתבסס רק על פרסומים ברשתות החברתיות – זאת, לנוכח שגיאות משמעותיות בכמה תיקים. 

כך למשל, לאחר שפורסם סרטון המציג חייל ישראלי דובר צרפתית, אשר סיפר לכאורה בגאווה על העינויים שעבר מחבל חמאס בידי צה"ל, פורטה השתמש במידע שגוי באשר לזהות את אותו החייל, והאשים אזרח יהודי צרפתי, שאין לו כל קשר לצה"ל. אותו אדם נפל קורבן למתקפת רשת, לאיומים על חייו ואף נדרש להגנה משטרתית, לאחר שפורטה חשף את זהותו בפני עוקביו הרבים במדיה החברתית. בהמשך, לאחר שנוכח שטעה באדם, פורטה מצא את האדם הנכון ופנה לתובע הצרפתי בבקשה שיפתח בהליכים נגדו. מקרה שמדגים את פוטנציאל הנזק שעלול לחולל פוסט, שלא לומר תביעה והעמדה לדין. 

"הגעתי להולנד ביום שישי ובשבת בבוקר התקשרו אלינו מהשגרירות הישראלית ואמרו לנו להישאר בחדר, כי הוגשה תלונה למשטרה בהולנד", מספר רפפורט שמחזיק גם באזרחות אמריקאית. זמן קצר לאחר מכן עזבו רפפורט וחבריו את הולנד, אבל "ההליכים שם נמשכים"

איש חיזבאללה והארגון שפועל בהולנד 

מדינות נוספות שבה ישראלים בעלי אזרחות כפולה נפלו קורבן לתלונות ואיומים הן הולנד ובבלגיה, בשני המקרים ברוח גבית של ארגונים פרו-פלסטיניים הדוחפים להליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל. אחד הארגונים הללו, "תנועת ה-30 במרץ" שמו, היה נמרץ במיוחד ולטענתו הגיש לרשויות בהולנד תלונות רשמיות לחקור למעלה מ-17 חיילי צה"ל בעלי אזרחות הולנדית בחשד שלקחו חלק ב"פעולות של רצח עם". בראש הארגון עומד דיאב אבו ג'הג'ה, יליד לבנון שציין כי נלחם "בגאווה" לצד חיזבאללה, וקרא למעצר חיילים ולשלילת דרכונים. את אחת התלונות שלו הגיש הארגון נגד לוחם ההנדסה, סגן יונתן בן-חמו, בעל אזרחות ישראלית והולנדית, שאיבד רגל בלחימה בעזה. 

תלונה אחרת הוגשה נגד סרן מאיר רפפורט, חייל מילואים עם אזרחות ישראלית ואמריקאית, שעלה ארצה לפני יותר מעשור, כשהיה בן 19. רפפורט הגיע להולנד עם כמה חיילים אחרים כמענה לתביעה שיזמה דרום אפריקה נגד ישראל בהאג, וסיפר על חוויותיו כלוחם בעזה. בתגובה, "תנועת ה-30 במרץ" קראה למעצרו המיידי ולנקיטת הליכים משפטיים נגדו. 

מבחינתו של רפפורט עצמו, הכול התחיל מפוסט. "בתחילת המלחמה העליתי תמונה של עצמי בעזה וכתבתי שאנחנו צריכים למחות את עמלק, שלדעתי הוא חמאס, לא את כל הפלסטינים. אבל הארגון הזה לקח את התמונה הזאת לבית משפט וניסה לעצור אותי", הוא מספר בשיחה עם שומרים. "הגעתי להולנד ביום שישי ובשבת בבוקר התקשרו אלינו מהשגרירות הישראלית ואמרו לנו להישאר בחדר, כי הוגשה תלונה למשטרה בהולנד". זמן קצר לאחר מכן עזבו רפפורט וחבריו את הולנד, אבל "ההליכים שם נמשכים. אני לא יודע באיזו מהירות, כי אני לא שם, אבל הבנתי שהם נמשכים". כעת הוא נמנע מלחזור מלבקר במדינה.

רפפורט עדיין לא קיבל כל ייעוץ משפטי מצד גורמים ישראליים רשמיים, אולם מבחינתו של משרד המשפטים, המצב שבו ארגונים פרו-פלסטיניים מנסים להניע הליכים משפטיים בכמה מדינות נגד חיילי צה"ל הוא סיוט של ממש. בשנים האחרונות, התרחיש הזה טרד את מנוחתו של משפטני המשרד די הצורך, כדי ליזום הערכת סיכונים נרחבת ביחס להליכים משפטיים, שעשויים להיפתח במדינות זרות נגד בכירים ישראלים ונגד חיילי צה"ל בעבר ובהווה. המשרד אף שכר משפטנים בחו"ל כדי שיעריכו את הסיכונים שחיילים בעלי אזרחות זרה עלולים להיחשף אליהם במספר מדינות בעולם וביניהן גם שווייץ ואוסטריה.

העתיד הקרוב לא מאיר פנים לבעלי האזרחות הכפולה: חיילים ישראלים שהגיעו מצרפת, מדרום-אפריקה ומהולנד כבר חוששים לשוב הביתה. "אני לא רוצה להיות זה שיתפסו", מתמצת מ' שעמו פתחנו את הכתבה, ושנאלץ לחיות במדינתו כמו אדם עם חוזה על ראשו.