מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, גייס ארגון הטרור לצרכיו הצבאיים סכום המוערך לכל הפחות במאות מיליוני דולרים. חלק מהכספים הללו זרמו בנתיבים גלויים ובראשם מזוודות הכסף מקטאר, שהועברו באישורה ובידיעתה של ממשלת ישראל ל-"שיקום הרצועה" וזלגו לשימוש החמאס. אחרים הועברו בנתיבים נסתרים ובכלל זאת סכומי עתק שנאספו בתרומות, וכן כספים איראנים, שזרמו לארגון הטרור דרך פלטפורמות שונות של מטבעות קריפטו. 

ישראל, כמו גם רשויות ביטחון אחרות בעולם, הייתה מודעת לשימוש שעושים ארגוני הטרור בכספי קריפטו אך גם כשפעלה בנושא היה זה לאט מדי, מאוחר מדי ובעיקר אחרי שארגוני הטרור המירו את סכומי העתק שהגיעו לארנקי הקריפטו למזומן.

בקיץ 2021 ובמקביל למבצע "שומר חומות" - ארנקי הקריפטו כבר צלצלו בעוצמה. כך, לפי חוקרים של מעבדת TRM, חברה המתמחה בתחום, רק בשבועות שבהם התנהל "שומר חומות", גייס חמאס קריפטו בהיקף של כ-400 אלף דולרים

הארנקים מצלצלים

הקריאות הראשונות של החמאס לגיוס כספים באמצעות מטבעות קריפטו מתוארכות לינואר 2019. לא ניתן לבדוק כמה היענות הייתה באותה נקודת זמן, אך ישנן ראיות כי שנתיים וחצי לאחר מכן - בקיץ 2021 ובמקביל למבצע "שומר חומות" - ארנקי הקריפטו כבר צלצלו בעוצמה. כך למשל, לפי חוקרים של מעבדת TRM, חברה המתמחה בתחום, רק בשבועות שבהם התנהל "שומר חומות", גייס החמאס תרומות קריפטו בהיקף של כ-400 אלף דולרים. 

הפעילות המוגברת הזאת משכה את תשומת ליבם של שירותי הביטחון בישראל ובעולם, שהחלו לפעול רגולטורית מול בורסות וחלפני קריפטו, כדי לחסום את צינור הזרמת הכספים. לא ברור אם הפעילות הזאת הועילה או לא, אך באפריל השנה הודיע החמאס כי הוא מפסיק לקבל תרומות בביטקוין (מטבע הקריפטו המוכר ביותר). 

את ההודעה הזאת צריך לקחת בערבון מוגבל: ארנקי קריפטו נוספים המקושרים לארגון ולזרועותיו השונות, וכן ארנקים המקושרים לג'יהאד האיסלאמי, נותרו פעילים והמשיכו לגייס כספים גם בחודשים שחלפו מאז. ישראל עצמה פרסמה, כי הצליחה להביא להקפאתם של מספר ארנקים רק ב-10 באוקטובר, שלושה ימים אחרי מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ולמעלה מחצי שנה אחרי אותה הודעה.

הארנק הזה הוא רק דוגמה וכמוהו מסתובבים ברשת עשרות נוספים. ב-19 באוקטובר הופיעו ב-GazaNow מספריהם של שני ארנקים חדשים לתרומות למטבעות קריפטו. שני הארנקים אמנם פעלו רק ימים בודדים לפני שהוקפאו אך הצליחו לאסוף יחד כעשרת אלפים דולרים

סיפורו של ארנק

GazaNow היא פלטפורמה חדשותית הפועלת בטלגרם עם כמיליון עוקבים בעולם. בשנתיים האחרונות פורסמו במסגרתה כמה קמפיינים לגיוס כספים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי שכללו מספרים של ארנקי קריפטו להעברת הכספים. ניסיון להתחקות אחרי זרימת הכסף בחלק מהארנקים הללו מעלה כי הסכומים שהגיעו אליהם היו לא מבוטלים. כך למשל, ארנק מסויים פורסם בפלטפורמה לראשונה באוגוסט 2021 כיעד להעברת כספים ושוב בהמשך. לאורך התקופה נאסף בארנק סכום של 800 אלף דולר, שאליהם התווספו 20 אלף דולר שנאספו ביומיים שלאחר השבת השחורה של ה-7 באוקטובר. 

הארנק הזה הוא רק דוגמה וכמוהו מסתובבים ברשת עשרות נוספים. כך למשל, ב-19 באוקטובר הופיעו ב-GazaNow מספריהם של שני ארנקים חדשים לתרומות במטבעות קריפטו - אחד באתריום ושני בביטקוין. שני הארנקים אמנם פעלו רק ימים בודדים לפני שהוקפאו אך הצליחו לאסוף יחד כעשרת אלפים דולרים. 

הכספים שמגיעים לארנקים נמשכים במהירות בידי ארגוני הטרור. כך למשל, הכספים בארנק האתריום שהוזכר, הועברו כמעט מיידית לארנק אחר ואז נשלחו להפקדה בחשבון של פלטפורמה אינטרנטית בשם בייביט (Bybit) הרשומה באיי הבתולה ופועלת מדובאי. הפלטפורמה, שהיא למעשה מעין צ'יינג, מאפשרת להמיר מטבעות קריפטו לכסף מזומן תוך עקיפת הרגולציה ומשטרי סנקציות. כך, פתיחת החשבון נעשה באמצעות דואר אלקטרוני וסיסמה בלבד ולמשיכת הכסף במזומן יש מספר אפשרויות שחלקן מאפשרות לשמור על אנונימיות מוחלטת - מכרטיס כספומט שבייביט מנפיקה, דרך משיכה מכספומט באמצעות קוד QR ועד העברה לחשבונות בנק שרשומים אי שם.

פעילותה של בייביט נאסרה בארה"ב כבר לפני מספר שנים וב-1 באוקטובר היא נאלצה להפסיק את פעילותה גם בבריטניה בגלל תקנות רגולטוריות חדשות. אולם כאמור היא עדיין מאפשרת המרת כספים במקומות אחרים בעולם.

פלפורמה אחרת שדרכה נפדו כספים מארנקים שפורסמו ב-GazaNow היא ביינאנס (Binance). מדובר בחברה סינית שפעלה מסינגפור במשך מספר שנים אך נאלצה להעביר את משרדיה לאיי קיימן ולמלטה. בדומה לבייביט, עד אוגוסט 2021 ביינאנס דרשה דואר אלקטרוני בלבד כדי להירשם לשירותיה - פירצה שנוצלה היטב על-ידי פושעים מרוסיה וצפון קוריאה. 

בימים אלה היא נתונה תחת לחצים משפטיים גוברים והולכים בארה"ב על רקע חשדות למעורבותה בהלבנת הון. 

ארנקי קריפטו המקושרים לחמאס ולזרועותיו השונות, וכן ארנקים המקושרים לג'יהאד האיסלאמי, נותרו פעילים והמשיכו לגייס כספים. ישראל עצמה פרסמה, כי הצליחה להביא להקפאתם של מספר ארנקים רק ב-10 באוקטובר, שלושה ימים אחרי מתקפת הטרור

רשת מלאת חורים

בשנים האחרונות הגבירה מערכת אכיפת החוק הישראלית את מאמציה לאתר ולבלום את פעילות ארגוני הטרור במטבעות קריפטוגרפיים. איתור והקפאת הארנקים הן משימות טכנולוגיות וחוקיות מורכבות גם בגלל הצורך לאתרם וגם בגלל הפעולות החוקיות הנדרשות. הרשויות הישראליות צריכות להוציא צווי תפיסה מקומיים ואז לפנות לבתי המשפט במדינות שבהן פועלות פלטפורמת רישום הארנקים, או לחילופין, לפנות ישירות לפלטפורמות ולקוות שישתפו פעולה בשל חששן מזיהוי עם כספי טרור. 

לפי פרסום בתקשורת זרה לפחות בחלק מהמקרים שיתוף הפעולה הזה אכן ניתן וחשבונות הוקפאו. אגב, מעניין לציין כי בשבועות האחרונים הוקם מערך מתנדבים ישראלים וחברות מקומיות מתחום הקריפטו שמנסה לסמן ארנקים חשודים עבור הרשויות בישראל. 

כך או אחרת במהלך השנה שחלפה הצליח משרד הביטחון להקפיא לא מעט חשבונות קריפטו חשודים. מי שחשף את הדברים היה שר הביטחון יואב גלנט בנאום שנשא ביוני בכנס הקריפטו השלישי של המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. "לצד הלחימה הקבועה והבלתי מתפשרת בטרור נוספה זירת לחימה חדשה - מאבק במשאבים שמאחורי הטרור, ובמילים פשוטות - מאבק בכספי הטרור", אמר גלנט. "מדובר באירוע ראשון בסדר גודל כזה (...) מי שמממן טרור או מנהל קשרים פיננסיים עם פעילי טרור, צריך לדעת שהוא מהווה מטרה, בדומה לכל מי שמנחה פעילות טרור". 

למרות הדברים הנחרצים ברור כי ארנקים רבים של ארגוני הטרור המשיכו לפעול באין מפריע לפחות עד השבת השחורה. יחידה להב 443 במשטרה, למשל, פרסמה כי הצליחה להקפיא חשבונות קריפטו של חמאס, אולם זה קרה רק שלושה ימים לאחר מתקפת הטרור. להב לא מסרה פרטים נוספים, אך בהתבסס על התזמון שבו בוצעה הפעילות נראה כי אחד החשבונות שהוקפאו הוא הארנק שקודם ב-GazaNow והוזכר קודם לכן.

דוגמה נוספת היא צו שחתם גלנט באפריל האחרון, לתפיסת יותר מ-80 חשבונות של ביינאנס המקושרים לחמאס. מספרם של חלק מהארנקים במסמך הוזכרו במסמכים רשמיים כמעט שנה וחצי קודם להוצאת הצו, ועד פרסום הצו נפדו מהם עשרות אלפי דולרים.

דוגמה שלישית היא צו התפיסה שהוציא משרד הביטחון ב-4 ביולי לנטרול ארנקים המקושרים לג'יהאד האיסלאמי. ארנקים אלה, לפי פרסומים, גלגלו יחד סכום עתק של 94 מיליון דולר דולר. בין היתר נמצא כי לחלק מהארנקים הגיעו כספים איראנים וכן - ובמטרה לטשטש את מעורבותה של איראן - כספים ממקורות אחרים. חרף הוצאתו של צו התפיסה, חלק מהארנקים המשיכו לפעול גם לאחר מכן. 

עד שעת פרסום הכתבה לא התקבלו תגובות משרד הביטחון ומשטרת ישראל. אם וכאשר יגיעו, הן יתווספו לכתבה.