סגן היועץ המשפטי לשעבר של אגף המכרזים והרכש במשרד הביטחון, עו"ד יצחק וכטל, שייצג כעורך דין פרטי חברה לייצור נשק, הצליח לשכנע את המשרד לפתוח מכרז ענק לרכישת רובי סער חדשים לצה"ל. בסיומו של ההליך זכתה במכרז החברה אותה ייצג. 

וכטל, שעסק במשך שנים ארוכות בנושא הרכש, פרש ממשרד הביטחון לפני כארבע שנים. בתחילת 2024, לאחר שהמשרד פרסם מכרז "סגור" לרכישת 20 אלף רובי סער בהיקף שיכול להגיע עד לכ-100 מיליון שקלים, נשכרו שירותיו של וכטל כעורך דין על ידי חברת "ארי ארמס", לשעבר א.נ אמיר. 

וכטל, בשמה של ארי ארמס, כתב חוות דעת שהועברה למשרד הביטחון ושבעקבותיה פורסם המכרז מחדש, הפעם כמכרז פומבי. "זה נכון, אני כתבתי מכתב ושיכנעתי את משרד הביטחון", אישר וכטל את הדברים בשיחה עם שומרים. 

ארי ארמס, שהייתה מוכרת בתעשייה הביטחונית כחברה שעוסקת בעיקר בעיבוד שבבי ולא כיצרנית נשק, גברה במכרז על יצרניות ותיקות שהתמודדו מולה. תוצאות המכרז מעוררות מאז פרסומן גלים בתעשיות הביטחוניות בארץ, וגורמים שונים בתעשיות הביטחוניות מעלים תהיות לגבי שורה של פרטים נקודתיים במכרז. 

ארי ארמס מסרה בתגובה, כי "כל פעילותנו נעשית בהתאם לכל הרשיונות וההיתרים הנדרשים על פי כל דין ונבדקה היטב על ידי משרד הביטחון בכל שלבי המכרז". התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

א.נ. אמיר עסקה במשך השנים בעיבוד שבבי וייצור חלקים מסוימים לכלי נשק כמו ידיות ומתפסים, בעיקר עבור לקוחות קבועים שבין היתר גם ייצאו אותם לחו"ל. ככל הידוע החברה מעולם לא ייצרה חלקי נשק מרכזיים כמו קנים או מכלולים

החשש מאמברגו נשק ברקע

במארס 2024, כשברקע המלחמה, פרסם משרד הביטחון מכרז סגור לרכישת רובי סער חדשים לצבא מתוצרת כחול-לבן. זמן קצר לאחר מכן, ובלי הסברים, הודיע המשרד על פרסומו של המכרז מחדש הפעם כמכרז פתוח שבו יכולה להתמודד כל חברה ישראלית שמעוניינת בכך. במשרד אומרים בתגובה כי ההחלטה לפתוח את המכרז נעשתה "על מנת לעודד תחרות, שקיפות ושוויון הזדמנויות". 

למכרז ניגשו מספר קטן של חברות ישראליות ובהן שתיים המייצרות באופן כמעט מלא כלי נשק בארץ - חברת אמתן וחברת IWI. יצרנית שלישית - סילבר שאדו, התלבטה אולם בסופו של דבר לא ניגשה. 

מתמודדת נוספת במכרז הייתה כאמור ארי ארמס, שם חדש לחברה המשפחתית הוותיקה מעמק חפר, א.נ. אמיר. החברה הוקמה במקור על ידי רפאל אוקנינה ונוהלה על ידי בנו אורן אוקנינה. בשליש הראשון של השנה נכנס לחברה שותף חדש, איש העסקים אביחי סטולרו, שרכש חלק מא.נ. אמיר באמצעות חברה שבשליטתו. סטולרו הוא אמנם שחקן מוכר בתעשיות הביטחוניות, אולם הוא עושה מאמצים להישאר עמוק מתחת לרדאר וכמעט אינו מוכר על ידי הקהל הרחב. עיסקה אחרת שביצע סטולרו - באירונאוטיקס - נבדקת כבר יותר משנתיים על ידי רשות החברות. 

א.נ. אמיר עסקה במשך השנים בעיבוד שבבי וייצור חלקים מסוימים לכלי נשק כמו ידיות ומתפסים, בעיקר עבור לקוחות קבועים שבין היתר גם ייצאו אותם לחו"ל. ככל הידוע החברה מעולם לא ייצרה חלקי נשק מרכזיים כמו קנים או מכלולים. 

חזרה למכרז של משרד הביטחון: לאחר שהחל הליך בדיקת ההצעות פרשה IWI מסיבות טכניות ורק כלי הנשק של אמתן ושל ארי ארמס הועברו לבדיקת הצבא. בנובמבר פורסמו התוצאות ולפיהן רובה הסער של ארי ארמס, OR4 נבחר. גורמים שמכירים את אורן אוקנינה טוענים כי היה לו ביטחון רב בהליך וכי עוד לפני הפרסום הרשמי של התוצאות הוא הביע ביטחון רב בכך שרובה הסער של ארי ארמס ייבחר.

בנובמבר פורסמו התוצאות ולפיהן רובה הסער של ארי ארמס, OR4 נבחר. גורמים שמכירים את אורן אוקנינה טוענים כי היה לו ביטחון רב בהליך וכי עוד לפני הפרסום הרשמי של התוצאות הוא הביע ביטחון רב בכך שרובה הסער של ארי ארמס ייבחר

ברקע קשיים באספקת נשק 

המכרז, ל-20 אלף רובי סער ולחלקי חילוף בהיקף נרחב, פורסם כאשר ברקע הקשיים שיצרה המלחמה באספקת נשק לישראל וניתן בו דגש על יכולת ייצור עצמאית וכמה שפחות תלות בספקים מחו"ל. כך למשל, נדרש כי רכיב ה-"ייצור המקומי", יגיע ל-51% לפחות ממחיר הנשק, שההרכבה הסופית תהיה בארץ, וכן כי רכיבים בנשק שמיוצרים בחו"ל לא יחייבו "רישיון ייצוא" ממדינת המקור. 

המשרד ייחס חשיבות רבה לסעיף האחרון ודרש אישור כתוב על כך מגוף שלטוני במדינת המקור ולצידו גם הצהרה בנושא של מנכ"ל החברה הישראלית שתזכה במכרז. יצויין כי גורמים שונים בתחום טוענים כי קשה מאוד למצוא מדינה בעולם שתסכים למכור רכיבי נשק כמו קנים ללא רישיון יצוא.

המכרז מתייחס גם לניסיון וליכולות הייצור של הזוכה. בין היתר נדרש ניסיון של ייצור ומכירת 1,000 כלי נשק ארוכים לגופים ממשלתיים רשמיים במהלך שלוש השנים האחרונות. יצויין כי זהו רף כניסה נמוך יחסית: המשטרה, לשם השוואה, דרשה במכרזי עבר רף מינימלי של כ-5,000 כלי נשק שנמכרו לגוף ביטחוני רשמי במדינה מערבית. 

דרישה אחרת הייתה כי לזוכה יהיה במועד פרסום המכרז קו ייצור והרכבה פעיל וכי הוא יהיה מסוגל לעמוד בקצב ייצור שפורט במכרז. 

האם ארי ארמס עמדה בכל אלה? "בוודאי" אמר עו"ד וכטל בשיחה עם שומרים וטען כי "ארי ארמס מייצרת רובה שלם מקצה לקצה למעט הקנה. היא מייצרת רובים כבר כמה שנים ומוכרת אותם בארצות הברית".

"אם הם מייצרים רובים כל כך טובים איפה הם היו במלחמה כשהמדינה חיפשה בנרות כלי נשק לעשרות רבות של כיתות כוננות?" שואל גורם שמכיר את השוק. "איך יכול להיות שבמשטרה ובמשרד לביטחון לאומי, שהפכו כל אבן בניסיון לרכוש נשק, לא הכירו אותם?"

"איפה הם היו במלחמה?"

גורמים המכירים את פעילותה של ארי ארמס הביעו בשיחות עם שומרים פליאה על תוצאות המכרז. לטענתם, עד לפני כשנה ארי ארמס כלל לא עסקה בייצור כלי נשק. "אם הם מייצרים רובים כל כך טובים איפה הם היו במלחמה כשהמדינה חיפשה בנרות כלי נשק לעשרות רבות של כיתות כוננות?" שואל גורם שמכיר היטב את השוק. "איך יכול להיות שבמשטרה ובמשרד לביטחון לאומי, שהפכו כל אבן בניסיון לרכוש נשק, לא הכירו אותם?". 

על פי דרישות המכרז על החברה הזוכה להציג מכירה של כ-1000 רובים לגוף ביטחוני רשמי בעולם. ככל הידוע ארי ארמס הציגה למשרד הביטחון אישור על מכירת 1,000 רובים לפיליפינים. 

עו"ד וכטל דוחה את הדברים ואומר כי החברה מכרה "למעלה מ-1,000 כלי נשק לפיליפינים. הם מייצרים את הרובה מספר אחת בארץ ולא לחינם הם זכו"

בתחקיר שפורסם בנושא בסוף דצמבר בהארץ נטען, כי בחיפוש במאגרי שילוח בינלאומיים נמצא רק משלוח אחד של החברה, בן 20 רובים, לצבא הפיליפינים. עו"ד וכטל דוחה את הדברים ואומר כי החברה מכרה "למעלה מ-1,000 כלי נשק לפיליפינים". לשאלה האם הייצור החל בסמוך למועד המכרז הוא ענה כי היא ייצרה רובים עוד קודם. "הם מייצרים את הרובה מספר אחת בארץ ולא לחינם הם זכו", טען וכטל.