באוגוסט 2020, בין סגר הקורונה הראשון לשני. נערכה במשרדי מפלגת דגל התורה ברחוב הרב כהנמן 86 בעיר בני ברק פגישה מרובת משתתפים ומפתיעה בהרכבה. 

אל המקום עלו לרגל הראל חייקין, אז מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות, זכיינית קוקה קולה בישראל, עו"ד קרן שינמן אז סמנכ"לית הרגולציה של החברה, וכן מנכ"לי החברות המתחרות טמפו, מי עדן וגן שמואל (משקאות), יחד עם מנהל פורום המשקאות בהתאחדות התעשיינים, גוף המשמש מעין "לוביסט-על" של חברות המשקאות, בעיקר בעבודה מול הממשלה והכנסת.

יעדם של השחקנים המרכזיים הללו בענף המשקאות – היה פוליטיקאי דגל התורה, ח"כ יעקב אשר, מחברי הכנסת הבולטים בקואליציה אז וגם היום, ובעברו ראש העיר בני ברק. 

המטרה היתה ברורה. "הפגישה עם אשר נועדה לתכנן את המהלכים הפרלמנטריים בהמשך להצעות חוק שביקשנו ממנו להגיש", חושף בשיחה עם שומרים, בכיר באחת מחברות המשקאות שנכח בפגישה.

העלייה לרגל למשרדי המפלגה החרדית שיקפה את עליית המדרגה בשיתופי הפעולה בין ענקיות המזון והמשקאות לבין דמויות מפתח בפוליטיקה החרדית בשנים האחרונות - מניסוח הצעות חוק, דרך תיאום עמדות ועד הפעלת לחצים על רגולטורים. שני מאבקים מדגימים היטב את שיתוף הפעולה ההדוק הזה: המאבק שהצליח (מבחינת יצרני המשקאות) להקפאת המס על משקאות ממותקים, ומאבק שכשל עם הטלת חובת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים. 

העלייה לרגל למשרדי המפלגה החרדית שיקפה את עליית המדרגה בשיתופי הפעולה בין ענקיות המזון והמשקאות לבין דמויות מפתח בפוליטיקה החרדית בשנים האחרונות - מניסוח הצעות חוק, דרך תיאום עמדות ועד הפעלת לחצים על רגולטורים

את הצעת החוק ניסחו בענף המשקאות

בין שלל הגזירות שיונחו בקרוב על שולחן הכנסת במסגרת חוק התקציב ל-2025, נפקד מקור הכנסה תקציבי שנוסה בהצלחה בעבר והביא תועלת כפולה - כלכלית ובריאותית. מדובר במס על משקאות ממותקים שנכנס לתוקף בינואר 2022 תחת ממשלת בנט-לפיד, ובוטל מיד עם כינון ממשלת נתניהו הנוכחית כחלק מההסכם הקואליציוני עם הסיעות החרדיות. המס עשוי היה להעשיר את קופת המדינה בכמה מאות מיליונים שקלים בשנה ולצמצם שורת מחלות כמו סוכרת והשמנת יתר. רק שהמס הזה הפך לנושא "נגוע", כמו שמסביר פרופ' נדב דוידוביץ, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון, שנמנה עם קבוצה של אנשי בריאות שעתרו לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבטלו. 

"החברה החרדית והחברה הערבית סובלות הכי הרבה מהשמנה, סוכרת וקטיעת איברים. אנשי בריאות חרדים היו מאוד בעד החוק", אומר דוידוביץ לשומרים. "אבל חברות המשקאות, עם הלוביסטים, עשו עבודה מאחורי הקלעים. לקחו נושא שהוא באמת לא פוליטי והצליחו להפוך אותו למקטב ופוליטי. וזה האסון שלנו". 

כדי להבין מה קרה מאחורי הקלעים, שהפך את חברי הכנסת החרדים למתנגדים נחרצים לחוק שמטרתו להיטיב גם עם הציבור שהם מייצגים - יש לחזור אל הפגישה החשאית בבנין האפרפר ברחוב כהנמן, מרחק הליכה קצר ממפעל חברת המשקאות הגדולה בישראל, קוקה קולה - שנחשפת כאן לראשונה. 

 הפגישה הייתה חלק מהמערכה הראשונה בה שילבו זרועות, חברות המשקאות וחברי הכנסת החרדים, נגד הכוונה של השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להטיל חובת פיקדון של 30 אגורות על בקבוקי משקה גדולים. חברות המשקאות חששו שהציבור יחווה אותו כמס נוסף ולא כאמצעי לעודד מיחזור בקבוקים באמצעות השבת הבקבוק לרשתות השיווק וקבלת הפיקדון בחזרה. 

"סימנו את חברי הכנסת החרדים ככאלה שיכולים לסייע לנו לקדם אסטרטגיה הפוכה, שגם תהיה אפקטיבית בהרבה בשמירה על הסביבה באמצעות כלובי המיחזור וגם לא תפגע במכירות", מסביר בכיר מאחת מחברות המשקאות את האסטרטגיה. 

השלב הבא היה לסמן את "הנפגעים" שבשמם חברי הכנסת החרדים יוצאים למאבק: "מס גמליאל" זעקה הכותרת באתר בחדרי חרדים בכתבה שפורסמה בנובמבר 2020, "חוק חדש שיוזמת השרה גילה גמליאל, עשוי להעלות משמעותית את יוקר המחיה אצל משפחות ברוכות ילדים". אולי כדי להמחיש את עוצמת הגזירה שתוטל על המגזר, סכום הפיקדון אף נופח מ-30 אגורות ל-70 אגורות, וכך נכתב: "על פי החישוב יוצא, כי שישיית בקבוקי שתייה תתייקר בארבעה שקלים ו-20 אגורות". למרות שבמציאות הסכום הנכון הוא שקל ו-80 אגורות, שגם הם יוחזרו עם החזרת הבקבוקים הריקים לרשתות השיווק, הקמפיין שידר את המסר, לפיו "הציבור החרדי הפך קורבן לגחמה של השרה". 

הפגישה הייתה חלק מהמערכה הראשונה בה שילבו זרועות, חברות המשקאות וחברי הכנסת החרדים, נגד הכוונה של גמליאל להטיל חובת פיקדון של 30 אגורות על בקבוקי משקה גדולים

לקמפיין הפומבי קדמה סדרת מהלכים שקטים אותם אפשר לכנות "הציר הפרלמנטרי". ביוני 2020, כחודשיים לפני פגישת הבכירים עם ח"כ אשר, העבירו גורמים בענף המשקאות לאחד מעוזריו של אשר, טיוטת הצעת חוק שמטרתה ביטול חוק הפיקדון. כעבור כמה ימים, ב-15 בחודש, הניח אשר, יחד עם איש סיעתו ח"כ משה גפני (יו"ר ועדת הכספים של הכנסת אז וגם היום), הצעת חוק להוצאת בקבוקי המשקה הגדולים מחוק הפיקדון ולהעבירם לחוק האריזות, שאין בו חובת הטלת פיקדון. 

"הצעת החוק נועדה לבטל את איום ה'טייס אוטומטי' - אותו מנגנון שהוכנס לחוק המקורי ושנועד לתמרץ אותנו לעמוד ביעד איסוף וולונטרי, ולא יוטל פיקדון על הבקבוקים", אומר אותו בכיר לשומרים. לדבריו, את הצעת החוק הזאת הגו וניסחו בענף המשקאות. 

לתהייה, מה הייתה המוטיבציה של ח"כ אשר להגיש את הצעת החוק, שלבסוף נפלה, עונה הבכיר ללא שמץ מבוכה מהי השערתו לכך: "הוא צריך לבוא לציבור שלו עם דברים שהוא עושה עבורו, נכון?". באותה כתבה באתר בחדרי חרדים, מספר ח"כ אשר למצביעיו על מאבקו בגזירות: "מצער מאוד שדווקא שרה שמגיעה מסיעת הליכוד, שמתיימרת לדאוג לפריפריה ולשכבות החלשות, דחתה הצעת חוק חברתית שהגשתי בנידון ושהייתה מסירה את ההתייקרות הצפויה".

"ח"כ נפגש עם גורמים שונים הפועלים בנושא ובהם גם נציגי חברות כפי שהוא נוהג תדיר להיפגש עם כלל הגורמים ולשמוע את מגוון הדעות. הטיעון כי הוא פועל מתוך דאגה לחברות הינו הזוי ומנותק מהמציאות"

"הגיע הזמן שתפסיקו לייצג את יצרניות המשקאות"

לפרקטיקה ולפיה חברות מסחריות ולוביסטים שפועלים בשמן, מנסחים טיוטות של הצעות חוק מא' ועד ת', וחברי כנסת מגישים אותן כהצעות חוק פרטיות, אין מניעה חוקית. הבעייתיות היא בעצם קיומו של קשר רציף מאחורי הקלעים, בין הצדדים. אפשר היה לראות זאת בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת שלושה חודשים אחרי הפגישה בבני ברק - ב-1 בדצמבר 2020. 

למרות מגבלות הקורונה, חדר ישיבות ועדת הכלכלה היה גדוש באותו היום. גמליאל הגיעה לדיון לצד מנכ"ל משרדה דוד יהלומי, על מנת למסור את העמדה הסופית של המשרד התומכת בהטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים. היא מצאה מולה חזית אחידה וקולנית של חברי כנסת חרדים. "הגיע הזמן שתפסיקו לייצג את יצרניות המשקאות", הטיחה בהם גמליאל. "אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם, יחד עם זאת אתם צריכים לעשות מה שטוב לציבור". 

מנכ"ל משרדה שיתף את הערכותיו ופיזר רמזים על זהות הלוחצים: "אני מחזיק פה מסמך של מושל מדינה באוסטרליה שאמר: קוקה קולה וכל תעשיית המשקאות מימנו קמפיינים של דיסאינפורמציה נגד חוקי הפיקדון. יש עדות של חברת פרלמנט שאמרה שעשו נגדה קמפיין של ארבעה מיליון דולר כדי שהיא לא תיבחר". 

יו"ר הוועדה יעקב מרגי וח"כ אשר, בחרו להגחיך את הדברים. "בגילוי נאות", אמר אשר בוועדה, "אני רוצה לומר שאני גר בבני ברק ויש שם מפעל של קוקה קולה... אז אני שקוף ועל דעת היועץ המשפטי אני יכול להמשיך מכאן את הדברים - או לא?". 

היו"ר מרגי: "אני יכול להמשיך את השאלות ולחקור אותך? כמה בני משפחה עובדים בקוקה קולה? איימו עליך?".

רק שלמרות הבדיחות ח"כ אשר לא נתן בשום שלב גילוי נאות, כמתבקש, על המפגש עם בכירי ענף המשקאות במשרדי מפלגתו חודשים קודם לכן, או על הצעות החוק שהגיש בתיאום עם חברות המשקאות. 

שומרים פנה לגמליאל וליהלומי וביקש את התייחסותם לשאלה אילו לחצים הופעלו עליהם. שניהם סרבו לענות. 

מטעמו של ח"כ אשר נמסר בתגובה: "ח"כ נפגש עם גורמים שונים הפועלים בנושא ובהם גם נציגי חברות כפי שהוא נוהג תדיר להיפגש עם כלל הגורמים ולשמוע את מגוון הדעות. הטיעון כי הוא פועל מתוך דאגה לחברות הינו הזוי ומנותק מהמציאות". 

כך הגיע "נייר העמדה" עד לראש הממשלה

ח"כ אשר אינו היחיד מקרב המפלגות החרדיות, שעמד בקשר קרוב עם חברות המשקאות. גורם משמעותי שפעל מאחורי הקלעים, הוא מוטי בבצ'יק העוזר הבכיר של שרי הבריאות והשיכון ליצמן וגולדקנופף - שלושתם מאגודת ישראל, המפלגה החסידית שמרכיבה את סיעת יהדות התורה. 

"דיברתי עם בבצי'ק על נושא הפיקדון לא פעם ולא פעמיים, שהוא והח"כים החרדיים יהיו הלובי שלנו בכנסת", אומר בכיר לשעבר בחברת משקאות

הגם שהוא משמש בתואר "עוזר שר" והוא אינו נבחר ציבור, בבצ'יק (43) הוא אחד האישים החזקים והמקושרים ביותר בפוליטיקה הישראלית, ולראייה רשימת האישים שכיבדו אותו בחתונת בתו בספטמבר האחרון - משר הביטחון היוצא גלנט בעיצומה של המלחמה, דרך בני גנץ, איתמר בן גביר ועד נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. פעילותו, קשריו ומשקלו הסגולי, חורגים בהרבה מלשכות השרים שהוא משרת, ואם בראשית דרכו בשירות הציבורי סוד כוחו נבע מקרבתו לאשת האדמו"ר מגור, כיום הוא נחשב איש אמונו של ראש הממשלה נתניהו וסביבתו הקרובה. 

בשנים האחרונות התפרסמו מספר תחקירים, בהם גם של החתום מטה, על התנהלות בעייתית, ספק פלילית לכאורה, של בבצ'יק מול גופים מסחריים רבי עוצמה במשק. כך למשל, כעוזר שר הבריאות, פעל בבצ'יק לקדם אינטרסים של ענקית הטבק פיליפ מוריס. בתחקיר ששודר בחדשות 2 (ע"י החתום מטה) תועד מקורב לבבצ'יק מקבל אלפי שקלים במזומן, בתמורה לארגון פגישות בין בכירי משרד הבריאות לתחקירנים שהתחזו כיבואנים של מכשירי טבק. הפגישות עם ראשי שירותי בריאות הציבור ושר הבריאות ליצמן בעצמו, התקיימו אז בהנחיה של בבצ'יק. 

לפני כשלוש שנים וחצי עצרה המשטרה את בבצ'יק בחשד לקבלת שוחד מחברות גדולות במשק. המעצר הגיע אחרי כמה שנים של מעקב סמוי, שכלל חדירה לטלפונים ולתקשורת שניהל, לכאורה, עם אותן חברות. התיק עודנו ממתין להכרעת פרקליט המדינה ומשרד היועצת המשפטי לממשלה. 

"דיברתי עם בבצי'ק על נושא הפיקדון לא פעם ולא פעמיים, שהוא והח"כים החרדיים יהיו הלובי שלנו בכנסת", אומר בכיר לשעבר בחברת משקאות. 

אותו בכיר מגלה כי בנובמבר 2020, רגע לפני הדיון שתואר קודם לכן בוועדת הכלכלה, שוחח בבצ'יק עם השרה גמליאל, עם יו"ר הקואליציה דאז ח"כ מיקי זוהר ואפילו עם ראש הממשלה נתניהו. "קיבלנו דיווח על כל שיחה ופגישה", מספר בכיר אחר באחת מחברות המשקאות. 

אותו בכיר גם חושף כי, "בתום הפגישה עם ראש הממשלה, העלה בבצ'יק רעיון להציג 'נייר עמדה' של משרד הכלכלה (אז תחת השר עמיר פרץ) ולפיו המשרד מתנגד להחלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים. הוא אפילו פירט מה צריכים להיות הנימוקים של המשרד להתנגדות למהלך: קורונה, יוקר המחיה ואי בחינת חלופות אחרות לפיקדון, כאלה שלא יהיו נטל על החברות והצרכנים". 

הרעיון היה להציג את "נייר העמדה" בועדת הכלכלה של הכנסת כמשקל נגד להצעה של השרה להגנת הסביבה. הפגם היחיד בתוכנית היה שמשרד הכלכלה כלל לא התנגד לחוק. ההפך, השר דאז פרץ ומנכ"ל משרדו, היו תומכים נלהבים בתוכניתה של גמליאל.

בשלב זה מקבל הסיפור תפנית בעייתית. לפי כמה עדויות, רעיון "נייר העמדה" מטעם משרד הכלכלה הועבר לאחת הדמויות הבכירות בחברות המשקאות. 24 שעות חלפו ובבצ׳יק קיבל לידיו נייר עמדה, עם לוגו של משרד הכלכלה ונוסח כמעט זהה למה שתואר. 

ממידע שהגיע לידי שומרים, בבצ'יק העביר את המסמך לנתניהו, על מנת שיפעל מול גמליאל. נתניהו אכן שוחח על הנושא עם גמליאל, אלא שזו לא הייתה מוכנה לבטל את המהלך

נייר העמדה בן שני עמודים תחת הכותרת, "עמדת משרד הכלכלה והתעשייה בנוגע להרחבת חובת הפיקדון על מכלי משקה גדולים", מנמק מדוע חוק הפיקדון מהווה נטל כלכלי, מדוע יש לבחון חלופות לפיקדון, וגם כיצד החוק עלול לגרום לתחלואה בקורונה. בין היתר נכתב בו, כי "בקבוקי משקה גדולים מהווים סיכון בזמן הקורונה מכיוון שלפחות חלקם באו במגע עם רוק של אנשים שייתכן וחלקם נגועים בנגיף. מגע עם הבקבוקים, או עם הנוזלים הנמצאים בתוכם, גורמים לסיכון תברואתי לא הכרחי בתוך מקומות עם אנשים רבים (הכוונה לרשתות המזון אליהן יחזירו את הבקבוק תמורת הפיקדון. ח"ר)". 

מי חתום על נייר העמדה? אף אחד. מהיכן הגיע הלוגו של משרד הכלכלה? גם זה לא ברור. כיצד הוא בכל זאת התגלגל לידיהם של בכירי ענף המשקאות ומאיפה? בכיר לשעבר באחת מחברות המשקאות טוען שהמסמך הוכן "בדיאלוג" לא רשמי שהתקיים עם פקיד בכיר במשרד הכלכלה שתמך, מקצועית, בעמדת חברות המשקאות. 

כך או אחרת ממידע שהגיע לידי שומרים, בבצ'יק העביר את המסמך לנתניהו, על מנת שיפעל מול גמליאל. נתניהו אכן שוחח על הנושא עם גמליאל, אלא שזו לא הייתה מוכנה לבטל את המהלך, גם במחיר של משבר קואליציוני אפשרי עם הסיעות החרדיות. 

יומיים אחרי שבבצ'יק קיבל לידיו את "נייר העמדה", הונח המסמך על שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת, בישיבה המכרעת בנושא. לחברי הוועדה, הסביר היו"ר מרגי, שהעמדה נכתבה על ידי "הגורמים המקצועיים" במשרד, אלא שנאסר עליהם להגיע לדיון ולכן העמדה נשלחה בכתב. מי כתב, מי אסר ומדוע? מרגי, לפי הפרוטוקולים של הדיון, לא הסביר. 

אנה נמקוב, יועצת שר הכלכלה פרץ, פיזרה את הערפל כשעלתה לדבר: "העמדה הכתובה שהגיעה אליכם לא יצאה מהמשרד בשום צורה. אני הבנתי שהיא הגיעה אליכם מלוביסטים, אז אני מבקשת לא להתייחס לזה בשום צורה". הדברים הללו עוררו סערה, לפחות לפרוטוקול: מרגי קרא לערב את המשטרה וח"כ פינדרוס (דגל התורה) התנדב להגיש את התלונה בעצמו. 

ממשרד הכלכלה נמסר בנוגע לנושא כי "המסמך המדובר מבוסס על מסמך פנימי מקצועי של משרד הכלכלה. לא ברור מי הגיש את המסמך לוועדת הכלכלה ובכל אופן הוא לא תאם את עמדת השר. נעשה בירור פנימי במשרד, לא מעבר".

מטעמו של מוטי בבצ'יק נמסר: "כל הפעילות שבוצעה נעשתה בשם הסיעה נועדה למנוע את הטלת המס. שאר הטענות הינן שקר גס ועלילת דם". 

"העמדה הכתובה שהגיעה אליכם לא יצאה מהמשרד בשום צורה", אמרה אנה נמקוב, יועצת שר הכלכלה דאז עמיר פרץ. "אני הבנתי שהיא הגיעה אליכם מלוביסטים, אז אני מבקשת לא להתייחס לזה בשום צורה"

שר אחר, חוק אחר - השיטה אותה שיטה

למרות הלחצים הכבדים, חוק הפיקדון עבר בזכות התעקשותה של גמליאל. בינתיים התחלפה הממשלה, חברי הכנסת החרדים עברו לאופוזיציה לזמן קצר (ממשלת בנט-לפיד) וגזירת החוק למיסוי משקאות ממותקים עמדה לנחות על חברות המשקאות. 

״אמרנו שאם ממסים את הסוכר במשקאות, שימסו את כל סוגי המאכלים", אומר על כך בכיר לשעבר בחברה המרכזית למשקאות. "אבל המאבק האמיתי שלנו היה סביב הזירו", הוא מודה. 

"הקרב העיקרי של כל היצרנים היה סביב הממתיקים המלאכותיים שהם בערך שישים אחוז מהמכירות שלהם", אומר לשומרים, ח״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) שהיה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים בזמן הכנת החוק. 

לדבריו, "שלחו אלינו כל מיני 'מומחים מטעם' לטעון שאין בעיה בריאותית במשקאות דיאט. יומיים לפני ההצבעה בוועדה, ישב אצלי בלשכה מנכ"ל חברת משקאות גדולה ואמר לי, 'אם אתה מעביר את זה אני מפטר אלפי עובדים '. אמרתי לו, אם זה המחיר, אז אתה תשלם אותו. וכמובן שהוא לא פיטר אף אחד". 

גם הפעם, כך מודים בכירים בענף המשקאות, הופעלה השיטה של סימון האוכלוסיה החרדית כ"קורבן לגחמה של השר" כדי להילחם בחוק. הפעם השר אביגדור ליברמן מצא עצמו אל מול ארגון "ציר התנגדות פרלמנטרי" מקרב הסיעות החרדיות. "נטען שמי שבעיקר שותים את המשקאות הממותקים זו המשפחה החרדית", אומר ח"כ בליאק. "עד עכשיו לא ראיתי איזשהו מחקר שתומך בזה. מה שכן ראינו שבאחוזי הסוכרת וקטיעת רגליים ישראל בצמרת העולמית".

החוק עבר למרות התנגדות הח"כים החרדים - אז באופוזיציה - וצריכת השתייה הממותקת באוכלוסיה החרדית ירדה בכ-20 אחוזים, אלא שאז פורקה ממשלת בנט-לפיד והנושא הראשון על סדר יומה של הממשלה החדשה עם המפלגות החרדיות בתוכה, היה ביטול המס. אפשר לומר שמדובר בניצחון הכי עגום וחסר פשר שרשמו נבחרי ציבור נגד האינטרס של הציבור שבחר בהם. מקרה מובהק של פוליטיקה קטנה וחברות גדולות שלא סופרות את הציבור.