לא רק תמונות אישיות מביכות מאלבומו של הרודן הסורי החלו להתפרסם ברשת, מאז שברח מארצו ב-8 בדצמבר. זמן קצר לאחר נפילת המשטר הופצו ברשת חומרים שזוהו כמסמכים מסווגים של מנגנוני הביטחון הסוריים. ניתוח של המסמכים חושף פרטים על מנגנוני שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה בכל הנוגע לסוריה, כמו גם על קשר לא רשמי שניהלה ישראל במחשכים עם משטרו של אסד. כך למשל, באחד המסמכים המתוארך לאמצע 2023, טרם מתקפת ה-7 באוקטובר, מדווח על ערוץ תקשורת בין גורם ישראלי המכונה במסמכים בשם "מוסא" (או "משה") לבין שר ההגנה הסורי לשעבר, הגנרל עלי מחמוד עבאס, אשר בתורו העביר את המסרים לגנרל עלי ממלוק, ראש שירותי המודיעין של אסד ואחד האנשים החזקים במשטרו.

האם המסמכים אותנטיים? אי אפשר לדעת בוודאות מלאה, אולם מספר מקורות וגורמים שעמם בחן שומרים את הנושא, מעידים כי סבירות גבוהה שהתשובה חיובית. כך, לפי הגורמים הללו, עולה מצורתם של המסמכים וכן מתוכנם המאזכר מידע העולה בקנה אחד עם אירועים מוכרים שזכו לפרסום כמו מתקפות ישראליות בסוריה, אירועים מדיניים ועוד.

מהמסמכים עולה כי ישראל, באמצעות "מוסא" שבה ואיימה על סוריה בהסלמה משמעותית אם לא תעצור את תנועתם של מטוסי מטען איראניים שהעבירו נשק לחיזבאללה. כך למשל, באחד מהם נכתב כי "זיהינו שמאז ה-6-7 ביולי, מטוסי אליושין 76 מהבריגדה ה-29 של חיל האוויר הסורי אינם נוחתים עוד בשדה התעופה חמיימים (Hmeimim - בסיס רוסי שנמצא במערב סוריה ליד העיר לטקיה - מ"צ). המטוסים האלה שימשו גם להעברת נשק לכוח קודס (האיראני - מ"צ) וחיזבאללה", לשון המסמך. 

יחד עם זאת, בעוד שהגורם הישראלי שעמו נערכת ההתכתבות, מציין בתקיפות את נכונותה של ישראל לגבות מסוריה מחיר כבד בגין שיתוף הפעולה עם איראן ושלוחיה, המסמך גם מדגיש כי ישראל מוכנה לוודא ש"צרכיה הצבאיים" של סוריה ייענו כל עוד תמשיך לפעול תחת פיקוח רוסי. במילים אחרת, גם אחרי שרוסיה פתחה במלחמה על אוקראינה, הפכה למצורעת במערב והקשיחה את בריתה הצבאית עם איראן, ישראל מוכנה הייתה להסתמך על הפיקוח הרוסי על סוריה וניאותה להפקיד בידי מוסקבה את האחריות לפיקוח על התחמשות ארגוני הטרור בציר השיעי. 

"אנחנו לא רוצים לפעול נגד צבא סוריה הערבי", מצוטט הגורם הישראלי במסמך סורי מה-16 ליוני 2023. "לפיכך, שימוש במנגנון המאורגן בפיקוח רוסי יאפשר לכם (הסורים - מ"צ) לענות על צרכי הצבא בלי להסתכן בכך שהאיראנים ינצלו תשתיות ואתרים שונים למשלוחי נשק. (...) כל פעילות לא מנוטרת שלא תפוקח על ידי הרוסים תיחשב איום ישיר על ישראל ותגרור תגובה". 

אנליסטים שעמם שוחח שומרים אומרים כי האינטרסים החופפים של הרוסים, האיראנים והסורים כללו במשך שנים דווקא את חיזוק הציר השיעי במזרח התיכון, ולכן הקונספציה הישראלית - שלפיה רוסיה תנטר את משלוחי הנשק - הייתה חסרת בסיס. גם במבחן התוצאה, ברור שרוסיה לא ניטרה: כך למשל דווח בהארץ, אחרי כניסת צה"ל ללבנון, שצה"ל חשף מצבורים של טילים נגד טנקים שחיזבאללה קיבל מרוסיה דרך הצבא הסורי. אמצעי הלחימה הרוסיים הללו היו יעילים ביותר וגבו מחיר כבד מחיילים ואזרחים שלעברם נורו.

רק לאחר תחילת המבצע הקרקעי בלבנון ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר למעשה בפועל כי הקונספציה הרוסית - שרובה ככולה נוצר בשנות שלטונו - קרס. ברגע נדיר של הפניית אצבע מאשימה למוסקבה אמר נתניהו ללה פיגארו הצרפתי, כי "חיזבאללה חפר מאות מנהרות ומקומות מחבוא, ומצאנו בהם כמויות ניכרות של כלי נשק רוסיים מתקדמים".

פגישות תקופתיות, גם אחרי ה-7 באוקטובר

ראשיתה של הקונספציה הולכת עשור לאחור. ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט וראש אמ"ן דאז וכיום הרמטכ"ל הרצי לוי, טסו ב-2015 למוסקבה די לבסס מנגנון למניעת תקריות בין המדינות. זאת, זמן קצר לאחר שרוסיה החלה להתערב צבאית באופן פעיל לטובת אסד, במטרה למנוע את קריסתו במלחמה האזרחים שהחלה ב-2012. מנגנון זה אוזכר לעתים קרובות בהקשר של התקיפות הישראליות בסוריה, אך עד כה נודע רק מעט באשר לאופן פעולתו.

על פי המסמך הסורי שנחשף, ישראל מוכנה הייתה לוודא ש"צרכיה הצבאיים" של סוריה ייענו כל עוד תמשיך לפעול תחת פיקוח רוסי

"קודם כל, יש לנו גבול צבאי קרוב עם רוסיה. הטייסים שלנו טסים ממש ליד טייסים רוסים בשמי סוריה", אמר נתניהו לג'רוזלם פוסט ביוני 2023, בניסיון להצדיק אז את סירובה של ישראל להעביר נשק לאוקראינה. כפי שחשף בשומרים ביוני השנה, ישראל גם דחתה בזמנו הצעות אוקראיניות לשיתוף פעולה הגנתי בכל הנוגע להתמודדות עם איום הכטב"מים האיראניים. סירוב שרק לאחרונה נסדק, כפי שחשף שומרים בחודש שעבר. 

"בין ישראל ורוסיה יש מנגנון שפועל בדרך כזאת או אחרת מאז 2016", מסביר לשומרים מקור שהייתה לו נגיעה ישירה לפעילותו של המנגנון. "מטרתו היא להבטיח שלא יהיו היתקלויות בין הצדדים בסביבה הצפופה שבה פועלות ישראל ורוסיה".

"היו שנים שבהן התקשורת הייתה קרובה יותר ושנים שבהן הייתה קרובה פחות", אומר מקור מדיני לשומרים

במסגרת מנגנון התיאום החליפו ישראל ורוסיה מידע על פעילות באזור. "היו שנים שבהן התקשורת הייתה קרובה יותר ושנים שבהן הייתה קרובה פחות", אומר מקור מדיני לשומרים. מקור אחר מוסיף כי המנגנון המשיך לפעול גם אחרי הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 וגם אחרי מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, וזאת למרות התקרבותה של רוסיה לאיראן ולחמאס. "היו פגישות תקופתיות כל כמה חודשים, בישראל או ברוסיה", הוא אומר. "על כמה מהפגישות האלה דווח פומבית ועל אחרות לא". 

בעלי תפקידים בהווה ובעבר מתארים את המנגנון הישראלי-רוסי ככלי טקטי, שימושי ומוגבל לתכלית שהוגדרה לו. קרי, לצמצם ולנהל את הסיכונים הנוגעים לפעולתן של שתי מדינות, ישראל ורוסיה, שביקשו להימנע מעימות ישיר זו עם זו. עם זאת, רבים מתקוממים על הפוליטיזציה של המנגנון בידי פוליטיקאים ישראלים, ובכלל זה השימוש בקיומו כנימוק לכתף הקרה שהפנתה ישראל לאוקראינה כשזו נלחמת על חייה. 

"לא להתייצב לצד אוקראינה בגלל מנגנון מניעת התקריות שלנו בסוריה, היה בעיני מהלך גם שגוי וגם ילדותי", אומר עפר שלח, לשעבר חבר ועדת חוץ וביטחון

עפר שלח, לשעבר חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכיום מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון למחקרי ביטחון לאומי, מכיר בערכו הטקטי של המנגנון, אבל אומר שלא נכון היה להתייחס אליו בהחלטה של ישראל לגבי עמדתה האסטרטגית באירוע גלובלי כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה.

"לא להתייצב לצד אוקראינה בגלל מנגנון מניעת התקריות שלנו בסוריה, היה בעיני מהלך גם שגוי וגם ילדותי", אומר שלח לשומרים. "העובדה שבישראל קיבלו את הטענה שזו הסיבה האמיתית לכך, מעידה בעיני על צרות המוחין ועל ההתייחסות הילדותית של ישראל ביחס לסוגיות עולמיות. אני לא יודע אם המנגנון למניעת תקריות היה נימוק אמיתי נגד סיוע שלנו לאוקראינה. בעיני זה היה רק תירוץ".

בכיר ביטחוני לשעבר שעמו שוחח שומרים, מוסיף כי רוסיה נתנה לישראל את הרושם שהיא "עושה לה טובה" בכך שהיא כאילו מעלימה עין מן התקיפות הישראליות בסוריה. נתניהו, הוא מזכיר, אף הרבה להתגאות בקשריו האישיים עם הנשיא פוטין ובהסכם שאליו הגיע עם מוסקבה (וזכורים היטב שלטי החוצות בקמפיין "ליגה אחרת" בבחירות 2019, עם תמונת נתניהו לצדו של פוטין). ואולם לדבריו המנגנון היה חשוב לרוסיה לא פחות. מוסקבה, הוא מסביר, ביקשה להציג את מעורבותה בסוריה כמבצע מוצלח ולא יקר, ולא הייתה יכולה הייתה לעשות זאת אילו חיילים רוסים היו נפגעים על אדמת סוריה. "ישראל פעלה במגרש הבייתי שלה, עם טכנולוגיה עדיפה פי כמה לעומת רוסיה שפעלה הרחק מהבית ועם משאבים מוגבלים. מנגנון מניעת התקריות היה שימושי, אבל הוא היה נחוץ לרוסיה לא פחות מאשר לנו". 

ברגע נדיר של הפניית אצבע מאשימה למוסקבה אמר נתניהו, כי "חיזבאללה חפר מאות מנהרות ומקומות מחבוא, ומצאנו בהם כמויות ניכרות של כלי נשק רוסיים מתקדמים"

דרמר עוד ניסה עד הרגע האחרון

רוסיה היא בת ברית קרובה מאוד של איראן, וביתר שאת מאז החלה המלחמה באוקראינה, כאשר הרוסים נסמכים לא מעט על נשק איראני ובעיקר על תעשיית הכטב"מים שלה. עם קשר או בלעדיו מאז מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר רוסיה עוינת מאוד לישראל. האם היה בכך די כדי לגרום לישראל לשנות את הקונספציה ביחס לחתול הרוסי שישמור על השמנת הסורית? התשובה היא לא. אפילו בחודשים האחרונים, כאשר ישראל העבירה את מרכז הכובד של הלחימה אל החזית הצפונית היא המשיכה להמר על רוסיה עד השנייה האחרונה, בתקווה שזו תמלא תפקיד משמעותי יותר באזור.

בראשית נובמבר, שר החוץ גדעון סער, קידם גם בפומבי את המסר כי רוסיה תוכל לשחק תפקיד במניעת החימוש המחודש של חיזבאללה דרך סוריה

השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, איש אמונו של נתניהו, כמו גם גורם נוסף מאנשי אמונו של ראש הממשלה, ביקרו ברוסיה בחודשים האחרונים, במטרה לכלול אותה בהסכם הפסקת האש שהתגבש בין ישראל לחיזבאללה ולגייס את עזרתה בהגבלת משלוחי הנשק משטח סוריה ללבנון. בראשית נובמבר, שר החוץ הטרי גדעון סער, קידם גם בפומבי את המסר, כי רוסיה תוכל לשחק תפקיד במניעת החימוש המחודש של חיזבאללה דרך סוריה.

ההימור הישראלי על רוסיה, ממש עד הרגע שבו ברח אסד, גרם להרמות גבה בקרב דיפלומטים מערביים. אחד מהם, דיפלומט אירופי, מאשר בשיחה עם שומרים, כי ישראל אכן קיוותה שיהיה לרוסיה תפקיד בהסכם הפסקת האש עם לבנון, אולם ארה"ב והשליח המיוחד עמוס הוכשטיין, סירבו לכך. 

דיפלומט אירופי, מאשר בשיחה עם שומרים, כי ישראל אכן קיוותה שיהיה לרוסיה תפקיד בהסכם הפסקת האש עם לבנון, אולם ארה"ב סירבה לכך

כעת, מקומה של רוסיה במזרח התיכון אפוף אי ודאות. סגן שר החוץ הרוסי, מיכאל בוגדנוב, ציין אמנם לאחרונה, כי רוסיה מבקשת לשמר את בסיסיה הקיימים בסוריה באמצעות עסקה עם היאת תחריר א-שאם – ארגון המורדים שעמד בראש המתקפה נגד כוחותיו של אסד. אלא שמוסקבה כבר הוציאה חלק ניכר מאנשיה ומן הציוד שלה מרוסיה ללוב. דובר הפנטגון פטריק ריידר, ציין כי בכלל זה יש למנות את מערכות ההגנה האווירית הרוסיות המתקדמות מסוג S-400 ו-S-300, אשר נמנו עם הסיבות היסודיות לקיומו של מנגנון מניעת התקריות בין רוסיה לישראל. 

האם כעת הקונספציה הישראלית ביחס לרוסיה תשתנה? "אני חושב שישראל תופסת עכשיו אחרת את המוניטין של רוסיה", משיב ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה וכיום חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "בסופו של דבר, ההשפעה שלה בסוריה הצטמצמה מאוד, ובאמת שהייתי רוצה לראות את הממסד הפוליטי והצבאי בישראל מבין סוף-סוף שאנחנו לא יכולים להסתמך על רוסיה".

ממשרד רה"מ לא התקבלה תגובה.