פחות משלושה שבועות אחרי שהקואליציה העבירה את החוק לביטול עילת הסבירות ללא כל "ריכוך" או הידברות, השיק יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', קמפיין חדש בשם "שיח אחים". לדבריו, מפלגתו "יוצאת למבצע קירוב לבבות" באמצעות מעגלי שיח בחברה הישראלית, כי "הגיע הזמן שנאחה את הקרעים".

סמוטריץ' הוא פוליטיקאי מוכשר שמכלכל את צעדיו במיומנות ותחכום וקשה להעריך לאן הוא חותר עם "שיח האחים" הזה. ועדיין, ניתוח מקיף של משנתו האידיאולוגית, דרך מאמרים שכתב, פוסטים שפרסם וראיונות שנתן מאז נבחר לראשונה לכנסת, מראה כי "הושטת היד" שלו שואפת בעיקר להעביר את "האחים" אליו, ולא ממש לחתור להסכמות עימם. עמדותיו בשלל נושאים - מחינוך דרך צה"ל ועד כמובן מעמדו של בג"ץ - נחרצות, בוטות ורחוקות מלשקף אמון בהידברות או במתינות.

מעניין גם למצוא כי חלק מעמדותיו בכיסאו כשר בממשלה, שונות מאוד מהעמדות שהציג רק לפני שנים ספורות. כך למשל על משפט שלו כמו "בדמוקרטיה אין חיה כזו שקבוצת רוב מתכנסת במועדון ומדיחה קבוצת מיעוט. אין לזה תקדים", כנראה שגם ראשי המחאה היו חותמים.

על החילוניות: להזרים מיליארדים לבתי ספר דתיים כדי לשנות את העם

מעניין לפתוח את הסקירה בדברים שכתב סמוטריץ' במאמר ל"מקור ראשון" בנובמבר 2015, חודשים ספורים אחרי שנבחר לכנסת ה-20: "היחס שלי לחילוניות הוא של שותפות אבל ממש לא של השלמה. זהו יחס של חתירה לשינוי, של שאיפה מתמדת להשפעה. ובשביל זה צריך להיות מחובר, לגעת, להיות חלק. אי-אפשר להשפיע על משהו בלי להיות קשור אליו".

בפוסט שכתב בקיץ שעבר בעמוד הפייסבוק שלו, שבע שנים אחרי אותו מאמר, תיאר סמוטריץ' את המהלכים הנדרשים בסוגיה זו בצורה ברורה ומפורטת: "גל הטרלול הפרוגרסיבי האדיר השוטף את מערכת החינוך הממלכתית יכול להיות שעתו היפה של החינוך הממלכתי. בעזרת קמפיין שמסביר להורי ישראל את האמת הפשוטה: אם הם רוצים לקבל את הילדים רדודים, מבולבלים, שטופי מוח פרוגרסיבי, חסרי זהות לאומית, אישית ומגדרית, נעדרי ערכים ומנותקים מזהותם ושורשיהם היהודיים - שישלחו אותם לחינוך הממלכתי חילוני; אם הם רוצים להעניק חינוך יהודי שורשי וערכי, ולקבל ילדים מחוברים לזהותם ולעמם, בריאים ויציבים, עם עמוד שדרה וגאווה לאומית - שישלחו אותם לממלכתי-דתי".

"את החדרת הטרלול הפרוגרסיבי המסוכן מובילה בכוחנות קבוצה קטנה, ששלחה זרועות לפקידות ולאקדמיה. העם ברובו בריא בנפשו, יודע להבחין בין טוב לרע, והוא יבוא בהמוניו", ממשיך סמוטריץ' ופונה אל קמפיין ההסברה הנדרש בקרב הורי ישראל: "עם מיליארדים של תקציבי מדינה למורים, מנהלים, בינוי, הסעות, הזנה, לעבור בית בית, כפי שעושה ש"ס, לדפוק בדלתות ולשכנע… נעגן בתיקון לחוק החינוך הממלכתי-דתי את עצמאותו החינוכית והפדגוגית… נהפוך אותו למחוז, נכיר בזרמים השונים בו (ממ"ד רגיל, תלמודי תורה, חב"ד) וכך נפתור את בעיית אזורי הרישום ונאפשר תחרות חופשית על לבם של ההורים. זה יקח כמה שנים, אולי דור, אבל יש לזה פוטנציאל אדיר לשנות את עם ישראל מקצה לקצה".

הפיכה משפטית ותורנית: "פעם אחרונה שבג"ץ מחליט עלינו"

השילוב בין אג'נדה משיחית למסרים ברורים וקליטים שעוברים מצוין את הרשתות החברתיות, הוא אחד מסימני ההיכר של סמוטריץ'. הטקסטים שלו בנושא מנוסחים היטב עבור קהל היעד ואין בהם את העילגות שמאפיינת חלק נכבד מהפוליטיקאים הישראלים. כמה מהתבטאויותיו הפכו למטבע לשון, וזכורה בהקשר זה במיוחד השיחה שבה הוקלט מכנה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "שקרן בן שקרן". "נתניהו זה צרה, אבל צריך לבחור בין צרה לצרה״, הוסיף סמוטריץ' באותה שיחה. "בסוף הפיזיקה או הביולוגיה יעשו את שלהם, אולי הוא (נתניהו - ח"ש) יורשע במשפט״.

בסוגיית ההפיכה המשטרית, בא לידי ביטוי אחד ההבדלים הגדולים בין סמוטריץ' לנתניהו. בעוד שהאחרון נמנע לפני הבחירות האחרונות לגלות לציבור את מלוא תוכניותיו לשינוי מערכת המשפט, סמוטריץ שם אותה על השולחן מראש. היה צריך רק להקשיב לו. במרץ 2019, כחודש לפני מערכת הבחירות שהובילה לכאוס פוליטי בישראל ולרצף של ממשלות מעבר, כתב סמוטריץ' בעמוד הפייסבוק שלו: “בקדנציה הבאה נעביר בעזרת השם, בין השאר, את פסקת ההתגברות ואת ביטול עילת הסבירות. נחזיר את המגבלות על זכות העמידה ונוציא את ארגוני השמאל מבית המשפט". שלושה שבועות לאחר מכן, הוסיף: "תרשמו את זה: זו הפעם האחרונה שבג"ץ מחליט עלינו. בפעם הבאה אנחנו נחליט על בג"ץ".

"היחס שלי לחילוניות הוא של שותפות אבל ממש לא של השלמה. זהו יחס של שאיפה מתמדת להשפעה" / יוני 2022

התובנה לפיה על הימין להשתלט על הרשות השופטת כדי למשול באמת, היא משנה סדורה עם מופעים רבים ומגוונים לאורך דרכו הפוליטית של סמוטריץ'. בראיון לתוכנית של שמעון ריקלין ואראל סג"ל ב-2018 בערוץ 20 (ערוץ 14 של היום) הוא הדגיש כי "על סוגיית בג"ץ ממשברים את הקואליציה. בלי זה אנחנו לא שולטים". בטקס יום ירושלים שהתקיים בישיבת מרכז הרב באותה שנה, הכריז: "אנחנו רוצים את תיק המשפטים כי אנחנו רוצים 'השיבה שופטינו כבראשונה'. אנחנו רוצים להשיב את משפט התורה למכונו".

הדברים עוררו סערה, אך גם כשנתבקש סמוטריץ' לספק הבהרות, הוא לא נרתע: "הציבור הדתי צריך להפסיק לפחד מלומר את האמת שלו ולקדם אותה לאט ובסבלנות". באותה דרך, ואת העובדה כי הוא אינו חושש ללכת בדרך הארוכה, הביע ביחס להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים ושאיפתו הכללית שישראל תתנהל לפי דין תורה. ב-2019, למשל, אמר בראיון ל"כאן ב': "ישראל, בעזרת השם, תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה, כמובן בהתאמה לימים האלה (…) כך צריך להיות, זו מדינה יהודית. שום דבר לא קורה ברגע ושום דבר לא עושים בכפייה, הכל קורה בדיאלוג, בדרך דמוקרטית. חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרן ברק. יכול להיות שגם בשיטת המשפט הנוכחית יש היבטים טובים, חלק גדול מהשיטה יכול להישאר גם במסגרת משפטי התורה (…) דיני הנזיקין של התורה הם הרבה יותר צודקים ונכונים. אני חושב שאפשר וצריך לתת מקום של כבוד לבתי הדין הרבניים ולחזק אותם".

דמוקרטיה וחוקה: "הוויכוח עם ביהמ"ש הוא לא על עצם הלגיטימציה לפסול חוקים"

את הקו הנוכחי של "הציונות הדתית" ביחס לאופן תפיסתה את הדמוקרטיה, ניתן לתמצת ב"שלטון הרוב" כפי שהוא מתבטא ב-64 הח"כים של הקואליציה, ובכך שלבג"ץ אין סמכות לפסול חוקים העומדים בסתירה לחוקי יסוד או לסמכות המכוננת של הכנסת. אבל לסמוטריץ' של לפני כמה שנים היו דעות שונות בתכלית שכנראה גם ראשי המחאה היו מאמצים. "בדמוקרטיה אין חיה כזו שקבוצת רוב מתכנסת במועדון ומדיחה קבוצת מיעוט. אין לזה תקדים. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ומעשה כזה הוא ההיפך מדמוקרטיה", אמר בראיון ל"ישראל היום" ב-2016. שנה קודם לכן, במאמר ל"מקור ראשון", הוא הרחיב עוד יותר ואמר כי "ההכרה במגבלות הדמוקרטיה והקביעה לפיה הרוב אינו יכול לעשות הכל ואינו יכול לחוקק חוק הסותר את החוקה או את ערכי היסוד, מתאימות מאוד לשיטת המשטר התורנית… הוויכוח שלנו עם בית המשפט הוא לא על עצם הלגיטימציה לפסול חוקים, אלא על ערכי היסוד שלאורם מתבצעת הבחינה החוקתית".

אם כך, נדמה כי פסילת חוק יסוד היא דבר אפשרי ואף לגיטימי מבחינת סמוטריץ', כל עוד הערכים החשובים לו נשמרים. חוקה, לעומת זאת, אינה אפשרית - לשיטתו. בתשובה לשאלות שהפנה האתר N12 לראשי המפלגות באפריל 2019, עם גלישתה של ישראל לכאוס הפוליטי, אמר סמוטריץ' כי "לא ניתן לסמוך על שופטי בית המשפט העליון שינהגו בהגינות עם חוקה, אחרי שהוכיחו שלשון החוק וחוקי היסוד משמשים בידם כפלסטלינה לעיצוב תפיסותיהם האישיות והפוליטיות תוך ניצול לרעה של סמכותם". מאידך, בראיון טלוויזיוני שהעניק באותו חודש הוא גם המשיך עם הקו הפייסני: "אני מבין את הפחד… אני משיב את השלטון לעם. לא במהפכות, לא בגניבת דעת, לא בהיחבא… את השינויים נעשה בהקשבה, באופן מדוד עם המון כבוד והערכה לחולקים עליי. לא בדורסנות, לא באופן מפלה, ולא תוך פגיעה במי שלא מחזיק בדעות הנכונות".

האם סמוטריץ' באמת מאמין בכך או שאימץ לעצמו רטוריקה מרדימה במכוון? הרי חודשיים אחרי אותו ראיון, כשאמיר אוחנה, כשר המשפטים דאז, ספג ביקורת על אמירתו שלא חייבים למלא כל פסק דין של בג"ץ, חיזק אותו סמוטריץ' וכתב ל"בשבע": "זה רק פרומו למה שהם יעשו כשיגיע זמנם של התיקונים האמיתיים שנצטרך לעשות בשיטה. אם תרצו - סוג של תרגול על יבש לפני דבר האמיתי".

בג"ץ: "מחרב את עקרונות המדינה היהודית"

בכלל, אם יש גוף שעליו מתגולל סמוטריץ' בלי סוף וכמעט בכל נושא, הרי שזהו בית המשפט הגבוה לצדק. כשבג"ץ פסק באפריל 2020 שבתי החולים אינם יכולים לאסור הכנסת חמץ בפסח, הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "בג"ץ ממשיך לחרב את עקרונות המדינה היהודית ולהשליט עליה עקרונות פרוגרסיביים מטורללים בצורה לא דמוקרטית ובחוסר סמכות… השאלה מתי העם יתעורר ויפסיק לחשוב שזה גשם".

במארס 2020, כשיו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, סירב למלא אחר פסיקת בג"ץ לכנס את המליאה כדי לבחור לו מחליף, כתב סמוטריץ' על כך בהערכה: "אדלשטיין מקריב את עצמו על מזבח הדיקטטורה השיפוטית… ומסרב לקיים פסיקה שדגל שחור מתנוסס מעליה". פחות משנה קודם לכן, ביוני 2019, זמן קצר אחרי שמונה לשר התחבורה, הסביר סמוטריץ' במאמר לאתר "בשבע" כי מילוי פסק דין על-ידי הממשלה הוא בכלל עניין של סדרי עדיפויות: "כל רשות ואזרח חייבים לציית לחוק ולפסקי דין. אבל לכלל הזה יש חריגים… פסק דין שמורה לממשלה לעשות משהו הוא עוד חובה מינהלית שמוטלת על הממשלה… בדיוק כפי שהממשלה קובעת סדרי עדיפויות למילוי חובותיה האחרות, כך מותר לה לדרג גם את החובות שמטיל עליה בג"ץ".

"תרשמו את זה: זו הפעם האחרונה שבג"ץ מחליט עלינו. בפעם הבאה אנחנו נחליט על בג"ץ" / מארס 2019

דוגמה נוספת לכך שהוראות בג"ץ הן עניין יחסי בעיני סמוטריץ', ניתן למצוא בהתבטאויותיו בעקבות הפסיקה על פינוי המאחז עמונה בראשית 2017. מבחינתו, פסיקה כזו היתה צריכה להידחק אחורה - "אחרי שהממשלה היתה מסיימת לאכוף את חוקי התכנון והבנייה בנגב, בצפון ובחאן אל אחמר", כדבריו. "האם זה עלול להיות מסוכן ולהפוך למדרון שיוביל לאנרכיה? בהחלט כן", הוא שואל ומשיב לעצמו. "אבל זה פחות מסוכן מעריצות שיפוטית וציות עיוור".

עם מוסד היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליטות המדינה מנהל סמוטריץ' חשבון פתוח ארוך ימים. לשיטתו, היועצים המשפטיים והתובעים פשוט לא מבינים את תפקידם. "את הפרקליטות והיועמ"שיה צריך לסגור ולפתוח מחדש", פסק סמוטריץ' בפוסט בפייסבוק באוקטובר 2019. בראיון ל"ערוץ 7" בפברואר אשתקד, הוא אף הגדיל ורמז כי בעיניו אינטרס הציבור והאינטרס של הממשלה זהים, תוך שהוא מתעלם מעניין קטן שנקרא - האינטרס הציבורי בשמירה על החוק. "תפקידו של היועץ המשפטי הוא לשמור על האינטרס הציבורי. מי אתה שתקבע מהו האינטרס הציבורי? יש ציבור שהולך לקלפי ובוחר את האינטרסים שלו. אף אחד לא מינה אותך", אמר.

כפי שניתן ללמוד מהדוגמה האחרונה, כשמדובר בשומרי סף משפטיים - השפה של סמוטריץ' נוטה גם להפוך בוטה ומשפילה. על שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, צייץ סמוטריץ' בטוויטר במאי 2021: "מדובר באוויל משריש חסר הבנה לחלוטין במשפטים, מדקלם שטויות שאם סטודנט למשפטים שהיה מדקלם - היה מודח מהקורס. לא ייאמן שהאיש אשכרה היה פרקליט מדינה".

סרבנות והפגנות: "מצילים את צה"ל, לא מתגייסים"

הסרבנות בקרב אנשי המילואים וחסימות הכבישים במסגרת ההפגנות למען הדמוקרטיה הם שני תפוחי אדמה בוערים שמלהיטים את השיח הציבורי בשמונת החודשים האחרונים. שווה לבחון את התייחסותו של סמוטריץ' לעניין, אך עוד לפני כן, יש להזכיר את התפקיד שמילא במהלך הפגנות הימין נגד ההתנתקות בקיץ 2005. באותם ימים צולם סמוטריץ' יחד עם חברו, כשהחבר אומר "המדינה צריכה לעמוד, ואז אנשים יבינו שהאדמה בוערת להם מתחת לרגליים", ואילו סמוטריץ' הוסיף: "דוגמית ממה שהולך להיות חודשים על גבי חודשים".

מרבית אזכורים בתקשורת בנוגע לסמוטריץ' ולהתנתקות עסקו במעצרו על-ידי שב"כ למשך שלושה שבועות בתקופת ההתנתקות. לאחרונה אף התפרץ סמוטריץ' על גיא פלג, עיתונאי "חדשות 12", ואיים כי יגיש תביעת דיבה נגד כל מי שיטען כי נתפס בתקופת ההתנתקות עם דלק. סמוטריץ' אכן לא נתפס עם מיכל דלק ביד, אבל לפי דיווח ב"גלובס" מיולי 2005, הוא נעצר עם ארבעה פעילי ימין בחשד שארגנו חסימות כבישים, ובחיפוש שנערך בביתו של אחד מהם, לפי הדיווח, נמצאו מפות, חומר דליק ושמן. על-פי החשד, כל אלה יועדו להפרות סדר וחסימת כבישים. לפי אותו הדיווח נחקר בזמנו גם החשד כי סמוטריץ' וחבריו קשורים לאירוע בו נשפכו שמן ומסמרים על כביש 1 וכן נבדק חשד שהיו מעורבים בחבלה בארונות סעף של "בזק" במרכז הארץ, שפיכת דבק על מנעולי משרדי ממשלה ונעילת בתי ספר.

ההכרה במגבלות הדמוקרטיה והקביעה לפיה הרוב אינו יכול לעשות הכל מתאימות מאוד לשיטת המשטר התורנית" / מארס 2016

סמוטריץ וחבריו שתקו בחקירה ושוחררו לבסוף למעצר בית. לא הוגשו נגדם כתבי אישום. "כדי להציג ראיות שיובילו להרשעה", אמר חוקר השב"כ דביר קריב ל"חדשות 12" בנובמבר האחרון, "היה צריך לחשוף דברים שהשירות לא מוכן לחשוף. מבחינתו, אנחנו יכולים להגיד בסיפוק שלא בוצעו האירועים שהם תכננו. אם האירועים שהם תכננו היו קורים, זה היה עושה בלגן גדול מאוד במדינה".

את דעותיו ביחס לסרבנות פרס סמוטריץ' בהרחבה ב-2017, במאמר שכתב ל"בשבע" וזכה לכותרת "מצילים את צה"ל, לא מתגייסים". במאמר הוא קרא לסרב בעקבות פקודת השירות המשותף בצה"ל, היוצרת לדבריו "סולם ערכים מעוות וסוכן…הדוחק לאחור ערכים כמו מקצועיות וחתירה לניצחון. על 'והיה מחניך קדוש' (מצוות עשה - ח"ש) בכלל אין מה לדבר. שירותים משותפים הופכים מאבסורד שעד לא מזמן היו מאשפזים ב'אברבנאל' את מי שהיה יוזם אותו, לאחד מערכי צה"ל היותר חשובים, לצד ערכי היסוד החדשים, כמו יחידות מעורבות". באותו מאמר קרא סמוטריץ' לסירוב גם בגלל "החלפת ה-ן ב-ם בתפקיד היוהל"ם" והתכוון לשינוי תוארה של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר".

ב-2017, במאמר שזכה לכותרת "מצילים את צה"ל, לא מתגייסים", קרא סמוטריץ' לסרב לשרת בעקבות פקודת השירות המשותף בצה"ל

"לא צריך יותר מלקרוא את 'התפיסה' שכתבה היוהל"מית - תפיסה פמיניסטית קיצונית הקובעת כי אין שום הבדל בין גברים לנשים - כדי להזדעזע ולהבין שמשהו רע מאוד עובר על צה"ל", כתב סמוטריץ'. "עלינו להפעיל מנופי לחץ כדי להחזיר את הצבא לשפיות. צה"ל זקוק לשקט ולכוח אדם. אם הוא יבין שגם אנחנו יודעים לייצר בלגן וכאב ראש - תיווצר משוואה אחרת. יותר מזה, אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק את לימוד התורה, וידלגו על מחזור גיוס אחד, הצבא ישאל את עצמו מה עדיף לו - לוחמים איכותיים ובעלי מוטיבציה או שירותים משותפים בבה"ד 1. צה"ל יכול להרשות לעצמו לרמוס כל דבר שבקדושה, כשהוא יודע שהחבר'ה שלנו אידיאליסטים ויתייצבו בבקו"ם בהמוניהם. הוא צריך להבין שזה לא יעבוד יותר. המוטיבציה הגבוהה לשירות היא לא משהו שבא לבד, אלא משהו שמחנכים אליו אצלנו שנים רבות, וזה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך".

"שומרים" פנה פעמיים לאיתן פולד, יועץ התקשורת של השר סמוטריץ', וביקש ממנו להתייחס לדברים. פולד לא טרח להשיב לפניות.