מסדרונות בתי המשפט בשנים 2015-2014 היו עמוסים בנבחרי ציבור. מסה כזאת של דמויות כה בכירות לא נראתה מעולם בבתי המשפט בישראל: ראש הממשלה אהוד אולמרט ולצדו ראש העיר ירושלים אורי לופוליאנסקי בתיק "הולילנד", ראשי הערים שלומי לחיאני מבת ים, זוהר עובד מטבריה, יצחק רוכברגר מרמת השרון, צבי בר מרמת גן, שמעון גפסו מנצרת עילית, וראש המועצה האזורית מרחבים אבנר מורי. חלקם הואשמו בשוחד, אחרים במרמה והפרת אמונים. כולם הורשעו לבסוף.

בשנים שקדמו להגשת כתבי האישום נחקרו כלל המוזכרים שוב ושוב במשרדי המחלקה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה. יחד איתם צעדו אל חדרי החקירות נבחרי ציבור ועובדי ציבור נוספים, כחלק מבדיקה ובירור של פרשות נוספות שלא בכולן הוגשו לבסוף כתבי אישום.

ככל שחלפו השנים מאז מצעד הנחקרים התמעט והלך, וכך גם כמות החקירות בחשד לשחיתות ציבורית. אם ב-2021 עוד נרשמו כמה הרשעות, ובהן אלה של השרה לשעבר פאינה קירשנבאום והשר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, הרי שבשלוש שנים האחרונות – הובילה יאח"ה להגשת כתבי אישום בתיקים מעין אלה במקרים בודדים בלבד, ולעתים - בגלל מקרה ישן. דוגמה טובה לכך מהזמן האחרון היא חקירתו של ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), צחי הנגבי, בחשד לקבלת שוחד מקבלן ב-2017. במקרה של הרשעת השר לשעבר יעקב ליצמן, ספק אם מדובר בעבירת 'צווארון לבן' שכן מדובר בניסיון להשפיע על חוות דעת פסיכיאטרית שתמנע את הסגרתה של עבריינית המין מלכה לייפר לאוסטרליה. ליצמן הורשע בתיק במרמה והפרת אמונים.

הירידה הניכרת בחקירות צווארון לבן באה היטב לידי ביטוי בנתונים. המשטרה אמנם לא מסרה לידי שומרים את המידע על השנתיים האחרונות ("יש בעיה לשלוף אותן", נמסר), אבל מחקר שערך ב-2023 תנ"צ בדימוס ערן קמין, לשעבר מ"מ ראש יאח"ה, במסגרת לימודי התואר השני שלו, הראה מגמה חד-משמעית של ירידה בפתיחת תיקים בעבירות אלה. בעוד שב-2008 פתחה יאח"ה 39 חקירות בחשד להפרת אמונים, ב-2021 נפתחו שלושה תיקים בלבד וב-2022 לא נפתח ולו תיק אחד. בנוגע לחשדות לשוחד: ב-2008 נפתחו 19 תיקי חקירה, ואילו ב-2021 נפתח תיק אחד וב-2022 נפתחו שלושה. 

"לראש יאח"ה יש תפקיד מכריע בקביעת האופן שבו תתנהל היחידה שלו. פעם מי שעמד בראש היה עצמאי. קראו ליאח"ה 'היחידה של היועץ המשפטי לממשלה' או 'היחידה של פרקליט המדינה', בשל בכירות האנשים שנחקרו בה", אומר תנ"צ בדימוס ערן קמין

בהיעדר נתונים רשמיים מהמשטרה, בדק שומרים מידע ממקורות גלויים וקיים שיחות עם גורמים המעורים בנושא, ומצא כי גם בשנים 2023 ו-2024 מדובר בתיקים בודדים. בגין חשדות לשוחד לכאורה, התיקים שנפתחו היו בעניין הנגבי וכנגד יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ונשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט איתן אורנשטיין.

לאחרונה נפתחו עוד כמה חקירות, שהמשותף לכולן הם תחקירים עיתונאיים אשר אילצו את המשטרה לפעול. כך החלו החקירות לבדיקת הנפקת הרישיונות לנשק במשרד לביטחון לאומי תחת השר איתמר בן גביר (תחקיר "הארץ"); התנהלות שרת התחבורה מירי רגב (תחקיר "המקור"); החשד להנפקת דרכונים דיפלומטיים שלא כחוק במשרד החוץ בתקופת כהונתו של אלי כהן (תחקיר "הארץ"); והקלטות חני בליווייס, עובדת לשכת ראש הממשלה, שהובילו לחקירה נגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, בחשד לשיבוש מהלכי חקירה והטרדת העדה המרכזית בתיק 1000, הדס קליין (תחקיר "עובדה").

"לראש יאח"ה יש תפקיד מכריע בקביעת האופן שבו תתנהל היחידה שלו. פעם מי שעמד בראש היה עצמאי. קראו ליאח"ה 'היחידה של היועץ המשפטי לממשלה' או 'היחידה של פרקליט המדינה', בשל בכירות האנשים שנחקרו בה", אומר קמין. "המפקדים היו לוחמניים, יוזמים. אבל יאח"ה יובשה, גם בכל הקשור למי שהציבו בראשה - אם יש בה עוד כמה רבי-פקדים לוחמניים, הרי שבמציאות הנוכחית יש להם קושי לבצע חקירות משמעותיות".

"אני מבין את הטענה שמאז פרוץ המלחמה המשטרה עסוקה בחקירות שקשורות ל-7 באוקטובר ואני לא מזלזל בה, אבל אני חושב שבאופן כללי אין יותר רוח קרב במשטרה", אומר עו"ד תל צור. "וזה לא שם, זה גם בפרקליטות, ברשות לניירות ערך, ובכלל גורמי האכיפה"

צווארון לבן - אאוט

השיתוק ביאח"ה אינו רק עניין של מספרים יבשים. מי שעדים בשנים האחרונות למצב ביחידה, ואולי אף בשאר היחידות המטפלות בעבירות צווארון לבן במשטרה, הם בכירי הסנגורים בתחום. חרף מבוכה מסוימת שעלולה להיות כרוכה בכך, עורכי דין בכירים ששוחחו עם שומרים לכתבה זו אמרו בפה מלא ובשמם שביאח"ה לא נעשית עבודה וכמעט שאין יותר תיקי שחיתות ציבורית. מדובר בנבות תל צור, יעל גרוסמן, איתן מעוז וששי גז. אליהם מצטרף באופן חלקי גם ז'ק חן. כולם תמימי דעים כי רשויות אכיפת החוק פועלות אחרת, והם מרגישים זאת היטב בהיקף העבודה במשרדיהם. 

"בפשטות אני אומר לך - אין עבודה. איפה החקירות של ראשי ערים, גורמים בוועדות התכנון והבנייה, חקירות מכרזים, חקירות כלכליות בכלל?" תוהה עו"ד תל צור, שייצג בעבר את ראש הממשלה אולמרט, השרים אריה דרעי ובנימין בן אליעזר, ראש רשות המסים לשעבר ג'קי מצא ועוד בכירים רבים אחרים. "לא נשמע לי שלפתע פתאום יש פחות פשיעת צווארון לבן. גם לא ראיתי עודף אכיפה בשנים האחרונות. אני מבין את הטענה שמאז פרוץ המלחמה המשטרה עסוקה בחקירות שקשורות ל-7 באוקטובר ואני לא מזלזל בה, אבל אני חושב שבאופן כללי אין יותר רוח קרב במשטרה. וזה לא שם, זה גם בפרקליטות, ברשות לניירות ערך, ובכלל גורמי האכיפה".

תל צור, שהיה במשך שנים שותפו של הסנגור הבכיר רם כספי, אומר כי מאז שהחלו ניסיונותיו של שר המשפטים יריב לוין לקדם את ההפיכה המשטרית, הוא עצמו בוחר לעתים שלא לייצג פוליטיקאים המבקשים לשכור את שירותיו. כך למשל, הוא סירב לייצג את השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם, כשביקשו להסתייע בסנגור פרטי במסגרת מאבקם להדחת יו"ר רשות הדואר מישאל וקנין (היועמ"שית גלי בהרב-מיארה סירבה לייצגם), והיו לדבריו מקרים נוספים. 

"פרשת דוד ביטן, למשל, התחילה כתיק על שחיתות מקומית הקשורה למכרז ונחקרו בה קבלנים של חברות עפר ותשתיות. האם העניינים הללו נגמרו? לא נשמע לי סביר שיש פחות עבירות מהסוג הזה. גם לא היה עודף אכיפה שיצר הרתעה. אין לי בסיס אמפירי לטענה הזו, אבל המצב הזה בהחלט מורגש", הוא מוסיף. 

"בעקבות המלחמה, אנחנו כבר עמוק בתוך תהליך של מכרזים ומיליארדים שעומדים להישפך על תשתיות ובנייה מחדש", אומרת גורמת במערכת האכיפה. "תרבות של שחיתות פוליטית משפיעה בכל מקום ועשויה לפגוע בדיוק בנקודות שכאלה"

זעזועי ההפיכה המשטרית

יעל גרוסמן היא אחת מעורכת הדין הבכירות בישראל בתחום הצווארון הלבן, בעיקר בתיקים הנוגעים להלבנת הון. עם ותק של יותר מ-30 שנות קריירה וייצוג בפרשיות בולטות כמו הולילנד, הלבנת ההון בבנק הפועלים וכמה תיקים נגד ראשי ערים, היא מתארת תמונת מצב עגומה למדי.

"החקירות בישראל בתחום השחיתות השלטונית ירדו למינימום ואפשר לומר שכמעט ואינן קיימות", היא אומרת. "אנחנו, כסנגורים, צריכים אולי לשמוח שאין חקירות, אבל זה ברור שהשחיתות לא נעלמה. מה שהשתנה זו הגישה של הרשויות לנושא". גם היא מפנה אצבע לעבר מהלכי ההפיכה המשטרית, ומציינת: "הזעזועים של העקרונות הדמוקרטיים הם משהו שבסוף מורגש בגופי האכיפה". לדבריה, גם בפרקליטות יש עזיבה של "הרבה מאוד כוחות טובים, ולא מעט בגלל התחושה שמוציאים את הרוח מהמפרשים של גוף שתפקידו להגן על טוהר המידות".

החוקר הראשי בתיקי נתניהו פרש מהמשטרה אחרי שנשלח "להצטנן" בבית הספר להדרכה של המשטרה

"ההתמוטטות של המשטרה בהקשר הזה מורגשת", מסכים עורך דין בכיר מאחד ממשרדי הצמרת בישראל, שהעדיף להישאר בעילום שם. "יש ברשויות האכיפה חוקרים שצריכים שיעריכו את העבודה שלהם; שיטפחו להם על השכם על חקירה מוצלחת. כשלא מעודדים אותם לזה, אז אין מוטיבציה כפי שהייתה בעבר. הפגיעה היא נוראה, ממש בא לי לבכות כשאני מדבר. עורכי הדין שעוסקים באיסור על הלבנת הון ופיננסים הם ברי מזל כי אפשר להתפרנס מזה, אבל באופן כללי - כל עורך דין שעוסק בצווארון לבן עובר פגיעה כלכלית משמעותית. יש ממש התמוטטות של המקצוע, גם אם אנשים פחות אוהבים לדבר ולהודות בזה".

גם עו"ד איתן מעוז, שייצג נאשמים בפרשות שוחד רבות, ובהן הולילנד, שיכון ובינוי ופרשת השופט דן כהן, אינו מהסס להודות כי קיימת פגיעה מקצועית. "עובדתית, זה נכון שיש פחות תיקים. אני רואה פחות ופחות דברים שקורים וגם מה שנחקר לפני שנתיים לא מגיע למיצוי", הוא אומר. "ההאטה הכללית מורגשת לא רק במשטרה ובפרקליטות, אלא גם בתחום ניירות הערך וההגבלים העסקיים. בעבר היו המון פרשיות של הרצת מניות, מידע פנים וכדומה. אם תשימי לב, רק מעטות כיום מגיעות לכתבי אישום. ברשות ההגבלים ישנה מחלקת חקירות גדולה אבל היא מייצרת מעט תיקים. פעם זה לא היה ככה. אולי אנשים היום יותר זהירים; אולי הפרקליטות יותר זהירה ופחות הולכים על תיקים גבוליים - קשה לי לשים את האצבע. וכמובן שגם המלחמה השפיעה מאוד".

"בתקופת ההפיכה המשטרית, אני זוכרת שפגשתי חוקרים שאני מכירה מתיקים קודמים וטיפלו בעבר הונאות של נבחרי ציבור, כשהם מאבטחים בהפגנות", מספרת עורכת דין בכירה העוסקת בעבירות צווארון לבן. המשטרה השתמשה באותם ימים בכל משאב אפשרי לאכיפת הסדר הציבורי. "בסוף, צריך ראש אגף חקירות חזק. זה הגורם המתכלל את הנושא הזה ואם הוא לא חזק, ולצד זה גם נעשים מינויים שחלקם לא טובים, ברור שזה משפיע על המערכת כולה", היא מוסיפה. 

"קשה לשבת בחדר החקירות ולחקור ראש עיר כשבחוץ יש אזעקות", אומרת גרוסמן. "יחד עם רבים מחבריהם בלהב 433, אנשי יאח"ה נשאבו לעבודת חקירות קשה של מחבלים שלקחו חלק ב-7 באוקטובר. אחרים ניהלו חקירות שנוגעות לאירועים שקרו ביישובי העוטף. הקשב וגם כוח האדם לעיסוק בפרשיות שחיתות - ירד. כפי שיש עצירה בכל תחומי החיים, כך קורה גם בתחום חקירות השחיתות. מצד שני, אין ואקום בעולם הפלילים. שחיתות יש תמיד והיא אוכלת את החברה מבפנים".

לאחרונה נפתחו עוד כמה חקירות, שהמשותף לכולן הם תחקירים עיתונאיים אשר אילצו את המשטרה לפעול. כך, למשל, החלו החקירות לבדיקת הנפקת הרישיונות לנשק במשרד לביטחון לאומי תחת השר המתפטר בן גביר (תחקיר "הארץ")

אפקט בן גביר

בדיון העוסק בירידה משמעותית כל כך בחקירות הנוגעות לשחיתות שלטונית, קשה שלא להתייחס לרקע הפרסונלי ולשר לשעבר איתמר בן גביר, שהתפטר לאחרונה. עם זאת, חשוב להדגיש כי מגמת הייבוש של יחידות העוסקות בחקירות הונאה במשטרה החלה הרבה לפני כהונתו. כך למשל המחשבה כי עדיף לרכז את כלל חקירות ההונאה ביחידה גדולה אחת, תרמה רבות להקטנת היחידות המחוזיות לאורך העשור האחרון.

בן גביר, מאז שנכנס לתפקידו עם כינון הממשלה הנוכחית בסוף 2022, היה נחוש להטביע את חותמו על משטרה והתגאה בכך שהוא ממנה קצינים המיישרים קו עם מדיניותו. ניצב יגאל בן שלום, שפרש לאחרונה מתפקיד ראש אגף החקירות, לא בלט במיוחד בתחום חקירות שחיתות ציבורית. חוקרים ביאח"ה שלקחו בעבר חלק בחקירות גדולות, ובראשן תיקי האלפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, זכו לכתף קרה מצד מפקדיהם ולא קודמו בדרגה או בתפקיד. לאחרונה פרש מהמשטרה תנ"צ כורש ברנור, החוקר הראשי בתיקי נתניהו, אחרי שנשלח "להצטנן" בבית הספר להדרכה של המשטרה. גם נצ"מ מומי משולם, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו, לא התקדם, וכך גם אחרים.

"אני מאוד מודאגת מהייבוש של גופי האכיפה בתחום הזה, מיחידות ההונאה הקטנות עד ליאח"ה; מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שכולה שאובה לתיקי נתניהו", כך בכירה במערכת

"מאז בן גביר, המשטרה שמה את חקירות השחיתות הציבורית בצד ואף אחד לא מתלהב לחקור", אומר ששי גז, עורך דין בכיר בתחום הפלילי ובעל ניסיון רב גם בתחום עבירות הצווארון הלבן. "אני מרגיש את חוסר המוטיבציה של שוטר שמבין שחקירה מסוימת לא תוביל אותו לשום מקום", הוא מוסיף. 

"שוטרים מבינים שאין להם מה לעסוק בחקירות האלה", מסכים קמין. "הם שמעו בעצמם את המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי מתראיין בכלי תקשורת על הנושא והבינו את המסר. בין אם שבתאי אמר את זה במפורש או לא, בפועל הרוח שנשבה היא 'אני לא רוצה לשמוע על חקירות כאלה כי לא מקדמות את הארגון שאני אחראי עליו'. לכן, אין יוזמה ברמה המודיעינית ואני מניח שגם מגיעים פחות מתלוננים. פחות ופחות מאמינים במשטרה. זה גוף שבו שיטת המינויים היא כזו, שכדי שיהיה לך סיכוי להתקדם - קודם צריך לרצוע את אוזנך למזוזה של לשכת השר. ברור שמי שיעסוק בשחיתות ציבורית לא יתקדם. אני מזכיר לך את כל הניצבים שרקדו אצל השר ואצל פוליטיקאים אחרים בחתונות".

"שוטרים מבינים שאין להם מה לעסוק בחקירות האלה", אומר קמין. "הם שמעו בעצמם את המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי מתראיין בכלי תקשורת על הנושא והבינו את המסר"

כולם אצל חדד

ולצד זאת, יש גם עורכי דין שידיהם דווקא מלאות יותר מאי פעם בימים אלה. משרדו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, מייצג שורה ארוכה של פוליטיקאים ואנשים הקשורים לשלטון. 

"המשרד שלו הפך למשרד המרכזי שלוקח את התיקים האלה", אומר קולגה. "אם פעם המיוצגים התפזרו בין צמרת משרדי עורכי הדין, כעת כולם אצלו: יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך הגיע להתייעץ אצלו (שמו עלה בפרשת המסמכים המודלפים – ר"ז), השרה מאי גולן שכרה את שירותיו (חשודה בחציית צומת באור אדום ופגיעה ברוכב אופנוע – ר"ז), וגם השרה רגב מסתייעת בעקבות תחקיר המקור". 

"המשרד שלו הפך למשרד המרכזי שלוקח את התיקים האלה", אומר קולגה על עו"ד עמית חדד. "אם פעם המיוצגים התפזרו בין צמרת משרדי עורכי הדין, כעת כולם אצלו"

עורך דין נוסף שעסוק מאוד בימים אלה הוא ז'ק חן, המייצג את שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בבזק, הנאשמים בתיק 4000. חן מכיר את טענת חבריו למקצוע, אך מביע גם פליאה. "למה נקודת המוצא היא שחסרי חקירות אנחנו? למה נקודת המוצא היא שאנחנו תמיד מוקפים בשחיתות, סחי וזוהמה? אולי עכשיו המשטרה עובדת במלוא המרץ והמצב דווקא נורמלי? אולי מראש יש חקירות שלא נולדות או תקועות משום שהן מיותרות ומראש לא היו צריכות לבוא אל העולם? ייתכן שיש ירידה מסוימת בתלונות, אבל אני לא יודע מספרית כמה זה נכון שיאח"ה חוקרת פחות. זה הכל רק תחושות. אני עצמי מייצג בימים אלה את ראש הסגל במשרד ראש הממשלה צחי ברוורמן (חשוד בפרשת שינוי הפרוטוקולים - ר"ז), כלומר יש תיקים".

"למה נקודת המוצא היא שחסרי חקירות אנחנו? למה נקודת המוצא היא שאנחנו תמיד מוקפים בשחיתות, סחי וזוהמה?", אומר עו"ד ז'ק חן

בהתייחס למצב, חן מפנה אצבע מאשימה דווקא כלפי התקשורת. "אני לא מכיר תיק נגד איש ציבור שהוא לא תולדה של תחקיר עיתונאי. זה מקור המידע של המשטרה, לצד הגשת תלונות. במידה מסוימת, צריך לשאול: איפה התחקירים?". 

קמין מסכים כי התיקים הגדולים ביותר שהגיעו ליאח"ה בשנה האחרונה נולדו בזכות תחקירים עיתונאיים, אך מפנה את הדגש לנקודה אחרת. "שימי לב שלקח זמן למשטרה להחליט אם לעשות פשיטות, וגם במקרים שבהם פשטו, כמו למשל על משרד החוץ בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים, יש דממה מאז ואת לא שומעת על התפתחויות. יש תחושה של גרירת רגליים, גם של הפרקליטות". 

גורמת במערכת אכיפת החוק ששוחחה עם שומרים הביעה חשש כבד באשר למגמת חוסר ההרתעה. "בעקבות המלחמה, אנחנו כבר עמוק בתוך תהליך של מכרזים ומיליארדים שעומדים להישפך על תשתיות ובנייה מחדש", היא אומרת. "תרבות של שחיתות פוליטית משפיעה בכל מקום ועשויה לפגוע בדיוק בנקודות שכאלה. אני מאוד מודאגת מהייבוש של גופי האכיפה בתחום הזה, מיחידות ההונאה הקטנות עד ליאח"ה; מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שכולה שאובה לתיקי נתניהו; מהרשות להלבנת הון, שבקושי מתפקדת; וגם מהרשות לניירות ערך וההגבלים עסקיים. זה סיפור רוחבי ואנשים לא מבינים כמה הוא דרמטי". 

ממשטרת ישראל ומפרקליטות המדינה לא נמסרה תגובה לכתבה.