מינויו של בצלאל סמוטריץ' לשר האחראי על המינהל האזרחי במשרד הביטחון מתחיל לתת את אותותיו: תחקיר שומרים חושף כי לאחרונה ובאופן חסר תקדים החליט המינהל להעביר דרך יחידה שייעודה טיפול בבעיות רווחה של פלסטינים, מאות אלפי שקלים לעמותה יהודית שאמורה לקדם מיזם לשיקום נוער הגבעות. והסיפור לא נגמר שם: לפי פרסומיה העמותה בין השאר גם מסייעת לחוות לא חוקיות בשטחים שכנגד חלקן הוצאו צווי הריסה בידי המינהל וכן הוגשו כנגדן תלונות בגין אלימות כלפי פלסטינים. 

בפרסומיה מגדירה העמותה את פעילותה בחוות כ"חיזוק הקשר של הדור הצעיר לעבודת האדמה לצורך שמירה על השטחים הפתוחים", ורק במאי השנה, זמן לא רב לפני ההחלטה לתקצבה, נוסף למטרותיה הרשמיות גם טיפול בנוער בסיכון. 

שומרים העביר לדוברת מסמך של המינהל בו מתוארת ההתקשרות עם העמותה בפטור ממכרז, ועליו חתום בין השאר סגן ראש המינהל האזרחי, אולם הדוברת התעקשה ש"אין פטור ממכרז"

ראש העמותה פקד 250 חברים לליכוד

המינהל האזרחי אחראי על ההיבטים האדמיניסטרטיביים של חיי הפלסטינים ביהודה ושומרון וככלל אינו מתקצב התנחלויות ומתנחלים. למרות זאת בישיבה שהתקיימה בשבועות האחרונים במינהל נדונה סוגיית נוער הגבעות. 

אין עוררין על החשיבות שבטיפול בנערי הגבעות ובשיקומם, אלא שסביב מעורבותו של המינהל בסוגיה, כמו גם סביב העמותה שנבחרה לצורך זה מרחפים סימני שאלה כבדים

הקבוצה, שלאחרונה דובר רבות על התנהלותה האלימה, הוצגה בישיבה כאוכלוסיה בסיכון הזקוקה לסיוע ונחשפו בה מספר נתונים שאינם מוכרים. כך למשל, נאמר כי בשטחים חיים, "כ-220 בני נוער מנותקים ממסגרת לימודית וממשפחה בתנאי שטח בסיסיים, לעיתים ללא מים זורמים וחשמל". 

המינהל, נאמר בישיבה, מעוניין לקדם מיזם משותף לאיתור וטיפול בנערי הגבעות, כדי לנתב אותו "לעשייה נורמטיבית תוך הימנעות ממעורבות בפעילות פלילית וביטחונית". לצורך זה החליט מטה הרווחה של המינהל האזרחי - שכאמור על פי הגדרתו אמור כאמור לטפל בפלסטינים - לתקצב בפטור ממכרז בכ-800 אלף שקלים עמותה בשם "שיבת ציון לרגבי אדמתה". 

אין עוררין על החשיבות שבטיפול בנערי הגבעות ובשיקומם, אלא שסביב מעורבותו של המינהל בסוגיה, כמו גם סביב העמותה שנבחרה לצורך זה מרחפים סימני שאלה כבדים. 

שיבת ציון נרשמה כעמותה ב-2012 תחת השם "רגבים - לחוזרים לאדמה", במטרה לתמוך ב"פעילות חקלאית-חינוכית". ב-2019 היא שינתה את שמה, והעמידה בראשה את יונתן אחיה, איש ימין מוכר בשטחים. 

מאז כניסתו של אחיה לתפקיד נסק תקציב העמותה מכ-600 אלף שקלים ליותר משישה מיליון שקלים שגויסו ב-2022

לאחיה יש קשרים טובים בליכוד ובינואר האחרון אף פורסם באתר ה"ליכודניק", כי פקד כ-250 איש למפלגה. גם יכולתו לגייס כספים מרשימה: מאז כניסתו לתפקיד נסק תקציב העמותה מכ-600 אלף שקלים ליותר משישה מיליון שקלים שגויסו ב-2022 (כמחציתם בשווי כסף, למשל בהתנדבות וכו'). בנוסף העביר גם משלם המסים הישראלי סכום נאה: באותה שנה קיבלה העמותה כשני מיליון שקלים ממשרד הנגב והגליל וממשרד החינוך לטובת "התנדבות בחקלאות" ו-"לימודי יהדות במסגרת לא פורמלית". 

במאי השנה, שבועות ספורים לפני שבמינהל האזרחי יזמו את הזרמת הכספים לעמותה, פנתה העמותה לרשם העמותות וביקשה להוסיף למטרותיה המוצהרות גם "פעילות עם נוער בסיכון". נזכיר כי זהו אותו הסעיף שבו בחר המינהל האזרחי לנמק את התקשרותו עימה.

תכירו את "ארצנו"

שומרים העביר ל-"שיבת ציון" שורת שאלות ביחס לפעילותה אולם העמותה מסרה בתגובה רק, כי היא פועלת על פי חוק ולפי ההנחיות והפיקוח של רשם העמותות. עם זאת גורם המכיר היטב את פעילותה הסביר לשומרים, שהיא פועלת בקרב בני נוער שכבר נמצאים בחוות ביהודה ושומרון, מדריכה אותם בסוגיות חקלאיות ומנסה לנתב אותם חזרה ללימודים ולגיוס. 

בעמותה סרבו לומר באילו חוות הם פועלים, אבל הגורם טען שתהיה זו טעות לראות את נוער הגבעות כמקשה אחת של נוער בעייתי ואלים, ובכל מקרה - לדבריו - העמותה לא מטפלת בנוער עברייני. הגורם הוסיף, כי העמותה לא בוחנת האם יש צווי הריסה נגד החוות שבהן עובדת, אך ציין כי היא פועלת רק מול חקלאים המקבלים "חוזה רעייה". יצוין, שחוזי רעייה בשטחים ניתנים לרוב על ידי החטיבה להתיישבות וניתנו גם למי שפועל ממאחזים או חוות בלתי חוקיות. 

כך או אחרת חיפוש ברשת אחרי עמותת "שיבת ציון" אינו מעלה תוצאות, אולם פניה במייל למשרדיה דווקא כן. לפניה עונה אחיה עצמו שחותם על מייל התשובה כיו"ר ארגון בשם "ארצנו". על פי האתר של ארצנו, הארגון פועל "לחזק ולהשריש את מאמצי ההתיישבות באזורים שונים בארץ, בשיפור וחיזוק החוסן הכלכלי, הביטחוני והתפקודי של ההתיישבות החקלאית". ארצנו מציגה את עצמה כעמותה, אך מבדיקת שומרים עולה כי ברשם העמותות לא רשומה עמותה כזאת, ותרומות שאוספת ארצנו מוזרמות דרך "שיבת ציון". גם הגורם שעימו שוחח שומרים אישר בשיחה כי ארצנו היא למעשה חלק מהעמותה.

מעמוד הפייסבוק של ארצנו ניתן ללמוד הרבה על הפעילות בשטח. כך למשל, מתואר שם כיצד "החבר׳ה ממעלה אפרים שמרו על חוות עמק תרצה כחלק מפרויקט 'תורה וחווה' - ישיבה מאמצת חווה". חוות עמק תרצה מוכרת בעיקר כ"חווה של משה", על שם בעליה, משה שרביט. אלא שהחווה הזו, אליבא המינהל האזרחי עצמו, פועלת ללא אישורים והוצאו כנגדה צווי הפסקת עבודה. בדצמבר פנו פעילי שמאל בתלונה חריגה כנגד שרביט לאיחוד האירופי וטענו, כי "שרביט ושותפיו מטילים טרור על קהילות הרועים הפלסטיניות ומונעים מהן לרעות את צאנן.

השיטות של שרביט ושותפיו מ'חוות משה' כוללות הצלפות, יידוי אבנים, איומים לדקור, להכות ולשרוף, שיסוי כלבים, נסיעה עם רכבים לתוך העדרים וביקורים ליליים בקהילות הרועים, כמו גם תקיפות של פעילי זכויות האדם המלווים את הרועים". שרביט אמר אז בתגובה כי פעילי השמאל הינם גורם מתסיס באזור, וכי כל מטרתם לעורר פרובוקציות. 

חוות אחרות בהן פועלת ארצנו הן חוות גושן שליד ההתנחלות חמדת, חוות דורות שבשומרון וחוות ארץ שמש. מבדיקת שומרים עולה שכנגד כל אחת מהחוות הללו הוצאו צווי הריסה לפחות לחלק מהמבנים, על ידי אותו מינהל אזרחי שהחליט לתקצב את עמותת "שיבת ציון". 

אשתקד פירסמה עמירה הס בהארץ כתבה שעסקה בתקיפה קשה של רועי צאן פלסטינים בצפון הבקעה. בעדויות שאספה הוזכר גם בעלי חוות ארץ שמש. "היה לו נשק. הוא כיוון אותו ואמר לי 'עצור'. כשהגעתי כבר היו כ-20 מתנחלים. אולי 30. הם באו מכמה מאחזים באזור. בטרקטורונים, ברכבי שטח…הם תמיד מסתובבים באזור, עם הצאן והבקר שלהם. היה להם עוזי וכלי נשק אחרים," סיפר אחד המותקפים בכתבה. 

ללא כל קשר לאירוע המתואר ארצנו, לפי פרסומיה, פועלת גם בבקעת הירדן למען השתלטות על מעיינות בקרקעות פלסטינים המשמשים פעמים רבות להשקיית צאן. דרור אטקס, שחקר את הנושא מטעם ארגון "כרם נבות", אומר כי "המדינה מממנת ביודעין באמצעות צינור נוסף, עבריינות אידיאולוגית, שמטרתה הוא גירוש מקסימום פלסטינים משטחי C". לדבריו, ללא גישה למקורות המים הפלסטינים המתגוררים באזור לא יוכלו להמשיך לעסוק בחקלאות ממנה הם מתקיימים״. 

דרור אטקס, שחקר את הנושא מטעם ארגון "כרם נבות", אומר כי "המדינה מממנת ביודעין באמצעות צינור נוסף, עבריינות אידיאולוגית, שמטרתה הוא גירוש מקסימום פלסטינים משטחי C"

גלנט בחר שלא להגיב

שומרים העביר לדוברת מתאם פעולות הממשלה בשטחים רשימת שאלות בנושא. הדוברת מסרה כי "המנהל האזרחי לא העביר או יעביר כספים לעמותה כלשהי אלא לאחר בחינת הדברים ועריכת מכרז בנושא כמקובל בהתקשרות של גוף ממשלתי עם גורם חיצוני. עם זאת, נציין כי הנושא בכללותו מצוי בבחינה". 

שומרים העביר לדוברת מסמך של המינהל בו מתוארת ההתקשרות עם העמותה בפטור ממכרז, ועליו חתום בין השאר סגן ראש המינהל האזרחי, אולם הדוברת התעקשה ש"אין פטור ממכרז". היא גם הוסיפה כי "חשוב לציין שקצין מטה לענייני רווחה במינהל האזרחי, יחד עם יתר הרשויות באזור, פועל לטיפול בהיבטי רווחה בכלל אזור יהודה והשומרון, ביחס לאוכלוסיה הישראלית וזו הפלסטינית. כל זאת, בכפוף לאמור בהסכמי הביניים בהן הועברה האחריות לגבי חלק מהנושאים בכל הנוגע לאוכלוסיה הפלסטינית לרש"פ. במסגרת זו פועל קצין המטה לענייני רווחה גם בטיפול בהיבטי רווחה של נוער הנושר ממסגרות ומגיע לאזור יהודה והשומרון. חלקו של הנוער מישראל וחלקו מישובים ומאחזים ביהודה ושומרון".

בהמשך לתגובה זו בדק שומרים את תקציב המינהל האזרחי בעשור האחרון וממנה עולה שמדובר בפעם הראשונה שבה המינהל מתקצב ישירות פעילות מסוג זה. ד"ר רונית לוין-שנור, מרצה בכירה למשפטים באוניברסיטת רייכמן ורס"ן במילואים שכיהנה בעבר כעוזרת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אומרת ש"זה לא מפתיע לגלות שמשאבים שמיועדים לפלסטינים תושבי השטחים מופנים לטובת יהודים; מזה עשרות שנים שמקרקעי הציבור בשטחים משמשים, למעט חריגים שבחריגים, לטובת התנחלויות ומטרות ישראליות בלבד. כעת אנו רואים דוגמה נוספת למהלך בו משאבים ציבוריים שמיועדים באופן מוצהר על פי חוק ועל פי אמנות בינלאומיות לפלסטינים, מופנים בפועל לאוכלוסיה יהודית".

לוין-שנור הוסיפה כי "שלילת תקציבי רווחה המחויבים לפי חוק מהאוכלוסייה הפלסטינית, כדי לדאוג לרווחתם של מי שעשויים לפגוע בהם, היא לחלוטין בלתי לגיטימית". 

לשכת שר הביטחון יואב גלנט לא השיבה לשאלות שהופנו אליה בנושא. 

‍