בתחילת השנה, פרסם שומרים תחקיר נרחב תחת הכותרת "שורפים את הרשת: צה"ל אובד עצות אל מול השימוש של חיילים בעזה בסמארטפונים". התחקיר פורסם גם במגזין N12 וחשף את הנזקים האדירים בזירת ההסברה בחו"ל שגורמים סרטונים שמצלמים חיילים בחזית באמצעות הסלולריים. סרטונים דוגמת "שישרף לכם הכפר" או "סקס על חוף עזה", הופצו מחשבונות הטיקטוק של חיילים וזרמו ברשתות החברתיות לחשבונות פרו-פלסטינים שהשתמשו בהם כדי לנגח את ישראל ולא פחות חמור, לחשוף את זהות החיילים ולאיים עליהם בהעמדה לדין בעולם. תופעה שנקראת "דוקסינג", ושגם אותה סקר תחקיר אחר של שומרים בהרחבה.

כעת, הגיע הנושא גם אל תקשורת המיינסטרים בעולם הערבי, כאשר ערוץ אל-ג'זירה הקטארי פרסם תחקיר נרחב בעניין תחת מה שכונה, "פשעי המלחמה שצה"ל מבצע בעזה". הכתבה הסתמכה במידה רבה על סרטונים שחיילי צה"ל עצמם פרסמו במדיה החברתית, וכללה לעתים קרובות את שמות החיילים ואת שמות יחידותיהם. כפי שהתריע שומרים בעבר, בכך נפתח פתח גם לפעולות דוקסינג ולהשלכות פוטנציאליות בזירה הבינלאומית, לרבות העמדה לדין של חיילים המחזיקים באזרחות כפולה. 

כך, לפני מספר ימים, ארגון בבלגיה שלח גם את שמותיהם של למעלה מ-1,000 חיילים ישראלים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בגין "פשעי מלחמה" ו"רצח עם בעזה", ובה גם חיילים עם אזרחות כפולה צרפתית, אמריקאית וכו'. זוהי אחת התלונות הגדולות ביותר שהוגשו אי פעם ל-ICC, והיא מבוססת בעיקר על סרטונים ותמונות של מדיה חברתית. הארגון גם קרא לכמה מדינות, ביניהן דרום אפריקה, ספרד ואירלנד, לשלוח צווי מעצר של האינטרפול לחיילים אלו, שיגבילו את אפשרותם לנסוע לחו"ל.

אף שגם דובר צה"ל דניאל הגרי ניסה לעצור את הסחף והבהיר כי "אסור לצלם סרטונים שאינם חלק מהמשימה המבצעית", באופן מעשי צה"ל מתקשה לאכוף את הכללים. מאז הסיקור המקורי של הנושא בידי שומרים, כמו גם בידי כלי תקשורת אחרים ברחבי העולם ובהם הניו יורק טיימס, התופעה רק התרחבה. כבמעין טקס מעבר בלתי נמנע, חיילים שיצאו מעזה לחופשה קצרה מיהרו לפרסם תמונות וסרטונים שצולמו בבתים פרטיים בעזה, ובהם את עצמם וחבריהם לנשק צוחקים, בוזזים ואף פותחים באש רנדומלית בלי לתת על הדעת על הוראות הפתיחה באש או על הסכנה של ירי דו-צדדי.

"התחושה הגורפת במלחמה הזאת היא שצה"ל לא אמור להתחשב בשאלות של מוסר ושל החוק הבינלאומי". אומרת ד"ר עידית שפרן-גיטלמן. "הרבה חיילים וקצינים מאמינים שחשוב להשפיל את האויב, שזה הדבר היחיד שהוא מבין, שככה הוא נלחם אז ככה גם אנחנו אמורים להילחם"

הצייטגייסט, ש"אם זה לא באינסטגרם זה לא קרה", הפך להיות כלל בלתי כתוב בקרב החיילים בעזה. האשתגים ומידע מיקום המלווים את הפוסטים הללו חושפים את זהות החייל לפרטי פרטים לרבות שמו, היחידה, ולא פעם גם מידע אישי אף יותר.  

"מספיק עם כל השיקולים ההומניטריים"

מה עושים בצה"ל? גם היום, שנה אל תוך המלחמה, הטיפול בתופעה נמשך באופן פרטני על בסיס כל מקרה לגופו. "כל הסרטונים ששלחתם אכן מעידים על התנהגות בלתי הולמת, ומטופלים בידי הדרג הפיקודי", נמסר לשומרים מדובר צה"ל. אין לצה״ל התייחסות כוללת לכל המקרים האלה, כך שכל סרטון יטופל בצורה אחרת, "אך אם בוצעה עבירה על החוק הצבאי, היא תטופל בידי הפצ"רית". תגובה המעידה על חוסר הבנה או היעדר הפנמה את האופן שבו פועלת המדיה החברתית ועל פוטנציאל הנזק של התופעה ברמה האישית של החיילים עצמם, וברמה הלאומית לישראל בעולם.

ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתמחה במוסר לחימה, סבורה כי "התחושה הגורפת במלחמה הזאת היא שצה"ל לא אמור להתחשב בשאלות של מוסר ושל החוק הבינלאומי". לדבריה, "הרבה חיילים וקצינים מאמינים שחשוב להשפיל את האויב, שזה הדבר היחיד שהוא מבין, שככה הוא נלחם אז ככה גם אנחנו אמורים להילחם, ומספיק עם כל השיקולים ההומניטריים". 

אל מול הסנטימנט הנפוץ הזה, מסבירה שפרן-גיטלמן, כי נראה שהנטייה היא להתעלם מפקודות של קצינים בכירים דוגמת דובר צה"ל דניאל הגרי, ושחלק שהקצינים בשטח מעדיפים לא לבזבז על הנושא הזה פוקוס ואנרגיה על חשבון משימות שבעיניהם הן דחופות יותר.

"טיפול במקרים הללו במסגרת מערכת המשפט הישראלית יבהיר כי התופעות הללו אינן מייצגות את ההוראות ואת המדיניות של צה"ל", אומר עו"ד דוד בנימין. "ואולם, "לשם כך נדרשת איזושהי מידה של אומץ, כי ברגע שמנסים לחקור חיילים על התנהגות לא תקינה יש לזה תגובה ציבורית משמעותית"

עו"ד דוד בנימין, מומחה למשפט בינלאומי ובכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית, סבור כי "צריך לחקור באיזושהי רמה כל מה שיצא בתחקיר של אל-ג'זירה, והחיילים צריכים להיענש. אני לא אומר שכל דבר זה פשע מלחמה, אבל עצם ההכנסה של טלפונים לתוך עזה זאת כבר הפרה של הוראות הצבא". 

בנימין מציין כי ההגנה הטובה ביותר של צה"ל מפני הליכים משפטיים בחו"ל, הן בהתייחס לבית הדין הפלילי הבין-לאומי והן בהתייחס לאפשרות המעצר של חיילים יחידים, היא שצה"ל יטפל בנושא בעצמו, "באמצעות חקירה ממשית ובמקרה הצורך הליכים משפטיים כאן, בבית". טיפול במקרים הללו במסגרת מערכת המשפט הישראלית יבהיר כי התופעות הללו אינן מייצגות את ההוראות ואת המדיניות של צה"ל. ואולם, "לשם כך נדרשת איזושהי מידה של אומץ, כי ברגע שמנסים לחקור חיילים על התנהגות לא תקינה יש לזה תגובה ציבורית משמעותית", כפי שהתברר לאחרונה בפרשת שדה תימן.

מה שקורה בעזה, קורה גם בלבנון

אולי זו הדריכות המבצעית אל מול חיזבאללה שנתפס אויב מיומן יותר, אולי תחושת הנקמה שנמוכה יותר לעומת עזה וחמאס של אחרי ה-7 באוקטובר, אולם המבצע הקרקעי בלבנון התאפיין במיעוט סרטונים יחסית לעזה. אלא שמאז עברו כמה שבועות, צה"ל מתמרן בעוצמה, וכיום כבר ניתן למצוא יותר ויותר סרטונים מן השטח גם בחשבונותיהם של חיילים שפועלים בדרום לבנון. 

"כל הסרטונים ששלחתם אכן מעידים על התנהגות בלתי הולמת, ומטופלים בידי הדרג הפיקודי", נמסר לשומרים מדובר צה"ל. אין לצה״ל התייחסות כוללת לכל המקרים האלה, כך שכל סרטון יטופל בצורה אחרת, "אך אם בוצעה עבירה על החוק הצבאי, היא תטופל בידי הפצ"רית"

בכמה סרטונים שזכו לתפוצה רחבה ניתן למצוא חיילים מניפים דגל במארון א-ראס או משטחים את האזור באמצעות טנקים. בסרטון אחר (ששומרים בחר שלא לצרף את הקישור אליו), מקדיש לוחם אל מול המצלמה, את הפיצוץ הבא "לכל הילדים החמודים של מטולה". 

במקרים אחרים פרסמו חיילים ברשתות תמונות וסרטונים של עצמם מפטרלים בלילה סמוך לגבול, ובכך הסתכנו בחשיפת מקומם. אחרים הצטלמו בגאווה עם דגלי חיזבאללה ולעתים נופפו מול המצלמה בתעודות זהות של לבנונים, שכפי הנראה נחפזו להימלט מבתיהם.

ההתעלמות הנמשכת והולכת מהוראות צה"ל, כשמדובר בשימוש בטלפונים בלבנון ובעזה תוביל ללא ספק לחקירות נוספות בעניין פשעי מלחמה בזירה הבינלאומית, ואלה יתבססו על החומרים שצילמו והפיצו החיילים עצמם.