ספק אם רוב הציבור היה מודע לקיומו של פורום קהלת, לא כל שכן לפעילותו, לפני ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו להפיכה המשפטית בינואר, ונתן את האות למחאה חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה. רק אז נחשף הציבור הרחב לתפקיד המרכזי ששיחק פורום קהלת בהנחת התשתית האקדמית והחקיקתית לשינויים המדוברים.

פורום קהלת הוא כנראה הגוף הגדול מסוגו בישראל, אולם הוא אינו היחיד. מיפוי מפלגות הימין הקיצוני בקואליציה - הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם - והדמויות המרכזיות בהן, מעלה חיבורים לשורה של עמותות שהשפיעו עליהן במשך השנים ואשר פועלות הרחק מאור הזרקורים. בחלקן אף היו הפוליטיקאים פעילים או מעורבים בגיבוש תוכניות שאמורות לשנות את פני המדינה. 

נבחרי ציבור, לפחות עד לאחרונה, נהגו לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לחשיפת הכוונות האמיתיות שלהם. לעמותות הימין אין עכבות כאלה, ובחינת המטרות, הפעילות והפוליטיקאים הקשורים בהן חושפת את הפנים האמיתיות ואת האג'נדות שמאחורי מתק הלשון וקמפייני "קירוב לבבות" ברוח "אחים אנחנו". כך למשל חלק מהעמותות הללו מציגות חזון שבו מדינת ישראל הופכת למדינת הלכה. אחרות מניפות בגלוי את דגל המלחמה בקהילה הלהט"בית, עוסקות בייהוד אזורים מסויימים או בהקמת גרעינים תורניים באזורים חילוניים במובהק.

1.

‍

‍

התנועה למשילות ודמוקרטיה

מהעמותה של רוטמן אל הוועדה בראשות רוטמן 

נוסדה: 2013 | תקציב: כ-450 אלף שקל (שנת 2021)

עיון בניירות העמדה של התנועה לאורך השנים מלמד שהנושאים שביקשה לקדם כמעט זהים לחוקי ההפיכה שמקדם רוטמן כיום. חוק היועמ"שים, פסקת ההתגברות, עילת הסבירות, שיטת הסניוריטי והוועדה לבחירת שופטים - התשתית הונחה מראש

לא פחות מ-55 פעמים הגיעו אנשי התנועה למשילות ודמוקרטיה לועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מאז החל בליץ הדיונים הקשורים בחוקי ההפיכה המשפטית בינואר האחרון (נציגי פורום קהלת לשם השוואה הגיעו "רק" 41 פעמים). מספר הופעות שעשוי אולי להפתיע, אבל לא כאשר מתבררת פעילות התנועה בעשור מאז שנוסדה, כמו גם זהות אחד ממייסדיה (כך לפי אתר העמותה) ועד לא מזמן היועץ המשפטי שלה, יו"ר ועדת חוקה, חוקה ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). 

עיון בניירות העמדה של התנועה לאורך השנים מלמד שהנושאים שביקשה לקדם כמעט זהים לחוקי ההפיכה שמקדם רוטמן כיום. כך למשל, ביולי 2017 פרסמה התנועה נייר עמדה הממליץ לבטל את שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון ובמקום זאת המליץ שהכנסת תמנה את נשיא בית המשפט העליון. כעבור שנה וחצי פרסמה התנועה נייר עמדה על הליך בחירת שופטים בארץ ובעולם. כאן אמנם לא הייתה המלצה אופרטיבית, אבל הנייר כלל ביקורת חריפה על הליכי שיטת מינוי השופטים בישראל.

באפריל 2018 פרסמה התנועה נייר עמדה על פסקת ההתגברות ובו המלצה לתיקון חקיקה ולפיו בית המשפט לא יוכל לפסול חוק. וגם כשהחלו הדיונים על מה שמכונה "הרפורמה המשפטית", המשיכה התנועה בפרסום ניירות עמדה במטרה להעביר רוח גבית לחבריה בכנסת. ב-16 בינואר, פחות משבועיים מאז חשף את לוין את תוכניתו, פרסמה התנועה למשילות נייר עמדה, שהוגש לוועדה בראשות רוטמן, העוסק ב"חוק היועמ"שים" וקובע שיש להפריד בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה. ב-22 ביוני, כשהחלו הדיונים על ביטול עילת הסבירות בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, פרסמה התנועה נייר עמדה התומך בביטול עילת הסבירות. 

"הערב הזה אני רוצה להודות לחבריי בתנועה למשילות ודמוקרטיה ששנים עמלים למען התיקון החיוני במערכת המשפט שאת קצה תחילתו אנו מציינים היום", כתבה עו"ד יסכה בינה בטוויטר, ביום הסוער שבו עבר החוק לביטול עילת הסבירות. 

בינה, יחד עם עו"ד זאב לב, הם פעילי התנועה כיום, ואשר דרך פעילותם ההתנדבותית בתנועה למשילות הגיעו לעבוד במשרד עורכי-הדין של רוטמן. כיום הם שותפים במשרד לב-בינה, שקודם לכן נקרא רוטמן-לב-בינה.

אשר לרוטמן, שנבחר לכנסת מהמקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית - כאשר זה היה היועץ המשפטי של התנועה למשילות, היא הגישה מספר עתירות מינהליות ועתירות לבג"ץ, בסוגיות כמו בקשות לחופש מידע ועניינים נוספים. במקרים אחרים היא פעלה חזיתית כנגד שומרי סף במערכת המשפטית, במה שנראה כפרומו למתרחש כיום. המתקפה הבולטת ביותר הייתה נגד דינה זילבר, שהייתה אז המשנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט: במקרה אחד התלוננה התנועה על כך שזילבר מתחה ביקורת על הממשלה בעניין תאגיד השידור, וטענה כי יש להעמיד אותה לדין משמעתי בשל הפרת כללי התקשי"ר. דרישה שלא התקבלה על-ידי מנדלבליט. במקרה אחר, עתרו לבג"ץ בדרישה להתחיל בחקירה פלילית נגד שלוש בכירות בפרקליטות (וזילבר בהן), עקב מעורבותן לכאורה בפרשת חן קוגל-מאיה פורמן (ספיח לפרשת זדורוב). העתירה נדחתה. 

התנועה למשילות ודמוקרטיה נוסדה לפני כעשור, כאשר זולת רוטמן, נמנה עם מייסדיה יהודה עמרני, כיום דובר המועצה האזורית מטה בנימין. עמרני, שעדיין משמש מורשה חתימה בעמותה, היה גם פעיל ומזכיר תנועת "קוממיות", שנוסדה בעקבות ההתנתקות (ראו פירוט בהמשך). מייסדים אחרים של התנועה למשילות, הם יאיר קרטמן ויעקב (קובי) יקיר, אף הם קשורים לקוממיות ולעמותת תורת המדינה, החותרת למדינה הפועלת על פי חוקי ההלכה (גם עליה פירוט בהמשך). בהמשך הצטרף כפעיל בתנועה למשילות גם ישראל פוקס, פעיל "כך" לשעבר, שנחשד בארה"ב ברצח אלכס עודה ב-1985. בתנועה למשילות טוענים כי פוקס אינו קשור אליה כבר שנים, אבל פרוטוקולי הכנסת מראים כי לכל הפחות הוא היה קשור לתקופה מסוימת, ואף הופיע כנציג התנועה בוועדת הפנים של הכנסת ב-2015.

מייסד וחבר אחר בתנועה למשילות ואף הוא ממייסדי קוממיות, הוא יוסף אפיריון, שהיה עד לפני שנה חבר ועד בתנועה. כל החמישה הם אישים המוכרים בחוגי הימין הקיצוני אך לא בציבור הרחב.

עו"ד זאב לב מהתנועה למשילות ודמוקרטיה בתגובה: "אין קשר בין קוממיות לבין התנועה למשילות ודמוקרטיה. הפעילים בתנועה למשילות ודמוקרטיה התחלפו במשך השנים. למיטב ידיעתי, יהודה עמרני הוא היחיד שהיה בפועל עם קשר לקוממיות, אבל בין הארגונים לא היה קשר. הרעיונות של הרפורמה המשפטית אינם חדשים, הם היו שם מתחילת הדרך. אנחנו נוכחים בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, כמו עוד הרבה ארגונים אחרים". 

יהודה עמרני סירב להגיב לכתבה. 

ח"כ שמחה רוטמן ביקש שלא להתייחס לדברים.

2.

‍

‍

עמותת תורת המדינה

בדרך למדינת הלכה למעשה, ועם נציגים סביב שולחן הממשלה 

נוסדה: 2018 | תקציב: כ-110 אלף שקל (שנת 2021) 

במהלך 2022 ניהלו אנשי תורת המדינה קמפיין על מנת שישראל לא תצטרף ל"אמנת איסטנבול", שנועדה להגן על נשים הסובלות מאלימות. ישראל אכן לא הצטרפה לאמנה - ועם הקמת הממשלה הנוכחית, האיסור אף נכנס באופן מפורש כסעיף בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית (סעיף 106)

בניגוד לגורמים אחרים בימין הקיצוני, "תורת המדינה" שייסדו יאיר קרטמן ויעקב יקיר (שקשורים גם לתנועה למשילות ולקוממיות שהוזכרו קודם לכן) לא מסתירה את שאיפותיה ביחס למדינת הלכה. "הארגון עוסק בעיצוב מדיניות ציבורית על פי התורה ומקדם מדיניות באמצעות לימוד, מחקר, חקיקה ויוזמות ציבוריות", מסביר אתר האינטרנט שלה, כאשר בסרטון תדמית יקיר מחדד: "להשתית את מדינת ישראל על ערכי התורה". 

הדברים אינם נשארים בגדר משאלת לב. ב-2019 למשל, ארגנה העמותה כנס במטרה לעודד יישום של משפט התורה במשפט הישראלי. בכנס השתתפו, בין היתר, הרב דוב ליאור, מבכירי הרבנים הקיצוניים של הימין לאורך השנים, והרב חיים סמוטריץ' (האבא של). כמה שנים עברו, ואחד הנושאים שעוגן בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית, כפי שפורסם בהרחבה בשומרים, הוא לאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק גם בסכסוכים אזרחיים לפי ההלכה של "דיני ממונות". 

עמותת "תורת המדינה" עוסקת גם בלובי פוליטי בקמפיינים ציבוריים. במהלך 2022 ניהלו אנשיה קמפיין על מנת שישראל לא תצטרף ל"אמנת איסטנבול", שנועדה להגן על נשים הסובלות מאלימות, בטענה שהיא תעודד הגירה של נשים לא יהודיות לישראל. ישראל אכן לא הצטרפה לאמנה - ועם הקמת הממשלה הנוכחית, האיסור אף נכנס באופן מפורש כסעיף בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית (סעיף 106). 

קמפיין אחר היה סביב "בג"ץ הבוגדת", אחרי שבית המשפט העליון קבע תחילה שאישה בוגדת לא זכאית למחצית מרכוש בעלה, ולאחר מכן בהרכב מורחב הפך את פסיקתו - דבר שהיה לצנינים בעיני אנשי 'תורת המדינה' וארגוני ימין אחרים. 

כדי ללמוד על הקשר בין אנשי עמותת "תורת המדינה" לבין ראשי הציונות הדתית לא צריך ללכת רחוק או לחפש הקלטות עלומות: בשנה שעברה יצאו קרטמן ויקיר בקמפיין גיוס המונים, וגייסו לשם כך את סמוטריץ' ורוטמן, אז עדיין לפני התפקידים הבכירים בקואליציה, וזאת לצד רבנים בכירים בציונות הדתית כמו הרב ליאור והרב חיים דרוקמן המנוח. 

בסרטון של העמותה אומר סמוטריץ': "אני באופן אישי נעזר רבות באנשי תורת המדינה, הרב קובי, הרב יאיר, מקבל מהם הצעות חקיקת ניירות עמדה בנושאים שעומדים על הפרק ולא תמיד לי יש את הזמן באופן אישי להעמיק בהם ולהבין את השלכותיהם. ההצלחה לסכל את אמנת איסטנבול, שהיא אמנה רעה מאוד, נזקפת לזכותם באופן מלא". 

"תורת המדינה, הרב קובי והרב יאיר", מוסיף רוטמן, "עושים את העבודה הזו, היומיומית, הם מאירים את תשומת הלב שלנו, לדברים שאנחנו מפספסים אבל יותר חשוב מזה - עובדים איתנו ביחד לגבש תפיסה תורנית, איך מנהלים מדינה יהודית בארץ ישראל". 

מתורת המדינה נמסר בתגובה: "העמותה עוסקת בעיצוב מדיניות ציבורית היונקת ממקורות התורה. בכך, ממשיכה תורת המדינה את מפעלם הגדול של אישים כגון הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג ובנו הרב ד"ר יעקב הרצוג, ה'ציץ אליעזר' והרב קוק. תורת המדינה עומדת בקשר עם אישים ציבוריים במדינת ישראל ממגוון ציבורים. לעמותת תורת המדינה אין כל קשר לעמותת התנועה למשילות ודמוקרטיה או עם מי מאנשיה".

3.

‍

‍

תנועת קוממיות

מ"מצעד הבהמות" אל המנגנון השולט בציונות הדתית

נוסדה: 2006 | תקציב: כ-1.5 מיליון שקל (שנת 2022)

פרט ליו"ר המפלגה סמוטריץ' שנמנה עם מייסדי קוממיות, אנשי התנועה גם מקושרים היטב למפלגת הציונות הדתית ואנשיה. כך למשל, באוגוסט 2022, קוממיות הציעה להתפקד דרכה למפלגה, כאשר כל אחד מהפעילים היה אחראי על קבוצת מתפקדים

קוממיות, ששר האוצר סמוטריץ' נמנה עם מייסדיה, היא תנועת ימין שנוסדה בעקבות ההתנתקות, וביקשה להציג קו ניצי יותר מזה שהציגה מועצת יש"ע באותם הימים. היא נודעה במסריה הקיצוניים, כאשר ארגנה בין היתר את "מצעד הבהמות" ב-2006, והתנגדה להעסקת ערבים. זולת יו"ר מפלגת הציונות הדתית כיום, אחד ממנהיגי התנועה היה הרב דוב ליאור, מבכירי הרבנים הקיצוניים של הימין לאורך השנים. לליאור היו שורה ארוכה של התבטאויות קיצונית ואחת שרלבנטית למאבק המתנהל כיום על דמותה של ישראל: "דמוקרטיה היא העבודה הזרה של דורנו".

התשתית הארגונית של קוממיות היא עמותת "קוממיות - רוח וגבורה יהודית" שנוסדה בשנת 2006. יהודה עמרני, דובר המועצה האזורית מטה בנימין כיום, שהוזכר קודם לכן, היה מזכיר תנועת קוממיות, ובמשך קרוב לשנתיים עבד במקביל גם בה וגם בתנועה למשילות, כפי שנחשף בתחקיר ידיעות אחרונות מ-2018. 

על-פניו, נראה שכיום קוממיות שומרת על פרופיל ציבורי נמוך. אין אזכורים לפעילויות או כנסים שהתנועה יזמה לאחרונה, אתר האינטרנט שלה אינו פעיל ונראה כי הפעילות האחרונה שלה הייתה בעליה למאחז הבלתי חוקי חאן לבונה במארס 2021. גם דף הפייסבוק של קוממיות, אינו מתעדכן ומצביע על פעילות שיתופים של סרטונים מלפני שנה, של ארגון "תורת המדינה", שאותו ייסדו קרטמן ויקיר, גם הם ממייסדי התנועה למשילות שנסקרה קודם לכן. 

על פניו נראה קוממיות מהווה כיום תשתית לפעילות של "תורת המדינה", המפעילה ישיבה ובית מדרש בבית אורות שליד הר זיתים בירושלים. מי שעבר לגור בהתנחלות לפני מספר שנים הוא דוב ליאור, אורח קבוע בבית המדרש. 

חמשת מקבלי השכר בעמותת קוממיות משתייכים כולם, בצורה כזו או אחרת, לבית המדרש בית אורות. קרטמן ויקיר, עומדים בראש בית המדרש הקרוי 'תורת-המדינה-בית אורות' ומקבלים שכר מקוממיות (נכון לדוח האחרון שפורסם ב-2021), ושלושה אחרים - חן חלמיש, שבי ספירו ואליהו קטן - הם פעילים או בעלי תפקידים בישיבת בית אורות, שפועלת באמצעות עמותה נפרדת. זו אינה משלמת שכר, אלא מחלקת מלגות לתלמידים. 

אף שבדוחות קוממיות לרשם העמותות אין שום אזכור לקשר בינה ובין שתי העמותות האחרות, קוממיות מתרימה כספים עבור בית המדרש בית אורות (ראו קישור). 

פרט ליו"ר המפלגה סמוטריץ' שנמנה כאמור עם מייסדיה, אנשי קוממיות גם מקושרים היטב למפלגת הציונות הדתית ואנשיה. כך למשל, באוגוסט 2022, קוממיות הציעה להתפקד דרכה למפלגה, כאשר כל אחד מהפעילים היה אחראי על קבוצת מתפקדים. חברי כנסת מהציונות הדתית ביקרו בבית האורות מספר פעמים, לרבות ביום ירושלים האחרון, אז קיימו שם ישיבת סיעה חגיגית, ולאחריה יצאו להשתתף במצעד הדגלים. 

תחום נוסף שבו הייתה פעילה קוממיות הוא של הגרעינים התורניים. אנשי קוממיות היו במשך מספר שנים מראשי הגרעין התורני ברמלה, כאשר קרטמן היה ממייסדי גרעין זה. קרטמן הוא גם חבר ועד ומורשה חתימה בגרעין התורני הגדול חברותא שבתל אביב, שתקציבו ב-2021 עמד על כ-6.9 מיליון שקל. הרב אריאל דורפמן, איש קוממיות ורגבים, הוא הרב של חברותא. דורפמן היה מעורב בהקמת שני גרעינים תורניים נוספים בעיר. עקיבא סמוטריץ' (האח של), היה בעבר חבר ועד בחברותא ומורשה חתימה. שרי עוצמה יהודית - יצחק וסראלוף ועמיחי אליהו, אף הם מגיעים מגרעינים תורניים. וסראלוף צמח בגרעין התורני אחיעד, שבין היתר פועל בסוגיית המסתננים בדרום תל אביב במטרה ליצור צביון יהודי לאזור. אליהו מגיע מהגרעין התורני 'אורות יהודה' במגדל העמק. 

פעילות הגרעינים התורניים יש לציין עוררה ביקורת ציבורית רבה אחרי שתחקיר של ארגון מולד הראה שגרעינים תורניים, גם בלב המדינה, מקבלים עשרות מיליוני שקלים מכספי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד הבינוי, כספים שהייעוד המקורי שלהם הוא לסייע לפריפריה. הדבר הוביל גם לביקורת בדוח מבקר מדינה על משרד הבינוי, בשל סיוע מכספי ציבור לגופים המזוהים פוליטית. 

בין 2008 ל-2013 קוממיות קיבלה מאת אלפים שקלים כספים מהארגון האמריקאי 'שוחרי ישיבת בית-אל', שבראשו עמד אז דיוויד פרידמן - מי שבהמשך היה שגריר ארה"ב לישראל תחת ממשל טראמפ. קוממיות קיבלה אף היא לאורך השנים כסף ציבור. ב-2019, למשל, קיבלה 92 אלף שקלים, כתמיכות מרשויות מקומיות. 

אשר לגרעינים התורניים: עמותות הקשורות לקהילת "ראשית" ברמת השרון, קיבלו לאורך השנים תמיכה כספית מקרן מרומים שבשליטת יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, ואשר התקציב השנתי שלה ב-2021 עמד כ-80 מיליון שקל. "שוחרי בית-אל" תרמו במקביל גם לגרעין התורני ברמלה. 

קוממיות העדיפו שלא להגיב לדברים. 

4.

‍

‍

עמותת רגבים

עם בוגרים בתפקידי מפתח בממשלה - כולל אחד, שר האוצר 

נוסדה: 2006 | תקציב: כ-5.3 מיליון שקל (שנת 2021)

רגבים נהנתה במשך שנים ממימון דרך כספי ציבור באמצעות מועצות אזוריות בשטחים, בעיקר המועצה האזורית בנימין. ב-2021 בלבד, קיבלה רגבים 365 אלף שקל מרשויות מקומיות. הכסף הציבורי מגיע גם באופן עקיף - מכספי תרומות שקיבלה מתנועת מאמנה או מחברת הבת שלה, בנייני בר-אמנה

קצת לפני הקמת עמותת קוממיות קמה גם עמותת רגבים, כאשר לשתיים רשימת מייסדים כמעט זהה. שבעה מתוך שמונה מייסדי קוממיות, היו בצורה כזו או אחרת בעלי תפקיד ברגבים כפי שחשפה תנועת הבלוק הדמוקרטי. הבכיר והמפורסם מהם הוא סמוטריץ', שהיה בעבר מנהל הפעילות של רגבים, אבל הוא אינו היחיד שאפשר למצוא בעמדת מפתח בממשל הנוכחי: יהודה אליהו הוא ראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, ושני בוגרים אחרים של רגבים הם ראשי המטות של סמוטריץ' ושל השר יצחק וסארלוף מעוצמה יהודית. האחרון, אגב, היה זה שחילק השנה את "פרס רגבים לתקשורת" לעיתונאי יאיר קראוס (כיום ב-ynet ובעבר ב"מקור ראשון").

רגבים, שעם יעדיה המוצהרים ל-2022 אפשר למנות את "בלימת ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C", את "ביצור חוק קמיניץ" ואת "השבת המשילות לנגב", פעילה מיום היווסדה במעקב, לרבות באמצעים כמו רחפנים ותצלומי אוויר, אחר בנייה וקרקעות של פלסטינים וערבים אזרחי ישראל. זה קורה בעיקר בגדה המערבית, בשטחי C ובנגב שם רגבים מנהלת מעקב צמוד אחר יישובי הפזורה הבדואית וכן ניהלה מספר קמפיינים, כדי לעודד את הרשויות לפנות כפרים שבהם הבדואים לא הוכיחו בעלות. 

רעיונות שרגבים מקדמת במשך שנים באו לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני בין הציונות הדתית לבין הליכוד. שם אפשר למצוא סעיפים כמו 138 ו-139 העוסקים בעריכת מפקד אוכלוסין בגדה המערבית, באישור תוכניות בנייה חדשות בשטחים והאצת 'המערכה על השטחים הפתוחים', כלומר מניעת בנייה פלסטינית בשטח C.

האם רגבים ייעצה לציונות הדתית להכניס את הסוגיות האלו לקווי היסוד? רגבים סירבה לענות על השאלה הזו. מנגד, את פינוי הכפר חאן אל אחמר, רגבים לא הצליחה עד כה לקדם גם בממשלה הנוכחית. זהו אחד המאבקים הבולטים של רגבים שהייתה זו שהגישה את העתירה לבג"ץ, שבעקבותיה אישר בית המשפט העליון את פינוי הכפר, אך הממשלה נמנעת מלעשות זאת משיקולים מדיניים. 

רגבים נהנתה במשך שנים ממימון דרך כספי ציבור באמצעות מועצות אזוריות בשטחים, בעיקר מועצה אזורית בנימין. ב-2021 בלבד, קיבלה רגבים סכום של 365 אלף שקל מרשויות מקומיות. הכסף הציבורי מגיע גם באופן עקיף - מכספי תרומות שקיבלה מתנועת מאמנה או מחברת הבת שלה, בנייני בר-אמנה. אמנה, כפי שחשף תחקיר שומרים, מרוויחה בזכות קרקעות שקיבלה בחינם מהמדינה. 

בנוסף רגבים קיבלה לאורך השנים תרומות גם מגורמים פרטיים. איש העסקים מכבי קרסו, בן משפחת יבואני הרכב, תרם לה 363 אלף שקלים. במקביל, קרסו תרם גם לעמותת קוממיות סכום של כ-40 אלף שקל. בשנים 2019 ו-2021, קרסו אף היה ערב למפלגת האיחוד הלאומי (כיום הציונות הדתית) במיליון שקל בכל פעם (ראו צילום מסך).

תורם נוסף לרגבים (וגם לקוממיות) הוא איש המאחזים יצחק סקלי, הבעלים של חברת בנייה בשם הר כביר בע"מ, הבונה בעיקר בשטחים. לצדו גם קרן נחלת עצמאות, שנוסדה ב-2011 ושתקציבה ב-2021 עמד על כ-1.3 מיליון שקל תורמת לרגבים, לקוממיות (ובעבר תרמה גם לתנועה למשילות). מאחורי הקרן עומד איש העסקים האמריקאי קנת אברמוביץ', שלאורך השנים תרם גם לבנימין נתניהו.

תורמים נוספים לרגבים ולקוממיות הם איש העסקים אפרים גרינפלד, מבעלי חברת ההייטק הירושלמית אופיר-אופטרוניקס, וכן קרן Adar קפיטל בשליטת הבנקאי היהודי-ארגנטינאי זאב מרינברג. 

מרגבים נמסר בתגובה: "תנועת רגבים הינה גוף אזרחי העוסק בקידום מדיניות מקרקעין ציונית בישראל בשדה המחקר, התקשורת והמשפט וכן בתחום הפרלמנטרי. לאורך 17 שנות קיומנו, פעלנו מול ממשלות ישראל וכלל המפלגות הציוניות לקידום נושאים אלו לסדר היום. כאז כן היום, אנו פועלים גם מול משרדי ממשלה שונים, משתפים בידע שצברנו, כמו מאות ואלפי ארגוני החברה האזרחית - מימין ומשמאל - הקיימים במדינת ישראל ובמדינות מתקדמות. כך נראית ופועלת דמוקרטיה".

מהשר סמוטריץ' לא התקבלה תגובה לכתבה. 

5.

‍

‍

תנועת חזון ועמותת גוונים

מאחורי אג'נדת נעם והקמפיינים נגד הקהילה הגאה 

גוונים נוסדה: 2007 | תקציב: כ-3.8 מיליון שקל (שנת 2021)

גוונים היא זו שמימנה חלק מקמפיין חוצות עם השילוט 'אימא ואבא - האומץ להיות נורמלי', שעליה הייתה חתומה חזון. סיסמת הבחירות של נעם ב-2019, הייתה 'להיות עם נורמלי', כאשר המילה נורמלי מופיע גם במודעות אחרות של המפלגה, בדומה לקמפיין של חזון

בקצה הקיצוני ביותר של רשימת הציונות הדתית, שהתמודדה בבחירות האחרונות, נמצא אבי מעוז, איש מפלגת נעם וכיום סגן שר במשרד ראש הממשלה, שתחת אחריותו גוף חדש שהוקם, "הרשות לזהות לאומית יהודית". מעוז הוא נציגו של הרב צבי טאו, ראש ישיבת הר המור בירושלים, הנחשבת לאחת הישיבות הקיצוניות ביותר בציונות הדתית. אחד מהאנשים שהיו פעילים מאחורי הקלעים בהקמת נעם הוא נתנאל סימנטוב, שהיה בעבר מנכ"ל הגרעין התורני של רמת-השרון (קהילת ראשית) ומקורבו של יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 (ומשמש כנציגו בערוץ).

סימנטוב היה קשור גם לתנועת חזון, שלא הייתה מאוגדת כעמותה אלא הייתה רשת של פעילי ימין. מסרים נגד הקהילה הלהט"בית שאנשי חזון החלו להפיץ לפני כארבע-מחמש שנים, היו אותם רעיונות שהופיעו אצל מפלגת נעם כאשר התמודדה בבחירות ספטמבר 2019. כך לדוגמה, עמותת "גוונים - הפקת אירועים ערכיים" היא זו שמימנה חלק מקמפיין חוצות עם השילוט 'אימא ואבא - האומץ להיות נורמלי', שעליה הייתה חתומה חזון. סיסמת הבחירות של נעם ב-2019, הייתה 'להיות עם נורמלי', כאשר המילה נורמלי מופיע גם במודעות אחרות של המפלגה, בדומה לקמפיין של חזון. 

גוונים היא אחת משרשרת עמותות, עם זיקה ביניהם בהווה או בעבר (קשר כספי בין העמותות או זהות של אנשים בוועד המנהל), שסימנטוב היה מעורב בייסודן. העמותות האחרות הן עמותת 'ראשית', הגרעין התורני של רמת-השרון, עמותת 'קרוב ללב - המרכז להעמקת זהות יהודית'', 'האגודה לקידום החינוך הממלכתי-דתי' 'ישיבת הסדר רמת-השרון', ו'המרכז לכיסופי בית הבחירה'. 

חלק מעמותות אלו קיבלו לאורך השנים תמיכה כספית מקרן מרומים שבשליטת מירילשוילי. מיכאל אדרי, שהיה פעיל בגוונים ובעמותות אחרות של 'קהילת ראשית' ברמת השרון, הוא כיום סמנכ"ל הסחר בערוץ 14. 

סימנטוב מסר בתגובה: "אני מודה לה' על הזכות לקחת חלק במגוון מיזמים חברתיים".

מסגן השר מעוז לא התקבלה תגובה. 

6.

‍

‍

עמותת חותם

נגד קהילת הלהט"ב, בעד טיפולי המרה

נוסדה: 2014 | תקציב: כ-790 אלף שקל (שנת 2021)

באוקטובר 2022, הרב יגאל קמינצקי, מראשי חותם, עודד הצבעה לרשימת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז, בסרטון שעלה בעמוד היוטיוב של מפלגת נעם. חודשיים קודם לכן הוא נאם בוועידה של נעם. בנובמבר 2022, אחרי הבחירות האחרונות, פרסמה חותם הודעת תמיכה בח"כ מעוז בדף הפייסבוק שלה

עמותת "חותם - יהדות על סדר היום", היא עמותה עם רעיונות הדומים לאלו של מפלגת נעם, אך בלי קשר ארגוני או מבני למפלגה. העמותה פועלת לקידום שמירת שבת במרחב הציבורי, פועלת בסוגיות של גיור, כשרות ובסוגיות נוספות בענייני דת ומדינה. רב העיר רמת-גן יעקב אריאל, שבעבר אמר שאסור להשכיר דירה לזוג הומואים, הוא נשיא הארגון. אגף בתוך חותם הוא ארגון "בוחרים במשפחה". באתר של בוחרים במשפחה אפשר למצוא למשל, את "מונחון להט"ב" חוברה שנועדה לכאורה להסביר מונחים על קהילת הלהט"ב, אך למעשה תוקפת את קהילת הלהט"ב ועל הדרך גם מעודדת טיפולי המרה. חוברת אחרת מרכזת שאלות ותשובות ביחס לנטייה חד-מינית. 

ראש "בוחרים במשפחה", מיכאל פואה, יחד עם חותם, הגישו בדצמבר האחרון תביעת דיבה כנגד עיתון הארץ ואתר וואלה בטענה כי זיהו אותם עם מפלגת נעם, בכתבות על הקמת תא סטודנטים של 'בוחרים במשפחה' בטכניון. בעקבות הסדר עם וואלה, נמחק האתר מהתביעה, בעוד התביעה כנגד הארץ נמשכת. 

בכתב ההגנה של הארץ נטען כי הכתבה לא טענה שיש קשר מבני או ארגוני לנעם. ואולם, לפי כתב ההגנה, האידיאולוגיה האנטי-להט"בית של חותם ו'בוחרים במשפחה' זהה לזו של נעם, יש שת"פ בין שני הגופים וכי "קיים גם קשר פרסונלי בין התובעת ואנשיה למפלגת נעם״. 

כמו-כן, מובאות בכתב ההגנה מספר דוגמאות המראות על זיקה לכאורה בין חותם ו"בוחרים במשפחה" למפלגת נעם. מספר 4 במפלגת נועם בבחירות 2019, אמיתי פורת, היה ראש המחלקה המשפטית בחותם, ובמערכת בחירות זו הדגיש את פעילותו בחותם ובוחרים במשפחה. 

באוקטובר 2022, הרב יגאל קמינצקי, מראשי חותם, עודד הצבעה לרשימת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז, בסרטון שעלה בעמוד היוטיוב של מפלגת נעם. חודשיים קודם לכן הוא נאם בוועידה של נעם. בנובמבר 2022, אחרי הבחירות האחרונות, פרסמה חותם הודעת תמיכה בח"כ אבי מעוז בדף הפייסבוק שלה. בערך באותה התקופה הרב צבי טאו אף תרם לקמפיין גיוס תרומות שארגנה "בוחרים במשפחה". 

מחותם נמסר בתגובה: "ארגון חותם, פועל שנים ארוכות למען הזהות היהודית של מדינת ישראל. הקשר הרעיוני של "חותם" הוא לכל מפלגה, גוף, או אדם הפועל למען זהותה היהודית של מדינת ישראל ורצון העם היהודי ביהדותו. בהקשר הפוליטי, ביטא זאת רוב העם בקלפי בבחירות האחרונות. נציין כי עיתונים ואתרים פוליטיים דוגמת "וואלה" שניסו לקשור בין חותם למפלגה כל שהיא ו/או לייחס מניעים פוליטים לפעילות הארגון, נאלצו להתנצל על כך במסגרת פסיקת בית משפט".