מספר המשתמשים במשככי כאבים אופיואידים בישראל ממשיך לעלות, וזאת חרף צעדים שנוקטים משרד הבריאות וקופות החולים. כך עולה מישיבה שנערכה לאחרונה במשרד הבריאות. עיקר העליה היא דווקא בקבוצות המשתמשים הבעייתית ביותר: מטופלים שמקבלים מינונים גבוהים של משככי כאבים חזקים וממכרים לתקופות ממשוכות.

האופיואידים הם משפחה של משככי כאבים חזקים וממכרים ביותר. שיווק רשלני ופושע שלהם בארה"ב הוביל בשני העשורים האחרונים ליותר מ-600 אלף מתים ממנות יתר – וגם בארץ השימוש בהם זינק בחדות בשנים האחרונות. ב-2018 מונתה במשרד הבריאות ועדה מיוחדת לבחינת הנושא. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה ששיקפו את היקף הבעיה בישראל ואת כישלנו של משרד הבריאות בריסון הבעיה, נחשפו בסדרת תחקירי שומרים "מגפה במרשם". 

בסוף אוקטובר נערכה ישיבה של הוועדה וזאת לאחר שלא כונסה במשך כשנה וחצי. בישיבה נחשפו לראשונה נתוני השימוש באופיואידים בכלל קופות החולים לשנת 2021. יו"ר הוועדה, ד"ר הדר אלעד מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הציג את השימוש באופיואידים החזקים ביותר. הוא חשף כי אמנם ישנה עלייה מתונה בלבד במספר המשתמשים בתרופות, אך כאשר בודקים כמה מהם קיבלו מינונים גבוהים – נחשפת תמונה מטרידה. לדברי ד"ר אלעד, מספר המטופלים שמקבלים מינונים גבוהים של אופיואידים חזקים הוכפל בתוך חמש שנים: מכ-3,000 מטופלים ב-2017 לכמעט 6,000 בשנה שעברה. גם שיעורם מתוך כלל מבוטחי קופות החולים כמעט הוכפל: מ-0.06% ל-0.12%. הנתונים המדאיגים בלטו גם כאשר נבדק משך הטיפול באופיואידים: רוב הגידול בצריכת האופיואידים ב-2021 נבע ממטופלים שקיבלו מרשמים במשך שישה חודשים ויותר. 

השילוב של שני החתכים – מטופלים שקיבלו אופיואידים במינון גבוה ולאורך זמן – זינק גם הוא. שיעורם של מטופלים אלו מתוך כלל מקבלי האופיואידים יותר מהוכפל בתוך חמש שנים: מ-2.6% ב-2017, ל-5.6% בשנה שעברה.

נציגי שלוש קופות חולים שהשתתפו בישיבה – מכבי, כללית ומאוחדת - עדכנו על מאמצי הקופות לבלום את התופעה ללא הצלחה. כך, הרוקחת הבכירה אסתי לוביץ' מקופת החולים כללית, דיווחה על שורת צעדים כגון מינוי רופא ורוקח שיהיו אחראים על הנושא בכל מחוז; התרעות לרופאים על מטופלים שמקבלים אופיואידים מעל ארבעה חודשים; אישור מקדים לפני התחלת טיפול במשכך הכאבים העוצמתי פנטניל ועוד.

לדברי לוביץ', למרות כל הצעדים שננקטו בקופה, נרשמה בשנה האחרונה בקופה עלייה של 13% בכמות האופיואידים שנרשמה (לאחר התחשבות בעלייה במספר המבוטחים). לדבריה העלייה נצפתה בכל התרופות האופיואידיות – החל מקודאין שנחשבת החלשה ביותר, ועד פנטניל. "זה מאד מדאיג", אמרה. "לא ידעתי את נפשי, הייתי בטוחה שאנחנו נרד".

ד"ר ליאורה שכטר מקופת חולים מאוחדת הציגה גם היא שורת צעדים שנקטה הקופה החל מאישור מקדים לרישום מדבקות פנטניל ועד יצירת דשבורד שמאפשר לאחראים המחוזיים בקופה לעקוב בכל זמן אחרי צריכת האופיואידים ולאתר "משתמשים כבדים" בקרב המטופלים, ו"נותני מרשמים כבדים" בקרב הרופאים. למרות זאת, לדבריה, גם במאוחדת לא מזהים כרגע ירידה בצריכת האופיואידים. היא אמרה שבכוונתה לבחון מחדש את הנתונים.

לדברי ד"ר אלעד, מספר המטופלים שמקבלים מינונים גבוהים של אופיואידים חזקים הוכפל בתוך חמש שנים: מכ-3,000 מטופלים ב-2017 לכמעט 6,000 בשנה שעברה. גם שיעורם מתוך כלל מבוטחי קופות החולים כמעט הוכפל: מ-0.06% ל-0.12%. הנתונים המדאיגים בלטו גם כאשר נבדק משך הטיפול באופיואידים

מתקדמים למערכת ממוחשבת

לצד נתוני השימוש המדאיגים, הוצגו למשתתפי הישיבה הצעדים שנוקט משרד הבריאות לצמצום השימוש באופיואידים והגברת הפיקוח עליהם. מדובר בין היתר על יצירת מבחני תמיכה לקופות החולים, שיבטיחו להם תקציבים אם יפתחו שירותים לזיהוי התמכרות פיזית של המטופלים. בנוסף, המשרד הודיע לאחרונה כי הוא מתכוון להגביל את המינון היומי המקסימלי שניתן יהיה לרשום של פנטניל.

חגי ברוש, נציג המשרד לביטחון הפנים בוועדה, העיר כי הנתונים שהוצגו בדיון אינם כוללים את המרשמים שנופקו בבתי מרקחת פרטיים. מדובר בפרצה של ממש, שכן מכורים ואנשים שפיתחו תלות פיזית במשככי הכאבים נוטים לא פעם לבקש מרשם בכתב יד מרופא פרטי, לצלם אותו, ולקבל את אותו המרשם בכמה בתי מרקחת פרטיים שונים. בשיטה הזו, קופת החולים שמבטחת את המטופל לא יכולה לדעת על מעשיו שכן הן אינם מקבלות דיווח על הרכישה.

כדי להתמודד עם התופעה, במשרד הבריאות מקדמים כעת הטלת חובה על בתי המרקחת לדווח לקופות החולים על כל מרשם אופיואידי שיונפק לחולה, באמצעות מערכת ממוחשבת. כפי שדווח ב"שומרים", כבר ב-2003 המליצה ועדה של משרד הבריאות להקים מערכת כזו, שתכיל מידע על כל מרשם לאופיואידים שניתן ומנופק, וכך לא ניתן יהיה להשתמש במרשמים מזוייפים או מצולמים.

בישיבה דיווח יו"ר הוועדה כי יש התקדמות בנושא. בעבר דובר על מערכת לאומית שתכיל את כלל המרשמים, אך הדבר העלה חששות לפגיעה בפרטיות המטופלים. בשל כך הכוונה כעת היא למערכת שתעביר את המידע על ניפוק המרשמים מבתי המרקחת – כולל הפרטיים – לקופות החולים. לדברי ד"ר אלעד, הלשכה המשפטית של משרד הבריאות סבורה כי מערכת כזו היא ישימה יותר, מבחינה משפטית.

צפו בעדותו של ד"ר אודי מרגלית על התמכרותו לאופיואידים

נציגי שלוש קופות חולים שהשתתפו בישיבה – מכבי, כללית ומאוחדת - עדכנו על מאמצי הקופות לבלום את התופעה ללא הצלחה. בכללית למשל, נרשמה בשנה האחרונה בקופה עלייה של 13% בכמות האופיואידים שנרשמה. העלייה נצפתה בכל התרופות האופיואידיות – החל מקודאין שנחשבת החלשה ביותר, ועד פנטניל

משרד הבריאות: פורסמה תוכנית לשיפור הטיפול

שומרים ביקש את התייחסותו של משרד הבריאות לנתונים שנחשפו בדיון. המשרד העביר את התגובה הכללית הבאה: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשימוש מושכל ונכון באופואידים. לשם כך, הקים המשרד צוות ייעודי שבדק את הנושא לעומק. כמו כן, בתחילת חודש יולי השנה פורסם חוזר מנכ"ל שמטרתו קביעת תהליכים לקידום ולמיטוב הטיפול באופיואידים והעמקת הבקרה והניטור על רישום תרופות מרשם לתכשירים אלו לצורך מתן טיפול רפואי נאות ומניעת נזקים. חוזר המנכ"ל מפורסם באתר המשרד. החוזר מגדיר, בין היתר, שבאחריות כל מנהל מוסד רפואי (קופות חולים ובתי חולים) לקיים תוכנית מוסדית קבועה בכדי לשפר את הטיפול בתכשירים אופיואידיים ואת בקרת רישומם. התוכנית תעודכן ותאושר מדי שנה על ידי מנהל המוסד.

"התוכנית המוסדית מכילה עקרונות מנחים רבים, בניהם, שימוש בחלופות טיפוליות הולמות לצורך צמצום השימוש באופיואידים, הדרכת צוותי הרפואה לטיפול ולשימוש מושכל בהם, מתן התראות למטפלים אודות שימוש ממושך של תכשירים אופיואידים ועוד. עוד נקבע כי על קופות החולים לדווח מדי שנה למשרד הבריאות אודות היקפי השימוש באופיואידים וכי ביצוע הנחיות החוזר יבדקו מעת לעת במסגרת בקרות חטיבת הרפואה של משרד הבריאות".