עיסא פאיד, תושב כפר יפיע הסמוך לנצרת, שוקל היטב לפני כל סרטון או פוסט שהוא מפרסם כעת ברשתות החברתיות. פאיד, אב לחמישה ופעיל חברתי נגד אפליית ערבים בחברה הישראלית זה שנים, העלה מספר ימים לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, סרטון לפייסבוק בו הלין על הצרת חופש הביטוי של אזרחי ישראל הערבים והזהיר את 70 אלף עוקביו, כי כל התבטאות שאינה מזדהה לחלוטין עם הנרטיב הציוני הפכה אסורה. "הדבר היחיד המותר הוא להאמין ולהזדהות אך ורק עם הנרטיב הציוני", כך בסרטון. "חוץ מזה שום דבר לא מותר. המותר תמיד מצטמצם. היום אפילו אם אתה מפרסם תמונה של תינוק, ילד מעזה שנהרג בגלל טילי הכיבוש, אז אתה חשוף לתשאול. התשאול הזה מטרתו להרתיע. כשתופסים אנשים ומוצאים הצהרות לאנשים, זה בשביל להרתיע ולהפחיד את האנשים. ואנחנו, ערביי הפנים, חוץ ממעטים, רובנו אולפנו. זאת אומרת אם מישהו נעצר ליום יומיים, אז הוא כבר מאולף... אני אתמול ישבתי עם המשפחה שלי, עם הבנות שלי, אמרתי להם אם אני נעצר, אני לא רוצה צרחות, לא פחד, כולה יום יומיים... אבל הם יכולים לתפור לך תיק".

למחרת פשטו עשרות שוטרים חמושים על ביתו ועצרו אותו. "הם (המשטרה) באו במפגן כוח", מספר פאיד. "רימונים בכל השכונה, רעולי פנים, ימ"מ. חבל על הזמן. כיסו לי את העיניים ושמו לי אזיקונים, הרסו לי את הידיים... איך שלקחו אותי לניידת כבר נתנו לי מכה בראש. השוטר שנתן לי מכה, הוא אמר לי ׳אתה יש לך פנצ'רייה בחיפה (פאיד הוא גם בעל מוסך. ד"ד)? אתה מתפרנס מיהודים? אני אדאג שיסגרו לך את העסק׳".

לדברי פאיד, השוטרים בתחנה (נצרת) היכו אותו ואף איימו עליו באונס. לאחר מכן נלקח לשיחה עם רכז מודיעין משטרתי, ורק אז נחקר. הוא שהה במעצר ארבעה ימים לפני ששוחרר למעצר בית, אבל שם לא הסתיימו צרותיו. לא ברור כיצד נודע דבר חקירתו של פאיד, אך עד מהרה פורסמו שמו ותמונתו ברשתות החברתיות על ידי חשבונות משפיעים בימין. הוא החל לקבל איומים והודעות נאצה, לצד קריאות להחרים את המוסך שלו. אלמונים אף תועדו מרססים על העסק בגרפיטי "תומך חמאס".

באמצע נובמבר הוציאה המשטרה צו סגירה מינהלי למוסך לכמה שעות, ככל הנראה כדי לאפשר הפגנה של פעילי ימין מולו. השוטרים הגישו לפאיד את הצו, ועצרו אותו לאחר מכן בטענה ש"העלים" את הצו, ובכך הפריע לשוטר במילוי תפקידו. בבית המשפט טענו השוטרים כי אדם שהתקשר למוקד 100 טען ששמע את פאיד אומר "איטבח אל יהוד" וביקשו לחקור אותו גם בגין עבירת איומים. פאיד ניסה לטעון שיש בבית העסק מצלמות שמקליטות גם קול וניתן לבדוק זאת, וכן שמדובר בביטוי שערבים אינם משתמשים בו בימינו, אך ללא הועיל. הפעם הסתפק השופט בכמה ימים של מעצר בית.

במקביל, פאיד מתאר כי החלה עליו "התנפלות כלכלית". בשל מעצרו, חברות ביטוח ביטלו את פוליסת הביטוח לעסק שלו ולרכבו, חברות כרטיסי אשראי סירבו לספק לו שירותי סליקה והבנק הודיע לו כי לא יוכל להמשיך להיות לקוח שלו. בינואר הגיעו למוסך פקחים של עיריית חיפה וחילקו דוחות בסכום מצטבר של יותר מ-6,000 שקלים על הפרות לכאורה כמו עישון בשטח העסק, לכלוך והצבת צמיגים בשטח ציבורי. לדבריו, גם רשות המיסים ערכה לו ביקורת.

חודשיים לאחר מכן, בתחילת מרץ, קיבל פאיד הודעה רשמית כי תיק החקירה נגדו נסגר, מבלי שהוגש כתב אישום. הנזק לעומת זאת כבר נעשה, וגם אפקט הפחד שחדר. "לפני יומיים נהרג מישהו בכיר בחיזבאללה, ורציתי לכתוב 'עוד מעט נשמע אזעקות בחיפה'", הוא אומר. "ואז אמרתי למה אני צריך את זה? עוד יגידו שאני מכוון את חיזבאללה".

בתגובה לפניית שומרים בנושא נמסר מהפרקליטות, כי התיק אינו מוכר לה וכי חקירתו של פאיד לא אושרה על ידה. עוד נמסר כי "ההחלטה בעניין מעצרם של החשודים בהסתה נתונה לשיקול דעתה של משטרת ישראל". ממשטרת ישראל לא הגיבו לגופו של עניין והסתפקו בתגובה כללית, שמחזירה את האחריות אל הפרקליטות: "ככלל, חקירות חשודים בעבירות ביטוי מבוצעות לאחר קבלת אישור פרקליטות". (התגובות המלאות בהמשך הכתבה). 

בתחילת מרץ קיבל פאיד הודעה רשמית כי תיק החקירה נגדו נסגר, מבלי שהוגש כתב אישום. הנזק לעומת זאת כבר נעשה, וגם אפקט הפחד שחדר. "לפני יומיים נהרג מישהו בכיר בחיזבאללה, ורציתי לכתוב 'עוד מעט נשמע אזעקות בחיפה. ואז אמרתי למה אני צריך את זה? עוד יגידו שאני מכוון את חיזבאללה"

יותר מ-350 אזרחים חשודים, רק 13 היו יהודים

פאיד הוא אחד מתוך מאות אזרחים ישראליים ותושבי קבע, שנעצרו מאז פרצה המלחמה בעבירות של הסתה לטרור. רובם המוחלט ערבים. כך, כשברקע המלחמה הפך חופש הביטוי לפריבילגיה ששמורה ליהודים בלבד - שם גורמי האכיפה אינם ממהרים לאכוף את מדיניות "האפס סובלנות" עליה הצהירו לאחר ה-7 באוקטובר. מספר כתבי האישום בגין התבטאויות זינק במאות אחוזים, כאשר את מרבית הנאשמים אישרו בתי המשפט לעצור עד תום ההליכים, וחלקם נמצאים חודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח. לצד זאת, מאות אזרחים ערביים נעצרו לתקופות קצרות יותר בגין ביטויים ביקורתיים, שחלקם לא מתקרבים לרף הפלילי. לעתים הדבר נעשה, כמו במקרה של פאיד, תוך שהמשטרה עוקפת את מנגנוני הפיקוח של הפרקליטות על חקירות רגישות כאלה - ולעתים אף באישור הפרקליטות.

על פי נתונים שפרסמו המשטרה ופרקליטות המדינה, בשבעת החודשים הראשונים מאז פרצה המלחמה הוגשו כ-160 כתבי אישום נגד אזרחי ישראל או תושבי קבע החשודים בהסתה לטרור, רובם ברבעון האחרון של 2023. מדובר בגידול עצום לעומת תקופות שגרה, אז הוגשו כ-20-25 כתבי אישום כאלה מדי שנה, כפי שסקרנו בהרחבה בשומרים בעבר. 

מאז ה-7 באוקטובר, עם הגשת כתב אישום בעבירות הסתה מבקשת הפרקליטות, כמדיניות, לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. לפי נתוני המשטרה בין אוקטובר למרץ אישרו בתי המשפט מעצרים כאלה נגד 165 נאשמים בעבירות הסתה (ייתכן יותר מנאשם אחד בכל כתב אישום), כאשר חלק מהנאשמים נמצאים כאמור במעצר כבר חודשים ארוכים, שכן רוב כתבי האישום הוגשו בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר. 

כך למשל, בבית משפט השלום בחיפה שוחרר לאחרונה נאשם בהסתה ובהזדהות עם ארגון טרור. אותו נאשם נעצר באוקטובר בגין קריאות שהשמיע בהפגנה באום אל פחם. השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב שחררה אותו למעצר בית עם אזיק אלקטרוני, לאחר שבחנה את העונשים שמוטלים על נאשמים בעבירות אלו, ומצאה כי "עלול להיווצר מצב בו המבקש ישאר עצור תקופה העולה בצורה משמעותית על העונש הצפוי לו בסיום ההליך, במידה ויורשע".

בעוד מעצר עד תום ההליכים ניתן להטיל רק למי שכבר הוגש נגדו כתב אישום, מטרידים לא פחות הם הנתונים לגבי מי שנעצרו כחשודים, כמו פאיד שהמקרה שלו תואר קודם לכן. על פי נתוני המשטרה, שנמסרו לארגון "עדאלה" במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע, בחצי השנה הראשונה למלחמה נעצרו יותר מ-350 חשודים (לא כולל מחוז ש"י החולש על שטחי יהודה ושומרון) בגין עבירות ביטוי לפי חוק המאבק בטרור, כמעט כולם נעצרו ליותר מ-24 שעות. רק ב-13 מקרים היו החשודים יהודים. 

המקרים שבהם הוגשו כתבי אישום הם בדרך כלל המקרים המובהקים יותר, כאשר יש בהם גם התבטאויות רבות של תמיכה בחמאס ובטבח ה-7 באוקטובר. אך נגד מרבית העצורים לא הוגש לבסוף כתב אישום. בפרקליטות מצדה, רואים בכך אישוש לטענה שהם משתמשים בשיקול דעת, בוחנים כל מקרה לעומק ולא מגישים כתבי אישום באופן אוטומטי. מנגד, ברור שגם לעצם החקירה והמעצר, כמו במקרה של פאיד ובמקרים נוספים שיתוארו בכתבה, יש אפקט מרתיע, אף אם בסוף לא הוגש כתב אישום.

על פי נתונים שפרסמו המשטרה ופרקליטות המדינה, בשבעת החודשים הראשונים מאז פרצה המלחמה הוגשו כ-160 כתבי אישום נגד אזרחי ישראל או תושבי קבע החשודים בהסתה לטרור, רובם ברבעון האחרון של 2023. מדובר בגידול עצום לעומת תקופות שגרה, אז הוגשו כ-20-25 כתבי אישום כאלה מדי שנה

לא רק בן גביר, הפרקליטות הורידה את הרף

המתקפה על חופש הביטוי של האזרחים הערבים בישראל לא התחילה בריאקציה למתקפת ה-7 באוקטובר. בשנים האחרונות הנחה פרקליט המדינה כי כל חקירה הנוגעת לחופש הביטוי תיפתח רק באישור הפרקליטות. זאת בשל הרגישות הרבה בחקירות אלה, וההבנה שגם עצם החקירה, בוודאי אם מתלווה אליה מעצר, עלול לפגוע להרתיע אנשים מלהתבטא במסגרת החוק. הדבר מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי, ולכן בניגוד לחקירות רגילות, נדרשת בקרה נוספת על עבודת המשטרה.

בשנה שעברה התקיימו מספר דיונים בנושא בוועדת החוקה של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תקף את הפרקליטות על מספר כתבי האישום הנמוך, לשיטתו. "משהו רקוב בממלכה הזו", תקף את פרקליט המדינה עמית איסמן, "אם אלו המספרים שאנחנו מדברים עליהם אני מרגיש מופקר". רוטמן אף דרש לדעת מניין הסמכות של פרקליט המדינה להוציא הנחייה מחייבת למשטרה. רוטמן העלה את הנושא גם בישיבה נוספת, ודרש תשובה בכתב מהיועצת המשפטית לממשלה. המסר היה ברור.

במקביל, בפברואר בשנה שעברה הודיעו ראש הממשלה נתניהו והשר לביטחון לאומי בן גביר על הקמת "צוות על" לטיפול בהסתה לטרור ברשת – בראשות בן גביר עצמו. על פי הודעותיהם של רה"מ והשר, הצוות אמור היה לכלול שלושה צוותי משנה – צוות אכיפה  שיטפל באישורי הפתיחה וחקירה ובהעמדה לדין, צוות מודיעין שיבחן את יכולות הניטור של הרשתות החברתיות, וצוות כלים משפטיים, שיבחן את המצב המשפטי הקיים בתחום. בצוותים היו אמורים להיות נציגים של המשטרה, שב"כ, מל"ל, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה. כך קיבל השר בן גביר השפעה ישירה על התחום הרגיש.

אך השינוי המשמעותי ביותר בתחום לא הגיע מכיוונו של בן גביר, אלא דווקא מהפרקליטות. עד טבח ה-7 באוקטובר נהגו בפרקליטות לא לאשר פתיחה בחקירה בגין התבטאות בודדת, אלא רק נגד מי שהתבטא כמה פעמים, וכן נלקחו בחשבון פרמטרים כמו מספר האנשים שנחשפו לפרסום ומידת ההשפעה והחשיפה של אותו אדם. מיד לאחר הטבח הורה פרקליט המדינה איסמן לאשר פתיחה בחקירה גם במקרה של התבטאות בודדת, וכן לדרוש מעצר עד תום ההליכים בכל תיק שבו מוגש כתב אישום. אם לא די בכך, פרקליט המדינה אף אישר למשטרה לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות ב"מקרים מובהקים" של תמיכה בחמאס.

התוצאות כאמור לא איחרו להגיע, ועד מהרה נעצרו מאות חשודים. אחד מהם הוא ירמוק זועבי, בעל מסעדה מנצרת, נשוי ואב לשניים. ימים לאחר תחילת המלחמה זועבי החליף את תמונת הפרופיל שלו בווטסאפ לדגל פלסטין, ופרסם באינסטגרם קריקטורה המשווה בין ישראל לרוסיה - ומבקרת את היחס הבינלאומי השונה לשתי המדינות. 

אף שהדברים צורמים לאוזן יהודית, בוודאי זמן קצר אחרי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, קשה לראות איך הם מתקרבים לרף הפלילי. למרות זאת, זועבי נעצר. "באו שתי ניידות עם שמונה שוטרים", הוא מספר. "לקחו אותי, בלי אזיקים. רוב השוטרים בנצרת אני מכיר אותם, אז מישהו קרא לי החוצה אמר לי שאני מוזמן לחקירה בתחנה. שוטר אחד התנפל על הטלפון שלי שהיה על השולחן, לקח אותו. בתחנה ובחקירה הייתי גם עם אזיקים".

לדברי זועבי, בחקירה הטיחו בו כי פרסם את דגל חמאס, אף שהתמונה הייתה של דגל פלסטין. "זה דגל של העם שלי", הוא אומר. "אני לא יהודי. הדגל הזה, ב-1993 ישראל עשתה איתו הסכם שלום והוא הונף בכנסת. אז מה הבעיה". המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו, אך בית משפט השלום בנצרת דחה את הבקשה, וכך גם בית המשפט המחוזי שאליו ערערה המשטרה. עד היום לא הוגש נגדו כתב אישום.

עבור זועבי זה הספיק וכיום הוא חושש להתבטא. "איבדתי את האמונה שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית", הוא אומר לשומרים. "זו לא דמוקרטיה, זה כלום. סתימת פיות. אני נזהר מסיבה אחת – כי בבית אצלי עם שני הילדים שלי, ואשתי גם, אומרים לי מה אתה צריך את הכאב ראש הזה? הם לא רצו שאעבור את החוויה הזאת עוד פעם. אז כן, אני נזהר".

כמו במקרה של פאיד שתואר קודם לכן, גם את התיק של זועבי לא הכירו בפרקליטות ובתגובה לפניית שומרים מסרו כי "החקירה לא אושרה על ידי הפרקליטות". מהמשטרה לא התקבלה תגובה לעצם העניין והסתפקו בתגובה כללית. 

לדברי זועבי, בחקירה הטיחו בו כי פרסם בווטסאפ שלו את דגל חמאס, אף שהתמונה הייתה של דגל פלסטין. "זה דגל של העם שלי", הוא אומר. "אני לא יהודי. הדגל הזה, ב-1993 ישראל עשתה איתו הסכם שלום והוא הונף בכנסת. אז מה הבעיה". עד היום לא הוגש נגדו כתב אישום.

"התנהגות שעלולה להביא להפרת השלום"

מי שאחראי על התחום בפרקליטות המדינה הוא עו"ד שלומי אברמזון, פרקליט בכיר בלשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. "העמדנו לדין גם אנשים נורמטיביים – סטודנטיות בטכניון ובבצלאל, סייעת בגן ילדים מהוד השרון ועוד, כולל על ציוצים בודדים", אמר אברמזון לאחרונה בראיון לכלכליסט, בו עמד מאחורי המדיניות החדשה. "מעל ל־50% מכתבי האישום היו בעקבות פרסום אחד או שניים, בעוד שבדרך כלל אנו מגישים כתבי אישום על הרבה יותר פרסומים. אבל הפעם אמרנו 'אפס סובלנות' כלפי כל מי שתומך באירוע המזוויע הזה".

אברמזון דחה באותו ראיון את הטענות לפגיעה בחופש הביטוי. "היד הקשה הייתה במקרים הנכונים, לא בסיטואציות של ביקורת לגיטימית", אמר. באותה נשימה, הפרקליט הבכיר סיפר שהיו מקרים בהם נפתחה חקירה משטרתית ללא אישור הפרקליטות, אך טען שלא מדובר בעניין שכיח: "כן, היו חריגות של המשטרה. סיטואציות כאלה לא צריכות לקרות ולא אמורות להיות. יש נהלים וכולם צריכים לפעול לפיהם, ולכן לא יכול להיות שתחנה מסוימת תפעל שלא לפי הכללים האלה. וכן, פועל יוצא של זה יכול להיות אפקט מצנן על חופש הביטוי".

על פי נתוני המשטרה, נכון לתחילת מאי אישרה הפרקליטות פתיחה בחקירה בגין 524 פרסומים, אלא שהנתונים לא מספרים את כל הסיפור. עיסא פאיד, שסיפורו הובא בתחילת הכתבה, לא נכלל בנתונים אלו שכן חרף העובדה שנעצר בשל התבטאות ברשת, סעיף העבירה שהוצמד לו הוא "התנהגות שעלולה להביא להפרת השלום". מכיוון שלא מדובר בעבירת ביטוי, המשטרה לא נדרשה לאישור פרקליטות כדי לפתוח בחקירה.

מקרה נוסף הוא זה של רשא כריים חראמי, תושבת מג'ד אל כרום שנעצרה לאחר שפרסמה פוסטים בהם כתבה, בין היתר: "מה ההבדל בין מה שעשה נתניהו לבין מה שעשה היטלר?". סרטון מעצרה של חראמי פורסם ברשתות החברתיות, והיא נראית מוכנסת לניידת כאשר שוטרת כובלת אותה באזיקונים ומכסה את עיניה בפלנלית. לאחר שהסרטון תפס תאוצה והציג את ישראל באור שלילי מאוד גם בעולם, מסרו בפרקליטות כי "במקרה זה לא התבקש אישור חקירה, ומשכך מטבע הדברים גם לא ניתן אישור כאמור. לעמדת הפרקליטות, בנסיבות המקרה שפורסמו, לא ברורה החלטת המשטרה לאזוק את החשודה באזיקוני פלסטיק ולכסות את עיניה עם פלנלית".

מעצרה של חראמי מתוך רשת X

נתוני המשטרה שנמסרו במסגרת בקשת חופש המידע מעלים כי מאוקטובר-מרץ נעצרו 421 בני אדם בגין התנהגות שעלולה להפר את השלום. מהנתונים לא ניתן לדעת בכמה מקרים מדובר למעשה בעבירות ביטוי, כמו במקרים של פאיד וחראיימי, ובכמה מקרים מדובר בסיטואציות אחרות, כמו מעצר במהלך הפגנה.

"זו מציאות שצריכה להטריד את כלל הציבור"

כאמור, המדיניות של "אפס סובלנות" אינה ננקטת באופן שווה כלפי ערבים ויהודים. בעוד אזרחים ערבים נעצרים גם על התבטאויות גבוליות, יהודים לא פוגשים את אימת החוק גם כאשר הם מתועדים בהתבטאויות חמורות הרבה יותר. דוגמאות יש לא מעט. כך, למשל, בסוף אוקטובר התנפל המון יהודי על מעונות הסטודנטים במכללת נתניה, תוך קריאות "מוות לערבים" ובדרישה לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות. אף שחלקים גדולים מהאירוע תועדו בוידאו, ואף ששוטרים הגיעו למקום – איש לא נעצר או נחקר בגין האירוע. במקרה אחר מהשבועות האחרונים תועד מפגין ימין קורא לעבר מפגינים למען שחרור החטופים "חבל שהנוח'בה לא סיימו את העבודה". הסרטון הכה גלים ותוך שעות פרסם פעיל הרשת דניאל עמרם את שמו המלא של אותו מפגין. אף שמדובר לכאורה בדברי שבח למעשי הטרור של חמאס, האיש לא נחקר ובוודאי שלא נעצר.

נארימאן שחאדה-זועבי היא עורכת דין ממרכז עדאלה, שמאז ה-7 באוקטובר עוסקת בין היתר בהגנה על נאשמים וחשודים בעבירות ביטוי, כמו גם במאבק משפטי נגד מדיניות האכיפה בתחום. לדבריה, "יש כאן התגייסות מערכתית שנועדה להעביר לפלסטינים שכפופים לחוק הישראלי מסר, כי עליהם להימנע מכל פעולה שתזהה אותם עם בני עמם, ושעצם הלגיטימיות שלהם מותנית בהזדהות עם הנראטיב הישראלי. זהו גם הרקע לאיסור הגורף שהמשטרה אוכפת על הפגנות נגד המלחמה ביישובים הערביים ובערים המעורבות, ועל הנפת הדגל הפלסטיני, למרות כל הקביעות של בג"ץ בנושא. התוצאה המטרידה של הפוליטיזציה הזו של סמכויות המשטרה והפרקליטות היא מספר עצום של בני אדם שחירותם נשללה לפרקי זמן שונים, והכל על רקע מימוש חופש הביטוי שלהם ומבלי שנמצאו אחראים לעבירה כלשהי. זו מציאות שצריכה להטריד את כלל הציבור".

עו"ד שחאדה-זועבי מוסיפה, כי מאז תחילת המלחמה ישנה "עליית מדרגה בדיכוי הפוליטי של פלסטינים אזרחי ישראל ותושבי ירושלים המזרחית, שמתבטאת במיוחד במיסוד השימוש השיטתי לרעה בהליך הפלילי עצמו לצורך הרתעה וענישה. למשטרה הפועלת תחת מרותו של השר בן גביר, נוצר כעת מרחב פעולה חסר תקדים שמוביל לפגיעה המונית בזכויותיהם של בני אדם שלא חרגו מגבולות חופש הביטוי כפי שהוגדרו בחוק, ולעיתים אף בשרירותיות מוחלטת. לצד העובדה שרבים מכתבי האישום שהוגשו אינם עומדים בשום רף פלילי, מאות נוספים נעצרים ללא בסיס, לעיתים קרובות תוך שימוש באלימות קשה, רק כדי לעבור חקירות הפחדה מאיימות ולהשתחרר אחר כך".