(הכתבה עודכנה ב-22/2)

היועצת המשפטית לממשלה ברורה מאוד בנוגע לדרישתה מראש הממשלה נתניהו לעמוד בהסדר ניגוד העניינים עליו הוא חתום, המחייב אותו שלא לעסוק בענייני הרפורמה המשפטית, ואף סירבה לבקשת הנשיא הרצוג לאפשר לנתניהו לעמוד בראש ההידברות שתקדם פשרה. מצויים בניגודי עניינים גם ח"כ דוד ביטן שנאשם בקבלת שוחד ומשפטו מתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי לוד, וח"כ אריה דרעי שנמנע מלהצביע עבור "חוק דרעי 2" - הצעת החוק שאמורה למנוע מבית המשפט להביע ביקורת שיפוטית לעניין כשירות שרים.

יש רק מגבלה אחת, שמעוגנת בסעיף 6 בתקנון כללי האתיקה של חברי הכנסת, אם כי גם היא, תלויה בכך שהיועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק בכלל תחייב אותה. לפני הצבעתם, השלושה צריכים להצהיר בפומבי במליאה על ניגוד העניינים שבו הם שרויים.

ערב ההצבעה השבוע (יום ב') הערכות היו שנתניהו לא יגיע להצבעות בנוגע לשינויים במערכת המשפט (לקואליציה היה רוב גם בלי הקול שלו), וכי דרעי יעדר מההצבעה על הצעת החוק בעניינו (זה כאמור גם קרה כשהיא עלתה ביום ד' השבוע לקריאה טרומית). לאור התרסותיהם כלפי היועצת המשפטית לממשלה וכלפי בית המשפט, קשה לומר שזה אמור היה לקרות מטעמי מבוכה, אלא משיקולים קרים. גם הצהרה על ניגוד עניינים, כמוה כהודאה פומבית בהשלכות הפרסונליות של החקיקה. מה שיכול, במקרה של נתניהו לשרת את דורשי הוצאתו לנבצרות, ובמקרה של דרעי את העותרים העתידיים נגד חזרתו לממשלה.

דרעי כאמור טרם נדרש להחליט, אולם נתניהו, כמו גם ח"כ ביטן, הצביעו השבוע בעד השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים שבו הם נתונים. להצעת החוק הזו יכולה להיות השפעה על המשפט הפלילי המתנהל נגדם. במקום שימסרו גילוי נאות בשמם, מסר יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה הודעה פתלתלה בשמו של נתניהו, שיותר משהיא מצהירה על ניגוד עניינים, היא מתכחשת לו.

"אבקש להודיע גילוי נאות לפרוטוקול", קרא אוחנה מן הכתוב, "כידוע, לטענת היועצת המשפטית לממשלה, ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בעניין הרפורמה המשפטית לאור ההליך המשפטי בו הוא מצוי. ראש הממשלה חולק על כך ומתקיימים בעניין זה דיונים. מכל מקום, אין מחלוקת גם אליבא דהיועצת המשפטית לממשלה כי ראש הממשלה איננו מנוע מלהשתתף בהצבעות ואני מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. כמו כן בעניין חבר הכנסת ביטן – שגם בעניינו מתנהל הליך משפטי, ואני גם מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב".

זו לא הפעם הראשונה שבה ח"כים מתחמקים מלהשמיע גילוי נאות בקולם ומבקשים שיו"ר הכנסת יעשה זאת עבורם. אם כי ההודעה שנוסחה מראה כי נתניהו כלל אינו מכיר בניגוד העניינים, שהוא נדרש להצהיר עליו. עבור היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, זה כנראה הספיק. אפיק סירבה גם הבוקר להגיב לשאלות: האם הורית לנתניהו למסור הצהרה על ניגוד עניינים? או שלא הייתה בקשה כזו מצידך? ובהנחה שביקשת זאת, מה הייתה תגובתו של נתניהו לבקשה? 

דוברה, אביאל מגנזי, מסר "לא נתייחס. מפנה את תשומת ליבך שיו"ר הכנסת ביצע גילוי נאות בשם רה"מ וח"כ ביטן בישיבת המליאה אתמול".

בניגוד להסדרי ניגוד העניינים המחמירים שיש לראש הממשלה ולשרים מהיותם בעלי תפקידים ביצועיים, בכנסת כללי המשחק הם שונים. בעוד שבוועדות הכנסת ישנה גמישות בנושא, שכן שם המפתח למושבים הוא סיעתי, במליאה לא ניתן למנוע מאף ח"כ מלהצביע, גם אם הוא מצוי בניגוד עניינים עם נושא ההצבעה

למה זה כך? בניגוד להסדרי ניגוד העניינים המחמירים שיש לראש הממשלה ולשרים מהיותם בעלי תפקידים ביצועיים, בכנסת כללי המשחק הם שונים. בעוד שבוועדות הכנסת ישנה גמישות בנושא, שכן שם המפתח למושבים הוא סיעתי, ולא רשום על שם ח"כ ספציפי, במליאה לא ניתן למנוע מאף ח"כ מלהצביע, גם אם הוא מצוי בניגוד עניינים עם נושא ההצבעה. מניעת הצבעה פירושה צמצום מספר חברי הכנסת, כיוון שאין מי שיחליף ח"כ כזה, בעוד שלו נתניהו, למשל, היה ח"כ מן השורה בוועדת חוקה, אפיק הייתה מבקשת בשם ניגוד העניינים שקבעה בהרב-מיארה, שסיעת הליכוד תחליף אותו בח"כ אחר מטעמה, וכך הייצוג של הליכוד לא היה נפגע. 

"הפתרון שמצאו ועדות האתיקה להצבעה במליאה תחת ניגוד עניינים", מסבירים גורמים שליוו את הוועדה, "הוא שלפני ההצבעה במליאה, אותו ח"כ יקום ויגיד 'יש לי ניגוד עניינים מסיבות כאלה ואחרות, ולמרות זאת אני מצביע. 

מה שווה ההצהרה הזו מעבר לאלמנט ההצהרתי?

"לכאורה כלום, הקול של אותו ח"כ שווה בדיוק לאלה של האחרים. אבל לפומביות ההצהרה יש משמעות. וחברי הכנסת בדרך כלל מבקשים לחסוך מהם את המבוכה". 

"עלול לייצר להם בלגן בעתיד"

כן, מתברר שאפילו חברי כנסת עשויים לחוש מבוכה - וכבר היו דברים מעולם. בהצבעה על מתווה הגז, למשל, נעדרו מהמליאה משה כחלון, יואב גלנט וחיים כץ בשל קשריהם עם חברות הגז, על אף שהיועץ המשפטי לממשלה דאז עו"ד יהודה וינשטיין אימץ את עמדו של מי שהיה אז היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון, כי השלושה יוכלו להצביע אם יתנו הצהרה פומבית בנוגע לניגוד העניינים שבו הם שרויים. הם בחרו שלא לעשות זאת. 

"הפתרון שמצאו ועדות האתיקה להצבעה במליאה תחת ניגוד עניינים", מסבירים גורמים שליוו את הוועדה, "הוא שלפני ההצבעה במליאה, אותו ח"כ יקום ויגיד 'יש לי ניגוד עניינים מסיבות כאלה ואחרות, ולמרות זאת אני מצביע'. לפומביות ההצהרה יש משמעות. וחברי הכנסת בדרך כלל מבקשים לחסוך מהם את המבוכה"

מקרה אחר שבו נעדרו שלושה ח"כים מהליכוד הוא בהצבעה על חוק ההמלצות, שקבע כי המשטרה תעביר חומר חקירה לפרקליטות, ללא המלצה אם להגיש כתב האישום. שלושת הח"כים מהליכוד, כמו גם שלושה ח"כים מבל"ד, שהיו נתונים אז בחקירה פלילית, התבקשו שלא להשתתף בדיונים בוועדות הפנים והכנסת שדנו בנושא, ולתת גילוי נאות לפני הצבעתם במליאה. 

בהמשך שונתה הצעת החוק, כך שלא תחול על מי שכבר החלה חקירה בעניינו, והדרישה להצהרה כזו במליאה התבטלה, אולם שלושת הח"כים המדוברים מהליכוד, רה"מ נתניהו, השר חיים כץ ויו"ר הקואליציה דאז דוד ביטן החליטו בכל זאת להיעדר מההצבעה. לעומתם, הח"כים של בל"ד (שהייתה אז חלק מהרשימה המשותפת), חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה הצביעו נגד ההצעה, כמו יתר חברי האופוזיציה. ההצעה עברה בכל מקרה ברוב של 54-59. 

"קורה הרבה שח"כים מעדיפים להימנע מהצהרה כזו במליאה, גם במחיר של אי הצבעה על נושא שקרוב להם, כי זה עלול לייצר להם בלגן בעתיד", מסבירים גורמים בכנסת. "כמובן אחרי שהם דואגים לקיזוז או מוודאים שיש רוב להצעת החוק גם בלעדיהם". 

ואם הם בסוף מצביעים, בלי למסור הצהרה?

"לא ניתן למנוע מהם את ההצבעה. עד היום לא קרה שח"כ ששרוי בניגוד עניינים ונדרש לתת הצהרה, הצביע בלי לתת גילוי נאות. אם זה יקרה, הייעוץ המשפטי לכנסת יצטרך לגבש לראשונה עמדה לגבי אירוע כזה".

יפסלו את הצבעתם?

"סביר שלא, בפרט אם הם יהוו את הקול המכריע. יותר הגיוני שיטילו עליהם סנקציות אתיות. בכנסת של היום, זו לא באמת הרתעה".