שנה חלפה מאז כינון הממשלה ומתוך 42 שרים וסגני שרים, פורסמו עד כה הסדרי ניגוד עניינים של עשרה שרים ושני סגני שרים בלבד, כפי שעולה מבדיקת שומרים שממשיך לעקוב אחר הנושא. לדברי משרד המשפטים, עוד ארבעה שרים השלימו את ההסדר והוא יפורסם בקרוב, ובסך הכול רק 16 מתוך 42 - פחות מ-40% מחברי הממשלה.

שניים מהשרים המכהנים מאז הוקמה הממשלה, אפילו לא העבירו למשרד המשפטים את השאלון הראשוני שעומד בבסיס הסדר ניגוד העניינים עליו הם נדרשים לחתום: שר החינוך יואב קיש והשרה לקידום מעמד האישה מאי גולן (שניהם מהליכוד). השרה להגנת הסביבה עידית סילמן העבירה את השאלון רק ביום ראשון שעבר, אחרי ששומרים פנה אליה בשאלה בעניין. גם השר ללא תיק חילי טרופר טרם העביר את השאלון, אולם הוא הצטרף לממשלה רק באוקטובר השנה, לאחר פרוץ המלחמה. 

מבין 39 השרים וסגני השרים שכן מילאו את השאלונים, ל-23 טרם הושלם הסדר ניגוד העניינים. הסיבה היא שחלקם העבירו את השאלונים באיחור ניכר, ואילו אחרים נדרשים למלא שאלוני השלמה. 

על פי הנוהל השר צריך להעביר את הנוהל ליועץ המשפטי לממשלה בהקדם האפשרי "וככל הניתן עד 30 יום ממועד כניסתו של השר לתפקיד", מה שלא נעשה על ידי כמעט אף שר בממשלה הנוכחית

אמסלם לא דיווח על אף ניגוד עניינים

כללי וועדת אשר, המסדירים את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, קובעים, כי "מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא יווצר ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים". שר אמור להקדיש את כל זמנו ומרצו לתפקידו, ולא לעסוק בכל עסק אחר או להחזיק כל משרה אחרת. בכל מקרה שיש לשר עניין אישי בפעולה או בהחלטה שעשויה להשפיע על טובת הנאה או זכות, אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה. הכללים מגבילים גם בני משפחה של שר הסמוכים על שולחנו. 

הסדרי ניגוד עניינים לא עוסקים רק בנכסים ובעסקים, אלא גם בקשרים חברתיים ומשפחתיים העלולים ליצור ניגוד עניינים, וכאלו צפוי שיהיו לרבים מהשרים והשרות. לדוגמה, בהסדר ניגוד העניינים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שפורסם בסוף נובמבר, פירט סמוטריץ' את מקומות הלימודים והעבודה - ובהן חברות שונות - הקשורות לכל בני משפחתו, כולל לגיסיו. בשל כך נאסר עליו לעסוק בעניינים הקשורים לחברות שציין. 

לעומת שר האוצר, בהסדר ניגוד העניינים האחרון שפורסם עד כה, השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם (הליכוד), לא דיווח על אף ניגוד עניינים. 

במסגרת תפקידו אחראי אמסלם גם על רשות החברות הממשלתית שאחראית על חברות שבהן מועסקים עשרות אלפים. השבוע התפטרה ראש הרשות מיכל רוזנבוים לאחר עימות מתמשך עמו. רוזנבוים נימקה כי "מ-1 בינואר רשות החברות תעבור ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי, שבו מכהן השר דוד אמסלם ולאחר שלא הצליח להשתלט עליי, הוא ישתלט כך על כל החברות הממשלתיות וימנה את מקורביו לדירקטורים. לא אוכל לשאת באחריות למצב הזה". 

הסדר ניגוד עניינים אחר שהושלם אך טרם פורסם, הוא של שר הכלכלה ניר ברקת (ליכוד), העשיר בקרב חברי הממשלה. בפברואר השנה חשף שומרים כי שר ברקת מחזיק בנאמנות עיוורת באמצעות אחיו אלי ברקת אחזקות בשווי מאות מיליוני דולרים. ביולי חשף שומרים כי חברה הנמצאת לדברי השר "בנאמנות עיוורת" ושלדבריו אין לו השפעה על ניהולה, שילמה 48 אלף דולר לטובת קידום אשתו האמנית בברלי ברקת בארה"ב.

מבין 39 השרים וסגני השרים שכן מילאו את השאלונים, ל-23 טרם הושלם הסדר ניגוד העניינים. הסיבה היא שחלקם העבירו את השאלונים באיחור ניכר, ואילו אחרים נדרשים למלא שאלוני השלמה

הנוהל הוא לא יותר מאות מתה

עריכת הסדר ניגוד עניינים היא תהליך ארוך למדי, שכרוך במעין פינג-פונג בין השר ובין הייעוץ המשפטי לממשלה. על פי "נוהל טיפול במניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים", של היועץ המשפטי לממשלה, עם מינויו לתפקיד, צריך השר למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. השר נדרש להצהיר כי מילא את השאלון בצורה שלמה ומדויקת ומסר את כל המידע הנדרש, לרבות מידע המשתקף גם בהצהרת הון למבקר המדינה, וכי מלבד העניינים שעליהם דיווח לא ידוע לו על עניינים אישיים אחרים שמעוררים חשש לניגוד עניינים. 

על פי הנוהל השר צריך להעביר את הנוהל ליועץ המשפטי לממשלה בהקדם האפשרי "וככל הניתן עד 30 יום ממועד כניסתו של השר לתפקיד", מה שלא נעשה על ידי כמעט אף שר בממשלה הנוכחית. על פי הכללים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמור לבחון את השאלון, וכן כל מידע נוסף שהועבר ממבקר המדינה. "ככל שיתברר כי עניין אישי של השר נוגע לפעילות המיניסטריאלית שלו או לפעילות משרדו, יערוך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (…) טיוטת חוות דעת, בה יפורטו הסמכויות והתפקידים שיש לשר בנוגע לאותו עניין, ובמידת הצורך ייקבעו הצעדים שלדעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (…) יש לנקוט". 

אותה טיוטה מועברת להתייחסות השר, באמצעות היועץ המשפטי של המשרד. שר רשאי להגיש הסתייגויות והייעוץ המשפטי ייתקן אותה במידת הצורך, אך עד להשלמת עריכת חוות הדעת הטיוטה מהווה הנחיה משפטית מחייבת. על פי הנוהל, "ככל שיוותרו מחלוקות בקשר לחוות הדעת למול השר, היועץ המשפטי לממשלה יכריע בהן וינחה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי- מינהלי) באשר לנוסח הסופי". 

לאחר העברת הנוסח הסופי של חוות הדעת, יפנה היועץ המשפטי של המשרד אל השר "על מנת שיוכל לבחון האם יש צורך להשחיר בחוות הדעת מידע שאין מקום לפרסמו". רק לאחר מכן יפורסם הסדר ניגוד העניינים באתר משרד המשפטים. 

עד כה פורסמו הסדרי ניגוד העניינים של השרים הבאים: דוד אמסלם (השר לשיתוף פעולה אזורי), משה ארבל (שר הפנים), יצחק וסרלאוף (השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל), בצלאל סמוטריץ' (שר האוצר ושר במשרד הביטחון), יעקב מרגי (שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים), אופיר סופר (שר העלייה והקליטה), אופיר אקוניס (שר החדשנות), אבי דיכטר (שר חקלאות), אלי כהן (שר החוץ היוצא) ומיקי זוהר (שר התרבות והספורט).

כמו כן פורסמו הסדרי ניגוד העניינים של אורי מקלב (סגן שר במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה) ושל מיכל וולדיגר (סגנית שר במשרד האוצר).

השרים קיש, גולן, סילמן ואמסלם לא הגיבו לפנייה אליהם.