ההפיכה המשטרית ששמה לה למטרה לפרק את מוקדי הכוח הממלכתיים, מכרסמת גם במערכת הביטחון. "זה המשולש שנגדו אנחנו נלחמים - צמרת צה"ל, צמרת המשפט והתקשורת", סימנה את המטרות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (ליכוד) במופגן מעל דוכן הכנסת בחודש שעבר, ואילו שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ מונה במקומו של יואב גלנט, כדי לזרז, בין השאר את הליכתה של הצמרת הצבאית הביתה. אחרי העימות האחרון בין כ"ץ לצה"ל בנוגע לשיתוף הפעולה של הצבא עם מבקר המדינה, וההדלפה על הנחייתו של כ"ץ להסיר מתשובת הצבא לבג"ץ את ההערכה כי יוכל לגייס את כלל החרדים תוך שלוש שנים, הרגע הזה נראה היה קרוב מתמיד. ואכן, השבוע (יום ג') הרמטכ"ל הודיע רשמית שיפרוש מתפקידו ב-6 במרץ.

כ"ץ מרבה להצהיר כי תמו הימים שבהם היה השר חותמת גומי. הוא דורש מהרמטכ"ל הרצי הלוי לסיים את תחקירי השבעה באוקטובר עד סוף ינואר, מסרב לאשר מינויים הקשורים בהם ומינויי תא"לים ומעלה בכלל, ומחצין מחלוקות שהיו פעם נסגרות בפגישות עבודה בין השר לרמטכ"ל. כשדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, הוסיף בשולי תגובתו כי "פתרון הסוגיות צריך להתקיים בשיח ולא דרך התקשורת", מיהר כ"ץ להבהיר כי "דובר צה"ל שוב חורג מסמכותו, תוקף ומטיף לדרג המדיני, התנצלות הפעם לא תספיק". הרמטכ"ל גיבה את הגרי. 

אם נשתמש בערוץ 14 וברדיו "גלי ישראל" כססמוגרף, אז לפני המלחמה הובלטו סיפורים על הפער שבין טייסים למכונאים ובין הירוקים לטייסים, ובמהלכה עבר המוקד לקמפיין שבו מצד "החיילים הגיבורים והמטכ"ל ניצבים לכאורה משני מצידי המתרס, קמפיין שגם ניסה להציג את הרמטכ"ל כברווז צולע. "הרצי הלוי הוא רמטכ"ל פוליטי שלא ראוי לדרגות שלו, איתו אי אפשר לנצח שום מלחמה, והוא שונא חצי מהעם", נאמר בתוכנית "הפטריוטים" כשישראל תחת אש, ובקהל מחאו כפיים (צפו).

ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי מסמנת את השינויים הפרסונאליים הצפויים "כדרך לשינוי צביון הצבא". עוד לפני העימות האחרון בין דובר צה"ל לכ"ץ, התייחס יעקב ברדוגו, ממקורבי נתניהו לאפשרות שהגרי, שברדוגו הגדיר בעבר כשמאלני, יקודם לדרגת אלוף. "הגרי לא יקבל את התפקיד הזה", הצהיר ברדוגו בגלי ישראל, "אם ידו של כ"ץ תחתום על דבר כזה, זו פעם אחרונה שהוא יהיה שר ביטחון". 

"המחשבה שהשיקולים בקידום קצין היא מידת קרבתו לראש הממשלה, כבר הופכת לסוג של פרקטיקה נוהגת", אומרת שפרן-גיטלמן. "כשבמקביל נערכים שינויים ערכיים. אם ח"כ עמית הלוי (ליכוד) מכנס את ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון כדי לדון במושגים של הכרעה וניצחון, בעקבות תזה של מכון מחקר ימני, שגורסת כי הצבא שם דגש מוגזם על ערכים כמו 'חיי אדם' ו'טוהר הנשק', וזה מפריע לצה"ל לנצח, את יכולה להבין לאיזה כיוון הולכים הדברים. זה אולי לא שינוי מבני אבל זה שינוי ערכי. ואם זה ימשיך כך, לא ירחק היום שצה"ל יראה אחרת".

אותו דיון בכנסת נראה יותר כמו ניסיון להטריל את צה"ל סביב שאלות הכרעה וניצחון, לא במקרה נציגי צה"ל התחמקו פעמיים מלהתייצב לדיון.

"אם ימונה קצין חינוך ראשי שיעצב את מסמך רוח צה"ל מחדש, זו לא תהיה הטרלה".

ובאותו עניין, יש את הצעות החוק שאוסרות על ארגוני זכויות אדם לתעד חיילים ומעניקות לחיילים חסינות משפטית.

"גם הן משפיעות על התבהמות הצבא. קצינות חינוך אומרות שקשה מאוד לדבר היום על רוח צה"ל ועל מוסר לחימה בצבא. חיילים רואים בטוהר הנשק ערך אוניברסלי, שלא קשור לצבא יהודי. יש גם תתי אלופים שלא מבינים בשביל מה צריך את זה בכלל, וכשיש התרופפות של משמעת בצבא, זה מקרין על הכל. מסתובב היום בין החיילים סרטון של "בצלמו" ו"נצח ישראל" ובו שורפים את רוח צה"ל כמו בביעור חמץ (צפו).

"הצבא הוא לא רק מועמד אפשרי להיפגע מההפיכה המשטרית, הוא המועמד להיפגע בהא הידיעה, וזו גם לא מטרה שהקואליציה מסתירה. יש מטרות מאוד ברורות מאחורי אמירות כמו 'צריך צבא יותר יהודי', 'מגילת העצמאות היא כלום בשבילי' או טענות שבית המשפט או הפצ"רית לא מאפשרים לשמור על הביטחון וכובלים את ידי החיילים".

פרק ראשון במדריך למשטר סמכותני

ראשי הארגונים הביטחוניים נתפסו כגוף לעומתי גם במרץ 2023, חצי שנה לפני הטבח, כשביקשו להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו כדי להתריע בפניו על הסכנות הביטחוניות אליהן מדרדרת את ישראל ההפיכה המשטרית - וסורבו. את המתקפה על השב"כ סקר שומרים שבועיים לפני השבעה באוקטובר, אבל הטבח חידד את ההתייחסות אליו והפך את ראש השב"כ ואת הרמטכ"ל ליעדים מרכזיים במסגרת מאבקו של נתניהו להפיל את מלוא האחריות למחדל על מערכת הביטחון, כאילו אין מספיק אחריות לכולם. 

אמנם הצבא אינו מוגדר שומר סף, אבל מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה שסקר מדינות בהן חלה נסיגה דמוקרטית, הראה שההשתלטות על הצבא, למשל בטורקיה, נעשתה אחרי ההשתלטות על המשטרה והתביעה הכללית, באמצעות תיקוני חקיקה ומינוי נאמנים לתפקידי מפתח. בישראל, היועמ"שית משיבה מלחמה, מה שאי אפשר לומר על המשטרה, שבה השר (היוצא) מראיין גם מפקדי תחנות שמעוניינים בקידום על מידת נאמנותם, ומצהיר למצלמה כי מי שיקדם את המדיניות שלו יקודם.

האם כ"ץ עלול לפתח תיאבון דומה בניסיון להשפיע על המינויים בצה"ל או שיסתפק בלהבהיר לרמטכ"ל הבא שמצופה ממנו ליישר קו עם מדיניות הממשלה? שר הביטחון לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן התריע ב"פגוש את העיתונות" לפני שבועיים, כי "לא בגלל השבעה באוקטובר מנסים להעיף עכשיו את הרמטכ"ל, אלא בגלל שהוא לא מתיישר בסוגיית ההשתמטות. את המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא ינסו לסחוט שיתחייב ללכת על חוק ההשתמטות". 

"הצבא הוא ארגון חזק יותר עם דנ"א אחר משל המשטרה, ובאופן מסורתי השר לא מתערב לרמטכ"ל במינויים שהוא עושה", מתייחס פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מצד שני צריך לזכור שבסיום התחקירים, לא רק הרמטכ"ל יסיים את תפקידו. לפחות רבע מהמטה הכללי יצטרך ללכת הבית, יחד עם לא מעט קצינים שמתחתם. זה פותח פתח עצום להתערבות במינויים, והמהלכים של בן גביר יכולים לתת השראה. אם כי מה שיותר מטריד בגזרת המנויים הוא מה שיקרה בשב"כ. מספיקים שניים-שלושה מינויים, כדי שהשב"כ יפול, כי מדובר בארגון מאוד היררכי, שגם לא חשוף לציבור". 

"היכולת של שב"כ לפגוע בדמוקרטיה, אם יפול לידיים לא אחראיות, גבוהה מזו של יתר גופי הביטחון, בגלל השליטה שלו במאגרי ידע אדירים, והסמכויות האדירות שניתנו כדי לסכל טרור וריגול"

אירוני שהשב"כ נתפס כארגון שמגן על הדמוקרטיה.

"הוא אימץ לעצמו הגנה על הדמוקרטיה מאז שעמי אילון עמד בראשו, אבל תפקידו המרכזי הוא סיכול טרור. היכולת שלו לפגוע בדמוקרטיה, אם יפול לידיים לא אחראיות, גבוהה מזו של יתר גופי הביטחון, בגלל השליטה שלו במאגרי ידע אדירים, והסמכויות האדירות שניתנו כדי לסכל טרור וריגול". 

ויש כבר תקדימים למבחני הנאמנות לבכירים. לפי תחקיר "עובדה", נתניהו שאל מועמד לראשות המוסד האם תהיה נאמן לי.

"זה אכן מטריד. ההערכה היא שאת רונן בר יהיה לנתניהו קשה יותר לפטר, כיוון שהשב"כ הוא זה שחוקר את ההדלפה מאמ"ן שהגיעה עד לשכת ראש הממשלה (תיק פלדשטיין), ופיטוריו מציבים את נתניהו בניגוד אינטרסים". 

"שב"כ הוא יעד מאוד אטרקטיבי עבור פוליטיקאים כי הוא ארגון עתיר סמכויות איסוף ופיקוח ששולט על הרבה מאוד מידע על אזרחי ישראל", מוסיף עו"ד אלי בכר, ששימש כיועץ המשפטי של השב"כ. "אם מישהו ירצה לפרש בצורה קיצונית את סעיף החתרנות בחוק השב"כ, הוא עלול להכניס ארגוני מחאה לגיטימיים כיעד לאיסוף מידע, כך שתחת ראש שב"כ אחר, שעלול להתכופף לטובת ריצוי פוליטיקאים, ארגונים לגיטימיים כמו אחים לנשק עלולים להיות יעד לפיקוח".

אכן נשמע קיצוני.

"במשטר סמכותני, העמוד הראשון בספר ההנחיות הוא שליטה בשירות הביטחון. אנחנו רואים מה קורה במדינות אחרות בהווה ולאורך ההיסטוריה. גם אצלנו, הסמכויות האדירות שניתנו לארגון ביטחון פנים כמו השב"כ יכולות בקלות, להיות מופנות להצרת צעדיהם של מתנגדים לשלטון או למתן שירותים עבור השלטון, כמו מילוי דרישות לאבטחת ראש הממשלה ומשפחתו, או חוות דעת 'מטעם' שהוא יתבקש לספק, שעלולה לשבש את עדות ראש הממשלה במשפטו". 

בכר ממשיך ומתריע, כי "מאחר שאופי הארגון הוא כזה שההיררכיה והמשמעת הפנימית בו הרבה יותר מהודקות מזו שבצבא, מינוי ראש שב"כ שיבוא לרצות את הדרג הפוליטי עלול לייצר סכנה מאוד גדולה. אני מאמין שרונן בר מבין את זה ובגלל תחושת האחריות שיש לו, וכל עוד הוא יחוש שיש סכנה שימנו במקומו אדם שיעוות את הנורמות הארגוניות, הוא לא יפרוש. הוא מבין שזו תהיה הפקרה של הארגון". 

"אם מישהו ירצה לפרש בצורה קיצונית את סעיף החתרנות בחוק השב"כ, הוא עלול להכניס ארגוני מחאה לגיטימיים כיעד לאיסוף מידע", אומר עו"ד אלי בכר, ששימש כיועץ המשפטי של השב"כ. "תחת ראש שב"כ אחר, שעלול להתכופף לטובת ריצוי פוליטיקאים, ארגונים לגיטימיים כמו אחים לנשק עלולים להיות יעד לפיקוח"

מיליציות? "היום אנחנו במקום אחר"

בין אם בר ישאר או לא, פרישתם הצפויה של הרמטכ"ל וחלק מצמרת צה"ל לאחר סיום תחקירי השבעה באוקטובר תאפשר לקואליציה לעצב צבא אחר, וכמו שלכל שחקן פוליטי שקידם את ההפיכה המשטרית בשנתיים האחרונות היו אינטרסים משלו, גם כאן לכל מפלגה חזון משלה, לגבי אותו צבא, שהולם גם את הסיבה שנרתמה להפיכה המשטרית. 

בצלאל סמוטריץ, למשל, דוחף לסיפוח באמצעות שליטה במנהל האזרחי, ולקיבוע בחקיקה של הלאומנות הדתית, שעל סממני התפשטותה בצבא כבר התריע שומרים. איתמר בן גביר מקדם עליונות יהודית וכאוס כללי באמצעות ביטול הביקורת השיפוטית על התנהלות חיילים בפעילות מבצעית. החרדים שואפים למיסוד ההשתמטות בחקיקה, ואילו נתניהו חותר למנות רמטכ"ל בנאמנות אישית.

"ההפיכה המשפטית רואה במערכת המשפט הצבאית חלק מהדיפ-סטייט", אומר פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא וחברה באוניברסיטה הפתוחה. "היא מנסה לקעקע את המחויבות למשפט הבינלאומי שהצבא רואה עצמו מחויב לה, ולכן תוקפת גם את עליונות הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי) כמוסד. זה לא התחיל מהיום, זו התנגחות שקיימת כבר הרבה שנים. נפתלי בנט אמר כבר ב-2018 שחיילים מפחדים מהפצ"ר יותר מאשר מסינוואר, אבל עכשיו זו התנגשות שבאה מעמדת כוח, שלא הייתה קיימת בעבר. 

"בפרשת אלאור אזריה ראינו מחאה ברשתות החברתיות ואנשים שצועקים מול בית הדין הצבאי 'גדי תיזהר, רבין מחפש חבר'. ההפיכה מיסדה את ההתנגשות הזו והמלחמה העניקה לה עוד רוח גבית. בעבר, ממשלות נתנו גיבוי מוחלט לרמטכ"ל להפעיל את המשמעת הצבאית. השבעה באוקטובר יצר מטה כללי מוחלש ולא מגובה ששולט בצבא בערבון מוגבל".

אז איום המיליציות חזק מתמיד? 

"הוא נבלם בתקופת משפט אזריה, כי לא הייתה בשלות למהלכים כאלה, אבל היום אנחנו במקום אחר. אם רמטכ"ל משעה חיילים שהשמיעו שירים וקריאות שמע ישראל ברמקול של מסגד בג'נין, וחוטף בראש מהממשלה. או שפוליטיקאים מזמינים את דובר צה"ל לוועדת חוץ וביטחון, כדי לנזוף בו אישית, ואזרחים מוכנסים לסיור באזורי לחימה, כמו במקרה של זאב (ז'אבו) ארליך ללבנון, שהביא למותו של סמל גור קהתי שליווה אותו. זה אומר שניתן היתר לא פורמלי לחיילים לנהוג כרצונם, ולכן מפקדים בכירים חרד"לים יכולים לנהוג לפי אמות המידה שלהם, ללא החשש שהיה בעבר".

אתה מתכוון לתא"ל יהודה ואך, שלפי תחקיר הארץ כפה את השקפת עולמו האישית על הלחימה?

"אם הפרסום נכון, אז מרחב הפעולה של אלוף הפיקוד להטיל משמעת על מפקד שמקושר היטב לחוגים חרד"ליים ומממש אג'נדה שנתמכת ע"י הממשלה, מוגבל מבעבר". 

שחיקת ערך הממלכתיות לא מפתיעה את ד"ר ערן שמיר-בורר, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית וכיום מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. סקר עמדות שפרסם המכון בנובמבר הראה שרוב בציבור היהודי תומך בהסרת המגבלות האתיות והמשפטיות על הפעילות המבצעית של צה"ל, גם כשזה עומד בניגוד ישיר לפקודות ולקוד האתי. 

"יש מעשים שלא דורשים טיפול של הפרקליטות הצבאית או של מצ"ח, מספיק טיפול משמעתי או פיקודי על-ידי המפקדים עצמם, אבל אני מתרשם שזה לא קורה הרבה"

השינויים בעמדות הציבור בשש השנים האחרונות מאוד מהירים ומה שפעם זכה לתמיכה של מיעוט, למשל, הריגה של מחבל מנוטרל כשלא נשקפת ממנו כל סכנה, זוכה היום לתמיכת 63 אחוז מהציבור היהודי, כאשר בקרב מצביעי הימין מגיעה התמיכה ל-80 אחוז. ניתן להניח שאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם תרמו גם הם לזירוז המגמות הללו. 

"כשציות לחוק הופך לעמדה פוליטית", מסביר שמיר-בורר, "זה משפיע גם על הצבא. ומאחר שצה"ל הוא צבא העם, ובמלחמה בכלל, יש היקף אדיר של חיילי מילואים, עמדות הציבור בסוגיות נורמטיביות כגון שלטון החוק וזכויות יסוד מחלחלות גם לתוך צה"ל. וכשגורמים בממשלה מנגחים את קברניטי הצבא, גם האמון הציבורי בפיקוד הבכיר בצה"ל הופך להיות סוגיה שהציבור היהודי חלוק בה בהתאם לזיהוי הפוליטי שלו, מה שעלול להשליך על שחיקה בסמכות המפקדים. 

"התופעה החמורה שמאפיינת את המלחמה הנוכחית, של חיילים המפרסמים במדיה החברתית סרטונים שיש בהם בוז מוחלט לפקודות ולכללים בצה"ל היא אולי שיקוף של שני התהליכים הללו. החיילים האלה, רבים מהם משרתי מילואים, לא מתביישים לפרסם מעשים שנראים לכאורה כמו הפרות חמורות של הדין, למרות הקריאה של הפיקוד הבכיר בצה"ל להקפיד על ציות לדין".

איך הדברים האלה מטופלים להערכתך?
"יש מעשים שלא דורשים טיפול של הפרקליטות הצבאית או של מצ"ח, מספיק טיפול משמעתי או פיקודי על-ידי המפקדים עצמם, אבל אני מתרשם שזה לא קורה הרבה. גם כאשר מפקדים נוקטים צעדים כאלה, הצבא חושש לתת לכך ביטוי פומבי, למרות שזה יכול לסייע בהרתעה ובאכיפת המשמעת, וגם לסייע בהתמודדות עם הסיכונים המשפטיים והמדיניים במישור הבין-לאומי. לרוב הצבא לא יחצין, למשל, אירועים של חיילים שהודחו בגלל פגיעה בלתי מוצדקת ברכוש אזרחי פלסטיני, כי באווירה הציבורית של היום זה נתפס, לכאורה, כלא פופולרי".

מערכת האכיפה הצבאית מורתעת

מי שנותרה לבדה במערכה אל מול הדרג הפוליטי והדה-לגיטימציה שנעשית לשלטון החוק, היא הפצ"רית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, זאת לאחר שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה לא השמיעה עמדה פומבית ברורה בסוגיות הקשורות למוסר לחימה. 

"בעבר הייתה חזית אחידה ומתואמת, היועמ"ש ברמת הקבינט והממשלה, והפצ"ר ברמת הצבא. זה לא קורה עכשיו"

למשל, בהתנגדות לתוכנית האלופים (תוכנית אלוף במיל' גיורא איילנד להרעבת מי שלא התפנו מצפון הרצועה), ובאיסור לערוך סיכול ממוקד לפלסטינים שהיו מעורבים באירועי השבעה באוקטובר ואינם נמנים על ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלאמי. גם בחקירת האירועים בשדה תימן לא נשמעה אמירה ברורה של היועמ"שית, שאמנם משמיעה לרוב את עמדותיה באמצעות חוות דעת משפטיות ותשובות לבג"ץ, אבל יתכן שהיה ראוי שתגבה כאן את מי שאינה יכולה להגיב מהיותה קצינה בצבא. 

"נראה שבהרב-מיארה בוחרת את הקרבות שלה ואין ספק שהיא נלחמת בהרבה מאוד חזיתות", אומרים מי שמכירים מקרוב את יחסי העבודה בין היועמ"ש לפצ"ר בעבר, "אבל לא קל לפסול מדיניות מבצעית, אם אין לך גב חזק של היועצת המשפטית לממשלה. בעבר הייתה חזית אחידה ומתואמת, היועמ"ש ברמת הקבינט והממשלה, והפצ"ר ברמת הצבא. זה לא קורה עכשיו. גם כשפוליטיקאים מסיתים להרג חסר אבחנה ולפרקטיקות פושעות אחרות, היא נמנעת מפעולות אכיפה, שיכלו להשפיע על התנהלות החיילים. אפשר לומר שהיא הזדכתה על האירוע".

אולי התבטאויות פומביות שלה היו מאשרות שאכן קיימות תופעות כאלה, וזה היה פוגע בקו ההגנה של ישראל בהאג? 

"להפך. התבטאות נבונה תסייע לחדד שהחריגות הן רק חריגות, ואינן משקפות מדיניות. אם היועמ"שית תאמר את דברה, זה יקל על מאמצי הפצ"רית ועל המפקדים ליישם מדיניות אכיפה נחושה יותר בצה"ל". דוברת היועמ"שית בחרה שלא להתייחס לדברים. 

כמו היועמ"שית בזירות אחרות, הפצ"רית הפכה יעד להתקפות נמוכות. גם במשפט אזריה בעבר, הותקף הפצ"ר, אבל ברוח התקופה, ההתבטאויות כלפיה מוקצנות יותר וגברו בצורה ניכרת לפני חצי שנה, בעקבות חקירת חיילי מילואים החשודים בהתעללות מינית במחבל נוחבה בשדה תימן. עיכובם לחקירה על ידי מצ"ח הביא לפריצת עשרות מפגינים חלקם חמושים לשדה תימן ובהמשך לבתי הדין הצבאיים בבית ליד, אליהם הועברו החשודים. משטרת ישראל שאמורה לטפל במפגינים כשהם מחוץ לבסיס, לא התערבה, ושני גדודים הוקפצו מעזה כדי לאבטח את האזור. 

בין המפגינים שהתפרצו לבסיס היו שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) וחברי הכנסת ניסים ואטורי (הליכוד) וצבי סוכות (הציונות הדתית). בעקבות תלונות שהוגשו נגדם לוועדת האתיקה וליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגדם, הגיש סוכות יחד עם 17 ח"כים מהקואליציה הצעת חוק שתרחיב את חסינות חברי הכנסת ותתיר להם כניסה חופשית לבסיסים צבאיים ובתי כלא לצורך פיקוח כביכול. כיום הכניסה החופשית מותרת לשני ראשי ועדות בכנסת, ליועמ"שית ולשופטים. 

את הגיבוי מיו"ר מפלגתו קיבל סוכות כבר ביום הפריצה לבסיס, כשסמוטריץ פרסם סרטון שקרא לפצ"רית "תורידי את הידיים מהלוחמים שלנו". שבועיים אחר-כך, כשהגיעה האלופה תומר-ירושלמי לוועדת חוץ וביטחון הטיחה בה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) כי היא "אובססיבית בלעשות רע לחיילים". בדיון בוועדת חוקה אמרה ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), כי הפצ"רית והיועמ"שית "התירו את דמם של לוחמינו" וסון הר-מלך הצהירה כי השתיים "יעמדו לדין על מעשיהן". 

סמוטריץ נגד הפצ"רית

טרם הוגש כתב אישום נגד החשודים בהתעללות, ולאחרונה הועלתה הטענה שמצ"ח נרתעת מלחקור את האלימות שהפעילו מי שהתפרצו והתבצרו בבסיס, בגלל לחצים של גורמי ימין על צה"ל. גם החלטת הפצ"רית אם לפתוח בחקירת מצ"ח לגבי תקיפת רכב ארגון הסיוע ההומניטרי World Central Kitchen באפריל השנה עודנה מתעכבת. 

"הפרקליטות הצבאית אומרת שהיא חוקרת פשעי מלחמה, אבל ההוכחה הטובה ביותר לכך שזה לא באמת קורה, לפחות מאז שדה תימן, היא שאת לא שומעת רעש", אומר פרופ' לוי שסבור כי מערכת האכיפה הצבאית מורתעת. "יש אולי חקירות על תופעות של ביזה ופגיעה ברכוש ברצועה, אבל הוצאה של אנשים להורג? סטייה מהוראות פתיחה באש? אם היו חוקרים, הימין כבר היה משתולל".

הצעת החוק שהגיש ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) לכינון בית דין צבאי למחבלי נוחבה מחלישה אף היא את מערכת המשפט הצבאית והאזרחית, בכך שהיא מציעה שהוועדה שתקבע את הרכב בית הדין הצבאי המיוחד תורכב מחמישה חברים ששלושה מתוכם הם פוליטיקאים החברים בקואליציה. בעוד שלפי פורום המרצים למדע המדינה שעוקב אחרי ההפיכה, הוועדה שבוחרת שופטים בבית דין צבאי רגיל מורכבת מתשעה חברים, שרק שניים מהם פוליטיקאים והיתר הם אנשי צבא ומשפט. 

הצעות החוק שמאיימות לחולל כאוס בצה"ל

התרת רסן ניכרת גם בגזרה אחרת. הזרם החרד"לי והתפיסה הדתית לאומנית שהוא מייצג תפס עם השנים נפח משמעותי בהווי הצבאי. ברכות רבנים לפני יציאה לקרב ופאצ'ים של משיח שמעטרים את המדים היו מחזה נפוץ בשנה האחרונה. כשהרמטכ"ל תלש תג כזה ממדיו של חייל, והעיר שלא מדובר בלבוש תקני, אבל אם זה עושה לך טוב, שים את זה בכיס, קמה זעקה גדולה, וערוץ 14 שידר סרטון שמגחיך את הרמטכ"ל (צפו).

לא מדובר רק בהווי ובסמלים. הנסיון לכרסם בשליטת הצבא על ייצוג הדת בארגון, התבטא גם בהסכמים הקואליציוניים. כך, בהסכם עם הציונות הדתית סוכם כי הרב הצבאי הראשי לא ימונה ע"י הרמטכ"ל, אלא ע"י ועדה בראשות הרב הראשי הספרדי, והוא יוכפף לרבנות ולא לרמטכ"ל בנושאים הלכתיים. הסעיף טרם מומש. ואילו הצעת חוק של ח"כ סוכות לשימור הזכות לאורח חיים דתי בצבא, מבקשת לדברי פרופ' לוי, "לכבול את ידי הצבא ולא להסתפק בפקודות מטכ"ל. אחד הדברים שאפיינו את היחסים בין הצבא לכנסת לצבא לטוב ולרע זו הימנעות מחקיקת יתר, ועכשיו הפוליטיקאים נכנסים גם לזה".

"קצינות חינוך אומרות שקשה מאוד לדבר היום על רוח צה"ל ועל מוסר לחימה בצבא. חיילים רואים בטוהר הנשק ערך אוניברסלי, שלא קשור לצבא יהודי"

שתי הצעות חוק נוספת שמבקשות לעגן מדיניות אבל עלולות לייצר כאוס הן "חוק פלדשטיין המורחב", שאושר השבוע בוועדת השרים לחקיקה. הצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מבקשת להעניק חסינות מפני העמדה לדין לאנשי מערכת הביטחון שמעבירים מידע מודיעיני רגיש ישירות לראש ממשלה, חבר קבינט או יו"ר ועדת חוץ וביטחון. 

הצעה דומה הגישו גם חברי הכנסת מילביצקי והלוי מהליכוד. במטרה להפוך את המהלכים בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים מאמ"ן לעיתון הבילד הגרמני ללגיטימים, ולשרת את התזה, שהצבא מסתיר מידע מנתניהו. היועמ"שית התנגדה להצעת החוק שנמצאת בהכנות לקריאה ראשונה, מחשש שתייצר "התערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי הנוגע לסביבתו של ראש הממשלה", ותגרום לפוליטיזציה של עבודת המודיעין. 

הצעת חוק נוספת שמשרתת את אותה התזה, גם היא של ח"כ הלוי, מבקשת, להקים מחלקת איפכא מסתברא במשרד ראש הממשלה. היא נועדה לחזק את הטענה שהמחלקה הזו באמ"ן כשלה וגרמה לראש הממשלה להוביל קונספציה שגויה, ולכן נתניהו צריך אחת כזו משלו. זאת למרות שהמועצה לביטחון לאומי שסמוכה לשולחנו של ראש הממשלה אמורה למלא תפקיד כזה. "גם כאן יש ניסיון להעביר שליטה ממערכת הביטחון לפוליטיקאים שיאספו לעצמם מודיעין, לפי דגשים שלהם", אומר פרופ' לוי. 

מבחינת סמוטריץ, שמשמש גם כשר במשרד הביטחון, ההישג הגדול ביותר של ההפיכה הוא השתלטותו על סמכויות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי ביהודה ושומרון, כשהמטרה היא להחליפם במשרדי ממשלה, במקרה של סיפוח מלא. בפברואר יקיים בג"ץ דיון בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגון "יש דין" בטענה שניכוס הסמכויות מהצבא למנהלת ההתיישבות של סמוטריץ יצרה סיפוח בפועל כבר עכשיו. 

"ההפיכה המשפטית רואה במערכת המשפט הצבאית חלק מהדיפ-סטייט. היא מנסה לקעקע את המחויבות למשפט הבינלאומי שהצבא רואה עצמו מחויב לה"

"לקחו מהצבא את סמכויות הניהול אבל לא את האחריות", אומר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין. "מה שאומר שהוציאו את צה"ל משרשרת קבלת ההחלטות והמדיניות, אבל הותירו אותו אחראי לביטחון, כך שאם בעבר הוא היה מעכב או מבטל מהלך מסוים, כדי לא להצית אש, היום הוא לא נמצא שם כדי לתת משוב. הסמכויות של ראש המנהל האזרחי הועברו לאזרח שמונה ע"י סמוטריץ". 

בסוף הם צריכים את הצבא, ולו בשביל אבטחה.

"סמוטריץ מודע לזה. הוא צריך אבטחה להריסת בתים של פלסטינים, אז הוא הכניס לתקציב המדינה הקמת יחידת אבטחה שאינה הצבא, כדי לא להיות תלוי בצה"ל לצורך זה. צריך להבין, זה שטח כבוש, אי אפשר שגוף אזרחי שמייצג את הממשלה ינהל את העניינים, כי זה מה שנקרא סיפוח. הצבא לא נחשב לנציג הישיר של אזרחי מדינת ישראל והמתנחלים, לעומת סמוטריץ שמוגדר כזה".

איפה אתה מרגיש את זה ביום יום?

"אם בעבר הייתי מתקשר לצבא, כשפונה אלי פלסטיני שהחרימו לו טרקטור, היום אני מתקשר לנציגים של סמוטריץ. נכון שהצבא הוא לא גורם נייטרלי, אבל מנהלת ההתיישבות וכל המערך שתחת סמוטריץ, הם הגורמים הכי בעלי עניין, שאפשר להעלות על הדעת". 

דוברו של סמוטריץ לא הגיב לפניית שומרים. המדינה אמורה למסור את תשובתה לבג"ץ עד יום שני בשבוע הבא. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "החלטות גורמי האכיפה בצה"ל מתקבלות על בסיס שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. האירועים בשדה תימן ובבית ליד נחקרים במסגרת צוות חקירה משותף של משטרת ישראל ומצ״ח. החשד לאלימות כלפי שוטרים צבאיים במהלך האירועים נחקר בצורה מעמיקה וכבר נערכו פעולות חקירה רבות. החקירה טרם הושלמה ובהתאם לא ניתן להרחיב בפרטים. 

לגבי תקיפת רכב ארגון הסיוע ההומניטרי באפריל השנה, נמסר: "אירוע תקיפת רכבי הארגון הבינ"ל הוא אירוע מבצעי מורכב, שמחייב בחינה מעמיקה. ההחלטה בעניין תתקבל בעתיד הקרוב".