כמעט חודשיים לאחר כינון הממשלה ורק תשעה מתוך 32 שרי הממשלה הגישו עד כה למשרד המשפטים את השאלון הראשוני שעומד בבסיס הסדר ניגוד העניינים עליו הם נדרשים לחתום, כך נודע לשומרים. על פי הנוהל מתבקשים שרים וסגני שרים להגיש את השאלון - שהוא כאמור רק השלב הראשוני בדרך לפרסום הסדר ניגוד העניינים - תוך שלושים יום ממינוים. להשוואה, באותו פרק זמן שעבר מיום הקמתה של הממשלה הקודמת, פורסמו הסדרי ניגוד העניינים הסופיים של שבעה שרים. 

לפני כשבוע חשף שומרים כי שר הכלכלה ניר ברקת, שמחזיק באמצעות נאמנות עיוורת של אחיו אלי ברקת, מניות בשווי מאות מיליוני דולרים, הוא אחד השרים שלא הגיש את השאלון והוא כאמור לא היחיד. הוא גם לא השר היחיד בממשלה שהוא בעל אמצעים ואינטרסים כלכליים. הונו של שר התיירות חיים כץ, לדוגמה, הוערך בשנת 2019 בכ-28 מיליון שקל. רובו, כך פורסם, נובע מאחזקות נדל"ן שלו וכן מתיק השקעות שלו ומהחזקת מניות בהיקף גדול בתאגיד הגז ישראמקו. 

גם שר השיכון החדש, יצחק גולדקנופף, הוא אדם מבוסס. אביו, יהודה גולדקנופף, ייסד את רשת מעונות היום "בית יעקב". גולדקנופף הרחיב ופיתח את הרשת והקים מוסדות חינוכיים נוספים, מרפאות ומוסדות שיקום לילדים עם מוגבלויות. בנוסף, הוא מחזיק במספר נכסי נדל"ן. 

הסדרי ניגוד עניינים לא עוסקים רק בנכסים ועסקים, אלא גם בקשרים חברתיים ומשפחתיים העלולים להוות ניגוד עניינים, וכאלו צפוי שיהיו לרבים מהשרים. כך לדוגמה, שרת החינוך הקודמת, יפעת שאשא-ביטון, הצהירה כי גיסתה וחברה קרובה שלה מלמדות בבתי ספר שונים, ונאסר עליה לעסוק בעניינים ישירים הקשורים למוסדות הללו. על שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, נאסר לעסוק בעניינים הנוגעים לתאגיד השידור הציבורי בשל תפקידה של אשתו, גאולה אבן-סער, שעבדה בו באותה תקופה.

הכללים נועדו להגביל עניין אישי ומשפחתי

כללי וועדת אשר, המסדירים את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, קובעים, כי "מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא ייווצר ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים". שר אמור להקדיש את כל זמנו ומרצו לתפקידו, ולא לעסוק בכל עסק אחר או להחזיק כל משרה אחרת. בכל מקרה שיש לשר עניין אישי בפעולה או בהחלטה שעשויה להשפיע על טובת הנאה או זכות, אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה. הכללים מגבילים גם בני משפחה של שר הסמוכים על שולחנו. 

עריכת הסדר ניגוד עניינים היא תהליך ארוך למדי, שכרוך במעין פינג-פונג בין השר ובין הייעוץ המשפטי לממשלה. על פי "נוהל טיפול במניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים", של היועץ המשפטי לממשלה, עם מינויו לתפקיד, צריך השר למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. השר נדרש להצהיר כי מילא את השאלון בצורה שלמה ומדויקת ומסר את כל המידע הנדרש, לרבות מידע המשתקף גם בהצהרת הון למבקר המדינה, וכי מלבד העניינים שעליהם דיווח לא ידוע לו על עניינים אישיים אחרים שמעוררים חשש לניגוד עניינים. על פי הנוהל השר צריך להעביר את הנוהל ליועץ המשפטי לממשלה בהקדם האפשרי "וככל הניתן עד 30 יום ממועד כניסתו של השר לתפקיד". 

על פי הכללים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמור לבחון את השאלון, וכן כל מידע נוסף שהועבר ממבקר המדינה. אז, "ככל שיתברר כי עניין אישי של השר נוגע לפעילות המיניסטריאלית שלו או לפעילות משרדו, יערוך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה…טיוטת חוות דעת, בה יפורטו הסמכויות והתפקידים שיש לשר בנוגע לאותו עניין, ובמידת הצורך ייקבעו הצעדים שלדעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה…יש לנקוט". 

אותה טיוטה מועברת להתייחסות השר, באמצעות היועץ המשפטי של המשרד. שר רשאי להגיש הערות או הסתייגויות לטיוטה והייעוץ המשפטי ייתקן אותה במידת הצורך, אך עד להשלמת עריכת חוות הדעת הטיוטה מהווה הנחיה משפטית מחייבת. על פי הנוהל, "ככל שיוותרו מחלוקות בקשר לחוות הדעת למול השר, היועץ המשפטי לממשלה יכריע בהן וינחה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי- מינהלי) באשר לנוסח הסופי". לאחר העברת הנוסח הסופי של חוות הדעת, יפנה היועץ המשפטי של המשרד אל השר "על מנת שיוכל לבחון האם יש צורך להשחיר בחוות הדעת מידע שאין מקום לפרסמו". רק לאחר מכן יפורסם הסדר ניגוד העניינים באתר משרד המשפטים. 

כאמור, פחות משליש משרי הממשלה העבירו עד כה את השאלון שמתחיל את ההליך הזה. נכון להיום לא פורסם באתר משרד המשפטים ולו הסדר ניגוד עניינים אחד של שר או שרה מהממשלה הנוכחית.