בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון, לא חיכה הרבה. פחות משבוע אחרי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, הוא הזדרז לצייץ ששנת 2025 תהיה "שנת הריבונות ביהודה ושומרון". משאלת לב? אפשר שכן, אבל סמוטריץ' כמתווה הדרך בממשלת נתניהו, לא באמת מחכה לשנה הבאה, וקובע עובדות בשטח בדמות הכשרת מאחזים בלתי חוקיים בגדה מאז ראשית ימיה של הממשלה. בפברואר 2023, למשל, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על הכשרת תשעה מאחזים. שנה לאחר מכן, כשמלחמה בשיאה, ביוני 2024, הוכשרו חמישה נוספים. באותו החודש אף רשם סמוטריץ' אבן דרך נוספת, כאשר מינה אזרח - הלל רוט, שבעבר היה גזבר המועצה האזורית שומרון - לתפקיד סגן ראש המינהל האזרח. המשמעות היא שרוט הוא כיום מי שמנהל בפועל את הסוגיות האזרחיות הן של הפלסטינים והן של ישראלים המתגוררים בשטחים שעליהם צה"ל שולט בגדה; כך שלראשונה מאז 1967, תפקיד זה אינו נמצא בידי גורם צבאי. 

ממשלת נתניהו-סמוטריץ' לא המציאה את השיטה: ממשלות ישראל מימנו מאחזים בלתי-חוקיים במגוון דרכים, והכשירו מאחזים גם לפניה. אולם הפעם מדובר במדיניות גלויה, ובשטח כבר מרגישים את השינוי. כך למשל, לפני מספר שבועות, ראש המינהל האזרחי החדש, תא"ל הישאם איברהים, אמר ל-ynet, כי "אם הדרג המדיני החליט שייאכפו פחות מאחזים, אז אוכפים פחות מאחזים".

כמה מאחזים יש לאכוף? המספר המדויק ברחבי הגדה אינו ידוע, בין היתר משום שהם מוקמים ומפונים לעתים קרובות. הערכות הן שישנם כ-150 כאלה, כאשר הכשרת המאחז הוא הצעד שלו מייחלים העולים לקרקע, וזאת מתוך ידיעה שבעקבותיה יגיעו תוכניות הבנייה והתקציבים. דוגמה לאופן שבו זה קורה, היא מבואות יריחו, מאחז בבקעת הירדן שאותו הכשירה הממשלה ב-2019 ונחשב כיום להתנחלות הצומחת ביותר בגדה, עם תוכנית להקמת 142 בתים חדשים במקום, שאושרה במרץ 2023.

בפרק הזמן שבין ההקמה להכשרה, המאחז נזקק למימון. חלק מהכספים מגיעים מתרומות פרטיות, דרך עמותות או באמצעות קמפיינים באינטרנט ואפליקציות תשלום, אך חלק אחר ולא מבוטל מגיע ממקורות ציבוריים. "למאחז לא חוקי לוקח בערך חמש שנים להתבסס ועד אז הוא זקוק להרבה כסף", אומר לשומרים בכיר לשעבר במינהל האזרחי. "זה (הסיוע - ש"ש) נעשה במגוון דברים, כמו פריצת דרכים, עזרה בקניית כלי רכב וטרקטורים, עדרים לחוות החקלאיות, הקמת תשתיות חשמל ומבנים. אם לוקחים בחשבון גם את העלויות של שמירת חיילים, זה מגיע למאות מיליוני שקלים". 

דרור אטקס, מארגון כרם נבות, העוקב במשך שנים אחרי הבנייה במאחזים ובהתנחלויות, מוסיף כי "מערכות כאלו לא יכולות להתבסס בעיקר על תרומות".

בתחקיר מיוחד שומרים מאיר זרקור על שמונה צינורות מימון - ממשרדי הממשלה דרך עמותות, מועצות אזוריות ועוד - שפועלים להעברת כספים למאחזים הלא חוקיים. 

1.

‍

‍

דרך הביטחון 

השיטה: מיליונים באמצעות החטיבה להתיישבות 

העובדה שמדינת ישראל מעבירה כספים באופן ישיר או עקיף למאחזים עומדת בניגוד גמור לעמדת הקהילה הבינלאומית. הדבר התחדד מאוד בשנה האחרונה כשארה"ב, קנדה והאיחוד האירופי החלו להטיל סנקציות לא רק על מתנחלים ספציפיים ועל חוות חקלאיות שהוקמו באופן בלתי חוקי, אלא גם על אחד הצינורות המשמעותיים ביותר של הבנייה השטחים - תנועת אמנה, הנסמכת על כספים המועברים מהמועצות המקומיות והאזוריות. זו ספגה לאחרונה סנקציות מצד ארה"ב בנימוק של תמיכה כלכלית באלימות מתנחלים, כאשר עוד קודם לכן, ספגה אמנה סנקציות גם מקנדה ומבריטניה. 

זרוע אחרת שמעבירה במשך שנים כספי ציבור להקמת התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים היא החטיבה להתיישבות, הנמצאת כעת תחת שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק (הציונות הדתית). אחת הסיבות המרכזיות לכך שבמאחזים רבים אפשר לראות עמודי תאורה, מצלמות, שערים חשמליים, ריינג'רים, רחפנים, גדרות ודרכים, היא הקשר שלהם לצינור הכספים הממשלתי הזה. בכנס של הציונות הדתית ביוני השנה אמר מנכ"ל החטיבה להתיישבות, הושעיה הררי, כי ב-2023 העבירה הממשלה באמצעות החטיבה 28 מיליון שקל למאחזים - 15 מיליון לחוות חקלאיות ועוד 13 מיליון למאחזים רגילים (דבריו תועדו על-ידי תנועת שלום עכשיו). 

לדבריו, 38 מיליון שקל לחוות החקלאיות, 24.5 מיליון למאחזים רגילים, 7.7 מיליון לפריצת דרכים ו-4.5 מיליון להקמת מבני ציבור ממוגנים

רגע לפני אישור תקציב 2024, אישרה הממשלה 75 מיליון שקל נוספים לטובת "ההתיישבות הצעירה" (שם קוד למאחזים) לצורך "מרכיבי ביטחון", וכספים אלה צפויים לעבור גם הם דרך החטיבה להתיישבות. באותו הכנס אמר הררי, כי מתוך הסכום יוקצו 38 מיליון שקל לחוות החקלאיות, 24.5 מיליון למאחזים רגילים, 7.7 מיליון לפריצת דרכים ו-4.5 מיליון להקמת מבני ציבור ממוגנים.

"לא רק שממשלת ישראל מאפשרת למתנחלים להשתלט על שטחים, להקים מאחזים וחוות בניגוד לחוק ולתקוף ולגרש פלסטינים בלי כל תגובה, היא גם מממנת אותם ומסייעת להם", אומרים בשלום עכשיו. "מהלכים אלה מסכנים את ישראל ועלולים להביא להתלקחות חזית נוספת, בגדה המערבית". 

מהחטיבה להתיישבות נמסר בתגובה: "החטיבה להתיישבות עומדת בחזית פיתוח ההתיישבות הכפרית בגליל, בנגב ובאיו"ש ומשקיעה מאות מיליוני שקלים בשנה בפיתוח וחיזוק ההתיישבות בכל רחבי מדינת ישראל. תקציב החטיבה ממומש בהתאם למדיניות ממשלת ישראל ובכפוף לדין ולנהלים הנהוגים במשרדי הממשלה.

"החוות החקלאיות ממלאות תפקיד חשוב בשמירה על אדמות המדינה מפני השתלטות בלתי חוקית ושמירה על עתודות הקרקע של מדינת ישראל והחטיבה להתיישבות רואה זכות לקחת בכך חלק. יצוין כי התקציבים המפורטים בכתבה נועדו לתקצוב מרכיבי ביטחון על פי תוכנית עבודה מקצועית של פיקוד מרכז".

2.

‍

‍

דרך החקלאות 

השיטה: החוות לכאורה חוקיות, המבנים לא 

צינור נוסף לתמיכה הממשלתית במאחזים קשור למימון שניתן לפעילות מתנדבים בחקלאות. למעשה, מדובר בשיטה בת למעלה מעשור - שימוש בחקלאות לצורך תפיסת שטחים בגדה. כך, בנובמבר 2021 החליטה הממשלה שגם משרדים שאינם משרד החקלאות יוכלו לתמוך בפעילות חקלאית התנדבותית באזורי עדיפות לאומית. עבור הפעילות הנעשית בגדה נקבע סידור מיוחד: בעוד שהחוות הן לכאורה חוקיות (הרועים הם בעלי אישור רעייה ממשרד החקלאות או מהמינהל האזרחי), המבנים שמוקמים בשטח החווה אינם חוקיים. לכן, הכספים מועברים לטובת תמיכה בפעילות החקלאית, תוך העלמת עין מכך שבפועל מדובר בעצם במאחז. 

"חוות מן" של יששכר מן, היא מאחז בלתי חוקי ואחת החוות הידועות לשמצה בקרב פעילי שמאל וארגונים לזכויות אדם בגדה. לפי הממשל האמריקאי, שהטיל סנקציות על החווה ובעליה, היא הוקמה תוך השתלטות על שטחים של רועי צאן פלסטינים וממנה יוצאות פעולות אלימות כנגדם. מדינת ישראל מכירה היטב את המתרחש בחווה ובסביבתה, אך הדבר אינו מונע ממנה את המשך המימון באופן עקיף. 

כחלק מפרויקט "אדם וחווה" של עמותת "קדמה - התיישבות צעירים", מגיעים לחוות מן פעם בחודש צעירים לסוף שבוע של התנדבות

כחלק מפרויקט "אדם וחווה" של עמותת "קדמה - התיישבות צעירים", מגיעים לחוות מן פעם בחודש צעירים לסוף שבוע של התנדבות. כך, קיבלה העמותה 5.4 מיליון שקל בשנים האחרונות ממשרד החקלאות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. "המתנדבים עובדים בחקלאות בימים ועושים שמירות לילות", נכתב באחת מבקשות התמיכה שהגישה קדמה. שמה של חוות מן לא הוזכר בבקשה, אולם באתר האינטרנט של העמותה, המפעילה גם כפרי סטודנטים בישראל ובגדה, היא כן הוזכרה כאחת מארבע חוות חקלאיות, כולן בלתי חוקיות, שאליהן מגיעים מתנדבים במסגרת הפרויקט.

במסגרת הכללים לקבלת תמיכות מהמדינה, נדרשות עמותות להצהיר, כי "הפעילות הנתמכת אינה מנוגדת להוראות הדין או שיש בה כדי לסייע או לאפשר פעילות העומדת בניגוד להוראות הדין". המדינה צריכה כמובן לוודא שכך הם אכן פני הדברים, אך נראה שבמקרה של החוות החקלאיות - היחיד שבודק הוא הממשל האמריקאי. מלבד הסנקציות שהטילה ארה"ב על חוות מן, הוטלו סנקציות על מאחז נוסף הנכללת בפרויקט אדם וחווה - חוות נחל תרצה שבבקעת הירדן, המופעלת על-ידי משה שרביט.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בדיקת מעמד הקרקע ביהודה ושומרון מבוצעת מול המינהל האזרחי. הגופים שקיבלו תמיכה בפועל או זכאות לתמיכה עמדו בדרישות הסף ומבחני התמיכה". התגובה המלאה מובאת בהמשך, כמו גם תגובת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

3.

‍

‍

דרך שירותי החינוך והרווחה

השיטה: שימוש בתקציבי עמותות לשיקום נוער בסיכון 

סוג אחר של תמיכות עקיפות תוך שימוש בכספי ציבור, נעשה תחת ההגדרה של פעילות לשיקום נוער בסיכון, וזאת מתוך הנחה שרבים מהצעירים שמגיעים לחוות החקלאיות ולמאחזים בכלל, הם כאלו שנשרו ממסגרות החינוך. דוגמה טובה לפעילות שכזו נעשית על-ידי עמותת "שיבת ציון לרגבי אדמתה", העומדת מאחורי פעילות תנועת "ארצנו" של איש הימין יונתן אחיה, ופועלת בחוות חקלאיות לא חוקיות בגדה, אך גם בחוות בתוך ישראל. 

"כל פעילות העמותה הינה לפי הקריטריונים המחמירים ביותר של משרדי הממשלה והחוק", מסר אחיה

לפני כשנה נחשף בשומרים, כי המינהל האזרחי העביר לעמותה 800 אלף שקל לטובת עבודה עם נוער בסיכון, על אף שמטרה זו נוספה למטרות העמותה רק כמה שבועות קודם לכן. יחד עם זאת, רוב הכספים לעמותה ב-2024 הגיעו ממשרד החינוך, תחת ההגדרה "תמיכה בשיעורי תרבות ויהדות" וממשרד החקלאות - 1.7 מיליון שקל - כפועל יוצא מסעיף מיוחד בשם "חרבות ברזל - תמיכות טבע", שמטרתו סיוע לחקלאים שנפגעו במלחמה. 

אלא שמשרד החקלאות לא מעביר כספי תמיכה לחוות חקלאיות רק באמצעות עמותות. הוא עושה זאת גם באופן ישיר, כתמיכה כלכלית בבעלי החוות. היקף התופעה נחשף לפני מספר חודשים בדוח מיוחד של שלום עכשיו, שהתבסס על נתונים המופיעים באתר התמיכות הממשלתי. מהדוח עלה כי בשש השנים האחרונות העביר המשרד 1.66 מיליון שקל ל-16 בעלי חוות. על שלושה מהם הטילו ארה"ב והאיחוד האירופי סנקציות בחודשים האחרונים. 

מקרה שונה הוא זה של עמותת "הרועה העברי". בניגוד לעמותות אחרות, כאן העברת הכספים מהמדינה נעשתה בדרך של התקשרות בפטור ממכרז עם ספק יחיד, עבור הפעלת תוכנית לנוער בסיכון בחוות הרועה העברי שליד כפר אדומים. הכספים מאז 2015 הם כספי משרד החינוך, ובין 2021-2019 היה מדובר על שני מיליון שקל בשנה. בנובמבר 2021 הכשירה המדינה את חוות הרועה העברי ונתנה לה תוקף חוקי. 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "עמותת הרועה העברי פועלת במסגרת החוק ובפיקוח של המשרד על כלל הפעולות. מדינת ישראל, באמצעות המינהל האזרחי וועדת התכנון העליונה, בחנה את התוכנית החינוכית ואישרה שטח ייעודי לבניית מוסד חינוכי לבני נוער מנותקים".

לגבי עמותת שיבת ציון לרגבי אדמתה, נמסר: "העמותה נתמכה לראשונה ע"י אגף בכיר מוסדות תורניים משנת 2021 בעבור הפעלת שיעורי תורה ברחבי הארץ במסגרת מבחן תמיכה בשיעורי תורה ותרבות יהודית. לא ידוע למשרד על פעילות לא חוקית של עמותת שיבת ציון. ככל שיש בידכם ממצאים אלו נשמח לקבל מידע והנושא ייבדק".

יונתן אחיה מתנועת ארצנו מסר בתגובה: "כל פעילות העמותה הינה לפי הקריטריונים המחמירים ביותר של משרדי הממשלה והחוק. הינכם מוזמנים למשרדינו הצנועים להיכרות".

עמותת הרועה העברי הפנתה לתגובת משרד החינוך.

4.

‍

‍

דרך המועצות האזוריות 

השיטה: העברות מיליונים מכספי המועצות האזוריות בנימוקים שונים ומגוונים

דרך אחרת להעברת כספים לעמותות התומכות במאחזים היא כספי המועצות האזוריות לפיתוח פרויקטים. אם בוחנים את הנאמר בישיבות המועצות ואת ההצהרות של ראשיהן, הרי שעובדת היותם של המאחזים בלתי חוקיים, היא בסך הכל אתגר שיש להתגבר עליו. 

דוגמה לכך היא הקרן לפיתוח מטה בנימין וההתיישבות, שנוסדה ב-2015 ומשמשת כמעין עמותת בת או זרוע של המועצה האזורית מטה בנימין לגיוס תרומות עבור פרויקטים. מאז 2017 קיבלה המועצה מהמדינה כספי תמיכות בסך של שני מיליון שקל, מתוכם 700 אלף שקל בשנים 2024-2021. כ-500 אלף שקל מתוך סכום זה הוזרמו למאחזים לא חוקיים, כגון בניית מבני ציבור או צרכים אחרים. 

המאחז נחלת צבי, השוכן לא רחוק מההתנחלות מעלה מכמש, לדוגמה, עלה ופונה מהקרקע שש פעמים בשנים האחרונות, ולמרות זאת, ב-2022 הוא קיבל סכום של 12 אלף שקל מהקרן לפיתוח מטה בנימין. 

שתי עמותות דומות לקידום פרויקטים קיימות גם במועצות האזוריות הר חברון וגוש עציון. גם כאן מדובר בעמותות בת או זרועות המועצות - הן מקבלות כספים ממנה וחבריה הם אנשי מועצה, עובדים בכירים או מקורבים לראשי המועצה. נוסף על כך, עמותות אלו פועלות כמעט אך רק בשטחי השיפוט של המועצה. 

בקרן גוש עציון לפיתוח, השלוחה של מועצת גוש עציון, לדוגמה, יש פרויקט לבניית מבני ציבור במאחז קידר דרום. מתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש שומרים באמצעות התנועה לחופש המידע, עולה שבשנים 2021-2023, תמכה המועצה בקרן בשלושה מיליון שקל - מיליון שקל לכל שנה. כמו-כן, ב-2022 המועצה שילמה 2.1 מיליון שקלים לאמנה, במסגרת "תבחין לתנועות מיישבות הפועלות להקמת, הרחבת וליווי יישובים בתחומי יהודה ושומרון", כפי שמסרה המועצה לבקשת חופש המידע.

"למאחז לא חוקי לוקח בערך חמש שנים להתבסס ועד אז הוא זקוק להרבה כסף", אומר לשומרים בכיר לשעבר במינהל האזרחי

קרן הר חברון עלתה לכותרות בפברואר השנה, כשהחלה במבצע גיוס כספים עבור המתנחל ינון לוי, אחרי שהממשל האמריקאי הטיל עליו סנקציות אישיות. הקמפיין הופסק לאחר כמה ימים עקב חשש של חברת אשראי, שבעצם מתן אפשרות לקיום הקמפיין יש משום הפרה של הסנקציות. 

מועצות אזוריות נוהגות להעביר כספים או מקצות משאבים גם לעמותת "רגילות" הפועלות במאחזים. המועצה האזורית מטה בנימין, למשל, העבירה בשנים 2022-2021 40 אלף שקל לעמותת "השומר יו"ש", שמשרדיה נמצאים במאחז אש קודש. עמותת "אופק להתיישבות" קיבלה מאותה מועצה 1.4 מיליון שקל בשנים 2023-2018. ב-2019 היא הייתה מעורבת, באמצעות חברת הבת "אופק" בהקמת מאחז בעמונה. ב-2022 הקצתה המועצה קרקע לעמותה בשם "עורי ארץ אהבתי", המפעילה במאחז שדה אפרים מסגרת לנוער בסיכון. ביוני השנה, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להכשיר את המאחז. 

דוגמה אחרת היא שיתוף הפעולה של המועצה האזורית מטה בנימין עם קק"ל בעבודה עם נוער בסיכון בחוות חקלאיות. מצד המועצה הושקעו בפרויקט 1.5 מיליון שקל בשנים 2023-2022. 

ממועצה אזורית מטה בנימין נמסר בתגובה: "אזרחי מדינת ישראל תושבי היישובים שהוקמו בדחיפת ממשלות ישראל זכאים לשירותים מוניציפליים ועל הרשות המקומית חובה לתת את השירותים האלו.

"המיזם המשותף עם קק"ל לא קשור לחוות החקלאיות אלא תומך בהפעלת רכזים חינוכיים העובדים עם הנוער. ככלל, העבודה עם נוער בסיכון נעשית על ידי עובדי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי של המועצה שמגיעים לכל מקום בהם נמצא הנוער ורותמים אותו לעשיית טוב, למסלול חיים נורמטיבי ולגיוס לצה"ל. העבודה החשובה הזו זוכה להצלחות רבות ולשבחים ממשרדי החינוך והרווחה, ומהצבא".

מנכ"ל השומר יו"ש, רובי פאלאך, מסר בתגובה: "אנחנו לא פועלים במקומות לא חוקיים, אלא במקומות שיש להם אישורי מרעה והפעילות מוסדרת. אנחנו מסייעים לחקלאות לא רק ביהודה ושומרון אלא גם במקומות אחרים. אם לרועה הצאן יש דירה לא חוקית, מה אני יכול לעשות עם זה? לעמותה אין משרדים. אחד מפעיליה מתגורר באש קודש, אז באופן פורמאלי שם רשומה העמותה". 

מקרן הר חברון נמסר בתגובה: "קרן הר חברון היא עמותה ציבורית שפועל על-פי חוק ועל-פי דין. אין לה קשר פוליטי לשום מועמד כזה או אחר והיא פועלת למען קידום האינטרסים של תושבי אזור יהודה".

ממועצת גוש עציון וקרן גוש עציון נמסר: "קרן גוש עציון ומועצת גוש עציון פועלים לפי חוק, ובין יתר המשימות פועלים לשמור על חיי תושבי גוש עציון".

בעמותת עורי ארץ אהבתי סירבו להגיב.

5.

‍

‍

דרך העמימות

השיטה: תמיכת המועצות במאחזים באמצעות סעיף המכונה "תקציב בלתי רגיל"

דרך נוספת של המועצות האזוריות לתמוך במאחזים היא מימון פרויקטים ספציפיים באמצעות סעיף המכונה "תקציב בלתי רגיל" (תב"ר). הכוונה לסעיף או סעיפים שמובאים לאישור המועצה באופן ספציפי, ובמנותק מהתקציב הכללי שמובא להצבעה כמקשה אחת. ביולי 2018 מתח מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, ביקורת על תמיכת המועצה האזורית מטה בנימין במאחזים באמצעות תב"רים. מהדוח עלה כי המועצה מתכננת ומממנת הקמת מבני ציבור ותשתיות במאחזים שבתחומה, בשיתוף עם משרדי ממשלה וקק"ל. בין היתר נבנו בדרך זו טיילת, שביל אופניים, מגרש ספורט וכביש. 

הדוח ביקר גם את חוסר השקיפות של מטה בנימין בכל הנוגע לתב"רים, אך נראה כי התנהלות זו נמשכת באין מפריע. בפרוטוקולים של המועצה מצוינים מספרי תב"רים בלבד, ולקורא מבחוץ אין יכולת להבין על מה בדיוק מדובר. גם בפרוטוקולים של המועצה האזורית שומרון אין פירוט על מטרות התב"רים.

מספר המאחזים המדויק ברחבי הגדה אינו ידוע, בין היתר משום שהם מוקמים ומפונים לעתים קרובות. הערכות הן שישנם כ-150 כאלה

בפרוטוקולים של המועצה האזורית הר חברון, לעומת זאת, יש פירוט ובדרך זו ניתן גם ללמוד כיצד פועלת השיטה. כך לדוגמה, בישיבה שהתקיימה במליאת המועצה ביוני 2023 אחד מהנושאים שעלה לדיון הם הדיבידנדים שמקבלים יישובי המועצה כתוצאה מפעילות החברה הכלכלית לפיתוח דרום הר חברון (חל"פ). החברה הנמצאת בבעלות יישובי המועצה והמועצה עצמה, ומפוקחת על ידם. מאחזים לא חוקיים, בהיותם כאלו, אינם בעלי מניות ומשום כך אינם יכולים לקבל דיבידנד. לכך נמצא מעקף: "דיבידנד יישובים שלא נמצאים בחל"פ קיבלו תרומות דרך קרן. יוחאי (דמרי - ש"ש) מעביר ליישובים דרך פרויקטים, בעיקר להתיישבות הצעירה שאין באפשרותה לקבל תקציבים", הסביר בישיבה יו"ר החברה, ראובן טל. 

בדרך דומה הקצתה החברה הכלכלית לפיתוח הר חברון ב-2021 שטח לינון לוי, שהוזכר גם קודם לכן, לטובת בניית מאחז בשם חוות מיתרים. על החווה הוטלו החודש סנקציות על-ידי ארה"ב. עוד לפני כן, ב-2022, תרמה החברה כסף להקמת מגרש רב-תכליתי במאחז אביגיל. ראש המועצה דאז דמרי אישר זאת בדברים המופיעים בפרוטוקול ישיבת המועצה.

במועצה אזורית הר חברון סירבו להגיב.

6.

‍

‍

דרך התיירות

השיטה: המאחז כהמלצת נופש וחופשה "לכל המשפחה"

שיטה נוספת לתמיכה של המועצות האזוריות במאחזים היא קידום החוות החקלאיות כמוקדי נופש, תיירות ופנאי. זאת, באמצעות פרסום שלהן באתרי האינטרנט של המועצות וברשתות החברתיות. למשל, לפי הנאמר באתר המועצה האזורית שומרון, מטרת החוות החקלאיות - כלומר, המאחזים הלא חוקיים שבתחומה - היא "לשמור על השטחים הפתוחים הסמוכים ליישובים, לעצור פלישות ולהשתלט על שטחים". 

דוגמה נוספת היא החגיגות שארגנה המועצה ביום העצמאות האחרון במאחז גבעות עולם של המתנחל אברי רן. המאחז מופיע גם כאחת ההמלצות לנופש וחופשות של מיזם תיירות שומרון, אותו מקדמת המועצה באתר שלה וברשתות החברתיות. באוגוסט 2023 לדוגמה פרסמה המועצה אירוע תחת הכותרת "בואו להכיר את החוות החקלאיות החדשות במגוון פעילויות אטרקטיביות לכל המשפחה". 

העלון כלל הזמנה לביקור בשש חוות חקלאיות חדשות יחסית. גם בחול המועד שלאחר מכן, ימים ספורים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, הזמינה המועצה לבקר בחוות אלו. 

מהמועצה האזורית שומרון נמסר בתגובה: "ההתיישבות הצעירה בתהליכי הסדרה כחוק על ידי ממשלת ישראל  כמובן שאין שום בעיה חוקית לטייל. והמועצה פועלת כחוק. המקומות הללו הם חלק אינטגרלי ממדינת ישראל".

7.

‍

‍

דרך השירות לאומי

השיטה: תקנים לשירות לאומי, גם במאחזים שאינם חוקיים

"תומר ומיטל ושבעת ילדיהם גרים בחווה ברכס איתמר. בחווה הם מגדלים ענבים ליקב, כבשים היוצאות כל יום למרעה פרחי אדמוניות ולאחרונה גם אוכמניות. בחווה עובדים בני נוער לפני ואחרי צבא כשותפים לרעיון ההתיישבות" - כך נכתב באתר של חוות משק פניני, מאחז בלתי-חוקי ליד ההתנחלות איתמר. לפי אתר עמותת השומר יו"ש, הפעילה במאחזים לא חוקיים ברחבי הגדה, אפשר להבין שמקום זה הוא אחד המקומות שבהם אפשר לבצע שירות לאומי. 

המדינה משלמת בין 3,000 ל-4,000 שקל לחודש לבת שירות לאומי. כלומר, למעשה מדובר בכח עבודה בחינם שאותו מקבלים המאחזים

תקנים לשירות לאומי הוא דרך נוספת, עקיפה, שבה המדינה תומכת כלכלית במאחזים בלתי חוקיים. ככלל, המדינה משלמת בין 3,000 ל-4,000 שקל לחודש לבת שירות לאומי. כלומר, למעשה מדובר בכח עבודה בחינם שאותו מקבלים המאחזים. בהיותו כוח עבודה צעיר, שבדרך כלל גם חדור אידיאלים, הוא יכול להיות עסוק במשימות שונות ולאורך שעות רבות ביממה, בהתאם למשימות שישנן. לדוגמה, לעבוד בבוקר בעבודות חקלאיות, אחר-הצהריים עם בני נוער ובלילה גם להשתתף במשימות שמירת עדרי הצאן. 

מתשובת הרשות לשירות לאומי-אזרחי לבקשת חופש מידע שהגישה שלום עכשיו במרץ 2022, עולה כי ישנם עוד שמונה מאחזים של השומר יו"ש שבהם אפשר לעשות שירות לאומי. אחד מהם הוא משק מן, עליו הוטלו כאמור סנקציות בינלאומיות לאחרונה. מאחז נוסף ברשימה הוא חוות אל נווה בצפון השומרון. לפי פרסום של החווה, שירות לאומי במקום מתאפשר מאז יוני 2022. בערך באותה הזמן, בהצהרה שהגישה עמותת קדמה למשרד לפיתוח הנגב והגליל (לצורך קבלת תמיכה לשנת 2023) נכתב שהחל מספטמבר 2022 עתידה לפעול תכנית שנת השירות גם בחוות אל-נווה. לפי פרסום בהארץ ממרץ 2022, ישנם עוד שני מאחזים שבהם אפשר לבצע שנת שירות בשומר יו"ש.

מהרשות לשירות לאומי-אזרחי נמסר: "ככלל, הרשות מקבלת פניות מגופים רבים המעוניינים להפעיל מתנדבי שירות לאומי-אזרחי. כל בקשה כזו נבחנת ע"י ועדה ייעודית לנושא על פי הקריטריונים הקבועים בחוק כגון אישור ניהול תקין מרשם העמותות של הגוף המבקש ומהות ההפעלה של המתנדבים על פי הקבוע בחוק. באם ימצאו חריגות מרישיון ההפעלה הרשות תפעל בהתאם".

מעמותת קדמה התיישבות צעירים נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בכתבה, קדמה לא מפעילה תקני שירות לאומי. כמו כן, העמותה אינה פועלת במאחזים לא חוקיים, אלא רק בחוות חקלאיות שיש להן אישורי רעייה מהמדינה וביישובים המוגדרים בעדיפות לאומית. קדמה גאה בהתיישבות הצעירים שהיא מובילה בכל רחבי הארץ, מעוטף עזה, דרך הערבה, עבור ביהודה ושומרון ובקעת הירדן וכלה בגליל העליון וברמת הגולן, למען חיזוק החוסן הקהילתי של יישובים סמוכי גדר או מאוימים ביטחונית".

 8.

‍

‍

דרך קק"ל 

השיטה: מיליונים מקק"ל לטובת פעילות בחוות ובמאחזים

מקור נוסף לכספים ציבוריים המועברים למאחזים היא הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). לקק"ל יש חברת בת בשם "הימנותא", שתפקידה לקנות קרקעות בגדה, אך גם ללא קשר אליה - קק"ל מממנת גם באופן ישיר פעילות במאחזים. בשנים 2023-2022 למשל היא העבירה ארבעה מיליון שקל לחוות שונות בגדה, לטובת עבודה עם נוער בסיכון - כך לפי פרסום בהארץ. 

אחד הגופים שקיבלו את הכספים הוא "שיבת ציון לרגבי אדמתה", אותה עמותה שקיבלה בשנים האחרונות מיליוני שקלים ממשרדי ממשלה שונים. עמותה נוספת שקיבלה כסף מקק"ל היא "לעובדה ולשומרה - חינוך וחקלאות". מדובר ב-750 אלף שקל עבור פעילות לנוער חרדי נושר ב"חוות לכתחילה" הבלתי חוקית, ליד מצפה יריחו. 

תמיכה נוספת של קק"ל במאחזים בלתי חוקיים בשנים האחרונות נעשתה באזור בקעת הירדן. לפי מידע שמסרה קק"ל לשלום עכשיו, ב-2019 העבירה הקרן שני מיליון שקל לארבע חוות חקלאיות. לכל הארבע אושרו בשנים הבאות כספים גם ממשרד החקלאות, כתמיכות כלכליות. חוות נוף גלעד של אורי כהן, לדוגמה, קיבלה 414 אלף שקל מקק"ל ולאחר מכן עוד 530 אלף שקל ממשרד החקלאות. כלומר, כמעט מיליון שקל מכספי ציבור לאורך תקופה של חמש שנים. 

בכל הנוגע לפעילות תמיכה בנוער בסיכון בחוות החקלאיות, ב-2022 אישרה קק"ל סכום של כחצי מיליון שקל למיזם משותף עם המועצה האזורית מטה בנימין. בשנה שעברה היא אישרה מיליון שקל נוספים לטובת המיזם. כמו כן, ב-2023 השקיעה קק"ל מאה אלף שקל באירועים של המועצה לחגיגות יום העצמאות. אחד מהם התקיים ב"חוות מגנזי", ליד ההתנחלות ניל"י. 

ממועצה אזורית מטה בנימין נמסר בתגובה לעניין זה: "חגיגות יום העצמאות המרכזיות נערכו באזור התעשייה שער בנימין, באתר המורשת שילה הקדומה ובגוש אדומים. קק"ל לקחה חלק במתחמים אלו. בנוסף, נערך מתחם בשדה אפרים שלאחרונה הוכר כיישוב על ידי הממשלה. בכל מקרה תמיכת קק"ל לא יועדה למתחם הזה".

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק״ל אינה פועלת מול החוות או בעלי החוות אלא מול רשויות מקומיות ועובדי הרשויות, כאשר העבודה היא רק עם הנוער עצמו. קק״ל השתתפה במיזם משותף עם המועצה האזורית מטה בנימין באירוע לרגל יום העצמאות, כשחלקה של קק״ל באירוע עמד על מאה אלף שקל, וזאת במסגרת הליך שבו ניתן להגיש בקשות לשיתופי פעולה בנושאים בהם קק"ל יכולה לבוא לידי ביטוי". 

עוד נמסר כי "תוכנית נוער בסיכון היא תוכנית שמתקיימת ביישובי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית וכן בחוות חקלאיות בכל רחבי הארץ. התוכנית מעניקה לילדים הזדמנות לחזור למסלול חיים משמעותי ולהשתלב חזרה במסגרות. תוכנית זו היא חלק מהפעילויות החינוכיות של קק״ל לטיפול בבני נוער המוגדרים 'נוער נושר'. במיזם זה, בני הנוער מקבלים חינוך ציוני, יחס אישי, הכשרות תעסוקתיות, הקניית מיומנויות וכישורי חיים בסיסיים וכן עידוד לשירות משמעותי בצה"ל ולשירות הלאומי. קק״ל פועלת במיזם בשיתוף פעולה עם כ-34 רשויות מקומיות מכל רחבי הארץ. חלק נכבד מבני הנוער מגיעים ביוזמתם לפעילות בחוות החקלאיות".