דוח מבקר המדינה שפורסם בסוף החודש שעבר, חשף את מצבן העגום של חיילות החובה המשרתות ביחידות שנמצאות תחת אחריות המשרד לביטחון פנים, בכל הנוגע לפגיעות מיניות. על פי הדוח, אחת מכל ארבע חיילות המשרתות במג"ב, בשב"ס ובמשטרה העידה כי נפגעה מינית במהלך השירות, לרוב בידי משרתי קבע. פחות ממחצית מהן גם דיווחו על כך בזמן אמת. בשב"ס המצב הוא החמור ביותר, כאשר שתיים מכל חמש חיילות דיווחו שנפגעו מינית, לרבות על-ידי אסירים. 

ומה קורה בצה"ל? נתונים שהגיעו לידי שומרים, במענה לבקשת חופש מידע שהגיש שומרים באמצעות התנועה לחופש המידע, עולה כי שלושת המקומות שבהם פתחה מצ"ח בהכי הרבה תיקי חקירה בנוגע לפגיעות מיניות ב-2021 הם: טירונות, חיל האוויר וחיל הלוגיסטיקה.

בשנה זו התקבלו 1,574 דיווחים של חיילות וחיילים על פגיעה מינית שהתרחשה בנסיבות צבאיות (כלומר לא בבית או בזמן חופשה), מתוכם 54 דיווחים על אונס, ניסיון לאונס ומעשה סדום. 45% מהדיווחים עסקו במעשה מגונה ובהטרדה מינית פיזית, ו41% מהדיווחים עסקו בהטרדה מינית מילולית ובאווירה מטרידה. 

נשים מהוות את הרוב המכריע של הנפגעים (84%) וגברים הם רוב מכריע מקרב הפוגעים (92%), כאשר גם בשלב התלונות למצ"ח נשמר איזון זהה. ב-2021 פתחה מצ"ח 200 תיקים (172 מתלונות נשים ו-28 מתלונות גברים). עשר חקירות עסקו במקרי אונס, 95 בתיקי מעשה מגונה או הטרדה מינית פיזית, וכרבע מהתיקים עסקו בפגיעה בפרטיות. 229 מהחשודים שנחקרו היו גברים ורק 16 חשודות נשים.

לדברי דובר צה"ל, רק 490 מהדיווחים ב-2021 - כלומר פחות משליש - התאימו "לאור טיבם ואופיים", לחקירת מצ"ח. כמה תלונות בסופו של דבר הוגשו? 268 (מתוכם נפתחו כאמור 200 תיקים). כלומר פחות ממחצית ממספר הדיווחים ש"התאים" לחקירה הוגשו לבסוף כתלונה רשמית. האם כל השאר עדיין חוששים להתלונן? ומה מרתיע אותם ובעיקר אותן? יחידת יוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) ודאי הייתה שמחה לחקור בנושא, אם ח"כ אבי מעוז ממפלגת היחיד נעם, המיועד לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, לא יבטל אותה, כי "היא מכניסה ערכים שזרים לצה"ל", כפי שהכריז לאחרונה בתוכנית "פגוש את העיתונות".  

הדרגה הנפוצה ביותר בקרב הנאשמים בפגיעות מיניות היא רב"ט. 17 רב"טים הועמדו לדין מקרב 34 נאשמים בשירות חובה. מקרב 11 הקצינים שהועמדו לדין היו סא"ל וסרן (אחד בכל דרגה), סג"מ אחד, ארבעה סגנים ועוד ארבעה רבי סרנים. בתיקים שהסתיימו ב-2022 היו 33 הרשעות ואפס זיכויים

פי 3 דיווחים לגבי אנשי קבע

הזינוק הגדול בדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל החל ב-2018, בעקבות תנועת Me Too העולמית, שהחלה באוקטובר 2017 ואשר העלתה את המודעות לנושא ונתנה רוח גבית לנשים לחשוף את הפגיעות שחוו. אם בשנת 2015 מספר הדיווחים לגבי חיילות וחיילי חובה עמד על 304 הרי שב-2021 הוא הכפיל עצמו ועמד על 609. מספר הדיווחים לגבי משרתי הקבע גדל באותן השנים ביחס גבוה אף יותר של פי שלושה, מ-159 תלונות ב-2015 ל-503 ב-2021. 

כיצד טופלו הדיווחים, במקרים שבהם לא נפתח תיק במצ"ח? 661 מהמדווחים לא היו מעוניינות ומעוניינים בטיפול מול הפוגע. האפשרות להליכי צדק מאחה לא עניינה אותן ואותם. לא סופקו נתונים נוספים על המקרים, ונותר רק לתהות לנסיבות הסירוב - האם ממילא לא נתקלו יותר באותו אדם, כי לא שירתו יחד? האם הבדלי הדרגות מנעו מהם לחשוב שיהיה כאן הליך הוגן ושוויוני? 

ב-252 דיווחים התמצה הטיפול בשיחה פיקודית, וב-220 נוספים בטיפול יחידתי. אולם הנתון שבולט הוא שב-157 מקרים ערוץ הטיפול הנבחר לא אושר או תאם את חומרת המקרה. גם כאן צה"ל אינו מפרט, אבל ניתן להניח שהמדווחים היו רוצים טיפול תקיף יותר ממה שהוצע להם. 

סך כל התיקים העוסקים בפגיעות מיניות, שהגיעו ממצ"ח לטיפולה של התביעה הצבאית ב-2021, עומד על 174, אולם זו הגישה כתבי אישום רק ב-49 מהם. שני כתבי אישום הוגשו בגין אונס ואחד בגין מעשה סדום. 27 בגין מעשה מגונה ורק שישה כתבי אישום על הטרדות מיניות. כלומר מתוך כל אותם 1,574 דיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל ב-2021 רק 3% הגיעו לכדי כתבי אישום - כאשר גם את הנתון הזה יש לסייג, שכן כפי שמציין דובר צה"ל, חלק מהתיקים הללו בכלל נפתחו בשנים קודמות. 

הזינוק הגדול בדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל החל ב-2018, בעקבות תנועת Me Too העולמית. אם בשנת 2015 מספר הדיווחים לגבי חיילות וחיילי חובה עמד על 304 הרי שב-2021 הוא הכפיל עצמו ועמד על 609. מספר הדיווחים לגבי משרתי הקבע גדל באותן השנים ביחס גבוה אף יותר של פי שלושה

מועדים לפורענות: בסיסי טירונות וחיל האוויר

היכן משרתים החשודים בפגיעה מינית? על-פי נתוני הצבא, 45 תיקי מצ"ח נפתחו בבסיסי טירונות, כאשר לא נמסרו פרטים על הדרגות המדוברות בכל חיל, ולכן לא ידוע אם הבעיה היא ביחסי מפקדים-פקודים או בפגיעות מיניות בקרב סגל הפיקוד או הטירוניות והטירונים עצמם. במקום השני נמצא חיל האוויר עם 37 תיקים על פגיעה מינית, ובמקום השלישי חיל הלוגיסטיקה עם 30 תיקים. החיל הכללי נמצא במקום הרביעי עם 21 תיקי חקירה; הוא כולל בין השאר חיילים המשרתים במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה.  

הדרגה הנפוצה ביותר בקרב הנאשמים בפגיעות מיניות היא רב"ט. 17 רב"טים הועמדו לדין מקרב 34 נאשמים בשירות חובה. מקרב 11 הקצינים שהועמדו לדין היו סא"ל וסרן (אחד בכל דרגה), סג"מ אחד, ארבעה סגנים ועוד ארבעה רבי סרנים. בתיקים שהסתיימו ב-2022 היו 33 הרשעות ואפס זיכויים. האם זה אומר שהתביעה הצבאית הולכת על בטוח, או שבתי הדין הצבאים מפגינים אמון מלא בתביעה או במתלוננים? אפשר רק לנחש. 

עוד עולה מהנתונים שהגיעו לידי שומרים כי 217 חיילים וחיילות קיבלו טיפול רגשי במהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), שמפעילה יחידת יוהל"ם, מתוכם 192 הן חיילות. המרכז מטפל גם בפגיעות מיניות שהתרחשו מחוץ לצבא. 32 טופלו בו בעקבות דיווחים על גילוי עריות, ו-76 בגלל מקרי אונס במערכת הצבאית והאזרחית. כ-300 חיילים הופנו על ידי מהו"ת לגורמי בריאות הנפש בצבא.