לפני כשנתיים פורסמה בשומרים ובעיתון כלכליסט סדרת התחקירים רעבים בכיתה, שחשפה כמה נפוץ הרעב במערכת החינוך בישראל. על פי סקר שערך הביטוח הלאומי מ-2021, 16.2% מהמשפחות בישראל, ובהן כ-665 אלף ילדים, סובלות מאי ביטחון תזונתי - הגדרה רחבה שכוללת קשת של מצבים, החל מחשש בנוגע ליכולת להשיג מזון ועד רעב מתמשך. מחצית מהילדים, לפי הסקר, סובלים מאי ביטחון תזונתי חמור.

בעוד בבתי הספר היסודיים ישנן תוכניות הזנה מסובסדות על פי חוק, שמספקות ארוחות חמות לחצי מיליון תלמידים, בבתי הספר העל-יסודיים לא היה שום פתרון מערכתי. המצב הקשה ביותר הוא בתיכונים לנוער בסיכון, בהם לומדים תלמידים עניים יותר ופעמים רבות גם רעבים יותר. כעת, הודיע משרד החינוך כי ירחיב את תוכנית ההזנה לכלל "תיכוני ההזדמנות השניה" לנוער בסיכון. בבתי ספר אלו לומדים עשרות אלפי תלמידים שסובלים מאי ביטחון תזונתי ונאלצו להסתמך על פתרונות ארעיים מבוססי תרומות – או להסתדר בעצמם.

בחברה הערבית המצב הוא הקשה ביותר. בשנתיים האחרונות הוקמו בה תוכניות הזנה בתיכונים לנוער בסיכון בחברה הערבית, כאשר לאחר שנה שבה פעלה התוכנית, מנהלים ואנשי משרד החינוך דיווחו על הצלחה גדולה במעקב שביצע שומרים בנושא בשנה שעברה. "הייתי פוגשת תלמידים חיוורים, ובאמצע היום היו אומרים שיש להם סחרחורת", אמרה לשומרים ליליאן חכים, מנהלת התיכון הטכנולוגי של נעמ"ת בנצרת, בו הופעלה תוכנית הזנה בשנה שעברה. "כשהייתי שואלת אם הם אכלו או שתו משהו – אומרים לך לא. אני (כבר) לא רואה את הבעות העיניים האלה של ילד שנמצא במקום הזה שהוא רעב, ומסתכל, ומתבייש לבקש".

כעת החליטו כאמור במשרד החינוך להרחיב את תוכנית ההזנה לכלל התיכונים לנוער בסיכון, ולא רק בחברה הערבית. כלומר, לספק ארוחה חמה ל-17 אלף תלמידים בסיכון ב-125 בתי ספר, לעומת 25 בלבד שקיבלו זאת עד היום. תוכנית שעלותה מוערכת בכ-80 מיליון שקל בשנה. 

"אני גאה לבשר על שינוי היסטורי שהובלתי עם שותפים במדיניות ההזנה של מערכת החינוך", אמר שר החינוך יואב קיש. "לראשונה, תלמידי החינוך הטכנולוגי יזכו לארוחה חמה, מאוזנת, מגוונת, הכוללת פירות וירקות טריים. ביטחון תזונתי אינו מותרות וילד רעב לא ילמד גם בכיתה היפה ביותר. לכל ילד מגיעה ההזדמנות השווה לממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בו - אנחנו עושים ונעשה הכול בכדי לספק לו את התנאים הנדרשים לכך".