לפני כשנה וחצי חשף תחקיר שומרים והעיתון כלכליסט, כי תוכנית כרטיסי המזון של משרד הפנים לאוכלוסיות נזקקות היטתה את החלוקה לטובה האוכלוסייה החרדית, על חשבון אוכלוסיות מוחלשות לא פחות, ובפרט האוכלוסייה הבדואית והערבית. ההטיה נגרמה כתוצאה מהקריטריון שנקבע לקבלת הסיוע: זכאות שוטפת להנחה בארנונה, שהקנתה אוטומטית את הכרטיס, כאשר אזרח שלא קיבל הנחה כזו באופן שוטף נדרש להגיש בקשה פרטנית ולהוכיח שהוא עומד במבחן הכנסה. 

השבוע (יום ב') הודיעה המדינה לבג"ץ כי התוכנית תופסק ותעבור מאחריות משרד הפנים למשרד הרווחה החל מהשנה הבאה. כמו כן, יופסק גם השימוש בזכאות להנחה בארנונה כקריטריון לחלוקת הכרטיסים. בהודעת המדינה נמסר, כי ועדת מנכ"לים שמונתה לבחון את הנושא – ובה היו חברים מנכ"לי משרדי הפנים, האוצר והרווחה – החליטה להפסיק את המיזם בצורתו הנוכחית. הצוות המליץ כי מתוך 300 מיליון שקלים שנותרו לחלוקה השנה, 210 מיליון יחולקו על יד משרד הפנים בהתאם לקריטריונים הנוכחיים, אך תוך ביטול ההפליה בין מי שזכאי מתוקף הנחה בארנונה ומי שזכאי מתוקף קריטריונים אחרים כמו הבטחת הכנסה. 90 מיליון השקלים הנותרים יועברו לתגבור המיזם הלאומי לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, כאשר שליש מהם ייועדו באופן מפורש לתגבור המיזם בקרב החברה הערבית. 

רקע: מיליארד שקל ועתירה לבג"ץ

חלוקת כרטיסי המזון החלה בתקופת הקורונה, אז חילק משרד הפנים כרטיסים בשווי 700 מיליון שקלים, כאשר הקריטריון העיקרי לחלוקה היה זכאות ל-70% ומעלה של הנחה בארנונה. אמת המידה הזו, כאמור, הפלתה לטובה את החרדים. כך למשל, אזרח במועצה האזורית נווה מדבר שמאגדת כפרים בדואים בנגב קיבל בממוצע סיוע של 14 שקלים, בעוד אזרח במודיעין עילית החרדית נהנה בממוצע מסיוע של 530 שקלים. זאת, אף ששני הישובים נמצאים באותו אשכול סוציו-אקונומי – אשכול 1, הנמוך ביותר.

המיזם עורר תרעומת גם משום שהופקד בידי משרד הפנים, ולא בידי משרד הרווחה, וללא כל מעורבות של "המועצה הלאומית לביטחון תזונתי" - גוף ממשלתי מקצועי שהוקם בדיוק למטרות כאלה. העובדה שבערים החרדיות הופצו פוסטרים ועליהם שמו ותמונתו של שר הפנים דאז אריה דרעי, לצד איזכור של הכרטיסים, יצרה את התחושה כי אין זה מקרה שהמיזם היטיב עם האוכלוסייה החרדית.

בתקציב המדינה שהעבירה הממשלה הנוכחית, ובהתאם להסכמים הקואליציוניים, הוקצבו מיליארד שקלים לחלוקת כרטיסי מזון בשנים 2023-2024, שוב באמצעות משרד הפנים, כאשר הקריטריון העיקרי לחלוקה נותר זכאות להנחות בארנונה. הממשלה אמנם הרחיבה את הזכאות באמצעות קריטריונים נוספים, אך גם הם הפלו לרעה את מי שאינו חרדי. לדוגמה, אמהות שמקבלות קצבת מזונות ועובדים שמקבלים הבטחת הכנסה היו זכאים לכרטיסים עבורם ועבור בני זוגם, אך לא עבור ילדיהם. זאת בניגוד למי שמקבלים הנחה בארנונה, וקיבלו 300 שקלים לכל אחד מבני הזוג, ועוד 225 שקלים לכל ילד – עד 2,400 שקלים למשפחה.

כפי שפורסם בשומרים, שעוקב אחר הנושא בסדרת תחקירים מאז ינואר 2021, התנועה לאיכות השלטון ועמותת חדו"ש עתרו באוגוסט האחרון לבג"ץ נגד התוכנית, וטענו כי "הקריטריונים לחלוקה מפלים באופן קיצוני, פוגעים בזכויות יסוד וגובשו בהליך פגום". עוד נטען בעתירה כי "אמות המידה החדשות, הזהות בעיקרן לאמות המידה הקודמות, מגלמות העדפה מובהקת ומוכחת לטובת משפחות חרדיות".