כשברקע המלחמה בעזה ובלבנון, נפילת משטר אסד, וכמובן מותם של 12 ילדים במג'דל שמס מפגיעת טיל של החיזבאללה ביולי האחרון, מספרם של הדרוזים בגולן שביקשו להתאזרח בישראל יכול להוות אינדיקציה להלך הרוח בעדה, בישראל ואולי גם בסוריה. נתונים שקיבל שומרים מרשות האוכלוסין וההגירה, במענה לבקשת חופש מידע שהוגשה באמצעות התנועה לחופש המידע, חושפים כי היקף הבקשות כמעט ולא השתנה ומספר הדרוזים שביקשו אזרחות נותר ברמה היסטורית גבוהה. 

בהמשך לכך, מספרם של האזרחים הישראלים בין הדרוזים בגולן זינק בשנים האחרונות בצורה דרמטית ועומד כיום על קצת יותר מ-20 אחוזים. 

כ-400 מתאזרחים בשנה

השיא בהיקף התאזרחות הדרוזים נרשם בשנת 2022 שבה הוגשו 438 בקשות להתאזרח, מהם אושרו 419. ב-2023 עמד המספר על 406 בקשות שהוגשו ו-389 שאושרו ואילו ב-11 החודשים הראשונים של 2024 עמד המספר על 352 שמהם אושרו 318. בהנחה שקצב הגשת הבקשות לא השתנה, בדצמבר צפויה השנה להסתיים עם מספר דומה מאוד ל-2023. 

במבט רחב יותר בשלוש השנים האחרונות (2022-2024) אושרו 1,126 בקשות התאזרחות של דרוזים עלייה ניכרת לעומת השנים הקודמות. כך, בחמש השנים שבין 2017 ל-2021 אושרו 539 בקשות, פחות ממחצית ולאורך תקופה ארוכה יותר.

לפי נתוני רשות האוכלוסין כ-6,006 מתוך קצת יותר מ-29 אלף הדרוזים המתגוררים בגולן, כ-20.45%, מחזיקים כיום באזרחות ישראלית. מדובר בקפיצה של כ-3.6 אחוזים במחזיקי האזרחות מכלל אוכלוסיית הדרוזים בגולן בהשוואה ל-2022. חלק מהקפיצה נובע מבקשות התאזרחות שהוגשו וחלק אחר מילדים שנולדו לזוגות שכבר מחזיקים באזרחות ישראלית. 

סוריה כבר לא אטרקטיבית

למרות שכבר שנים שהגשת בקשת אזרחות אינה עניין נדיר בגולן, הנושא עדיין נחשב ל'תפוח אדמה לוהט' בקרב העדה. חרמות על מבקשי אזרחות, כפי שהיה בעבר, כבר מזמן אין, אך עדיין קשה מאוד למצוא בעלי אזרחות שידברו על כך בגלוי ואפילו בתוך משפחות ישנה לפעמים הסתרה. 

במשך רובן הגדול של השנים שחלפו מאז כיבוש הגולן שמרו הדרוזים על נאמנות למשטר הסורי מתוך סיבות רבות ומגוונות ובראשן ההערכות שהחזרת הגולן לסוריה במסגרת הסכם שלום היא תרחיש אפשרי. משטר אסד - תחילה האב חאפז ולאחר מכן בנו באשר - הקפיד במשך השנים לטפח את היחסים עם הדרוזים בגולן בין אם באמצעות תמריצים כלכליים כמו יבוא מסיבי של תפוחים מהחקלאים הדרוזים, דרך עידוד לימודים מסובסדים של צעירים באוניברסיטאות של סוריה ועד ביקורי משפחות בסוריה. 

אך למרות מאמצי המשטר הסורי בשנים האחרונות התעמעמה האטרקטיביות של הערוצים שהוזכרו. החקלאות בגולן שקעה והפכה למשנית בהשוואה לענפים כלכליים אחרים הקשורים לישראל כמו תיירות או בנייה, מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה פגעה באטרקטיביות של לימודים בסוריה וכך גם בביקורי המשפחות. 

התהליך הזה, ולצידו עלייה מתמשכת במספר מבקשי האזרחות הישראלית, התרחש רובו ככולו מאחורי הקלעים לפחות עד מתקפת ה-7 באוקטובר ושורה של התרחשויות בעקבותיו שנתנו לו פומבי. כך למשל, לאחר מתקפת חמאס הקימו הרשויות הדרוזיות המקומיות בגולן, בשיתוף פעולה גלוי עם צה"ל ועם המדינה, כיתות כוננות חמושות בכפרים וזאת למרות הסמליות הברורה של שיתוף הפעולה עם הצבא. עוד נקודת ציון הייתה אסון הילדים במג'דל שמס שעורר זעם רב כלפי משטר אסד, בן בריתו של חיזבאללה, וכן ציפייה מישראל שתנקוט בפעולות נחרצות לגביית מחיר מהאחראים לפגיעה הקטלנית. 

"הרוב עדיין נאמנים למולדת שלהם שהיא סוריה"

ד"ר סלים בריק, מרצה באוניברסיטה הפתוחה למדעי המדינה, סבור שהסיבה העיקרית לשינוי במגמת ההתאזרחות היא ההערכה בקרב הדרוזים שסוריה לא תחזור בעתיד הנראה לעין לשלוט בגולן. סיבה נוספת לטענתו היא שההתנגדות הקהילתית שרווחה בעבר להתאזרחות כבר אינה קיימת ואין סנקציות חברתיות. כיום, הוא אומר, הדרוזים בגולן רואים בהחלטה להתאזרח כסוגייה אישית. 

לד״ר יוסרי חיזראן, היסטוריון ומרצה בכיר במרכז האקדמי שלם בירושלים, יש תפיסה שונה ביחס לנושא. לדבריו ישנן ארבע סיבות מרכזיות להתאזרחות - דעיכה מתמשכת של המחאה הפוליטית של תושבי הגולן נגד ישראל, העדר אופציות לשלטון הישראלי לצד ההבנה הטרייה כי מחליפיו של אסד בסוריה הם בשורות רעות, השתלבות בכלכלה הישראלית והרצון ללמוד באקדמיה הישראלית. ״הדרוזים רואים את המדינה האם שלהם מתפרקת עם נפילת המשטר ומחפשים עוגן", הוא אומר ומזכיר את הקמת כיתות הכוננות כנקודת ציון משמעותית בשינוי. "לדעתי המגמה תישאר של עלייה בהיקפי המתאזרחים; אני לא רואה שום סיבה לשינוי של הגרף בשנים הקרובות ולהפך. להערכתי צפויה עלייה נוספת״. 

כל החוקרים שעימם שוחח שומרים הצביעו על נפילת משטר אסד כנקודה היסטורית משמעותית ובעלת השפעה על התאזרחות הדרוזים בגולן. האם משטר חדש ופחות דכאני בסוריה יכול להפוך את המגמה הנוטה לכיוון ישראל? 

ד״ר תאאיר אבו סאלח חוקר ביחסים בינלאומיים, מנכ״ל עמותת הגולן לפיתוח הכפרים הערביים ותושב הכפר מג׳דל שמס, אומר שהיקף ההתאזרחות הפתיע אותו שכן ציפה למספרים גבוהים יותר. בשבועות האחרונים, הוא אומר, ומבסס את דבריו על ההיכרות עם אנשי הקהילה שלו, התושבים עסוקים בניתוח האירועים בסוריה ומקווים להתפתחויות חיוביות שישפיעו על העתיד ובוודאי ישפיעו על התנהלותם בהקשר הזה. 

כשאבו סאלח נשאל מה מביאים התושבים בחשבון בניתוח שלהם הוא מונה בריתות אזוריות שיהפכו למציאות בלחץ של הנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, התבטאויות מתונות של השליט החדש בסוריה אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי ואת היסטוריית הנסיגות של ישראל משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. "אם מה שיקרה בסוריה יהיה חיובי, זה ישפיע על הגולן בצורה חיובית, וגם ההפך נכון. בכל מקרה צריך לומר שגם אחרי 57 שנים של כיבוש, רוב התושבים בגולן עדיין נאמנים למולדת שלהם שהיא סוריה״.