ב

משך כחמישה עשורים שמרו בקנאות התושבים הדרוזים של רמת הגולן על המאפיינים הסורים של זהותם. מבקרים חדי עין יכלו לראות את הסימנים בסימטאות הכפרים ובדבקות באורחות החיים מהתקופה הסורית - מעיבוד עצמי של האדמות ללא סיוע חיצוני, דרך שמירת קשרי המסחר והלימודים עם דמשק ועד הפגנות תמיכה בשלטון הסורי. השיפור במצבה הכלכלי של האוכלוסיה, כמו גם לחצים שהפעילו ממשלות ישראל בניסיון לנתק את הזיקה הזאת, כמעט ולא השפיעו.

בשנים האחרונות מתחילה התמונה להשתנות לאיטה ולמרבה האירוניה סביב השינוי נוצרה אינטרס משותף לקהילה בגולן ולמוסדות הישראלים: בשניהם ישנה העדפה גורפת לכך שלא יתקיים דיון ציבורי פתוח על התהליך הזה.

מנתונים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש שומרים באמצעות התנועה לחופש המידע עולה כי בחמש השנים האחרונות מספר בקשות ההתאזרחות של דרוזים בגולן קפץ מסדר גודל של 75-85 בשנים 2017-2018 לכ-239 ב-2021, שיא שישבר השנה, שבה כבר אושרו למעלה מ-200 בקשות בחצי השנה הראשונה. מכלל האוכלוסייה הדרוזית ברמה, שמונה כ-21,000 תושבים ישנם כיום לפי נתוני משרד הפנים כ-4,300 אזרחים ישראלים, חלקם יש לציין, הם ילדים ובני נוער שנולדו לדרוזים שהתאזרחו בעבר.

תהליכי ההתאזרחות של הדרוזים החלו לאחר החלת החוק הישראלי אולם התרחשו בטפטופים קטנים ונקודתיים. כך למשל, לפי פרסומים קודמים בשנת 2010 התאזרחו בישראל רק ארבעה דרוזים מהגולן. בשלוש השנים הבאות נע מספר המתאזרחים בין 14 ל-18 לשנה

במהלך התחקיר פנה שומרים לעשרות דרוזים ברמת הגולן וביקש כי יתראיינו לכתבה. הסירוב היה גורף גם מצדם של תושבים המזוהים לחלוטין עם ישראל וביניהם בכירים במערכת הממשל המקומית, גורמים המסייעים בתהליך קבלת אזרחות ואחרים. החששות שלהם התמקדו בלחצים קהילתיים שיופעלו עליהם אם יתבטאו בנושא. באותה נשימה סרבו להתראיין גם מתנגדי האזרחות מתוך חשש כי הדבר עלול ל"סמן" אותם בעיני הממשל הישראלי.

אחת הבודדות שהסכימו להתראיין היא מ׳, צעירה בשנות העשרים לחייה, שגדלה במשפחה שמעולם לא ביקשה להתאזרח. היא מתארת קהילה שבה נפוץ בשנים האחרונות גם נרטיב חדש ואלטרנטיבי המפקפק בנאמנותו של הממשל הסורי לדרוזים, וכן בקושי של צעירים להזדהות עם סוריה - מדינה שאותה מעולם לא הכירו.

"בשום מצב לא הרגשתי שייכות לסוריה וגם לא לישראל", היא אומרת. ההחלטה שלה לבקש אזרחות, שאותה שמרה בסוד גם מבני משפחתה המורחבת, נבעה לדבריה מסוגיות של נוחות בלבד - במקום העבודה שלה, בשדות התעופה וכו''.

ד"ר יוסרי חיזראן: "התרסקות המדינה הסורית וההרס הובילו את הדרוזים ברמת הגולן לבחור את האופציה הרציונלית שהיא השתלבות במרחב הישראלי. זאת השתלבות תועלתנית-אינסטרומנטלית. אני יכול לסכם את זה בארבע מילים: הפנמת המציאות, לא הציונות״

לא מצביעים בבחירות המקומיות

מאז כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים ב-1967 שמרה האוכלוסייה הדרוזית על זיקה הדוקה לסוריה, זיקה שאותה מטבע הדברים עודד גם המשטר הסורי. כך, למשל, נשמרו קשרי מסחר הדוקים, האוכלוסייה הדרוזית התקבלה אוטומטית ללימודים אקדמיים חינמיים בסוריה, התקיימו ביקורי משפחות, נערכו שידוכים משני צידי הגבול והרשימה עוד ארוכה. הדרוזים מצדם הקפידו להציג את נאמנותם לשלטון הסורי בהפגנות ומחאות תקופתיות נגד השלטון הישראלי.

בדברי ימי הגולן זכורה היטב השביתה הגדולה שהוכרזה בתחילת 1982 (על רקע החלת החוק הישראלי על הגולן) ונמשכה כחצי שנה, אולם גם בעת האחרונה נרשמו אירועי מחאה כמו הסרת דגלי ישראל במג'דל שמס, מחאה נגד קיום בחירות לרשות המקומית שם ועוד.

אגב, בשל תפיסת הבחירות המקומיות כסוג של מתן לגיטימציה לממשל הישראלי, הצביעו ב-2018 בחירות הללו במג'דל שמס רק כ-272 מהתושבים וזאת מתוך אוכלוסייה של כ-12 אלף תושבים.

מחאה אלימה הרבה יותר נרשמה ב-2015 כאשר דרוזים בגולן תקפו אמבולנס שפינה פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה לטיפול בישראל, פעולה שאותה ראו כהתערבות במלחמה.

תהליכי ההתאזרחות של הדרוזים החלו לאחר החלת החוק הישראלי בתחילת שנות השמונים, אולם התרחשו בטפטופים קטנים ונקודתיים. כך, למשל, לפי נתונים של רשות האוכלוסין בשנת 2010 התאזרחו בישראל רק ארבע דרוזים מהגולן. בשלוש השנים הבאות נע מספר המתאזרחים בין 14 ל-18 לשנה, ובשנים הבאות - כשברקע מלחמת האזרחים בסוריה - החל לטפס לאיטו עם שיאים נקודתיים ב-2016 וב-2019.

בשנתיים האחרונות נרשמו שיאים חדשים במספר מבקשי האזרחות, כפי שעולה מהנתונים המצורפים, שכאמור התקבלו מרשות האוכלוסין במשרד הפנים, רק לאחר הגשת בקשת חופש מידע. שנת 2021, שלפחות בחלקה הראשון עדיין היה קושי בגישה למשרד הפנים בשל הקורונה, הסתיימה עם 239 בקשות אזרחות שאושרו, וב-2022 קצב הבקשות רק התגבר עם כ-206 בקשות שאושרו עד אמצע השנה.

בקשת חופש מידע שהגיש שומרים חושפת כי ב-2021 הגישו 239 דרוזים בקשות התאזרחות ובמחצית הראשונה של 2022 לבדה הוגשו 206 בקשות נוספות. מדובר בגידול דרמטי שמשקף את התמורות הדוריות ואת השבר בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה

מה הוביל לשינוי?

ד״ר יוסרי חיזראן, הוא היסטוריון ומרצה בכיר במרכז האקדמי שלם בירושלים. בחודשים הקרובים אמור להתפרסם מחקר שלו שינתח את המגמות והשינויים בחברה הדרוזית בגולן. בשיחה עם שומרים הוא מספר שגם הוא נתקל בקשיים משמעותיים בגיוס מרואיינים למחקרו. להערכתו, ולפי הנתונים שבידו, בתוך כעשרים שנה כמחצית מתושבי הגולן הדרוזים יהיו בעלי אזרחות ישראלית.

"בעשר השנים האחרונות קיימת דעיכה במחאה הפוליטית נגד מדינת ישראל", הוא מסביר. "זה נגזר מהאירועים בסוריה - מה שקרה שם (מלחמת האזרחים. פ"א) ריסק את הרעיון הלאומי ויש לזה כמובן השלכות מעשיות על הגולן. למשל, אין כמעט סטודנטים שנוסעים לסוריה ללמוד למרות הפריבילגיות הנרחבות שיש להם - קבלה למקצועות השונים ללא מבחנים ופטור משכר לימוד. גם שיווק התוצרת החקלאית נעצר".

חיזראן סבור כי אין "ישראליזציה" כהגדרתו של הקהילה בגולן. "התרסקות המדינה הסורית וההרס הובילו את הדרוזים ברמת הגולן לבחור את האופציה הרציונלית שהיא השתלבות במרחב הישראלי. זאת השתלבות תועלתנית-אינסטרומנטלית. אני יכול לסכם את זה בארבע מילים: הפנמת המציאות, לא הציונות".

בין הסיבות להתנגדות להתאזרחות בישראל מזכיר חיזראן בין היתר את

חששה של הקהילה בגולן לגורל בני המשפחות שמעבר לגבול, חששות שהתעצמו מאוד לאחר שבמהלך מלחמת האזרחים התרחשו מספר תקיפות של כפרים דרוזים בסוריה בידי המורדים. לדבריו, "מספרי המתאזרחים אמנם גבוהים אבל אין להבנתי שינוי אינהרנטי בתפיסת העולם של הקהילה. בסקר שערכתי במסגרת המחקר שאלתי ביחס להגדרה העצמית ורוב התושבים מגדירים את עצמם דרוזים-סורים או ערבים-דרוזים. כך שלמרות המשבר הגדול בסוריה, הם דבקים בזהות הלאומית הסורית. ההתאזרחות מבחינתם היא לא ביטוי של ישראליזציה או ציוניזציה אלא של בחירה רציונלית שמיועדת לשפר את איכות החיים.

"הגישה הזאת מאפיינת גם את החברה הערבית בישראל וחלקים מהאוכלוסייה המוסלמית בירושלים".

מ', צעירה דרוזית בשנות העשרים לחייה: "להורי אין אזרחות והם קיבלו את ההחלטה שלי וכיבדו אותה. במשפחה היותר רחבה לא יודעים על זה ואני מניחה שאם ישמעו על כך יש סיכוי טוב שחלק מהקרובים ינתקו איתי את הקשרים"

נרטיב אלטרנטיבי לשלטון הישראלי

מ', הצעירה מהגולן שצוטטה גם קודם לכן, הגישה ב-2021 בקשה לקבל אזרחות ישראלית. כעבור זמן קצר היא קיבלה אותה. "להורי אין אזרחות והם קיבלו את ההחלטה שלי וכיבדו אותה. במשפחה היותר רחבה לא יודעים על זה ואני מניחה שאם ישמעו על כך יש סיכוי טוב שחלק מהקרובים ינתקו איתי את הקשרים".

מ' אומרת שהיא מבינה לחלוטין מדוע ישנה התנגדות לאזרחות ישראלית, בעיקר מצד המבוגרים ש"חוו על בשרם מלחמה קשה ועקובה מדם". היא מוסיפה כי בשנים האחרונות נפוץ בכפרי הגולן נרטיב אלטרנטיבי ביחס למלחמת ששת הימים שלא תורם להזדהות עם השלטון הסורי. "חלק מהאנשים אומרים שישראל לא באמת כבשה את הגולן אלא שהמשטר הסורי מכר אותנו (הדרוזים. פ"א). אחרים אומרים שישראל כבשה את הגולן ותוך כדי ביצעה מעשי רצח וגירשה תושבים רבים מבתיהם. חלק ניכר מהתושבים לא מכיר את ההיסטוריה ואין לו מושג מה האמת".

היא עצמה נולדה הרבה אחרי מלחמת ששת הימים, "ואני לא מכירה שום דבר אחר חוץ מישראל". היא מספרת שחלמה על לימודי רפואה בדמשק אולם מלחמת האזרחים הורידה את האפשרות הזאת מהפרק. במקום היא למדה במוסד אקדמי ישראלי, ואחרי שסיימה החלה לעבוד בחברה הפועלת במספר מקומות בארץ. בין לבין היא טיילה בחו"ל עם משפחתה. היעדר האזרחות, היא אומרת, הקשה עליה בכל אחת מהתחנות הללו, ובמיוחד במעבר בין מדינות, עד שהחליטה לבקש אזרחות ולשפר את איכות חייה.