בינואר השנה, כמה חודשים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, פרסם שומרים תחקיר נרחב, שחשף את הניסיונות לשכתוב סלקטיבי של ההיסטוריה בערך הויקיפדיה של מלחמת חרבות ברזל . בין היתר ניסו משתמשים למחוק אז את האזכור לתרומת תנועת המילואימניקים "אחים לנשק" למאמץ המלחמתי, לרבות את ההתגייסות הנרחבת בעוטף ואת החמ"ל האזרחי שהוקם אחרי מתקפת חמאס. נזכיר שמדובר בחמ"ל אזרחי שזכה לאות הנשיא להתנדבות בחודש יוני, בנימוק שמדובר ב"דוגמה לרוח ההתנדבות שזכתה להערכה עמוקה ושבחים רבים מראשי רשויות ואזרחים". 

במקרה או שלא, במקביל להוקרת הנשיא, וכן לפרישתם מהממשלה של השרים וחברי קבינט המלחמה בני גנץ וגדי אייזנקוט, "אחים לנשק" מצאו עצמם באותם ימים כיעד של קמפיין השפעה נגטיבי רחב היקף על ידי מה שמכונה בציבוריות הישראלית, "מכונת הרעל". בשנים האחרונות, נציין, מתייחס הכינוי הזה למערך לכאורה מאורגן שבאמצעותו מופצים ספינים פוליטיים, פייק ניוז, השמצות של יריבים ותיאוריות קונספירטיביות. למרות אינספור האזכורים של מכונת הרעל, קיומו של מערך סדור מאחוריה מעולם לא הוכח. 

יהיו אשר יהיו הסיבות שבגינן אחים לנשק חזרו לאיים בנוכחותם או בפעילותם הציבורית על גורמים שאינם חפצים ביקרם, עלייה ניכרת בדיסאינפורמציה נגד הארגון נרשמה ברשתות החברתיות החל במאי-יוני, עלייה שהגיעה לשיאה באוגוסט. הקמפיין חושף לעין את היקפה הנרחב של אותה מכונה כביכול עם מספר רב של חשבונות פיקטיביים שמהדהדים מסרים זהים, עם ניסיונות שכתוב ומחיקה מגמתיים בויקיפדיה, ועם קמפיינים המטמיעים ביטויים ארסיים כמו "קפלנוחבות" והפצה של אלמנטים ויזואליים פוגעניים כמו גם תיאוריות קונספירציה. 

גלי עופר, מנתח רשתות בכיר, עושה שימוש במערכת של חברת XPOZ (מערכת בינה מלאכותית לניטור והגנה מפני איומים דיגיטליים) לזיהוי וניתוח קמפיינים מלאכותיים שהופיעו ברשתות חברתיות בארץ. על פי הנתונים, בין מאי ליולי פורסמו בטוויטר (כיום X) יותר מ-30 אלף ציוצים שאזכרו את "אחים לנשק", וזכו לכמעט 25 מיליון צפיות. עוד נמצא כי במאי הוכפל מספר הציוצים על "אחים לנשק" בהשוואה לחודשי המלחמה הראשונים, זאת לאחר שבחודשים הראשונים של 2024 היו הנתונים נמוכים באופן משמעותי גם ביחס לכך. 

בניסיון לאמוד את היקף הקמפיין וסממניו, שומרים ניתח כמה מקרים שבהם מידע כוזב ופוגעני נגד אחים לנשק הופץ בקרב מאות אלפי ישראלים. לא פעם המסרים הודהדו על ידי ערוצי תקשורת שוליים ושוליים פחות, כמו גם על ידי גורמים פוליטיים ומשפיעני רשת שלהם עשרות ומאות אלפי עוקבים, ששיוו להם מראית עין של אמינות.

גלגולה של קריקטורה | בור בלי תחתית

בשבועות האחרונים, הופצו נגד אחים לנשק קריקטורות ודימויים גרפיים קשים ומטעים, ובהן גם לוגו הארגון מאחורי הסורגים. 

"כשעוקבים אחרי תוואי ההפצה של חומר גרפי חדש, למשל זה שמופץ נגד אחים לנשק, אפשר לראות שהוא בסבירות גבוהה לא אותנטי - ההפצה שלו מבוצעת בתדירות גבוהה באופן חריג ובידי משתמשים לא אותנטיים", אומר עופר שנסמך על מחקרים שפורסמו בתחום, כולל אלו של פרופ' עירד בן-גל, מבכירי החוקרים בתחום למידת מכונה ובינה מלאכותית בישראל וממייסדי XPOZ.

כך, למשל, ב-25 ביוני, חשבון פייסבוק בעל שם מזויף ותמונת פרופיל של דמות מסרטי הסאטירה הנוסטלגיים "מונטי פייתון", פרסם קריקטורה זדונית נגד אחים לנשק, המציגה את הארגון כמי שזרק את ישראל לבור ב-7 באוקטובר, רק בשביל להצטייר לאחר מכן כמי שפועל לטובתה בימים שלאחר מתקפת חמאס ומחלץ אותה מאותו הבור. החשבון האמור פרסם רק פוסטים מעטים עד לטבח ה-7 באוקטובר, אך מאז עלה הקמפיין גם החשבון התעורר לחיים ופרסם פוסטים נגד אחים לנשק כמה פעמים ביום. 

בניגוד לפוסטים אחרים של אותו חשבון, שמקבלים תגובות בודדות בלבד, הפוסט הזה הופץ באמצעות מאות שיתופים. ניתוח השיתופים מעלה כי המאפיינים הסטטיסטיים של מספר רב מן החשבונות ששיתפו אותה מעידים על משתמשים לא אותנטיים, כולל בוטים. כך למשל, היו כאלף שיתופים של התמונה, אך רק כמה עשרות לייקים. מנגד, עמודי רשת שניסו להוקיע את הקריקטורה זכו לכמה מאות לייקים, אף שלחלקם אלפי עוקבים, ובכך אוששו עובדה ידועה היטב, שמאפשרת את קיומו של הפייק-ניוז ברשתות החברתיות: דיסאינפורמציה עוברת מהר יותר וחזק יותר מאשר אינפורמציה. 

בהמשך הופצה הקריקטורה הארסית גם בידי גורמים פוליטיים בדרגים זוטרים, כמו גם בחשבונות מדיה חברתית שונים. לגורמים אלה תפקיד מרכזי בגלגולה של הקריקטורה משולי השוליים ואל זרם המידע המרכזי, היות שהם מספקים לתוצריה את מה שנתפס כמראית עין של אמינות. כעת, משתמשים בטיקטוק, באינסטגרם ובפייסבוק משתפים את הדימוי הזדוני על בסיס יומיומי, ומקבלים מאות לייקים.

"תזכורת" ו"קפלנוחבות" | לא רק בוטים

דוגמת הקריקטורה תואמת במידה רבה את שיטת ההפצה של קמפייני השפעה ודיסאינפורמציה ברחבי העולם, לרבות מכונת הכאוס הרוסית שנסקרה לא אחת בשומרים, עם הרבה מאוד חשבונות לא אותנטיים ודימויים שקריים ומהונדסים שמגיעים "מלמטה". כלומר הפוסטים מגיעים מחשבונות עלומים ומשם עושים דרכם אל שיתופים של משתמשים אותנטיים ואל תוך זרם המידע המרכזי. 

אלא שבישראל יש גם תנועה בכיוון אחר. על פי הנתונים במחקר הרשת של XPOZ, פעילותו של מנגנון מסונכרן להפצת מסרים, עובד גם בכיוון ההפוך - הוא מתחיל ממספר קטן של משתמשים אותנטיים ופופולרים, שמעלים מסרים שמופצים על ידי תיבת התהודה גדלה והולכת כמעין משפך מסרים בו אחוזים גבוהים (לעיתים אף 50% ויותר) מן המשתמשים אינם אותנטיים. 

עופר מסביר כי במקרים רבים ניתן לזהות קווים משותפים כבר באופן ניסוח ההודעות והשימוש במטבעות לשון חוזרים, דוגמת כינוי הגנאי "קפלנוחבה", שהופץ בטוויטר במאות ציוצים בחודשים האחרונים, רובם על ידי משתמשים שנחשדים כלא אותנטיים.

כך היה עם המילה "תזכורת", שבה משתמש איש התקשורת יותם זמרי, לו כ-144 אלף עוקבים בטוויטר, בזיקה לאחים לנשק. גיל פלדמן, מומחה בניתוח נתונים ועיבוד מידע, מצא כי מ-7 באוקטובר ועד אמצע חודש יולי, זמרי לא השתמש כלל בביטוי "תזכורת". מאז תוך קצת יותר מחודש, הוא פרסם כבר למעלה ממאה ציוצים עם הביטוי, הכוללים ברובם סרטונים של אנשי אחים לנשק. הציוצים הללו זכו לחשיפה רבה כאשר סרטונים המלווים אותם זכו לשיתופים גם בחשבונות הרשת של אישים בולטים בימין, כמו בערוץ הטלגרם של יאיר נתניהו ובחשבון האינסטגרם של אליהו יוסיאן. שומרים פנה לזמרי לתגובה אולם זו טרם התקבלה.

יצויין כי אחים לנשק שלחו מכתבי התראה לפני הליך משפטי, הן לזמרי והן ליוסיאן בנימוקים שאינם קשורים לאמור בכתבה. אל האיומים הללו התייחסו השניים בחשבונות הרשת שלהם בעבר. 

משפיען רשת משמעותי אחר הוא מגיש ערוץ 14 ינון מגל, לו כ-400 אלף עוקבים בטוויטר. על פי נתוני XPOZ, ציוצים שלו זוכים לעתים קרובות להדהוד בידי חשבונות שיש יסוד לחשוד באותנטיות שלהם - זאת, בהתבסס על "ציון אותנטיות" שמפיקה מערכת XPOZ שמבוססת על פרמטרים כדוגמת מספר הודעות יומי, מאפייני פעילות לאורך היממה, סינכרון עם חשבונות אחרים, מאפייני העוקבים שלהם ושל החשבונות שאחריהם הם עצמם עוקבים, וכן הלאה.

מה שיותר הזוי | מפיצי הקונספירציות 

מאפיין בולט נוסף של קמפייני השפעה ודיסאינפורמציה ברחבי הרשת על מנת להחליש את האמון בגופי המדינה, הוא הפצת קונספירציות. בפברואר האחרון, פרסם שומרים, תחת הכותרת "כך זורמות הקונספירציות מערוצים זניחים בטלגרם ללב המיינסטרים הישראלי", סקירה נרחבת על הנושא. בין היתר נסקר מסלול הכזבים במסגרתו הופצו בין היתר שקרים נוראיים דוגמת "השב"כ ניסה להפיל את ביבי", "בעלה של שקמה ברסלר שוחח עם סינוואר" ו"יאיר גולן ידע על המתקפה". 

כעת, חושף שומרים כמה מן הקונספירציות שמופצות כלפי אחים לנשק בחודשים האחרונים, הכוללות שלל פרשנויות הנשענות על מקורות המימון של התנועה, מתוך מסמכי דוח של רשם התאגידים ל-2023, שחלק ממנו הופץ בטוויטר בחודש שעבר. 

השיטה, כמו בקונספירציות אחרות ברחבי העולם, הוא שימוש בגרעין מסוים של אמת, בין זה מסמך או נתון כלשהו, ולהלביש עליו הרים וגבעות כיד הדמיון. העובדה שיש "מסמך" כלשהו בבסיס הטענה המופרכת, היא שהופכת את החפצים בתיאוריות הללו להיות משוכנעים באמינותן. 

הנה למשל, האתר "עדנה קרנבל", שחקן בעל תפקיד חוזר ונשנה בסוג של פעילות, תהה, למשל, האם אחים לנשק לוקח חלק בהלבנת כספים של ארגון פשע. האתר "חדשות נקים" הציג את הטענה הכוזבת שלפיה "המימון של אחים לנשק מצביע על מעורבות המוסד בהקמתו כהכנה לפלישה של ה-7 באוקטובר". אתר החדשות המקומי "אשדוד היום", המתמקד לרוב בחדשות מקומיות, הוסיף טוויסט משל עצמו, והכניס את אחים לנשק ואת ג'פרי אפשטיין לאותה כתבה. אפשטיין, פדופיל מורשע, התאבד ארבע שנים לפני שאחים לנשק הוקם והחיבור שעליו התבסס האתר היא העובדה שאפשטיין כיהן עד הרשעתו ב-2008 כדירקטור בקרן וקסנר שתרמה לארגון ב-2023. הזיקה בין תמי אברהמי, מייסדת "אשדוד היום" ומי שחתומה על הכתבה לליכוד קצת יותר עדכנית: ב-2022 היא הנחתה את "מפגש עם נשות אשדוד תומכות ליכוד" עם שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. המאמר שותף רבות, בפייסבוק, בטוויטר ובערוצי טלגרם קונספירטיביים, ערוצים שחלקם משתפים פייקים גם בנוגע לקורונה וחיסונים.

מאברהמי נמסר בתגובה: "אשדוד היום ימשיך לשמור על חופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת בכל נושא ועניין. הכתבות שלנו מדברות בעד עצמן ולכן לא רואה כל צורך להוסיף". 

בנוסף, גם הפעם לא דילג קמפיין הדיסאינפורמציה על מאמצי השפעה גם בויקיפדיה. 

בתחילת המלחמה, אחרי ה-7 באוקטובר, נעשה כאמור ניסיון להעלים מויקיפדיה את חלקו של אחים לנשק במאמץ המלחמתי ובחמ"ל האזרחי העצום שהוקם. לאחרונה שב הארגון להעסיק את משתמשי ויקיפדיה, כאשר רון שרף, למשל, קצין במילואים בסיירת מטכ"ל וממייסדי אחים לנשק, תויג כ"איש שמאל קיצוני", ו"דיון" התקיים בנוגע לאחריותו-כביכול של אחים לנשק לאירועי ה-7 באוקטובר.

איתן הרצל, ממייסדי אחים לנשק המשמש כמנכ"ל הארגון, התייחס לדברים בשיחה עם שומרים. לטענתו, "נעשה ניסיון להסיט את תשומת הלב הציבורית מכישלונה של הממשלה - יש שאלות לא פשוטות בנוגע לאחריות, לגבי השאלה מי אשם במפונים, בחטופים, בכל החיילים ושאר האנשים שנהרגו. הממשלה רוצה להעביר את הפוקוס למקום אחר, כי זה שם אותם במקום מאוד לא נעים, שמעורר בהם הרבה חוסר נוחות. הם רוצים שההתקפות נגדנו יסיטו את הדיון, כך שיעסוק באחים לנשק ובשאלה מה עשינו או לא עשינו".