בתי המשפט ממלאים רק בצורה חלקית את החוק שנועד לפקח על זמני כתיבת הכרעות הדין של השופטים. כך עולה מנתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט לבקשת שומרים, לצד בדיקה מדגמית של הכרעות דין שניתנו בחודשים האחרונים.

על פי החוק, בכל פעם שלשופט נדרשים יותר מ-30 ימים כדי לכתוב הכרעת דין, עליו לקבל אישור מנומק מנשיא בית המשפט, שמצדו צריך לדווח על כל אישור כזה לבית המשפט העליון. כתבת שומרים שפורסמה באוגוסט 2021 חשפה, כי החוק שעבר לפני 21 שנים הוא למעשה אות מתה. בעקבות הפרסום הופץ ביוני 2022 לכלל בתי המשפט נוהל חדש שקבע כי אישורי ההארכה צריכים להופיע כהחלטה בתיק בית המשפט, וכי הדיווח לבית המשפט העליון ייעשה פעם בחצי שנה, כאשר הדיווח הראשון יועבר ב-31 בדצמבר 2022.

שומרים ביקש מהנהלת בתי המשפט לקבל לידיו את כל האישורים שניתנו בחצי השנה הראשונה מאז ייסוד הנוהל. הנהלת בתי המשפט העבירה בתגובה את מספריהם של 42 תיקים שדווחו בידי בתי המשפט השונים. 14 מהתיקים היו חסויים מסיבות שונות (למשל, מעורבות של נאשם קטין שמובילה לכך שהתיק יתנהל בדלתיים סגורות), כך שלא ניתן היה לבדוק כמה משמעותי העיכוב בכתיבת הכרעת הדין, או מה הסיבה לו.

בחינת 28 התיקים הנותרים מעלה, כי יישום הנוהל סובל מחבלי לידה: בדיקה מדגמית שביצע שומרים גילתה תיקים בהם מתן הכרעת הדין ארך יותר מ-30 ימים ולא נכללים ברשימה, מה שמעלה את החשש כי בתי המשפט עדיין לא מקפידים על מתן אישורים כנדרש, ודיווח עליהם. יתרה מזאת, גם בחלק מהתיקים שהועברו ברשימה של בתי המשפט לפעמים לא ניתן היה לאתר בתיק החלטה ובה אישור להארכת מועד, ולכן אי אפשר להבין מדוע ניתן האישור. 

בעקבות חשיפת שומרים הופץ ביוני 2022 לכלל בתי המשפט נוהל חדש, שקבע כי אישורי ההארכה צריכים להופיע כהחלטה בתיק בית המשפט, וכי הדיווח לבית המשפט העליון ייעשה פעם בחצי שנה, כאשר הדיווח הראשון יועבר ב-31 בדצמבר 2022

הדיווחים ממחוזות ירושלים ות"א

במחוז ירושלים כולו נמסר מהנהלת בתי המשפט רק על תיק אחד בו ניתן אישור הארכה. מדובר על תיק פשע חמור שמתנהל בדלתיים סגורות. עם זאת, בדיקה מדגמית של שומרים בבית משפט השלום בירושלים בחנה את הדיונים שהתקיימו במשך שבוע אחד - השבוע האחרון של 2022. בשבוע הזה התקיימו בבית המשפט (בתיקים הגלויים) שלושה דיונים שסווגו כהקראת הכרעת דין, כאשר אחד מהם חרג בהרבה מהמועד שנקבע בחוק.

מדובר על אישום בהחזקת נשק שנוהל בפני השופט מוחמד חאג' יחיא. הסיכומים בתיק הוגשו ב-9 באוקטובר, והכרעת הדין ניתנה יותר כחודשיים וחצי לאחר מכן, ב-25 בדצמבר. בתיק אין החלטה על הארכת המועד, וממילא הוא לא דווח לעליון ולא נמסר ברשימה שהעבירה הנהלת בתי המשפט.

במחוז תל אביב נמסר על 12 תיקים, מתוכם תשעה תיקים גלויים שבהם התבקשה הארכה. גם שם, בבדיקה מדגמית של בית משפט השלום בעיר, שנערכה ביחס לשבוע האחרון של השנה שעברה, נמצא כי באותו שבוע נערכו שני דיונים להקראת הכרעת דין. בשני הדיונים הכרעת הדין נמסרה יותר מחודש לאחר שמיעת הסיכומים, ובשני התיקים לא אותרה החלטת הארכה והם לא נכללו ברשימה שנמסרה לשומרים. עם זאת, בשני המקרים מדובר בעיכוב של שבועיים לכל היותר, ובאחד מהם העיכוב נגרם בשל אילוצי הנאשם וסנגוריו, ובשני דובר על איחור של פחות משבוע.

גם לגבי התיקים שכן נמסר עליהם מידע, ברבים מהם מדובר על איחורים קלים של שבוע או שבועיים מ-30 הימים שקבועים בחוק. למשל, בשישה מתוך תשעה התיקים שניתן היה לבדוק במחוז תל אביב, מועד מתן הכרעת הדין היה אמור להינתן במהלך פגרת הקיץ או פגרת חגי תשרי, שבהן בתי המשפט עובדים במתכונת מוגבלת.

אף שלפי הנהלת בתי המשפט הפגרה לא אמורה להיחשב במניין 30 ימים, סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט רועי פרי, אישר בכל התיקים את החריגה ונימק זאת בפגרה. נימוקים אחרים שניתנו במחוז תל אביב היו היעדרות של שופט בשל פציעה, איחור בקבלת תמליל של דיון שנערך בהקלטה (להבדיל מהקלדה) ויציאה של שופטת לשבתון. בכל מקרה, באף תיק מאלו שדווחו לא עברו יותר משלושה חודשים – כולל ימי הפגרות - בין הגשת הסיכומים והקראת הכרעת הדין.

הדיווחים ממחוזות מרכז והדרום

במחוז מרכז התמונה שונה – שם דווח על עשרה תיקים שבהם ניתנו הארכות, מהם שבעה תיקים גלויים. באף אחד מהתיקים לא אותרה במערכת הממוחשבת החלטה מנומקת להארכת המועד, וזאת בניגוד למחוזות אחרים. בחלק מהמקרים אף היו איחורים משמעותיים. כך, בשני תיקים שעסקו בתאונות דרכים קטלניות ונוהלו בפני השופטת מגי כהן, חלפו שבעה וחצי חודשים בין שמיעת הסיכומים ובין מתן הכרעת הדין. לעתים דחיות במתן הכרעת הדין נובעות דווקא מבקשה של הנאשם או מאילוצי הפרקליטות, אלא שבתיקים אלו מראש השופטת כהן הקצתה לעצמה 4-6 חודשים לכתיבת הכרעת הדין.

במחוז הדרום נראה כי הנוהל נקלט בצורה הטובה ביותר. בשבוע שנבדק מדגמית בבית משפט השלום בבאר שבע נמצאו שלוש הכרעות דין, שעמדו במסגרת 30 הימים או שחרגו ממנה בחריגה זניחה של פחות משבוע. יתרה מכך, החלטות ההארכה הן המנומקות ביותר, ומלמדות כי הבקשות נבחנות ברצינות.

המחוז דיווח על 13 הארכות, מתוכן שמונה הן בתיקים גלויים שניתן לעיין בהם. לדוגמה, ההארכה המשמעותית ביותר היא בתיק רצח שמתנהל בבית המשפט המחוזי בפני השופטים אלון אינפלד, אריאל ואגו ואריאל חזק. הסיכומים בתיק הוגשו באוקטובר באחרון, ונכון להיום הכרעת הדין צפויה רק בחודש הבא. למרות פרק הזמן הארוך, יש לזכור שמדובר בתיק מורכב וחמור, שמטבע הדברים מסובך יותר לניהול והכרעה. השופטים נימקו את בקשת ההארכה ב"עומסי הדיונים והכתיבה שההרכב נתון בהם", והתחייבו להקדיש לכתיבת הכרעת הדין בתיק חלק מ"שבתון הכתיבה הקרוב".

תיק איומים ואלימות של בעל כלפי אשתו, שנידון בבית משפט השלום בבאר שבע בפני השופטת שוש שטרית, המתין כחמישה חודשים לכתיבת הכרעת דין. עם זאת, ההארכה נומקה בכך שכתב האישום עוסק ב-11 אירועים שונים שבהם פגע הבעל באשתו או איים עליה, וכל אחד מהם דורש הכרעה נפרדת. בשאר התיקים נומקו ההארכות בעומס המוטל על בית המשפט, מחלה של שופטת ו"שיקולי יומן".