הממשלה האריכה שלשום לשנה נוספת את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, כך שתוקפו יפוג רק בפברואר 2024. החוק מעניק לממשלה את הסמכות להכריז על מצב חירום או על מצב בריאותי מיוחד, שכל אחד מהם מאפשר הטלת הגבלות על הציבור. במקרים דחופים הכנסת תדון בהגבלות רק בדיעבד, מה שבעצם נותן לממשלה הנוכחית, ששואפת להעצים את כוחה מול הרשויות האחרות, כפי שעולה מהרפורמה המשפטית המתוכננת, הזדמנות לכוח זמין נוסף גם כאן. 

גורמי מקצוע עמם שוחחנו מציינים כי ההתנהלות תמוהה, לא מגובה בנימוקים מקצועיים ולא תסייע לשיקום אמון הציבור במערכת הבריאות, נהפוך הוא. החשדנות רק תגבר. לא רק שלא התקיים דיון ציבורי לגבי נחיצות ההארכה, גם דיון מקצועי רציני, ספק אם היה כאן. בו-בזמן בארה"ב הודיע הנשיא ביידן לקונגרס כי החל מחודש מאי הקרוב, הגדרת נגיף הקורונה כמצב חירום לאומי תסתיים. משרד הניהול והתקציב של ארה"ב הסביר כי ההחלטה תיכנס לתוקף רק בעוד כמה חודשים, כי "סיום פתאומי ייצור כאוס ואי-ודאות במערכת הבריאות".

"מייצרים פה תודעה של מצב חירום, כשאנחנו כבר לא שם", אומר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין. "והסבירות, שנחזור לזה בקרוב, נמוכה מאוד. תמונת המצב האפידמיולוגית בישראל 2023 לא מצריכה הוראת שעה, שמיועדת למצב של סכנה ברורה ומיידית".

מי בכלל חתום על זה? אריה דרעי כבר לא שר הבריאות, וספק אם הספיק לקדם דיון רציני כלשהוא, כשהפוקוס שלו היה פסק הדין בעניינו בבג"ץ. 

"המסמך חתום ב-25 בינואר, יום אחרי שח"כ יואב בן צור מונה למ"מ שר הבריאות נכנס לתפקידו. לקחו את השר ההמום, שעד לפני יומיים לא היה לו מושג שהוא נכנס למשרד הבריאות, ואמרו לו תחתום? הוא הספיק לקיים דיון? לרדת לעומק העניין?".

משרד הבריאות בתגובה: "חוק הקורונה הוא מסגרת משפטית שמאפשרת לממשלה להגיב כאשר יש צורך. החוק עצמו לא מייצר שום פעולה או הגבלה מעצם הארכתו. המטרה היא רק שימור התשתית המשפטית לצורך עתידי. נוכח העובדה שמגפת הקורונה טרם חלפה והדאגה למצב החדש בסין, התקיימו בשבועות האחרונים דיונים בנוגע להארכת החוק, בראשות המנכ"ל הקודם, המנכ"ל הנוכחי, פרויקטור הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור, הלשכה המשפטית וכל גורם רלוונטי נוסף הקשור לעניין זה".

האם מ"מ שר הבריאות נכנס לעובי הקורה? 

"מ"מ שר הבריאות הוא זה שהביא את ההצעה לאישור הממשלה".

"מייצרים פה תודעה של מצב חירום, כשאנחנו כבר לא שם", אומר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, חגי לוין. "המסמך חתום ב-25 בינואר, יום אחרי שח"כ יואב בן צור מונה למ"מ שר הבריאות נכנס לתפקידו. לקחו את השר ההמום, שעד לפני יומיים לא היה לו מושג שהוא נכנס למשרד הבריאות, ואמרו לו תחתום? הוא הספיק לקיים דיון?"

"לא מצאתי שום נימוק, שיצדיק את הארכת החקיקה"

מבדיקה שערך שומרים עולה כי צוות הטיפול במגיפות, הגוף המקצועי שמייעץ למנכ"ל משרד הבריאות, לא התבקש להתייחס לנושא. הממשלה קיצרה את משך הזמן שניתן להערות הציבור משלושה שבועות לשבוע ומבקשת כעת הליך חקיקה מזורז. בנוסף, על חוות הדעת שמצורפת להצעת החוק חתומה אילנה גנס, האחות המפקחת על בריאות הציבור, ולא ראש הרשות לבריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס או אינסטנציה רפואית בכירה אחרת. 

בחוות הדעת של גנס נכתב ש"מחודש אפריל ועד היום רמת התחלואה נשמרת יציבה עם אלפים בודדים של מאומתים, מאות בודדים של מאושפזים, עשרות במצב קריטי ומקרי תמותה בודדים". ועדיין ההמלצה היא להאריך את החוק בשל קצב ההתפשטות הגבוה של הקורונה בסין, התפתחות מוטציות שחומקות מהזיכרון החיסוני של מחוסנים ומחלימים, וירידה ב"מועילות הטיפולים התרופתיים". 

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים וראש המכון לחקר מוכנות למגיפות במרכז הרפואי שיבא, מפרקת את הטיעונים בזה אחר זה: "לא מצאתי שום נימוק, שיצדיק את הארכת החקיקה", היא אומרת. "מה שקורה בסין לא יקרה פה, כי אנחנו התחסנו, זה הבדל משמעותי. מדובר באותו תת סוג של האומיקרון אצלנו ובסין, והסיבה שבסין הוא גורם לתחלואה קשה היא בגלל שהאוכלוסייה שם לא הייתה מוגנת, ומי שחוסנו קיבלו חיסון שאינו יעיל. בישראל אין את הסכנה הזו, ולכן הטיעון לא רלוונטי". 

בחוות הדעת דובר גם על מוטציות עמידות.

"הזנים החדשים משתנים והם באמת עמידים למערכת החיסון שלנו, אבל מחלה קשה הם כבר לא עושים. החוק נחקק כשהקורונה הופיעה בצורת הפנדמיה הקשה שלה, היום אנחנו בשלהי המגיפה. היא לא מסכנת אותנו, ואין עומסים קיצוניים בבתי החולים".

מה עם הטיעון על ירידה בעמידות התרופות?

"זה לא מדויק. הוא מתייחס לחיסון הפסיבי לאוכלוסיות בסיכון, שבאמת לא כל כך יעיל נגד הזנים החדשים, אבל אוכלוסייה בסיכון צריכה להיזהר גם משפעת ומחלות נוספות. אין הצדקה לחקיקה שרלוונטית לכלל הציבור, בגלל זה. גם לונג קוביד, שצוין במסמך אינו סיבה לחקיקה".

מה אם יפרוץ זן אלים של קורונה, ונצטרך היערכות מיידית? 

"הסיכוי שנצטרך את החקיקה הזו שוב בנושא הקורונה קלוש, אנחנו מוגנים, האוכלוסייה מחוסנת. גם אם יהיו גלים נוספים, הם יהיו דומים לשפעת. אני לא מזלזלת בשפעת, ואני בעד להפיק לקחים מהמגיפה הזו, לכן גם הקמנו את המכון. אבל אחד הלקחים הוא גם לדעת לעבוד עם הציבור, להגביר את האמון שלו במערכת הבריאות, כי נצטרך אותו איתנו אם תפרוץ מגיפה חדשה. וזו עוד סיבה לא להאריך את החקיקה המיותרת הזה, כדי שנוכל ליצור שיתוף פעולה ואמון כשבאמת נצטרך". 

"הסיכוי שנצטרך את החקיקה הזו שוב בנושא הקורונה קלוש, אנחנו מוגנים, האוכלוסייה מחוסנת", אומרת פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים וראש המכון לחקר מוכנות למגיפות במרכז הרפואי שיבא. "גם אם יהיו גלים נוספים, הם יהיו דומים לשפעת. אחד הלקחים הוא גם לדעת לעבוד עם הציבור"

"המסמך שהם הגישו פשוט לא משכנע"

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש נחקק ביולי 2020 ומהווה את התשתית החקיקתית להטלת הגבלות על הציבור. הוא נחקק כהוראת שעה. כלומר יש לו תוקף מוגבל, שיש להאריך בחקיקה, אם המצב דורש זאת. לפי החוק, הכרזה על מצב חירום מאפשרת לממשלה להורות על סגר, סגירת מסחר, מקומות עבודה ומוסדות חינוך ורווחה, ולהטיל הגבלות על כניסה ויציאה מהארץ. במצב חירום התקנות מובאות לאישור ועדה של הכנסת לפני כניסתן לתוקף, אבל במקרים דחופים הן נכנסות לתוקף באופן מיידי, והכנסת דנה בהן תוך 48 שעות. 

מצב בריאותי מיוחד מוגדר כשיש עלייה ניכרת בתחלואה או סיכון משמעותי להתפשטות רחבה. ההגבלות שהוא מאפשר מצומצמות יותר, והן מוגשות לוועדה לפחות שישה ימים לפני כניסתן לתוקף, אבל גם כאן יש אפשרות לקבל אישור רק בדיעבד. 

אזרחי ישראל חיו לפי ההגדרה של מצב חירום עד ראשית מארס 2022, אז עברנו למצב בריאותי מיוחד. ביוני 2022 הוחלט שלא להאריך גם את המצב הזה. החוק עדיין בתוקף, אבל ההגבלות היחידות שקיימות כעת הן בידוד בית למאומתים לקורונה, וחובת עטיית מסיכה במוסדות רפואיים. 

לוין: "איגוד רופאי הציבור מודע לצורך לפעול במהירות ותומך במגבלות כשהן מידתיות ונועדו להגן על בריאות הציבור". 

עכשיו חורף, יש עוד שפעת ווירוסים, דברים לא יכולים להידרדר במהירות?

"רוב האוכלוסייה נחשפה לנגיף או לחיסון, ופיתחה חסינות ולו חלקית. יש חיסונים ואמצעי טיפול. הנגיף עצמו פחות אלים מבעבר, ואנחנו גם יודעים הרבה יותר. סכנה של מגיפות קיימת כל הזמן. אנחנו אלה שמתריאים מפניה. תחזקו את מערכת הבריאות בדרכים אחרות, תשקיעו במערך האפידמיולוגי. המסמך שהם הגישו פשוט לא משכנע. יש בו חוות דעת של אחות שאני מאוד מעריך, אילנה גנס".

היא הופיעה בוועדת חוקה בענייני הקורונה.

"היא נהדרת, אבל היא לא רופאה מומחית לבריאות הציבור".

אולי אלרעי פרייס האצילה לה סמכויות? היא הייתה עוזרת שלה.

"מאצילים סמכויות לנושא מרכזי? גנס היא לא רופאה ממשלתית לפי פקודת בריאות העם, ולא רופאה מומחית בבריאות הציבור. זה תמוה. לא יתכן שחוות דעת כל כך קריטית למדינת ישראל, של חוק סמכויות, תהיה חתומה על-ידי אחות, ולא על-ידי מומחים רפואיים". 

דוברת משרד הבריאות לענייני קורונה בתגובה: "גנס היא אחות מפקחת ראשית בבריאות הציבור וחתומה על לא מעט חוות דעת בתחומים שונים ועל פי הצורך. חוות הדעת מאושרות על-ידי ד"ר אלרעי פרייס".

פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ת"א: "השלטון התאהב בחקיקה הזו ופשוט לא רוצה לוותר. הקטסטרופה לא דופקת עכשיו בדלת. ואין שום סיבה מהותית מבצעית שבגינה צריך להעביר חוק, שבסך הכל הוא דרקוני, ומשפיע על זכויות האזרח בכל כך הרבה מובנים"

"דווקא עכשיו צריך לבנות צעדים בוני אמון"

איגוד בריאות הציבור לא הספיק להגיש את התנגדותו להארכה. "לא הספקנו", אומר לוין. "משרד הבריאות צמצם את הגשת ההערות לשבוע, כדי להספיק להאריך את החוק בטרם יפקע. אם החקיקה הקיימת לא מספיקה עבור הקורונה, ויש צורך בהארכת החוק, היא גם לא מספיקה עבור חצבת ושפעת פנדמית ועוד מחלות שעלולות להתפתח למגיפה. ולכן צריך חקיקה עקרונית שתלווה בדיון ציבורי. במקום זה, לא רק שהציבור לא מעורב, אף אחד ממשרדי הממשלה האחרים לא הביע עמדה בנושא. על ההיבטים הכלכליים, למשל, נכתב בתזכיר - לא רלוונטי. למה זה לא רלוונטי? כולנו זוכרים את המשבר הכלכלי שהיה פה, לחקיקה הזו יש השלכות מהרבה היבטים". 

"בעולם נורמלי היה חוק בריאות ציבור מסודר, שנחקק בצורה מסודרת עם הערות והגבלות בנוגע לכוח שבידי המדינה", מסכים פרופ' נדב דוידוביץ, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "ליבי עם חטיבת בריאות הציבור שרצתה כנראה להאריך כדי לא להישאר בלי כלום, למקרה שיבוא וריאנט אלים במיוחד. אבל כשזה נחקק ככה, באווירה שהמהפכה המשפטית מייצרת, זה מתחבר לרעיון הדיקטטורה, ומייצר חוסר אמון". 

למה לא נחקק חוק כזה?

"מדברים עליו מ-2007 וזה לא קורה. החלופה שאת כותבת עליה, תיתן נשק למתנגד החיסונים, כי אין פה נראות, ואמון הוא קריטי למהלכים של בריאות הציבור". 

פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ת"א, נחרצת אפילו יותר: "השלטון התאהב בחקיקה הזו ופשוט לא רוצה לוותר. הקטסטרופה לא דופקת עכשיו בדלת. ואין שום סיבה מהותית מבצעית שבגינה צריך להעביר חוק, שבסך הכל הוא דרקוני, ומשפיע על זכויות האזרח בכל כך הרבה מובנים". 

הטיעון הוא שצריך חוק מסגרת לשעת הצורך.

"יש לנו יכולת לחוקק חקיקה מהירה בשעת חירום, ויש מערך משפטי ששירת אותנו עד לחוק הזה. אין שום הצדקה להאריך את הוראת השעה הזו כיום, מלבד הרצון של גורמי ממשל להחזיק בהכן את הנשק הזה שמאפשר לקבל החלטות מיידיות מבלי לעבור את ההתייעצויות הנדרשות". 

ואם יבוא וריאנט אלים, ועד שיחוקקו מחדש יפלו פה קורבנות? החוק הזה כבר צלח עתירות לבג"ץ.

"אני בכלל לא בטוחה שחקיקה היא הכלי היעיל ביותר. החוכמה היא לנהל משבר כזה מבלי להסתכל על הציבור כעל בעיה. הוא לא אויב הוא שותף. היינו כבר בסרט הזה והוכחנו מחקרית, מה שמעלה את שיתוף הפעולה אינם ההפחדות והקנסות אלא הסולידריות ושיתוף הפעולה. דווקא עכשיו צריך לבנות צעדים בוני אמון, לא לסדוק אותו בגלל חקיקה שגויה".