לפני כמה ימים, עוד לפני פארסת אלוף (במיל') אלי שרביט ש"מונה" על ידי נתניהו לראש השב"כ ביום שני ולמחרת ראש הממשלה כבר חזר בו בלי לספק הסברים, התריע משפטן בכיר מאוד בשיחה עם שומרים: "המצב הרבה יותר קיצוני ממה שמתארת התקשורת. זה לא שהממשלה הזו אומרת עכשיו, תודה לשופטת בית המשפט העליון גילה כנפי שטייניץ שאמנם הקפיאה בצו את פיטוריו של רונן בר, אך איפשרה לנתניהו לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ עוד לפני הדיון. הם אומרים, מי את בכלל שתגידי לנו אם אנחנו יכולים לראיין או לא. מי סופר אותך בכלל. איך חשבת שאת בכלל יכולה להגיד לנו מה לעשות. אנחנו נמנה על הראש שלכם את מי שנרצה, ונקבע עובדות בשטח, כי אתם השופטים, בכלל לא לגיטימיים בעינינו". 

אולי בעליון ניסו לבחור את המלחמות שלהם - לזרוק עצם בהליך ביניים, לפני המכה שתנחת בפסק הדין?

"אסור לשופטי העליון לבחור את המלחמות שלהם, זו תהיה טעות איומה, וזה גם לא תפקידם. הם צריכים ללכת עד הסוף עם תפקידם כשומרי סף, כמו שהיועמ"שית נוהגת, ואם הם לא מבינים את זה, אז באמת נגמר הסיפור. במקום זה, חלק מהשופטים שם חושבים שהם מהאו"ם. איך נותנים צו שאוסר לפטר ראש שב"כ ובמקביל מאפשרים לראש הממשלה לראיין מועמדים לתפקיד? למה? כדי שלא יכעס?". 

אולי כדי להראות רצון טוב כלפי הממשלה, כשזה מתאפשר משפטית, בהנחה שממילא הדיון האמיתי יתקיים ב-8 אפריל.

"זו החלטה של בלבול, של רצון למצוא פשרות רקובות, במקום שאסור להתפשר. והממשלה תנצל את זה ותעשה את כל המניפולציות האפשריות במרחב התמרון שכנפי שטייניץ נתנה להם. נציגיה יבואו לדיון עם שם של מועמד, כך שכל הדיון יתחיל מנקודת מוצא אחרת". 

וזה אכן מה שקרה עכשיו, אלא שהמינוי עדיין לא נחתם. הוא מותנה באישור הוועדה למינוי בכירים וכמובן בפסיקת בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד הדחת בר. שני תרחישים אפשריים יכולים לקרות, אם בג"ץ יפסוק שהדחתם של ראש השב"כ רונן בר ושל היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מבוטלת, והממשלה מחויבת לאפשר להם להמשיך בתפקידם. בקיצוני מביניהם, הממשלה תודיע שאינה מכירה בפסק הדין, והפיטורים עדיין בתוקף. בתרחיש המתון יותר, צעד לפני משבר חוקתי על מלא, הממשלה תודיע שהיא מכבדת את פסק הדין, תותיר אותם בתפקידם, אבל תתעלם מהם לגמרי.

"הדה לגיטימציה שנעשית לבית המשפט העליון ולנשיא יצחק עמית באופן אישי היא חלק ממהלך גדול, שנועד להשפיע על הבחירות הבאות. נתניהו שואף לזה שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ב-2026, לא יהיה שופט עליון אלא פוליטיקאי מטעם הליכוד"

בתרחיש המתון מחזיקים מרבית המשפטנים עמם שוחח שומרים. בתרחיש הקיצוני מחזיקים מי שעבדו בצמידות לממשלת נתניהו. "מי שמאמין שהממשלה תבלום ברגע האחרון, עדיין לא הפנים את חוקי העולם החדש", מגחך אחד מהם שעזב את תפקידו בתקופת הממשלה הנוכחית. "הוא חי בסרט שעוד יש לממשלה הזו מעצורים בדרך לפירוק שומרי הסף והשירות הציבורי בכלל". להבדיל, מי שמאמין בתרחיש ההתעלמות גורס, ש"לא תהיה כאן שבירה מוחלטת של הציות לצווים שיפוטיים. נתניהו לא יגיע לקצה. הוא יעצור צעד אחד לפני". 

המחירים של שתי האפשרויות יסוקרו בהמשך, והם בכל מקרה גבוהים, אבל מה שמטרידה במיוחד היא אזהרתו של אותו משפטן בכיר, שמכיר את הנפשות הפועלות, לגבי ההמשך. "הדה לגיטימציה שנעשית לבית המשפט העליון ולנשיא יצחק עמית באופן אישי היא חלק ממהלך גדול, שנועד להשפיע על הבחירות הבאות. נתניהו שואף לזה שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ב-2026, לא יהיה שופט עליון אלא פוליטיקאי מטעם הליכוד. דה לגיטימציה לשופטים וצביעתם כמי שנותנים הכשר לתומכי טרור, נועדה לפסול אותם מלכהן בראשות הוועדה, במטרה להפוך אותה לפוליטית לחלוטין. וכן, גם נעם סולברג, היו"ר הנוכחי לא יעבור אצלם". 

הצעת חוק לבחירת יו"ר הועדה על ידי יו"ר הכנסת נמשכה חזרה ב-2023.

"עכשיו הם יעזו יותר, מתבשלות הצעות חוק אחרות. יו"ר פוליטי יפסול מפלגות ערביות ויכשיר מפלגות כהניסטיות, מה שישפיע, מלבד ברמה הערכית גם על חלוקת המנדטים. בחירות כביכול יתקיימו, אבל חלקים באוכלוסיה יהיו מודרים מהבחירות, מה שיבטיח ניצחון לשלטון הנוכחי". 

אתה לא צופה אפילו ניסיון של הממשלה לכבד את החלטות בית המשפט בעניין בר ולו כדי לקרוץ לעולם הליברלי ודירוג האשראי בעולם?

"העולם כולו משתנה. נתניהו מסתכל על העולם, בפרט על טראמפ, ובטוח שגם הוא יכול לעשות את זה. הם חצו את כל הרוביקונים. זו הפיכה משטרית באקסטרים. ואם נדמה לך שתוכלי לדווח על זה לאורך זמן, את טועה, גם אתכם ימצאו דרך לסגור. מתנהלת פה מלחמת השמדה כנגד כל שומרי הסף עד הניצחון המוחלט". 

"העולם כולו משתנה. נתניהו מסתכל על העולם, בפרט על טראמפ, ובטוח שגם הוא יכול לעשות את זה. הם חצו את כל הרוביקונים. זו הפיכה משטרית באקסטרים. ואם נדמה לך שתוכלי לדווח על זה לאורך זמן, את טועה, גם אתכם ימצאו דרך לסגור"

"ראש שב"כ מוחרם או ראש שב"כ מטעם"

ביום שלישי הבא, ה-8 באפריל, ידון הרכב הסניוריטי של בג"ץ - הנשיא עמית, המשנה סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ. פיטורי היועמ"שית מצריכים הליך ממושך יותר שעובר דרך ועדת האיתור שמינתה אותה, אבל גם הם יגיעו כנראה לפתחו של בג"ץ, וגם כאן תעלה השאלה, שכבר נורמלה, האם הממשלה תכבד את הפסיקה במקרה שבר יושאר בתפקידו, ולו אף לחודשים ספורים, כדי לסיים את חקירת קטארגייט. שאלה דומה מאוד נוגעת ליחסי העבודה עם היועמ"שית, בהנחה שגם היא תישאר בתפקידה. 

ההערכה הרווחת היא שאותה התעלמות שנוקטת הקואליציה כלפי עמית - שראשיה לא כיבדו את טקס השבעתו לנשיא ושר המשפטים שהחרים את הישיבה בה נבחר כנשיא, מסרב גם היום לעבוד איתו - תהיה גם כאן. בהרב-מיארה ובר הרי סופגים זלזול והתעלמות כבר עכשיו. למשל בהחלטות הממשלה להחזיר את איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי ולמנות את רואי כחלון לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה למרות התנגדות היועמ"שית. גם בזלזול שהפגין נתניהו, לפי דיווחים, בישיבת הממשלה כלפי ראש השב"כ היה בוטה במיוחד. 

"אם נתניהו יסרב להזמין אותו, למרות פסיקת בג"ץ, ובר יתעקש שאם הוא לא מוזמן, איש מהשב"כ לא יגיע, כי הוא ראש הארגון והאחריות היא עליו, יווצר נתק מסוכן"

נתחיל בראש השב"כ. "השאלה הגדולה היא מה יהיה עם פגישות העבודה בארבע עיניים שיש בין ראש הממשלה לראש השב"כ ובהזמנתו לישיבות ממשלה וקבינט", אומרים גורמים ששימשו בכמה תפקידים במערכת הביטחון. "אם נתניהו יסרב להזמין אותו, למרות פסיקת בג"ץ, ובר יתעקש שאם הוא לא מוזמן, איש מהשב"כ לא יגיע, כי הוא ראש הארגון והאחריות היא עליו, יווצר נתק מסוכן. העברת עדכונים בכתב או שיחות דרך המזכיר הצבאי, לא מגיעה לאותן רזולוציות כמו לקבל דיווח מכלי ראשון. מצד שני, את לא רוצה ראש שב"כ שיפעל מתוך שיקולי נאמנות לשלטון, וינצל את כוחו לשליחיות פוליטיות עבור ראש הממשלה". 

כמו מה?

"יתן לנתניהו אישור שאי אפשר לקיים את הדיונים במשפטו מטעמי ביטחון, יפקח על אזרחים לפי דרישות פוליטיות. ברור שבמצב עניינים אחר בר היה צריך ללכת הביתה מזמן בגלל השבעה באוקטובר. הבחירה פה היא בין שתי אופציות גרועות - ראש שב"כ מוחרם או ראש שב"כ מטעם". 

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר בתכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך כי "התרחיש הפסימי מכולם הוא מינוי ראש שב"כ חדש בניגוד לפסיקת בית המשפט, ואז יש לנו שני ראשי שב"כ, אחד של בית המשפט העליון והשני של הממשלה. מה אמורים לעשות כל ראשי האגפים, המשטרה, הצבא. כל מי שעובד מול השב"כ? מול מי הם עובדים? וכששני הראשים ינסו להיכנס לאותו משרד, מה יקרה? אני לא חושב שהמשטרה תילחם בשב"כ כמו שאוהבים לחזות פה. בסוף אלה אנשים שעובדים יחד וחיים זה לצד זה".

"כשהממשלה מודיעה שלא תקיים פסקי דין, היא לוקחת סיכון שכל אזרח יגיד לעצמו, אם ככה, גם אני לא מקשיב לחוק, לכן אני בספק, אם ילך כל כך רחוק" 

אז מה ההימור שלך? 

"כשמסתכלים על מדינות אחרות במצבים דומים, מבינים שיש כאן שתי אפשרויות: הממשלה ממצמצת ראשונה, מקבלת את פסיקת בג"צ, מייללת, מקללת, אבל מכבדת. והשני כניעה - כל גורמי האכיפה יורידו ראש, בר ילך הביתה ובית המשפט ייסוג. אם כי, אני במקום השופטים, כבר הייתי מתפטר במצב שבו המדינה לא מכבדת במופגן פסקי דין, ואין גיבוי ציבורי מספיק לבית המשפט. אם נתניהו בכל זאת ילך על תרחיש כזה, הוא עלול להתפוצץ לו בפנים. כשהממשלה מודיעה שלא תקיים פסקי דין, היא לוקחת סיכון שכל אזרח יגיד לעצמו, אם ככה, גם אני לא מקשיב לחוק, לכן אני בספק, אם ילך כל כך רחוק". 

אז התעלמות היא התרחיש המועדף מבין האפשרויות הרעות? 

"התעלמות תגרום נזק ושחיקה. היא גם תעשה מתוך תקווה שבר ובהרב-מיארה לא יוכלו לשאת את יחסי העבודה האלה לאורך זמן ויתפטרו באיזשהו שלב. במקרה של היועמ"שית, ההתעלמות לא תשנה הרבה. הם ממילא לא מקשיבים לה, אבל זה לא אומר שאין לה כוח. מי שאומר שאם יתעלמו ממנה, זה כאילו פיטרו אותה, עושה טעות איומה. היא עדיין משפיעה על המון החלטות במוסד הייעוץ המשפטי, והיא עדיין התובעת הכללית במדינה, שמחליטה על הגשת כתבי אישום רגישים ועל כך שמשפט נתניהו נמשך". 

כלומר חלק מהכוח שלה הוא במניעת מה שיקרה אם ימונה ליועמ"ש עורך דין מטעם השלטון.

"שלא רק היה סוגר את תיקי נתניהו או עושה איתו עסקה מקלה מאוד. הוא גם היה מורה על פתיחת חקירות פוליטיות". 

‍

"במקרה של היועמ"שית, ההתעלמות לא תשנה הרבה. הם ממילא לא מקשיבים לה, אבל זה לא אומר שאין לה כוח. מי שאומר שאם יתעלמו ממנה, זה כאילו פיטרו אותה, עושה טעות איומה", אומר פוקס

"קשה לחזות לאן הכאוס הזה יוביל"

התעלמות גורפת מהיועמ"שית עלולה לפגוע ביכולתם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למלא את תפקידם. יועץ משפטי של משרד ממשלתי כפוף מבחינה מנהלית לשר ולמנכ"ל המשרד, ומבחינה מקצועית הוא כפוף ליועץ המשפטי לממשלה. הוא מחויב לדווח ליועמ"שית אם הוא מבחין במהלך לא חוקי, גם אם השר מבקש ממנו שלא לעשות זאת. כשם שמצופה ממנו לפנות אליה כדי לגבש עמדה או לקבל גיבוי.

כל זה יפה בתיאוריה אצל ממשלה שמחויבת למנהל תקין. יועץ משפטי לשעבר של משרד ממשלתי גדול מסביר מה עלול לקרות עכשיו: "אם שר ומנכ"ל יגידו ליועץ המשפטי של המשרד, שיבקש להתייעץ עם היועמ"שית, 'אין לנו אמון בה, נא לפתור את הבעיה לבד ולא לעבוד מולה יותר', זו תהיה מגרעת רצינית. לא אופתע אם זה נאמר כבר עכשיו בחלק מהמשרדים עם השרים היותר לעומתיים ליועמ"שית". 

אבל מה עם הכפיפות המקצועית? 

"לא כתוב בשום חוק, שיועמ"ש המשרד כפוף ליועמ"שית. אלה הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. אז יהיו יועמ"שים שיגידו 'אל תגידו לי איך לעבוד - היא המנחה המקצועית שלי, ומחובתי לפנות אליה'. ויהיו כאלה שיזרמו עם השר. בניגוד לחשבים של משרדי הממשלה, שהם עובדי משרד האוצר ונשלחים למשרדים לפי הוראת החשב הכללי, היועמ"שים הם עובדי המשרד שבו הם עובדים, מה שעושה את העסק יותר מורכב". 

אמנם הצעות החוק למנות יועמ"שים של משרדי הממשלה כמשרת אמון לא קודמו בינתיים, וכדי לפטר יועץ משפטי של משרד יש צורך בהסכמה של היועץ המשפטי לממשלה ובאישור של ועדת מכרזים, כך שהשוט, שבידי הנהלת המשרד מוגבל. אלא שבמצב העניינים הקיים, שבו שמונה יועצים משפטיים ותיקים יעזבו בשבועות הקרובים את תפקידם, ביניהם עו"ד אסי מסינג ממשרד האוצר, שהממשלה דרשה שיפרוש כבר בפעימת הפרישה הראשונה שמתקיימת השבוע, מינוי יועצים שיהיו מחויבים לממשלה יותר מליועמ"שית יכול להיעשות בדרכים אחרות.

"הממשלה יכולה לעקוף את ועדת המכרזים, באמצעות מינוי ממלא-מקום יועץ", מזהירה ד"ר מיטל פינטו, יו"ר משותף של פורום המרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, "עורכי הדין האלה, שיהיו חייבים את מינויים לשר, ירגישו יותר בנוח שלא לבקש את אישורה של היועמ"שית, ולהכשיר מהלכים בעייתיים".

"בג"ץ יוצף בעתירות על כל צעד ושעל. מרכז הכובד יעבור אליו, במקום שדברים יפתרו בייעוץ המשפטי לממשלה"

אז איפה היא עדיין רלוונטית?

"היא בהחלט עוד רלוונטית. בהרב-מיארה היא זו שתחליט אם להגיש כתב אישום בפרשת קטארגייט והיא גם זו שנותנת חוות דעת לכל הצעת חוק ממשלתית". 

הקואליציה למדה מזמן לעקוף את סוג החקיקה הזה ולהעביר את חוקי ההפיכה דרך הצעות חוק פרטיות.

"נכון, רואים את זה גם ביחס של הקואליציה ליועצים המשפטיים של הוועדות בכנסת. ועדיין היועמ"שית משמשת כקו ההגנה הראשונה, שמסנן מחלק מהמקרים מלהגיע לבג"ץ, שגם ככה שחוק מאוד".

התעלמות ממנה תביא כמובן לעוד עתירות.

"נכון. בג"ץ יוצף בעתירות על כל צעד ושעל. מרכז הכובד יעבור אליו, במקום שדברים יפתרו בייעוץ המשפטי לממשלה, כי לממשלה, לפחות בינתיים, קל יותר להתעלם ממנה מאשר מנשיא העליון. קשה לחזות לאן הכאוס הזה יוביל". 

עוד אפשרויות? עד עתה ראינו רק בבג"ץ עמדות משפטיות נפרדות של היועמ"שית ושל הממשלה, אבל יועץ משפטי ותיק שעבד בכמה משרדי ממשלה מזהיר, ש"התעלמות מהשירות הציבורי המשפטי עלולה להשליך גם על התנהלות המדינה בבתי משפט אזרחיים. יום אחד תגיע תביעה עם משמעויות פוליטיות. עתירה מנהלית נגד רשות מקומית או תביעה אזרחית נגד המדינה, שלממשלה יהיה חשוב לנקוט בה עמדה שתהיה שונה מהעמדה המשפטית המתבקשת, ואנחנו נראה את ההיפרדות הזו גם שם. אנחנו באירוע מתפתח". 

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים