בזמן שישראל סוערת בשל הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, רפורמה משפטית אחרת חגגה לאחרונה יום הולדת שנתיים: הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שהוגדרה "רעידת אדמה" ונועדה לקצר ולייעל את ההליכים האזרחיים. אלא שבדיקת שומרים, שהתבססה על נתוני הנהלת בתי המשפט, מעלה כי הזמן הממוצע של הליך אזרחי בבית המשפט לא רק שלא התקצר במאומה, ובתחומים מסוימים הוא אף התארך.

כך למשל, הליך אזרחי ממוצע בבית משפט שלום אורך כיום 11.2 חודשים, לעומת 11.5 חודשים בשנת 2017, ובדיוק כמו בשנת 2018, טרם הוכרזה הרפורמה. הליך אזרחי בבית משפט מחוזי כערכאה ראשונה (כלומר, לא בערעור על בית משפט השלום), אורך כיום 20.1 חודשים בממוצע, לעומת 16.4 חודשים לפני הרפורמה. התארכות של 22%.

"הסטטיסטיקה בדרך כל לא משקרת", אומר עו"ד הלל איש-שלום, שותף, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה והבוררות בשבלת ושות'. "אם היה שופט טוב ויעיל לפני כן, שניהל את ההליך בצורה חכמה לרווחת כולם, אז זה המשיך. ואם היה שופט שניהל את המשפט באופן שההליכים נמשכו מעבר למידה הסבירה – אז הרפורמה לא שינתה הרבה. פחות או יותר מה שהיה או מה שממשיך להיות".

הליך אזרחי ממוצע בבית משפט שלום אורך כיום 11.2 חודשים, לעומת 11.5 חודשים בשנת 2017, ובדיוק כמו בשנת 2018, טרם הוכרזה הרפורמה. הליך אזרחי בבית משפט מחוזי כערכאה ראשונה (כלומר, לא בערעור על בית משפט השלום), אורך כיום 20.1 חודשים בממוצע, לעומת 16.4 חודשים לפני הרפורמה. התארכות של 22%

ציפי לבני יזמה, איילת שקד השלימה

המשפט האזרחי כולל בתוכו תחומים כמו חוזים, נזיקין, דיני עבודה, דיני תאגידים ועוד, כאשר תקנות סדר הדין האזרחי הן למעשה אוסף של כללים טכניים, שקובעים איך מתנהל משפט כזה. למשל, מה אמור לכלול כתב תביעה וכתב תשובה, איך מתנהל הליך הוכחות, מה גובה האגרות, עד מתי ניתן להגיש ערעור וכן הלאה. 

עד לרפורמה שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2021, היו יותר מ-500 תקנות שנכתבו בשיטת טלאי על טלאי מאז אמצע שנות השמונים, ויצרו הליך מורכב, סבוך ובעיקר ארוך. בשנת 2018 הזמן הממוצע של הליך אזרחי בבית משפט שלום (למשל תביעה חוזית), עמד על 11 חודשים. תביעה בסכום גבוה יותר, בבית המשפט המחוזי, כבר ארכה בממוצע 16 חודשים.

לפני כעשור הקימה ציפי לבני, אז שרת המשפטים, ועדה שתגבש רפורמה בתחום, ובספטמבר 2018 הכריזה שרת המשפטים דאז איילת שקד כי העבודה הושלמה. "זו אחת הרפורמות הכי חשובות בקדנציה שלי, והיא תשנה את כל התנהלות בתי המשפט בתיקים אזרחיים", אמרה שקד במסיבת העיתונאים בה הושקה הרפורמה. "יש ניירת מיותרת, סחבת ודיונים מיותרים, ולכן היה צורך לאפס את המצב, לעשות תקנות חדשות שלתפישתנו יעילות הרבה יותר". 

המשנה ליועמ"ש דאז, רז ניזרי צידד ואמר כי מדובר ב"מהפכה אמיתית", וכך גם מנהל בתי המשפט דאז, השופט יגאל מרזל, שהוסיף כי "הציפייה שלנו היא שלאורך השנים נראה התקצרות במשך הטיפול בהליכים, הקטנת העומס וחיסכון במשאבים".

"הסטטיסטיקה בדרך כל לא משקרת", אומר עו"ד איש-שלום. "אם היה שופט טוב ויעיל לפני כן אז זה המשיך. ואם היה שופט שניהל את המשפט באופן שההליכים נמשכו מעבר למידה הסבירה – אז הרפורמה לא שינתה הרבה"

התקנות החדשות הגבילו למשל, את אורך כתבי הטענות שניתן להגיש לבית המשפט, ואף יצרו תפקיד חדש – מזכיר משפטי – שתפקידו לוודא כי כתבי הטענות עומדים בסטנדרט הנדרש לפני שיגיעו לשופט. לשכת עורכי הדין מצדה, יצאה בזמנו למלחמה ברפורמה, בטענה כי התקנות החדשות עלולות לפגוע בזכויותיהם של בעלי הדין, וכי היעילות וקיצור ההליכים אינם חזות הכל. 

"ברמת העקרון אני הייתי מאלה שסברו שהרפורמה הזו אינה דבר טוב, והנימוק המרכזי היה שהתקנות הקודמות לא היו רעות", אומר עו"ד איש-שלום. "החשש היה שיהיו תקנות חדשות ושזה ייצור הרבה יותר התדיינויות שקשורות לעצם התקנות החדשות. אנחנו גם חשבנו שזה ייקר את ההליך דווקא בשלבים המוקדמים, למשל, כי לפי התקנות החדשות צריך להגיש בשלב הרבה יותר מוקדם את רשימת העדים שאתה צופה שתרצה לזמן. מנגד, מי שתמכו ברפורמה אמרו שזו תהיה מהפכה חיובית בכל הנוגע לניהול ההליכים".

"התחושה שלי בשטח היא שהרפורמה הזו לא שינתה באופן מהותי את מה שהיה לפני כן", ממשיך איש-שלום. "במידה מסוימת זה אכן קצת ייקר לצרכנים (בעלי הדין) את ההליך, בעיקר לצרכנים הקטנים, כי הרבה פעמים שכר הטירחה משולם לפי השלבים במשפט - אבל לא קרתה איזו דרמה. לא לחיוב ולא לשלילה". 

"רוצים להגיע לחקר האמת, לא רק לקצר הליכים"

מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, סבור שעדיין מוקדם לשפוט את הרפורמה. "צריך לזכור שגם אם התקנות נכנסו לתוקף, אז ההטמעה היא תהליך", הוא אומר בשיחה עם שומרים. "הדוגמה הכי בולטת היא ההגבלה במספר העמודים של כתבי טענות. הנושא הזה היה מטופל על ידי מזכירים משפטיים, שזה גם תפקיד חדש במערכת, ואנחנו רואים מהם שהנושא הזה הולך ומתקבל על ידי עורכי הדין".

"במחקר שנעשה בשעתו גילינו, שכל בקשת דחייה שהשופטים נענים לה בחיוב מוסיפה בממוצע מאה ימים לתיק", אומר השופט שפיצר. אז קל להגיד שלא צריך להיעתר לבקשות, אבל חשוב לנו שעורכי דין יוכלו למצות את התהליך"

"מהצד השני", מוסיף השופט שפיצר, "אנחנו נמצאים בחוסר של שופטים, חוסר של עוזרים משפטיים, וחוסר של תקנים (לעומת מדינות מערביות אחרות. ד"ד). השנה נפתחו 20 אלף תיקים יותר מאשר ב-2021 ועדיין הצלחנו לסגור יותר תיקים מאשר נפתחו. 

"בנוסף, בכל תיק תראה בקשות להארכות מועד ובקשות דחייה. במחקר שנעשה בשעתו גילינו, שכל בקשת דחייה שהשופטים נענים לה בחיוב מוסיפה בממוצע מאה ימים לתיק. אז קל להגיד שלא צריך להיעתר לבקשות, אבל חשוב לנו שעורכי דין יוכלו למצות את התהליך. אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת, לא רק לקצר הליכים. ולכל זה תוסיף דברים כמו חוות דעת מקצועיות, שזה לא לגמרי בידינו".