ב–26 במרץ 2023 החלו לזרום למוקד המשרד להגנת הסביבה תלונות על "ריח כימי" אותו נשאה רוח דרום־מערבית לחלקה הדרומי של יבנה. המשבים הגיעו מכיוון אזור התעשייה הצפוני של אשדוד וכונן של המשרד נשלח לשטח עם מנהל מחלקת איכות הסביבה של עיריית יבנה. השניים לא הבחינו במשהו חריג, והחליטו לסיים את הטיפול בדיווח, אך התלונות המשיכו להצטבר.

למחרת הגיע לשירותי הכיבוי דיווח על שריפה גדולה באתר הפסולת של חברת טלאור כראדי, הנמצא באותו אזור תעשייה. צוותים מכמה תחנות הוזעקו למקום. לקראת שעות הצהריים נראה היה שהושגה שליטה על הלהבות, אך עד מהרה התחדשה האש.

בשעות אחר הצהריים, כאשר הגיע למקום יניר בן אריה, פקח יחידת ינשו"פ (יחידה נגד שריפות והשלכת פסולת) ברשות הטבע והגנים, הוא נחרד מהנעשה באתר. "התגלה לעיני מחזה מזעזע — הר ענק של פסולת שכולו בוער בחוזקה ויוצר מפגע עשן כבד בכל אזור אשדוד־יבנה", כתב בדו"ח הפעולה שלו, שהגיע לידי שומרים.

לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, כמיליון טון בשנה (כ-15% מסך הפסולת), מושלכים באופן פיראטי בשטחים פתוחים, אך בפועל מדובר ככל הנראה בכמות גדולה בהרבה

בן אריה עזב את המקום סביב 22:30 וחזר למחרת, בבוקר ה–28 במרץ. לדבריו, העשן שיצר "הר הפסולת הבוער" נראה היטב כבר ממושב בית עזרא, הנמצא כ–13 ק"מ מהאתר של טלאור כראדי. באותו בוקר הושגה שליטה מלאה על השריפה, אך הבעירה הפנימית בערימת הפסולת נמשכה עוד חודשים לאחר מכן, ואיתם גם ענני הסירחון והעשן בכל רחבי האזור. השריפה הזו מהווה רק חוליה אחת במספר "הסתבכויות סביבתיות" של חברת כראדי בשנים האחרונות.

טלאור כראדי היא אחת מחברות פינוי הפסולת הגדולות בישראל, שלפי מסמכים שהגיעו לידי שומרים מטפלת מדי שנה במאות אלפי טונות של פסולת בניין. החברה ממשיכה לעבוד גם בימים אלה עם גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, ואפילו ההרס שגרמה מלחמת חרבות ברזל הניב לחברה עסקים נוספים עם המדינה: בחודש שעבר היא החלה להרוס בתים שנפגעו בקיבוץ בארי, כחלק מהעבודות לשיקום נזקי ה-7 באוקטובר.

אין פינה בלי פסולת

עבודות שיפוצים, פרויקטי פינוי־בינוי ומיזמי תשתית גדולים מייצרים בישראל כ–6.3 מיליון טון של פסולת בניין מדי שנה. על פי הערכות רשמיות במשרד להגנת הסביבה, כמיליון טון בשנה מתוכם (כ–15% מסך הפסולת), מושלכים באופן פיראטי בשטחים פתוחים. בפועל, ההנחה הרווחת היא ששיעור הפסולת שמושלכת באופן בלתי חוקי גדול הרבה יותר. ב–2019, למשל, דיווח המשרד כי 93% מפסולת הבניין טופלה באתרים מוסדרים, ורק כ–400 אלף טון הושלכו באופן לא חוקי. אלא שכאשר משרד מבקר המדינה בחן את הנתונים לאותה שנה, הוא הגיע למסקנה כי כשליש מהפסולת (2.2 מיליון טון) הושלכה באופן בלתי חוקי.

אין חולק על כך שסוגיית הטיפול בפסולת הבניין היא בעיה לאומית. כמעט בכל יציאה לטבע ניתן לראות ערימות אפורות של שברי בטון, ברזל ואריזות. לא מדובר רק במפגע אסתטי הגורם לירידת ערך הקרקע; לפסולת בניין שאינה מטופלת יש השפעות שליליות נרחבות, כמו זיהום אוויר ומי התהום. בחוות דעת שהגישה ד"ר לבנה קורדובה־ביז'ונר, המנהלת המדעית של מרכז ניטור האוויר הארצי במשרד להגנת הסביבה, היא התייחסה לשריפה פיראטית של פסולת, וכתבה כי היא "גורמת לפליטה של מזהמים רעילים (...) חומרים אלו גורמים להשפעות בריאותיות שליליות, החל מתסמונות נשימתיות, עלייה בתחלואה נשימתית וקרדיו־וסקולריות ועד תחלואה בסרטן".

בבסיס ההשלכה הנרחבת של פסולת באופן פיראטי, נמצאת שרשרת הפינוי. בכל פרויקט תשתית נדרש הקבלן להציג אישורים המוכיחים כי פינה את פסולת הבניין לאתר מורשה. הוא שוכר חברת פינוי ומשלם לה לפי טונות. לאחר מכן עליו להציג למזמין העבודה (חברות ממשלתיות, רשויות) אישור על כך שכל הפסולת פונתה בצורה חוקית, ובהתאם לכך יקבל תשלום כפי שנקבע במכרז.

יש חברות שעובדות כחוק, מפנות רק לאתרים מוסדרים ואף ממחזרות כמעט את כל פסולת הבניין, אך יש גם חברות השואפות להגדיל את רווחיהן בכל דרך. במקרים שבהם ניתן לא למחזר את כל הפסולת, יש להפנות חלק ממנה להטמנה — ולשלם "היטל הטמנה" למדינה. כדי להימנע מהתשלום, בוחרות חלק מהחברות להיפטר מהפסולת באופן פיראטי. במקרים רבים מדובר בהשלכה בטבע, בשטחי הרשות הפלסטינית או בשריפת הפסולת. בכל מקרה, כאן יש צורך לזייף תעודות שקילה, תעודות משלוח ואישורים. מנגד, לפקידי השלטון המקומי אין דרך אפקטיבית לוודא שהאישור שהוצג להם אמיתי, והמשטרה הירוקה היא גוף קטן ואין לה את המשאבים לבצע פעולות אכיפה הדוקות ברחבי הארץ.

כמעט בכל יציאה לטבע ניתן לראות ערימות אפורות של שברי בטון, ברזל ואריזות. לא מדובר רק במפגעים אסתטיים, אלא בחומרים רעילים האחראים במקרים רבים לזיהום הקרקע, האוויר ומי התהום

התוצאה היא שוק פרוע שבו כסף גדול. "אם אתה משליך פסולת בשטח פתוח או אצל אדם שהשתלט על שטח וקולט את המשאיות, זה יעלה לך בדרך כלל 200–400 שקל למשאית. אלה מחירים ממש מגוחכים. כשאתה נכנס לאתר מוסדר, העלות היא 1,300–2,500 שקל למשאית", אומר סנ"צ גיל בן שושן, ראש מפלג משאבים לאומיים ביחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ). "יש גם אתרים עם קיבולת קליטת פסולת מסוימת, ואז הרבה פעמים המפעיל קולט הרבה יותר ממה שהוא יכול לטפל בו. לגבי שאר הפסולת, הוא מצהיר שהוא מיחזר אותה או שהוא הוציא אותה כמצע לשימושים אחרים. בפועל, הוא העיף את זה לשטח ציבורי". 

תמיכות לצד חקירות 

טלאור כראדי, שבבעלות האחים ליאור וטל כראדי, הוקמה ב–2008. לפי הצהרות החברה, ב–2016–2022 היא טיפלה ביותר מ–7 מיליון טון פסולת בניין, כ-15%–20% מסך פסולת הבניין שטופלה בישראל באותן שנים. בין היתר, החברה מפעילה תחנת מעבר למיון פסולת בדרום תל אביב, מטמנה בנאות חובב וכמה מפעלי מיחזור פסולת ומפעלי בטון. מאז 2022 זכתה החברה לתמיכות בסך כ–7 מיליון שקל מהמשרד להגנת הסביבה, עבור שדרוג אתר לטיפול בפסולת בניין באשקלון.

לצד זאת, עם השנים צברה טלאור כראדי גם תיקים פליליים. ב–2016, למשל, החברה והאחים כראדי הורשעו במסגרת הסדר טיעון כי ביצעו ללא היתר "עבודות בנייה לצורך קליטת משלוחי משאיות חול והפעלת מכשור לצורך מחזור וסינון חול". בפרשה נוספת, ארבע שנים לאחר מכן, ב–2018, הוגש נגד החברה כתב אישום, שלפיו ביותר מעשרה מקרים משאיות עמוסות פסולת שעזבו את תחנת מיון של החברה, השליכו אותה בניגוד לחוק בשטח חקלאי במושב תירוש (בין קריית מלאכי לבית שמש).

תחילת הפרשה בספטמבר 2016, כשפקחי המשטרה הירוקה הציבו מארב סמוך לשטח החקלאי בתירוש, ועד מהרה תפסו משאית של טלאור כראדי שהגיעה למקום בשעת לילה כדי לשפוך פסולת בניין. נהג המשאית, סלמאן אלסייד, עובד של החברה, סיפר בחקירתו על כמה מקרים שבהם נשפכה פסולת במקום. הפרטים הוצלבו עם אמצעי איכון טכנולוגיים שנמצאים בכל משאית, וכן עם הודעות והקלטות שנמצאו בטלפון של אלסייד. לפי חומרי החקירה, כינוי החיבה של אלסייד בחברה היה "הלל", וכך כתב לו סדרן העבודה בצהרי ה–18 בספטמבר 2016: "הלל, מחר בבוקר תפרוק בתירוש ותבוא לאשדוד מחר, יש לנו קצת מכולות".

בנובמבר 2022 נעצר ליאור כראדי, מבעלי החברה, בחשד לזיוף אישורי הטמנת פסולת בהיקף עצום, בין היתר עבור פרויקט הרכבת הקלה בירושלים

בהזדמנות אחרת, לפי חומרי החקירה, הוקלטה שיחת טלפון בין השניים:

סדרן: "ל' אמר אם בא לך לצאת היום לעשות אחת תעשייה" (הכוונה לסוג של פסולת בניין, ד"ד).

אלסייד: "לאן? איפה?"

סדרן: "מעד הלום לתירוש" (הכוונה לתחנת המעבר שהפעילה חברת בת של טלאור כראדי באזור התעשייה עד הלום, ד"ד).

אלסייד: "מעד הלום?"

סדרן: "לתירוש. לא בלחץ, אם בא לך הוא אמר. אם בא לך תצא, אם לא — לא".

בהמשך, העיד אלסייד בבית המשפט השלום בקריית גת: "יום אחד הציע לי הסדרן שלהם מטעם החברה (…) שאנחנו ניקח את הפסולת הגולמית, שלא מקבלים אותה באף אתר פסולת — לא בראש העין ולא בקלנסווה, והציע לי שיש לו מקום פריקה במושב תירוש, שהשטח הזה שייך להם". לטענתו, ליאור כראדי אף נסע איתו כדי להראות לו את השטח.

האחים כראדי כופרים בהאשמות נגדם וטוענים כי אלסייד הוא עובד ממורמר שפעל על דעת עצמו, פוטר מהחברה וכעת מעוניין להפליל את בעליה. אלסייד כבר הורשע בתיק במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל. משפטם של האחים כראדי ושל סדרן העבודה ממשיך להתנהל.

הטמנה שחורה - הדור הבא

במקביל, חקירה משמעותית יותר נגד טלאור כראדי מתנהלת בימים אלה ביאל"כ, במשטרה הירוקה וברשות המסים, ובמסגרתה נעצר בנובמבר 2022 ליאור כראדי בחשד לזיוף אישורי הטמנת פסולת בהיקף עצום, בין היתר, בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. "מדובר בפרשה מורכבת ומסועפת, מרובת חשודים ומעורבים, שעניינה הקמת מיזם עברייני מאורגן ומתוכנן של הנפקת מסמכים כוזבים בתחום הגנת הסביבה, המאפשרים ביצוע 'הטמנה שחורה' של פסולת שלא כדין, וזאת תוך כדי פגיעה באתרי טבע וגרימת נזק סביבתי משמעותי", הצהיר נציג להב 433 בבית משפט השלום בראשון לציון עם התפוצצות הפרשה. חשדות אחרים שנחקרים הם ביחס להלבנת הון.

בדיונים שנערכו מאז, טענו נציגי המדינה כי היקף העבירות שבהן נחשד כראדי עולה על 70 מיליון שקל. "דרך התיק הזה גילינו התנהלות חשבונאית מאוד מדאיגה לכאורה, סביב כל הנושא של פינוי הפסולת, החל מהייצור של הקבלן בפרויקטים ועד לקבלני הפסולת, שהם אלה שאמורים לפנות", אומר סנ"צ בן שושן. התיק עדיין נחקר.

בכל הנוגע לשריפה באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר. בביקורת פתע שביצעו פקחי המשרד להגנת הסביבה באתר של טלאור כראדי ארבעה חודשים לפני השריפה, נמצאו הפרות של תנאי רישיון העסק וכן של תקנות הגנת הסביבה. בגין ההפרות הללו פתח המשרד בחקירה פלילית, שלדבריו הסתיימה וממצאיה נבחנים כיום על ידי תובעת המשרד.

בין היתר, לכאורה היו חסרות במקום תשתיות להקטנת זיהום והתברר כי נקלטה בו פסולת שאינה פסולת בניין, כולל חומרים מסוכנים. "באתר נקלטות ומטופלות פסולות שאינן פסולת בנייה, כגון פסולת צמחים, גזם, פסולת שמקורה בבית עסק, בית מלאכה, תעשייה או חקלאות", נכתב בדו"ח שהגיע לידי שומרים. "במערומי הפסולת נראו גושי אפר, פסולת תהליכית ממפעל פלדה (נציג העסק הסביר לנו כי היא מכונה 'פסולת שחורה'), חלקי מתכות ואלומיניום, פלסטיק, ניילונים, שברי משטחי עץ, מערומי אדמה, מערומי בוצה, יריעות גומי, פסולת אלקטרונית כגון לוחות אלקטרונים ועוד".

"במהלך הסיור, צפינו בפריקת מכולה שממנה עלה עשן בשטח הסמוך למערומי הפסולת השחורה", המשיכו הפקחים בדו"ח. "מתשאול נציגי העסק בשטח, התברר כי היא הגיעה ממפעל פלדה (בדו"ח מופיע שם המפעל, ד"ד). כשהחומר במכולה נבחן ויזואלית, נמצא כי הוא חם ומעלה עשן, ולכאורה מדובר בפסולת מתנור ההתכה של המפעל(...) יצוין כי בסמוך למערומי הפסולת השחורה, נצפה משטח ארוך ורחב הבנוי משכבות של פסולת אדמה, אפר, בוצה, שאלקה (סוג של פסולת תעשייתית, ד"ד) וחלקי מתכות שהודקו באמצעות מכבש(...) הפסולות המוזכרות אוחסנו במערומים גדולים בסמוך למערומים גדולים יותר של פסולת בנייה ולמערומי פסולות שאינן ברות מחזור". סיור פתע נוסף שנערך באתר בינואר, מצא כי ממשיכה להיקלט בו פסולת שאינה פסולת בניין, לרבות פסולת מאותו מפעל מתכת.

ב–20 בפברואר 2023 ערך המשרד להגנת הסביבה שימוע לנציגי טלאור כראדי, ובסיומו נאסר על כל פעילות באתר באזור התעשייה הצפוני של אשדוד עד להסדרת רישיון העסק. עשרה ימים לאחר מכן ערכה המשטרה הירוקה ביקורת נוספת במקום, וגילתה כי באתר ממשיכה לפעול תחנת מעבר לפסולת מתכת, וכן תחנה למיון בקבוקים. כשלושה שבועות לאחר מכן פרצה השריפה המדוברת במקום. העבודות לפינוי הר הפסולת נמשכו כמעט שנה שלמה, ובמסגרתן הוצאו מהמקום כ–90 אלף טון פסולת. רק בינואר השנה דיווח המשרד להגנת הסביבה על השלמת המבצע.

בביקורות שנערכו באתר החברה באזור התעשייה הצפוני באשדוד, חודשים לפני השריפה שגרמה לזיהום נרחב באזור יבנה, נמצאו הפרות רבות של תנאי רישיון העסק ושל תקנות הגנת הסביבה

השרה סילמן באה לפרגן

במסגרת ההליך המשפטי להארכת צו הפסקת העבודה באתר, טענה טלאור כראדי כי מקורו של הר הפסולת באתר הוא בפסולת שנקברה במקום והתגלתה רק לאחר שהחברה קיבלה את הזיכיון מהחברה העירונית לפיתוח אשדוד. בחברה אף הציגו דו"ח מטעם חוקר שריפות שהוזמן על ידה, שלפיו הדליקה פרצה כתוצאה מ"ריאקציה ביוכימית" בעקבות גשם שירד במקום ארבעה ימים לפני כן. מנגד, המשרד להגנת הסביבה טען כי מדו"חות הביקורת ומהתרשמות אנשי המקצוע שסיירו בשטח, עולה כי "מרבית הפסולת שנשרפה מקורה במיון ובניפוי פסולת שביצעה המשיבה". "אנחנו מכירים את הטענה שהפסולת הייתה בבטן האדמה, ואנחנו לא מקבלים אותה", אמר לשומרים בהקשר זה מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אמיר זלצברג.

בגין ההפרות שהתגלו באתר, כאמור, נפתחה נגד טלאור כראדי חקירה פלילית. זאת, לצד החקירה על הלבנת ההון והאישורים והמזויפים שבה נחשד ליאור כראדי, והתיק על השלכת הפסולת במושב תירוש. כל זה לא הפריע לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, להגיע ביוני 2023 לביקור באתר של טלאור כראדי באשל הנשיא. גם לא העובדה שהר הפסולת הענק באשדוד עדיין בער בעירה פנימית.

התמונה המחויכת של השרה, מנכ"ל המשרד ומכובדים נוספים מחובקים עם ליאור כראדי עלתה בחשבון האינסטגרם של טלאור כראדי, ובפוסט המצורף נכתב כי, "הדגשנו בפניהם את העובדה שקבוצת טלאור כראדי חרטה על דגלה את השמירה על הסביבה, תוך שימוש בטכנולוגיה מיטבית, חיסכון באנרגיה ומניעת מטרדים סביבתיים".

לפני שלושה חודשים פרצה שריפה נוספת, הפעם באתר של טלאור כראדי בשדה תימן. "במקרה הזה הכיבוי היה מהיר יותר, ולא נותרה בעירה פנימית שנמשכה חצי שנה כמו באשדוד", הוסיף זלצברג. "המפגעים הפסיקו תוך מספר ימים, והנושא הזה נמצא כרגע בהליך של אכיפה מינהלית במחוז". בחודש שעבר פרצה דליקה נוספת, הפעם באתר החברה בנאות חובב. לחברה נערך שימוע במשרד להגנת הסביבה בתוך יומיים והוצא צו להפסקת העבודה באתר בשל הפרות של רישיון העסק. כשבוע לאחר מכן, בעקבות תשובות שהתקבלו מהחברה, אישר המשרד את חידוש העבודה במקום.

‍

טלאור כראדי: "הדליקות נוצרו ללא קשר לפעולות הקבוצה"

מטלאור כראדי נמסר בתגובה כי היא "נמנית על חברות המיחזור והטיפול בפסולת המובילות בישראל. מיום היווסדה הקבוצה חרטה על דגלה את חשיבות השמירה על איכות הסביבה וההקפדה על פעילות בהתאם לחוק, וכך היא פועלת ותמשיך לפעול. 

"האמירות בעניין 'ההליכים' שהוזכרו על ידכם מלאות בשגיאות ואי־דיוקים, שכן הקבוצה מעולם לא הורשעה 'בביצוע עבודות ללא היתר להכשרת שטח במושב בית עזרא'.

"לעניין ההליך שהוזכר, בגין השלכת הפסולת במושב תירוש, החברה טענה וטוענת כי מדובר בעובד שפעל על דעת עצמו מתוך כוונה להשיג רווח אישי והוא אף הורשע במסגרת ההליך. בעניינה של הקבוצה נשמעו כבר מספר הצעות מהתביעה, בהן למחוק את הקבוצה מההליך ובכך לסיים את העניין, ואולם לאור העובדה כי הקבוצה עומדת על חפותה, התיק נקבע להוכחות ולשמיעת פרשת ההגנה.

"לגבי ההליך בעניינו של ליאור כראדי, יובהר כי דובר בחקירה בלבד שבה כראדי שיתף פעולה באופן מלא עם רשויות החוק, מתוך אמונה שלמה כי בשום שלב לא ביצע כל עבירה מכל מין וסוג שהוא. חשוב לציין כי גם לא הוגש נגדו כתב אישום, ובימים אלה מוגשת בקשה לסגירת התיק.

"בפנייתכם, ציינתם שלושה אירועי שריפה שאירעו באתרי הקבוצה. מדובר בדליקות שנוצרו ללא קשר לפעולות הקבוצה, שכן לעיתים יש מנגנונים בלתי נמנעים, שיכולים להביא להיווצרות דליקה על אף שנעשתה הקפדה יתרה על כל כללי הבטיחות באש ומניעתה כפי שהקבוצה מקפידה לעשות.

"טלאור כראדי נוקטת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע אירועים מצערים כגון אירועי דליקה, כאשר בכל אירוע חריג הקבוצה פועלת בשיתוף פעולה ושקיפות מלאים עם המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים לאיכות הסביבה וכלל הגורמים הרלוונטיים אשר אמונים על שמירת הסביבה בישראל.

"לעניין השריפה באתר באשדוד, בזמנו, הקבוצה קיבלה חזקה במקרקעין מכוח זכייתה במכרז שפורסם על ידי החברה העירונית לפיתוח אשדוד, במהלך עבודות ראשוניות לחישוף הקרקע שביצעה הקבוצה, לאחר הזכייה במכרז ולצורך מימושו, הסתבר כי מצויה במקרקעין כמות רבה של פסולת קבורה (כנראה זה זמן רב), למרבה הצער, לאחר חפירתה של פסולת זו מהאדמה התלקחה בה שריפה שפרצה באופן ספונטני, כתוצאה מתגובה כימית של חומרים שנמצאו בפסולת עצמה, וללא כל קשר לפעולות כלשהן של טלאור כראדי.

"הקבוצה פעלה לכיבוי השריפה תוך השקעת משאבים רבים והשקעות בהיקף של מיליוני שקלים, ופעולותיה תרמו להשתלטות מהירה על השריפה בפרק זמן בן יום אחד בלבד, המהווה כעשירית מפרק הזמן שנציגי שירות הכבאות העריכו שיידרש לשם כך.

"כך גם לגבי שתי השריפות האחרות, בנאות חובב ובשדה תימן, לא היה באפשרות החברה למנוע את התרחשותן, ואף יתרה מכך, היערכותה המוקדמת של החברה כמו גם פעולותיה הנחושות בזמן אמת, הביאו להשתלטות מהירה של השריפה, ולהפחתה בנזקים הסביבתיים שנגרמו על ידה. הקבוצה פועלת תחת התקנים הנדרשים ובשיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה וגורמי אכיפה ומקצוע נוספים ככל שנדרש, כדי לצמצם ולמנוע פגיעה בסביבה ובמשאבי הטבע".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בנוגע לתמיכות שהועברו לחברה: "תמיכת המשרד בטלאור כראדי ניתנה במסגרת תמיכות לשדרוג אתרים לטיפול בפסולת בנייה עבור אתר אשקלון הפועל בהתאם לרישיון העסק. נדגיש כי המשרד פועל בהתאם להוראות התכ"מ (תכנון כספים ומשק של ישראל, ד"ד) ונוהל שר האוצר לעניין תמיכות, וכי בשלב זה נמצא שהאתר עומד בקריטריונים לתמיכה כפי שפורסמו בקול הקורא. המשרד ממשיך לעקוב, וככל שיהיו התפתחויות, יישקלו הממצאים ובהתאם יתקבלו החלטות".

השרה סילמן מסרה בתגובה: "שוק הפסולת הוא שוק מורכב שסובל מחוסר התפתחות ומהיעדר מפעלי מיחזור. לאור כך, המשרד להגנת הסביבה מעודד את הקמתם של מתקני מיחזור פסולת בכל הארץ. במסגרת קול קורא של המשרד לתקצוב מתקנים למיחזור פסולת בניין, זכתה טלאור כראדי לתקצוב בעבור הקמת המתקן החדש שלה באשל הנשיא. השרה השתתפה בטקס חנוכת המפעל ואינה עוסקת או מעורבת בחקירות כאלו ואחרות. המתקן נשוא השאילתא שלכם נמצא באשדוד. השרה מעניקה גיבוי מלא לכל גורמי המקצוע במשרד, ובמיוחד לגורמים העוסקים באכיפה סביבתית".