עד

לא מאוד מזמן צירוף המילים "שיטור פרטי" עורר תרעומת בקרב בכירי המשטרה, שהבהירו שוב ושוב שמשטרה היא שאמונה על ביטחון הפנים של אזרחי ישראל ואף גורם פרטי לא יתפוס את מקומה ויזכה לסמכויות שיטור במרחב הציבורי. הנה כך, למשל, לפני קרוב לעשרים שנה, כאשר עשרות בעלי עסקים בבאר שבע התאספו על מנת להקים גוף שמירה פרטי במטרה להחזיר את תחושת הביטחון בעיר, שכבר אז הייתה בשפל, הבהיר להם מפקד מחוז הדרום דאז ולימים המפכ"ל, משה קראדי, שהמשטרה לא תעניק להם גיבוי וסיוע זולת אם יעשו זאת דרך התנדבות למשמר האזרחי. 

אלא שמאז המצב בבירת הנגב יצא משליטה והפך בלתי נסבל לא רק לבעלי העסקים בה, כפי שסקרנו בהרחבה בשומרים. באר שבע התפתחה, המשטרה לא, והפשיעה ממנה סבלו התושבים לפני עשרים שנה, משתוללת ברחובות. כאלפיים תיקים פליליים נפתחים בשנה בבאר שבע לבדה, ולא קרובים לעצור את הסחף. בעוד מספר השוטרים הממוצע לאזרח בישראל עומד על שוטר ל-300 תושבים, בבאר שבע היחס גרוע פי שניים עם 300 שוטרים ליותר ממאתיים אלף תושבי העיר. יחס שהופך גרוע אף יותר כשמביאים בחשבון את עשרות אלפים תושבי הסביבה הפוקדים אותה כמטרופולין המרכזי בדרום. 

אוזלת ידה של המשטרה ואובדן המשילות בדרום הובילו את עיריית באר שבע, כפי שאנו חושפים לראשונה כאן בשומרים, לעשות מעשה ולהקים סיירת ביטחון עם מאבטחים חמושים, הפועלת תחת אישור המשרד לביטחון פנים והמשטרה. נדגיש: לא מדובר בשיטור עירוני כמו זה שפועל בערים נוספות ברחבי הארץ, וגם לא במשמר מתנדבים – פרויקט כזה פעיל ממילא כבר בשכונות בבאר שבע - אלא בחברת אבטחה פרטית שתושבי העיר יממנו כדי לשמור על ביטחונם. 

על פי החלטת העירייה, החל מהחודש, ספטמבר, יושת על תושבי באר שבע מס שמירה חדש לצד תשלום הארנונה: כשני שקלים התווספו לכל מטר דירה, ובסך הכול תוספת שיכולה להגיע למאות שקלים בחודש, שתממן את מה שמשטרת באר שבע כושלת לעשות: לספק ביטחון. 

המשמעות היא שתושבי באר שבע ישלמו פעמיים על ביטחונם, גם במסים רגילים למדינה שאמורים לממן בין היתר את משטרת ישראל וגם בתשלום פרטי נוסף עבור הקמתה של סיירת הביטחון המיוחדת בעיר. הערכת העלות הכוללת של התוכנית מוערכת ב-27 מיליון שקלים לשנה, והיא כוללת לא רק הפעלת חברת אבטחה אלא גם מוקד ביטחון, התקנת מצלמות ותשתיות תקשורת, אופנועים וכלי רכב שיירכשו לטובת הפרויקט. חברת האבטחה "רשף" נבחרה להיות זו שתסייר ברחובות העיר שהורשו לפעולה על ידי המשטרה וחברת "מודיעין אזרחי" תהיה זו שתפעיל את מוקד הביטחון.

תקציר התחקיר

"התחנה קטנה על העיר", מודה בשיחה עם שומרים ראש מחלקת אבטחה במשטרת ישראל, תנ"צ אופיר בוקי. "באר שבע גדלה מאוד, שכונות, פארקים, העיר הכפילה את עצמה אבל המשטרה לא גדלה באותה הצורה ויש לנו ריבוי משימות. מפה אין ברירה אלא לאשר מכפילי כוח כמו מה שבאר שבע ביקשה מאתנו. יש הרבה מאוד קריאות והשוטרים שלנו לא עושים פעילות יזומה בפארקים, שם המאבטחים יפעלו כעת. הסיירים האלה יסתובבו בעיר ויסייעו לתחושת משילות". 

העירייה, כך נודע לשומרים, ביקשה לפזר את כוחות האבטחה הללו ב-22 נקודות ברחבי העיר, אולם המשטרה צמצמה זאת ל-11 אזורים מוגדרים לפי שעה. "יינתן דגש באזורים דוגמת פארקים ציבוריים, אזורי מסחר וקניות, צירי הליכה, סביבת מוסדות ציבור", נמסר לשומרים מהעירייה. "כמו כן, תגיב הסיירת לכל פניה וקריאת חירום. אנו ממשיכים לפעול מול משרד לביטחון פנים שיאפשר לנו אזורים נוספים".

בעיריית באר שבע נזהרים מלכנות את הפרויקט "שיטור פרטי" ומוסרים בתגובה לשומרים כי "תוכנית הביטחון לא תחליף את משטרת ישראל ואנו עדיין דורשים מהמשרד לביטחון הפנים וממדינת ישראל לתת את המענה הדרוש. בחרנו שלא להמתין, אלא לגלות מנהיגות ולהוביל יוזמה, שתיתן מענה לתושבינו ולביטחונם". (התגובה המלאה בסוף הכתבה). 

מעבר להיבט הכלכלי של הפרטת שירותי הביטחון, אחרי ששירותי רפואה, חינוך ורווחה הופרטו מזמן, האם אין בכך מדרון ערכי חלקלק באי-השוויון, שיוביל לכך שעיריות מבוססות יוכלו להעניק ביטחון לתושבים שלהן, בעוד אחרות לא? דוגמאות לא חסרות במדינות העולם שלישי, שם כל מי שביקר מכיר היטב את מראות האזורים המשוטרים והבטוחים להסתובב בהם, לעומת אלה שלא. 

"אני לא מתייחס להיבט הכלכלי, אני מסתכל על מה שעוזר לנו לעשות את העבודה", אומר תנ"צ בוקי לשומרים. "משטרת ישראל מתגברת את הפעילות שלה גם בבאר שבע, ויש יחידות שעושות עבודה משמעותית. לבאר שבע הגענו כי שמענו את המצוקה שם ובדקנו איך אפשר לעזור. אני לא בטוח שיישוב מבוסס שאין בו רמת פשיעה גבוהה היה מקבל מאיתנו אישור לפעילות חברת אבטחה רשמית כפי שאישרנו בבאר שבע". 

"המשטרה למעשה משתפת פעולה עם העובדה שיבוא מישהו אחר במקומה", אומרת ד"ר אראלה שדמי, סנ"צ במשטרה בדימוס וחוקרת בתחום השיטור. "זה תהליך שמזין את עצמו, היכן שאין משטרה יבואו גורמים פרטיים. ההחלטה הזו היא התחלה של התדרדרות ובסופה יהיו החלשים שאיש לא מגן עליהם"

כשהמשטרה לא שולחת ניידת

יישוב מבוסס ללא פשיעה אולי לא, אבל גופי ציבור כמו חברת החשמל, מקורות, בזק או בנק ישראל, מזמן כבר כן. זליגת פתרונות השיטור העצמאיים הוא תהליך שהחל כבר בשנות ה-90 והוסדר בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, שאפשר לחברות אבטחה פרטיות לעבוד מול המשטרה בבואן להעניק שירותים לשורה של גופים ציבוריים. 

אלא שמאז הזליגה הפכה לזרם עז והתרחבה לכל מקום שבו המשטרה אינה מסוגלת לתת מענה. הנחיית משטרת ישראל לאחרונה לשוטרי הסיור שלה לצמצם את הטיפול באירועי גניבה ולא לשלוח ניידת גם כשמקבלת קריאה, כפי שנחשף, היא דוגמה נוספת לוואקום שלא יעבור זמן רב עד שגוף אבטחה פרטי כלשהו ייכנס לנעלי המשטרה ויגיע לטפל באירוע. בתשלום כמובן. 

"ההחלטה החדשה לפיה המשטרה לא תגיע עכשיו לכל קריאה של גניבה היא מאוד בעייתית", אומרת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "בכל מקום שבו שירות ציבורי מיובש קמות יוזמות פרטיות. כעת זה קורה עם עבודת המשטרה ואותי זה מאוד מדאיג. אני מודאגת מרגע שהמאבטחים, שאין להם כל סמכויות משטרתיות, עוצרים אנשים שלא נראים מתאימים לשכונה, כמו עובדים זרים וערבים שבאים לעבוד בבתי השכונה, ומתשאלים אותם למעשיהם במקום. המשטרה מפנה את מקומה לגופי שיטור אחרים וחל כרסום משמעותי במונופול הממלכתי על תפקידים משטרתיים".

"ההחלטה לפיה המשטרה לא תגיע עכשיו לכל קריאה של גניבה היא מאוד בעייתית", אומרת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "בכל מקום שבו שירות ציבורי מיובש קמות יוזמות פרטיות"

"אני מתריעה על התהליך הזה, שהתחיל בסוף המאה הקודמת ורק הולך ומחריף", אומרת ד"ר אראלה שדמי, סנ"צ במשטרה בדימוס וחוקרת בתחום השיטור. היא מצביעה על ארגונים דוגמת "השומר החדש", שקם במקור כדי לסייע לחקלאים יהודים להתמודד עם עברייניות חקלאית, כמי שמובילים את תחום השיטור הפרטי וכמי שנכנסים לעוד ועוד תחומים בהם המשטרה אמורה להיות בעלת הסמכות. "ההחלטה האחרונה שלפיה המשטרה לא תגיע לכל מקום שבוא אירעה גניבה מאוד מסוכנת", מלינה שדמי. "משום שהמשטרה למעשה משתפת פעולה עם העובדה שיבוא מישהו אחר במקומה. זה תהליך שמזין את עצמו, היכן שאין משטרה יבואו גורמים פרטיים. ההחלטה הזו היא התחלה של התדרדרות ובסופה יהיו החלשים שאיש לא מגן עליהם". 

גם את תנ"צ מוטי אדרעי, שהשתחרר מהמשטרה רק לפני כמה חודשים ושהיה בתפקידו האחרון סגן מפקד המחוז הדרומי, ההחלטה בעניין אי הגעה לאירוע גניבה מקוממת. "זו החלטה שגויה ויש לי עליה הרבה ביקורת", הוא אומר. "כשהייתי מפקד מרחב במשטרה הוריתי להגיע לכל מקום, ואף תיק לא נסגר לפני שביצענו לפחות חמש פעולות בו. הגעה לזירה יכולה להניב הצלחה, אם הייתה גניבה, למשל בשוק מחנה יהודה שמרושת כולו במצלמות, הרי שהגעה למקום ופירוק המצלמות יאפשר לנו להגיע לפענוח. למה לא לעשות את זה?"

אין מי שיעשה.

"אני מבין שישנה בעיה אמיתית של שמיכה קצרה והיא נובעת ממבנה ארגוני לא טוב. לטעמי מבנה התחנות לא עובד טוב ולכן אין איוש למספיק ניידות. כל עוד מבנה המשטרה לא ישתנה לא יהיו מספיק שוטרים, והציבור יבוא בביקורת למשטרה".

"השיטור העירוני נולד בדיוק בגלל המשבר הזה", ממשיך תנ"צ אדרעי ומדגיש שהוא מאמין במערך המתנדבים של המשטרה, "אבל צריך לזכור שזה מערך שהמשטרה מנהלת. היא בודקת מי האנשים שמתנדבים ומה הרקע שלהם והאם הם מתאימים להתנדבות. 

"בתקופה שבה שירתתי בירושלים ראיתי מה קורה ב'משמרות הצניעות' כשאנשים לוקחים את החוק לידיים וזה דבר שאסור שיקרה במדינה ריבונית. לא חברות אבטחה באתרי בניה, לא בשטחים חקלאיים ולא ארגונים חרדיים פרטיים שמתארגנים לבד בשכונות. לו הייתי מפקד תחנה ומגלה שיש התארגנות כזו, הייתי סוגר אותה".

"התחנה קטנה על העיר", מודה ראש מחלקת אבטחה במשטרת ישראל, תנ"צ אופיר בוקי. "באר שבע גדלה מאוד, שכונות, פארקים, העיר הכפילה את עצמה אבל המשטרה לא גדלה באותה הצורה ויש לנו ריבוי משימות. מפה אין ברירה אלא לאשר מכפילי כוח כמו מה שבאר שבע ביקשה מאתנו"

השומרים של השכונות החרדיות

אחד הגופים שתנ"צ אדרעי היה סוגר הוא "השומרים" (אין כל קשר אלינו, גוף התחקירים שומרים), שאת השלוחה שלו באשדוד הקים לאחרונה מוטי זורגר ואשר מונה עשרות מתנדבים מהעיר, הפועלים בשכונות החרדיות שלה. "התועלת שלנו", אומר זורגר, "עולה באופן מיידי לצד עקומת הגניבות שתעלה עכשיו (בעקבות הנוהל החדש של המשטרה שלא להגיע לכל קריאה, ר"ז). המטרה שלנו היא להיות העיניים עבור המשטרה בשכונות שלנו, אנחנו שומרים על הבית ומטפלים באירועים שקורים אצלנו".

משטרה פרטית. 

"אנחנו לא משטרה פרטית, אלא רק פותחים עוד עיניים ונותנים לגנבים להבין שהאזרחים כאן שומרים על עצמם. אנחנו מייצרים הרתעה, לכו תחפשו לגנוב במקומות אחרים". 

אלא שבניגוד לסיירת הביטחון החדשה של באר שבע, שקיבלה את אישור המשטרה לפעול בעיר, ארגונו של זורגר אינו זוכה לשיתוף פעולה ממשטרת אשדוד. מזה כחצי שנה שהארגון פועל בשכונות החרדיות של העיר, ועם הקמתו אף נפתח 'קו חם' לתושבים להתקשר למספר שבתחילתו כוכבית, לקבל עזרת שיטור מהמתנדבים. "אבל המשטרה", כך זורגר, "לא אהבה את זה וסגרה את הקו שלנו". 

למה לא לחייג 100?

"מה לעשות שיש כאלה שלא מאמינים בלחייג 100? בעלי עסקים שנפרץ להם העסק לא יתקשרו למשטרה, אלא יצעקו ברחוב. במקרה שלנו המשטרה כנראה חששה שקו הטלפון יחזק אותנו ויביא למצב שעיקר המודיעין על הנעשה יתרכז אצלנו, כפי שקורה אולי במקומות אחרים בארץ". 

זורגר מספר שהוא מצוי בשיח מתמשך מול תחנת המשטרה בעיר בניסיון להגיע להבנות ולהכשיר מקצועית את מתנדביו. לטענתו, הארגון שלו עדיף על פני התנדבות רגילה למשטרה, משום ש"במשמרת של השיטור הקהילתי רוצים לשלוח מתנדבים חרדיים להפריד בקטטה בפאב, ואילו אנחנו רוצים להגן על הבית שלנו, על החצר האחורית שלנו ולא על רובעים אחרים בעיר".

ארגון "השומרים" החרדי, שזורגר מפעיל באשדוד, התפתח בשכונות החרדיות בירושלים ופועל זה מכבר בברחובות בני ברק וקריית ספר, בדיוק משום שהחברה החרדית סבורה שגם בתחום השיטור, כמו בתחומים אחרים, היא יודעת לתת לעצמה מענה טוב יותר מכפי שנותנת מדינת ישראל, כפי שסקרנו בכתבה נרחבת בשומרים בעבר. 

"כשהקמתי את הארגון אצלנו באשדוד יצרו איתי קשר מ'השומר החדש' והציעו לי עזרה בהקמה ותפעול", מספר זורגר. "הם לא פעילים רק במרחב הכפרי אלא מקימים גם משמרות בשכונות, ומציעים את הייעוץ שלהם איך להקים את זה נכון. אני לא נעזרתי בהם אבל לא ירחק היום שיצטרכו להקים פה מנהלת אזרחית שתתאם בין האזרחים למשטרה, כי אין אופציה אחרת. אי אפשר לבוא בטענות למשטרה, שוטרים מרוויחים שם משכורות מצחיקות ובתמורה קוראים להם מנאייכים".

"בתקופה שבה שירתתי בירושלים ראיתי מה קורה ב'משמרות הצניעות' כשאנשים לוקחים את החוק לידיים וזה דבר שאסור שיקרה במדינה ריבונית", אומר תנ"צ בדימוס מוטי אדרעי. "לא חברות אבטחה באתרי בניה, לא בשטחים חקלאיים ולא ארגונים חרדיים פרטיים שמתארגנים לבד בשכונות"

גנבת? את המשטרה זה לא מעניין, רק את חברת האשראי

וואקום משטרתי נוסף שמתמלא בשיטור פרטי הוא, אולי לא באופן מאוד מפתיע, במקום שבו הכסף הוא העניין. באופן רשמי בחברות האשראי אמנם יכחישו את הנוהל, אבל בפועל הוא חוזר על עצמו בלא מעט מקרים: עבריינים קטנים שעושים שימוש בכרטיסי אשראי גנובים, סוגרים עסקאות עם חברת האשראי מבלי להגיע למשטרה. 

הנה למשל, מקרה שארע בחודשים האחרונים באחת מחברות האשראי. למשרדים הגיעה אישה שאותרה על ידי חוקרי אגף החקירות החברה, כחשודה בגניבת כרטיס ושימוש בו בחנויות. "קיבלנו תלונה וביצענו חקירה שמותרת לנו", אומר לשומרים גורם באחת החברות. "גילינו שמדובר באישה שנראתה היטב גם במצלמות בתי העסק, שעשתה שימושים קטנים, סביב העשרת אלפים שקלים בכרטיס הגנוב. הצלחנו בכלים שלנו להבין במי מדובר והבנו שלא מדובר בגניבות ענק, וגם לא במישהי שהיא עבריינית סדרתית. במילים אחרות, אירוע קטן עבור חברת כרטיסי האשראי". 

קטן או גדול, מדובר בעבירה פלילית שעל המשטרה לתת עליה מענה, אלא שבחברות האשראי יודעים היטב שלמשטרה יש תיעדוף ומפלגי ההונאה שלה קורסים ממילא תחת נטל הנוכלים והרמאים בישראל. כך שבמקרה כמו זה שתואר, חברת האשראי נכנסה למשא ומתן עם הגנבת וסגרה אותו בעצמה. 

"הנחת העבודה היא שאם המקרה יועבר למשטרה, זה עלול לא להתקדם לשום מקום", אומר הגורם. "למשטרה אין זמן להתעסק בתיקים הקטנים האלה. אז אנחנו קוראים לגנב או הגנבת ומגיעים איתם להסדר". 

והם משלמים?

"כן, מבחינתנו עדיף לעשות גבייה חלקית מלחכות שתפתח חקירה במשטרה. אם היא גנבה עשרת אלפים שקלים ויכולה להחזיר 6,000 זה גם בסדר. הולכים איתם לפעמים לפריסה של כמה תשלומים, העיקר שתהיה גבייה, אפילו חלקית. אנחנו מבינים שהמשטרה חסרת אונים ושמקרים קטנים כאלה לא מעניינים אותה. מנגד חברות האשראי יודעות לעבוד, פיתחו מחלקות לחקירות מצוינות ובינינו הן גם יודעות לבלוע את העלויות האלה. 

"בסוף יש רצון למזער נזקים וגם לבנות מוניטין שאצלנו מגיעים לעבריינים, אז עושים את העבודה לבד, המשטרה מטפלת רק במקרים הגדולים".

גורם מחברת כרטיסי האשראי אחרת, מאשר גם הוא בפני שומרים את הנוהל לפיו מקיימים משא ומתן עם גנבים "קטנים", כדי לזכות בהחזר כלשהו. "יחידות ההונאה במחוזות של המשטרה מוצפות באינספור תיקים, ותיקי אשראי הם לא תעדוף עליון עבורן", הוא מספר. "אם אתה גנב הונאה קטן של פה ושם, אך אחד לא ירדוף אחריך במשטרה. אם יש תיק של גנב קטן, במידה ואלך למשטרה זה ייקח חודשים, אם בכלל, עד שתתנהל חקירה. אחר כך עוד חודשים עד שיוגשו כתבי אישום, ובסוף בית משפט גם לא יעשה לגנב דבר. 

"אז החברות כבר מעדיפות ליצור קשר לבד עם העבריין. זו גבייה חשובה עבורנו, גם עבור המוניטין וגם הכסף שחוזר. בתמורה אנחנו לא מגישים נגד הגנב תלונה במשטרה. אנחנו מטפלים במה שאפשר". 

גלעד קהת, שהאחראי על מניעת הונאה בחברת כרטיסי האשראי MAX ופרש לפני מספר חודשים, מכחיש כי ישנו פורמט "הסדרים" שכזה עם עבריינים, אבל מסביר כי "החקיקה בארץ קובעת שאם נגרם נזק ללקוח אז האחריות היא על חברת האשראי, ולכן החברה עושה מאמצים גדולים כדי להילחם בתופעה".

על חשבונה מן הסתם, כלומר על חשבון הלקוחות שלה?

"מובן שאם החברה צריכה, כתוצאה מכך, להגדיל את מחלקת החקירות שלה, בסוף העלויות מתגלגלות על הלקוח".

קהת מוסיף כי "זה לא חדש שאין משילות אבל התעדוף של המשטרה מובן לי. שיפתרו קודם את בעיות הפשיעה במגזר הערבי ואחר כך את מקרי ההונאה. עד לפני שנתיים-שלוש הרגשנו שאנחנו לא מקבלים מספיק קשב ופנינו בעניין למפכ"ל. אני חושב שכיום בסך הכל המשטרה כן מפגינה קשב".

גורם בחברת כרטיסי אשראי: "אם אתה גנב הונאה קטן של פה ושם, אך אחד לא ירדוף אחריך במשטרה. אם יש תיק של גנב קטן, במידה ואלך למשטרה זה ייקח חודשים, אם בכלל, עד שתתנהל חקירה. אחר כך עוד חודשים עד שיוגשו כתבי אישום, ובסוף בית משפט גם לא יעשה לגנב דבר"