ביום שני אחר הצהריים יצאה הודעה מבית הנשיא: הפשרה קרובה מתמיד. לכאורה, המתווה שאמור למנוע משבר חוקתי וליצור הסכמה רחבה על המשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית מתגבש במהירות. ההודעה פורסמה לאחר מפגש חירום שבו אירח הנשיא כ-100 ראשי רשויות מקומיות, שרבים מהם הביעו דאגה מהמהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה, ושהוציאה לרחובות מאות אלפי ישראלים בשבועות האחרונים. 

בחירתו של הנשיא להציג את הדברים בתום פורום שאמור לייצג הסכמה רחבה של מנהיגות מקומית כנראה לא הייתה מקרית. מפתיעה עוד פחות הייתה העובדה שבפורום החירום הזה נכחו רק שבעה ראשי רשויות ערביות, פחות מעשרה אחוזים ממספרם הכולל של ראשי הרשויות הערביות. כמו בכל מקום שבו מתקיים הדיון על ההפיכה המשטרית, גם כאן ערביי ישראל לא מרגישים צורך מיוחד להשמיע את קולם. ואף על פי שהשבוע עלה לראשונה קמפיין בהשתתפות ראשי ערים, עיתונאים ופעילים ערבים הקוראים להצטרף למחאה, עדיין לא ברור כמה היענות תהיה לכך בציבור הערבי.

כל מי שנכח באחת ממאות ההפגנות שהתקיימו מאז שהוצגה הרפורמה המשפטית של יריב לוין בוודאי שם לב להעדרם של מפגינים ערבים. "למה הערבים לא מגיעים?", תוהים רבים מהמפגינים בתוך ים דגלי ישראל ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה, "הרי הם הראשונים שייפגעו". 

עבור חברי כנסת, פעילים מהחברה הערבית ואזרחים מן השורה שמבינים היטב את המשמעות של החלשת מערכת המשפט, התהיות האלה נראות מנותקות. עם כל הכבוד למחאה הנוכחית ולחשיבותה, הם אומרים, מי שרוצה לראות את הערבים מפגינים כתף אל כתף עם היהודים צריך להבין שהסיבות לחוסר ההשתתפות של הערבים בשיח הפוליטי המתלהט הן רבות ועמוקות. 

"צריך לזכור שבדרך כלל בית המשפט העליון לא נתן סעד לערבים ולפלסטינים. הוא לא התערב בחוק הלאום, ובכל כך הרבה מקרים לא התערב בחקיקה על ועדות קבלה, בבנייה בהתנחלויות, בהפקעת קרקעות של פלסטינים ובהריסת בתים", מבהיר ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) בשיחה עם שומרים שהתקיימה בהפגנה בסכנין נגד ההתפרעות האלימה של מתנחלים בחווארה בסוף פברואר. "אין ספק שאנחנו מתנגדים בתוקף להפיכה השלטונית ונמשיך להתנגד, הרי בקצב הזה ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד יהיה שופט עליון. יש השתתפות של יחידים במחאה, אבל טבעי שהציבור הערבי לא ינהר להפגנות האלה".

לפי טיבי, שרק השבוע תקף בחריפות חברי הכנסת ממפלגות מרכז כמו "יש עתיד", היחס שמקבלת שההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל מראשי האופוזיציה משפיע על הלך הרוח, וכך גם ההתעלמות הגורפת בציבור היהודי מהמחאות של הפלסטינים אזרחי ישראל בהווה ובעבר. "האופוזיציה מדירה את הנהגת הציבור הערבי ממפגשים פוליטיים ומדיונים בכנסת", הוא אומר, "אתה לא יכול לתקוף תמיד את ההנהגה של הציבור הערבי ולהגיד לציבור עצמו להתעלם מזה. חוץ מזה, הם לא תמיד איתנו בנושאים שכואבים לנו – אנחנו היום בסכנין, מפגינים נגד טרור המתנחלים בחווארה, איפה הנציגים היהודים?". 

ח"כ אחמד טיבי: "האופוזיציה מדירה את הנהגת הציבור הערבי ממפגשים פוליטיים ומדיונים בכנסת. אתה לא יכול לתקוף תמיד את ההנהגה של הציבור הערבי ולהגיד לציבור עצמו להתעלם מזה. חוץ מזה, הם לא תמיד איתנו בנושאים שכואבים לנו – אנחנו היום בסכנין, מפגינים נגד טרור המתנחלים בחווארה, איפה הנציגים היהודים?"

לדברים של טיבי מצטרפת גם ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל). לדבריה, "המאבק יוצא מנקודת הנחה שבמשך השנים הייתה פה דמוקרטיה יציבה לכולם ורק היום היא בסכנה. האזרח הערבי לא הרגיש את הדמוקרטיה הזאת בכלל. לכן האזרח הערבי אינו מביע סולידריות עם האמירה הזאת. הוא סבל מכל 'הדמוקרטיה' במשך עשרות שנים". 

תומא סלימאן מוסיפה כי מארגני המחאה רחוקים מאוד מצירוף והכלה של האזרחים הערבים למאבקם. "המארגנים חייבים להבין שאין להם לגיטימציה להחליט על מה הערבים צריכים להיאבק", היא אומרת, "אם הם רוצים השתתפות של הערבים בהפגנות, הם חייבים להרחיב את סיבות המאבק, להכניס את הסיבות של האזרח הערבי. רק אז נראה השתתפות של הערבים". 

תומא סלימאן: "המאבק יוצא מנקודת הנחה שבמשך השנים הייתה פה דמוקרטיה יציבה לכולם ורק היום היא בסכנה. האזרח הערבי לא הרגיש את הדמוקרטיה הזאת בכלל. לכן האזרח הערבי אינו מביע סולידריות עם האמירה הזאת. הוא סבל מכל 'הדמוקרטיה' במשך עשרות שנים"

"נאבקנו למען צדק ושוויון הרבה לפני המחאה הזאת"

הפעילה החברתית והפוליטית סאלין אסמאעיל, שמכירה את השטח מקרוב ויזמה הפגנות ומחאות בעבר, מציינת גם היא את שתיקת היהודים במחאות נגד חוק הלאום ונגד הריסת בתים והפקעת אדמות. לדבריה, הגזענות והפשיעה הגואה ברחובות היישובים הערביים מעסיקים את ערביי ישראל הרבה יותר מעצמאות מערכת המשפט. "אני לא אצא כדי להגן על דמוקרטיה בשביל היהודים, בזמן שאותה דמוקרטיה לכאורה פוגעת בי ובעם הפלסטיני", היא אומרת, "הרחוב הערבי פלסטיני נאבק במשך שנים נגד פרקטיקות מפלות, נאבקנו למען צדק ושוויון הרבה לפני שהיהודים התחילו במאבק שלהם. בתי המשפט לא פסקו בצדק עבור האזרחים הערבים, הם לא התערבו בהריסת בתים, בתקנות קמיניץ, בחוק הלאום, ובעוד המון חוקים".

"היישוב שלי סובל מפשע ואלימות", ממשיכה אסמאעיל, "מערכת אכיפת החוק אינה עושה מספיק למען מיגור הפשיעה. בנוסף, אנחנו סובלים מהיעדר תוכניות מתאר ותוכניות להרחבה של היישוב, אלה הבעיות של החברה שלי וזה הסבל שלנו, הרבה יותר לפני עצמאות מערכת המשפט". 

אז מתי נראה השתתפות ערבית בהפגנות נגד ההפיכה המשפטית?
"אני בעד מאבק משותף של ערבים ויהודים, אבל בינתיים, במאבק הנוכחי, אין ביטוי לכאב שלי ושל העם הפלסטיני. אם אני אצא להפגין עם היהודים, שבשום שלב לא הביעו סולידריות עם הכאב של החברה הערבית, אני אזלזל בעקרונות שלי. ברגע שהמאבק לא יהסס לדבר נגד הכיבוש ונגד הגזענות אני בטוחה שהאוכלוסייה הערבית תצא ותשתתף. ברגע שהמארגנים ידברו גם בשפה של החברה הערבית בישראל, הערבים ייצאו להפגין. עד היום כל מה שאני ראיתי זה שההפגנות האלה מספרות על כאבם של יהודים, ללא התייחסות לכאב של החברה הערבית. לא מדברים על הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה, והרי אין דמוקרטיה עם כיבוש". 

אסמאעיל: "אני לא אצא כדי להגן על דמוקרטיה בשביל היהודים, בזמן שאותה דמוקרטיה לכאורה פוגעת בי ובעם הפלסטיני. בתי המשפט לא פסקו בצדק עבור האזרחים הערבים, הם לא התערבו בהריסת בתים, בתקנות קמיניץ, בחוק הלאום, ובעוד המון חוקים"

בארגון "האם ראית את האופק לאחרונה", הפועל לקדם שותפות יהודית-ערבית בזירה הפוליטית, ושאחראי (לצד יוזמות אברהם) לקמפיין שמנסה לעודד השתתפות ערבים במחאה, מבינים את הסנטימנט הזה ומנסים לתת לו מקום - לצד קריאה לפעולה. מנכ"לית הארגון שיר נוסצקי מבהירה, כי קולם של האזרחים הערבים נשמע וכי הצטרפות למחאה היא הזדמנות יוצאת דופן לשנות את מאזן הכוחות. "אין ספק שהדמוקרטיה הישראלית לא ספרה את האזרחים והאזרחיות ערבים שלה כשווים", היא אומרת, "אבל מה שקורה עכשיו הוא רגע היסטורי שבו כל העיוותים נחשפים ומדוברים. יש סיכוי אמיתי שאנחנו נמצאים היום במציאות שתעצב מחדש את הדמוקרטיה הישראלית - בין אם בחוקה חדשה, בעיגון של חוקי יסוד חדשים, בהתחייבות לערכים שנזנחו מזמן. 

"אני מאמינה שהחברה הערבית חייבת להיות שותפה לרגע הזה ולעיצוב מחדש של הזהות הדמוקרטית של המדינה, באופן שיכלול אותה באמת".

ד"ר סלים בריק: "אני חושב שזו טעות לקשור כל מאבק בעניין הזהותי. לא כל הזמן צריכים להיות שבויים בסיסמאות שחוזרות על עצמן. אני קורא לכולם להשתתף, אנחנו לא עושים טובה - לא לשמאל ולא למרכז. הנזקים שהממשלה הזאת עושה, יפגעו קודם כל בערבים"

החשבון הפתוח של הדרוזים עם בג"ץ וחוק הלאום

לעומת האוכלוסייה הכללית של ערביי ישראל, בקרב הדרוזים אפשר לראות בשבועות האחרונים התגייסות למחאה, גם אם במספרים קטנים. בשבת שעברה הפגינו לראשונה כ-50 דרוזים בצומת כרמיאל, בהפגנה משותפת עם יהודים תושבי האזור. זה היה מפגן יהודי-דרוזי משותף נגד ההפיכה המשטרית, ומארגנת המחאה הזו, היבא אסעד, רואה את הדברים אחרת מאיסמאעיל. לדבריה, "אנחנו נמצאים בנקודת אל חזור", ולכן יש להילחם בכל הכוח ברפורמה שעל הפרק – ואחר כך לחזור למאבקים אחרים.

לפי אסעד, חלק גדול מהדרוזים בישראל אדישים לתהליכים המתרחשים במדינה, בעיקר מאז תחושת הבגידה שהתלוותה לעמדת בג"ץ בעניין חוק הלאום. העובדה שבג"ץ לא התערב בחוק הלאום היא בעלת משקל, אבל מצד שני יש עדיין הרבה דרוזים שמבינים שמערכת המשפט היא בכל זאת מגן עבור מיעוטים והם משתתפים במחאה. היא מוסיפה גם שיש דרוזים שתומכים ברפורמה. "אני חושבת שצריך לנער את האדישים ולגרום להם לצאת להפגין", היא אומרת, "כמה עשרות דרוזים בכרמיאל זה לא הרבה ביחס למאות אלפים ברחבי הארץ, אבל זה מספר טוב מאוד להפגנה ראשונה".

לפי אסעד, חלק גדול מהדרוזים בישראל אדישים לתהליכים המתרחשים במדינה, בעיקר מאז תחושת הבגידה שהתלוותה לעמדת בג"ץ בעניין חוק הלאום. העובדה שבג"ץ לא התערב בחוק הלאום היא בעלת משקל, אבל מצד שני יש עדיין הרבה דרוזים שמבינים שמערכת המשפט היא בכל זאת מגן עבור מיעוטים והם משתתפים במחאה. "אנחנו נמצאים בנקודת אל חזור"

ספואן מריח, סגן אלוף (במיל') ופעיל חברתי, שנאם בשבת בתחילת מרץ בהפגנה בחיפה, מבהיר כי הדרוזים הם פחות אקטיביסטים מקבוצות אחרות בחברה הערבית בישראל גם בימים כתיקונם. "אין לנו ארגוני חברה אזרחית וזהו חסרון גדול בעדה הדרוזית. מה כן יש לנו? יש חברי כנסת, שכמעט כולם משרתים את המפלגה ולא את העדה", אומר האיש שסיכן את חייו לא פעם עבור המדינה. "כשיואב גלנט היה אלוף פיקוד דרום הוא נתן לי דרגות סגן-אלוף ושלח אותי למבצעים כמו עמוד ענן וצוק איתן. הלכתי כדי להגן על הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית באיזון הנדרש. שלחו אותי להגן על ממלכה ולא על מלך, כי בשביל מלך או על דיקטטור לא הייתי מסכן את החיים שלי. אני מוכן לסכן את החיים שלי למען רעיון: חברה ישראלית שהיא יהודית ודמוקרטית".

מריח מאמין שבחברה הערבית והדרוזית, מי שלא מצביע לכנסת רואה בכך ענישה למערכת או לחברי הכנסת עצמם, אבל משלם על כך בחוסר ייצוג. "בחברה הערבית והדרוזית אנחנו מאוד מקומיים, לבחירות מקומיות מצביעים אך לכנסת לא ממש. אבל אין בכנסת ואקום - אם נבחר ציבור אחד אינו בכנסת, מישהו אחר יהיה במקומו. בכאוס שאנחנו נמצאים בו, הראשונים שייפגעו הם המיעוטים. זאת הדמוקרטיה היחידה בעולם שהמילה שוויון אינה קיימת בשום חוק מחוקיה. ברור לי שבית המשפט אינו מגן מספיק על המיעוטים בישראל, אך הוא המגן האחרון שיש לנו, מדינת ישראל היא דמוקרטית ליהודים ויהודית לערבים. האכזבה של החברה הערבית מבג"ץ אומרת 'אה, עכשיו נזכרתם, למה בג"ץ לא הגן עלינו כשהיה צריך?' יש באמירה הזאת אמת וברור לי שהקלפים שלנו הם לא הכי חזקים, אך צריך לדעת לשחק בפוקר הזה. אם עוד 10% מהחברה הערבית היו מצביעים, בן גביר לא היה בממשלה היום". 

ספואן מריח, סא"ל (במיל.) ופעיל חברתי: "ברור לי שבית המשפט אינו מגן מספיק על המיעוטים בישראל, אך הוא המגן האחרון שיש לנו, האכזבה של החברה הערבית מבג"ץ מוצדקת, אך צריך לדעת לשחק בפוקר הזה. אם עוד 10% מהחברה הערבית היו מצביעים, בן גביר לא היה בממשלה היום"

המסר של מריח מקבל חיזוק גם בדבריו של ד"ר סלים בריק, מדען מדינה מהאוניברסיטה הפתוחה. גם ד"ר בריק חושב שהמיעוטים בישראל צריכים להצטרף למאבק בהפיכה השלטונית גם אם המחיר הוא לשים בצד מאבקים אחרים. "אני חושב שמבחינה אופרטיבית זו טעות לקשור כל מאבק בעניין הזהותי. כשאני נוטל חלק במאבק כלשהו אני מכוון להצלחת המאבק הספציפי ולא בא עם דרישות שהן לא מיידיות. זה לא אומר שהנושא הפלסטיני והכיבוש אינם חשובים, אלא שההשתתפות הפוליטית צריכה להיות אפקטיבית. לא כל הזמן צריכים להיות שבויים בסיסמאות שחוזרות על עצמן. אני קורא לכולם להשתתף, אנחנו לא עושים טובה - לא לשמאל ולא למרכז. הנזקים שהממשלה הזאת עושה, יפגעו קודם כל בערבים".

"בג"ץ לא היה הוגן כלפי האוכלוסייה הערבית. 55 שנים עברו עד שנזכרו להכניס לעליון שופט ערבי. אבל אני שואל שאלה פשוטה, האם עדיף מערכת משפט שבכל זאת קצת עוזרת פה ושם או להרוס את הכל? בכל המדינות שכבר התדרדרו, כמו פולין והונגריה, תמיד זה התחיל בהסתה נגד מערכת המשפט. השאלה היא, האם אני מעדיף להישאר בלי כלום? אני חושב שחייבים להציל את מה שנשאר ממערכת המשפט".