ישראל והסנקציות: ציינג' קטן יכול להפוך את ישראל לארץ מקלט לאוליגרכים
המטוסים הפרטיים מרוסיה כבר ממלאים את נתב"ג, סכומי עתק מחפשים איך להגיע ולחוק הישראלי בעיקר אין תשובה. כיום ניתן להקפיא בישראל כספים רק אם הם קשורים לטרור או לגרעין האיראני. הבנקים, מזהירים המומחים, אמנם מצייתים לסנקציות האמריקאיות ומונעים מישראל מבוכה בינלאומית אבל די בציינג' קטן שיסכים להעביר כספים מרוסיה כדי לשנות את התמונה. דוח שומרים
המטוסים הפרטיים מרוסיה כבר ממלאים את נתב"ג, סכומי עתק מחפשים איך להגיע ולחוק הישראלי בעיקר אין תשובה. כיום ניתן להקפיא בישראל כספים רק אם הם קשורים לטרור או לגרעין האיראני. הבנקים, מזהירים המומחים, אמנם מצייתים לסנקציות האמריקאיות ומונעים מישראל מבוכה בינלאומית אבל די בציינג' קטן שיסכים להעביר כספים מרוסיה כדי לשנות את התמונה. דוח שומרים
המטוסים הפרטיים מרוסיה כבר ממלאים את נתב"ג, סכומי עתק מחפשים איך להגיע ולחוק הישראלי בעיקר אין תשובה. כיום ניתן להקפיא בישראל כספים רק אם הם קשורים לטרור או לגרעין האיראני. הבנקים, מזהירים המומחים, אמנם מצייתים לסנקציות האמריקאיות ומונעים מישראל מבוכה בינלאומית אבל די בציינג' קטן שיסכים להעביר כספים מרוסיה כדי לשנות את התמונה. דוח שומרים
המטוסים הפרטיים מרוסיה כבר ממלאים את נתב"ג, סכומי עתק מחפשים איך להגיע ולחוק הישראלי בעיקר אין תשובה. כיום ניתן להקפיא בישראל כספים רק אם הם קשורים לטרור או לגרעין האיראני. הבנקים, מזהירים המומחים, אמנם מצייתים לסנקציות האמריקאיות ומונעים מישראל מבוכה בינלאומית אבל די בציינג' קטן שיסכים להעביר כספים מרוסיה כדי לשנות את התמונה. דוח שומרים
ישראל והסנקציות: ציינג' קטן יכול להפוך את ישראל לארץ מקלט לאוליגרכים
המטוסים הפרטיים מרוסיה כבר ממלאים את נתב"ג, סכומי עתק מחפשים איך להגיע ולחוק הישראלי בעיקר אין תשובה. כיום ניתן להקפיא בישראל כספים רק אם הם קשורים לטרור או לגרעין האיראני. הבנקים, מזהירים המומחים, אמנם מצייתים לסנקציות האמריקאיות ומונעים מישראל מבוכה בינלאומית אבל די בציינג' קטן שיסכים להעביר כספים מרוסיה כדי לשנות את התמונה. דוח שומרים
ראש הממשלה בנט ונשיא רוסיה פוטין בפגישתם באוקטובר 2021 בסוצ'י. צילום: רויטרס
דניאל דולב
יחד עם
3.3.2022
תקציר הכתבה
להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי המרכז לתרבות מונגשת
ב
עוד הפלישה לאוקראינה מתרחבת מפגין המערב אחדות נדירה ומנסה לעצור את צבאו של ולדימיר פוטין באמצעות סנקציות כלכליות על רוסיה ועל הנשיא ומקורביו. עד כה נותקו חלק מהבנקים הרוסים ממערכת SWIFT הבינלאומית, הוקפאו נכסיהם של אוליגרכים ומקורבים לנשיא הרוסי, ואפילו נסגר המרחב האווירי של האיחוד האירופי בפני חברות תעופה רוסיות. בירושלים, מתוך רצון שלא להרגיז את פוטין, מעדיפים בינתיים להסתכל מהצד על המאמץ הבינלאומי הזה. ישראל לא הודיעה על שום סנקציה כלכלית נגד גופים או אישים רוסים, ולא אימצה רשמית סנקציות שהכריזו מדינות אחרות.
"באופן כללי ישראל בדרך כלל לא מטילה סנקציות חוקיות אחרי המערב", אומר עו"ד יובל ששון, לשעבר סגן פרקליט המדינה מהמחלקה הבינלאומית, וכיום ראש תחום ציות ואכיפה במשרד מיתר. "למשל אין סנקציות ישראליות על צפון קוריאה, ולמרות זאת היקף המסחר איתה אפסי עד לא קיים. זה בגלל שבסוף מדינת ישראל לא מנותקת מהעולם, וכל המערכת שלנו מושתתת על מערכת הבנקאות העולמית ועל יחסי מסחר. חברה ישראלית שתפר סנקציות בינלאומיות כאלה יוצרת מגבלות גדולות מאוד על ההתפתחות העתידית שלה".
לדברי ששון, הדברים אף נחרצים יותר במגזר הבנקאי. "בסוף היום, הגורם שאוכף הכי טוב את רוב הסנקציות הכלכליות זו מערכת הבנקאות העולמית. גם בנקים במדינות שלא הטילו סנקציות בעצמן, מהרבה מאוד סיבות, מיישרים קו עם סנקציות אירופאיות ואמריקאיות".
הנכונות של בנקים וחברות ליישר קו עם הגבלות בינלאומיות פותרת לממשלת ישראל דילמה לא קטנה שכן ספק אם במצב החקיקה הנוכחי בכלל ניתן להקפיא נכסים של מקורבי פוטין. החוק, מתברר, מאפשר להטיל עיצומים כאלה רק בסוגיות של מימון טרור או מאבק בתוכנית הגרעין של איראן. כך, בעוד הממשל האמריקאי יכול להטיל קנסות כבדים על גופים אמריקאים שיעשו עסקים עם מקורביו של הנשיא הרוסי, ישראל צריכה לסמוך על כוחות השוק. וסביב הנקודה הזאת יכולות לצוץ גם לא מעט בעיות.
"חברה ישראלית שתפר סנקציות בינלאומיות כאלה יוצרת מגבלות גדולות מאוד על ההתפתחות העתידית שלה", אומר עו"ד יובל ששון, לשעבר סגן פרקליט המדינה מהמחלקה הבינלאומית. "בסוף היום, הגורם שאוכף הכי טוב את רוב הסנקציות הכלכליות זו מערכת הבנקאות העולמית. גם בנקים במדינות שלא הטילו סנקציות בעצמן, מהרבה מאוד סיבות, מיישרים קו עם סנקציות אירופאיות ואמריקאיות"
אוליגרכים עם קשרים בישראל
עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית וראש הרשות לאיסור הלבנת הון, חושב גם הוא שהלחץ הבינלאומי על חברות ישראליות הוא כלי יעיל. לדבריו, גופים כמו בנקים ישראלים יודעים שאם יפרו את ההגבלות האמריקאיות הם יאבדו את היכולת שלהם לעבוד מול גופים אמריקאים. "אין עליהם חובה להקפיא את הכספים מבחינת הדין הישראלי", אומר יו"ר הרשות לשעבר, "אבל הם צריכים לנהל את הסיכונים שלהם מבחינת הדין האמריקאי, ולכן אני מניח שבנקים למשל כן יקפיאו את הכספים".
איך זה עובד בדיוק? שפר מסביר שכללי המאבק בלבנת הון ואמנות שישראל היא חלק מהן מחייבות את הגופים הפיננסים להקים מערכים למימוש סנקציות. "המשמעות היא שכל מוסד פיננסי, או בכלל כל גוף שכפוף לחוקי הלבנת הון צריך להתקין תוכנות שסורקות את המאגרים שלו מול רשימות הסנקציות. ואז אם בנק או כל גוף אחר מזהה שיש לו לקוח שמופיע ברשימה – הוא יכול להקפיא את הכספים שלו, וכאמור אני מניח שהוא גם יעשה את זה".
בשנים האחרונות עמדו הסנקציות ה"לא רשמיות" למבחן בישראל: לפני כשלוש שנים הכניס הממשל האמריקאי את האלוף במיל' ישראל זיו לרשימת סנקציות, בשל חשד כי ביצע פעילות צבאית אסורה בדרום סודן. בעקבות זאת הקפיא בנק לאומי חשבונות של זיו ושל רעייתו, וכן של ארבע חברות שבבעלותו. זאת, אף שהחוק בישראל לא מחייב אותו לעשות זאת. זיו פנה לבית המשפט בישראל בניסיון לשחרר את הכספים – אך זה דחה את הבקשה. בסופו של דבר היו אלה הרשויות בארה"ב שקיבלו את טיעוניו של זיו, ובפברואר 2020 הסירו אותו מרשימת הסנקציות. מקרה אחר הוא של המיליארדר דן גרטלר. לפי פרסומים בתקשורת סנקציות שמוטלות עליו מאז סוף 2017 שיבשו את פעילותו העסקית בצורה קשה והן אלה שככל הנראה גרמו לו להחזיר לממשלת קונגו זיכיונות כרייה בשווי של מיליארדים.
סנקציות נגד אוליגרכים יידרשו לעמוד בפני מבחן מאתגר יותר. מעבר לניסיון של ממשלת ישראל ללכת בין הטיפות מול ממשלת רוסיה, ומעבר לשאלה החוקית-מקומית, יעדי ההקפאה יהיו ככל הנראה אוליגרכים יהודים-רוסים, שלחלקם אזרחות ישראלית, נכסים רבים בארץ וכך גם קשרים ענפים. עד כמה ענפים יכול ללמד דיווח של ברק רביד ב"וואלה" ולפיו שר החוץ יאיר לפיד ביקש בישיבת הממשלה האחרונה מהשרים שלא לסייע לאוליגרכים רוסים ממוצא יהודי בעניין סנקציות על מנת למנוע מישראל מבוכה מדינית. דיווח אחר, בחדשות 12, חשף כי ארגונים ישראליים, ובהם יד ושם, כבר פנו לשגריר ארה"ב בישראל בבקשה שלא להטיל סנקציות על רומן אברמוביץ', שתרם לאחרונה עשרות מיליונים למוסד ההנצחה.
"יהיה מעניין לעקוב ולראות מה קורה בישראל, כי אני מניח שחלק מהאישים היהודים שיוטלו עליהם סנקציות ינסו להעביר את הכספים לכאן, וזה מבחן", אומר שפר ודבריו מתחברים ל"רכבת אווירית" של עשרות מטוסים פרטיים מרוסיה שנחתו בנתב"ג בשבוע האחרון. "ברמה המשפטית הפורמלית הסנקציות לא מחייבות את ישראל, אבל עדיין יהיה מעניין לראות באיזה צד אנחנו ואם המוסדות הפיננסיים כאן יכבדו את הסנקציות האירופאיות והאמריקאיות".
"יהיה מעניין לעקוב ולראות מה קורה בישראל, כי אני מניח שחלק מהאישים היהודים שיוטלו עליהם סנקציות ינסו להעביר את הכספים לכאן, וזה מבחן", אומר עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, ודבריו מתחברים ל"רכבת אווירית" של עשרות מטוסים פרטיים מרוסיה שנחתו בנתב"ג בשבוע האחרון
ציינג' קטן יכול לצפצף
אחת הבעיות המרכזיות בהן עלולה ישראל להיתקל היא סיטואציה שבה מוסד פיננסי כלשהו יחליט שאינו מיישר קו עם הסנקציות האמריקאיות והאירופיות - שכאמור חוקית הוא אינו מחויב להם. זה לא חייב להיות בנק גדול - תיאורטית גם ציינג' לא גדול יכול לבצע העברות כספים בהיקף של מיליונים רבים. "אם נותן שירותים פיננסיים כזה או אחר עובד רק מול רוסיה, ולכן מוכן להתעלם מהדרישות האמריקאיות, יתברר שהפכנו לעיר מקלט והאצבעות יופנו למדינות ישראל", אומר שפר ומוסיף "תהיה בטוח שברגעים אלו מישהו כבר מבצע את זה". עד כמה גדול הפיתוי? היקפי הכספים שבהם מדובר כמובן אינם ידועים בוודאות אולם הערכות הן שמדובר במיליארדים רבים. אחת מהן, שפורסמה בכלכליסט, מדברת על 30 מיליארד דולר שמחפשים את דרכם לישראל.
סוגיה נוספת נוגעת לאיתור נכסיהם של אוליגרכים המקורבים לפוטין. בניגוד לחברת רוסיות גדולות ובנקים, לא תמיד ניתן לאתר את הנכסים של המעגל הקרוב לנשיא, ובוודאי לא את נכסיו שלו עצמו. ב-2016, כחלק מהדלפת מסמכי פנמה, התברר כי סרגיי רולדוגין - נגן צ'לו מקצועי מרוסיה - החזיק באמצעות חברות קש שלא ניתן היה לקשר אליו, נכסים בשווי שני מיליארד דולר, כולל אחוזי בעלות בחברות ענק רוסיות. רולדוגין נחשב לאחד מחבריו הקרובים ביותר של פוטין, ומי שהכיר בינו ובין אשתו לשעבר.
בהדלפת מסמכי פנדורה בשנה שעברה, ששומרים היה השותף הישראלי בה, התברר כי דירת פאר בשווי 3 מיליון אירו וחצי במונקו נרשמה באמצעות חברות קש באיי הבתולה על שם מי שהייתה, ככל הנראה, מאהבת של פוטין בתחילת שנות האלפיים ואם בתו. על פי הגארדיאן הבריטי אותה אישה, סבטלנה קריבונוגיק, צברה תוך זמן קצר נכסים שערכם מוערך בכמאה מיליון דולר.
ישראל נזכיר, הייתה במשך השנים ועודה אחד היעדים המועדפים על מיליונרים רוסים-יהודיים והיקף הנכסים והכספים שהם מחזיקים כאן גדול מאוד. האמריקאים מודעים היטב למצב ולא יהססו ללחוץ על ישראל בנושא. עד כמה הם רציניים בכוונותיהם יכולה ללמד החלטת הממשל מאתמול להקים כוח משימה מיוחד למניעת התחמקות מהסנקציות. הכוח יתמקד בנושאי משרה בכירים ברוסיה, ובמקורביהם. "לאלו שמחזקים את המשטר הרוסי באמצעות שחיתות והתחמקות מהסנקציות, אנו אומרים: לא יהיה לכם מקלט בטוח, ונראה בכם אחראים", אמרה סגנית התובע הכללי בארה"ב, ליסה מונאקו, והוסיפה: "אוליגרכים, ראו הוזהרתם. נשתמש בכל אמצעי כדי לתפוס ולהקפיא את הנכסים הפליליים שלכם".
ישראל הייתה במשך השנים ועודה אחד היעדים המועדפים על מיליונרים רוסים-יהודיים והיקף הנכסים והכספים שהם מחזיקים כאן גדול מאוד. האמריקאים מודעים היטב למצב ולא יהססו ללחוץ על ישראל בנושא. עד כמה הם רציניים בכוונותיהם יכולה ללמד החלטת הממשל מאתמול להקים כוח משימה מיוחד למניעת התחמקות מהסנקציות. הכוח יתמקד בנושאי משרה בכירים ברוסיה, ובמקורביהם
הפרצה האחרונה: הקריפטו
שפר אומר כי מעבר לדברים שתוארו הוא מזהה פירצה נוספת: "המבחן הגדול ביותר יהיה הקריפטו. אנחנו יודעים ששיעור עצום מהחברות שמנהלות את המסחר בקריפטו מרוכזות בקמ"ר אחד במוסקבה, וגם חלק גדול מתשלומי הכופר הדיגיטליים באמצעות קריפטו הם מרוסיה. לכן צפוי שיהיה ניסיון להשתמש בקריפטו כדי לעקוף את הסנקציות. ה-FATF (כוח הפעולה הכלכלי הבינלאומי) החיל רק בשנה האחרונה את הכללים שלו על קריפטו, ובישראל הצו הרלוונטי נכנס לתוקף בנובמבר. הרבה מדינות רק החלו את היישום והאכיפה של הנושא הזה".
"אין ספק שהקריפטו מהווה אתגר לכל מי שרוצה לאכוף את הסנקציות", מסכים עו"ד ששון. "אנחנו כבר שומעים על כל מיני חילוטים והקפאות של ארנקים, ואני מעריך שיהיה 'מצוד' אחרי העניין. מצד אחד, אמנם הקריפטו שומר על איזושהי אנונימיות, ומצד שני הוא 'החלום הרטוב' של אוכפי חוק כי הוא רושם כל פעולה, ולכן אפשר להתחקות באמצעותו אחרי כסף. הוא אמנם מתנהל מחוץ למערכת הבנקאית הרגילה, אבל בסופו של דבר אנשים ירצו להפוך את הקריפטו לכסף 'רגיל', ושם עלולים להיתקל בבעיות".