1.

‍

‍

קחו שתי דקות לראות את הסרטון הזה. מדובר בקטע מתוך מליאת הכנסת בתחילת החודש (5.1.22, ישיבה מס' 96 - מתוך שידורי ערוץ הכנסת). הנושא הדיון: מערכות כיבוי אש ואינסטלציה בענף הבנייה. על הדוכן עמד שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (תקווה חדשה). חברות וחברי הכנסת הגישו שאילתות. ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) עולה להציג שאלת המשך. מטבע הדברים ולמען היעילות, שאלת ההמשך נדרשת לעסוק בנושא הנידון. ח"כ קרעי חושב אחרת.

הסרטון הזה ממחיש את הבעיה המרכזית באיסוף נתונים על פעילות הכנסת. אומנם מדובר בשאלת המשך, כך שהיא לא נכללת במספר השאילתות של כל ח"כית וח"כ במאגר שלנו, אבל האירוע הזה ממחיש כמה רחוק אפשר לקחת כלי פרלמטרי חשוב כמו שאילתא. ראוי להגיד, מהצד השני, שח"כ קרעי מגיע מהסיעה הגדולה ביותר בכנסת, המייצגת ציבור משמעותי מאוד, ואולי זה מה שהבוחרות והבוחרים שלו רוצים. עוד ראוי לומר, שהאופוזיציה רואה בתפקידה העיקרי להצביע על כשלי הקואליציה, וזה לגיטימי לגמרי.

ח"כ קרעי, אגב, לא נכנס לעשירייה הראשונה בשיאני השאילתות שלנו, אבל הוא קרוב: מקום 12.

2.

‍

‍

מאז שהשקנו את מאגר הח"כים – ולמען האמת גם באינספור דיונים במערכת הרבה לפני כן – ידענו שנידרש לסייגים הנובעים מהפער שבין הכמותי לאיכותי. שאילתות הן כלי חשוב בפיקוח הכנסת על הממשלה. את הנתון הזה, שפרסמנו בשנה שעברה, מצאנו באמצעות תשובה של סגן שר הפנים דאז, יואב בן צור (שס) לשאילתא של חבר כנסת. כמה חודשים אח"כ קרס בניין בחולון, ולאחרונה חזר הנושא לכותרות בעקבות רעידות האדמה בצפון.

תשובה לשאילתא אחרת, של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), הביאה לשינוי מדד תשומות הבנייה, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס. סמוטריץ', אגב, דורג בזמנו רחוק מאוד משיאני השאילתות, כיוון שעד אז הגיש רק 2. בעדכון הקרוב של המאגר הוא כבר יעמוד על 25 וייכנס לעשירייה הראשונה.

עוד נבחר ציבור שקפץ ממספר חד-ספרתי של שאילתות לנתון פנטסטי של לא פחות מ-37 שאילתות, הוא ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) – אבל יש פה קאץ'. בחינה לעומק מראה שח"כ אבו שחאדה הגיש את אותה שאילתא לא פחות מ-19 פעמים, למשרדי ממשלה שונים. ולכן הקפיצה. השאילתא, אגב, חשובה למדי: ייצוג הולם במשרדי הממשלה. אבל זה מראה גם את הקושי בניתוח כמותי של עבודת הכנסת.

לכן, הניתוח שנציג בגרף הבא – שחל על נתונים לפני העדכון הקרוב של המאגר – לא כולל את חברי הכנסת סמוטריץ' ואבו שחאדה; והוא מהווה ניסיון ראשון שלנו לשלב בין כמות לאיכות.

חשוב מאוד לציין עוד משהו: השאילתות שנמצאות במאגר הח"כים שלנו, ושעליהן מבוסס הגרף הנוכחי, כוללות אך ורק את השאילתות שנמצאות במאגרי הכנסת ונידונות במליאה, דהיינו: שאילתות רגילות ודחופות. יש עוד סוג: השאילתא הישירה. זוהי למעשה תקשורת ישירה בין ח"כ לבין המשרד הממשלתי או השר, וזהו כלי חשוב מאוד. הבעיה: הוא לא נגיש לציבור ולא נמצא במאגרי הכנסת. בתחילת החודש המידע הזה הגיע לידי שקוף, ובהצלבה עם הנתונים שלנו הוא מעלה תמונה מעניינת: בעוד שמבחינת המגמה הכללית, הנתונים פחות או יותר דומים, נראה שישנם חברי כנסת שפועלים "מתחת לרדאר". את הפערים הגדולים ביותר מצאנו אצל ח"כ משה ארבל (שס), שיאן השאילתות הישירות שבמאגר השאילתות של הכנסת מתועדת רק שאילתא אחת שלו במליאה, וכן אצל חברי הכנסת ינון אזולאי (שס) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת). כאן הפער בסיקור עבודת הכנסת נובע מחוסר נגישות של מידע, ואנחנו קוראים כאן לחברות ולחברי הכנסת לפעול כדי להנגיש את המידע הזה לציבור במהרה.

בחזרה לניתוח הנוכחי. הוא לוקח את שמונת חברות וחברי הכנסת שהגישו יותר מ-20 שאילתות במליאת הכנסת (נכון ל-24.12), ומנסה להחיל מדד איכותני. המדד שבחרנו הוא רמת הגיוון בנושאי השאילתות (כאחוז מסך השאילתות, בלי להתחשב במספר השאילתות עצמו). כדי להוסיף עוד מידע, הבאנו גם את הנושאים הראשיים והמשניים שבהם עסקו הח"כים. אלה נושאים שחברי הכנסת חוזרים עליהם שוב ושוב. אצל ח"כ איימן עודה, למשל, עולים כל הזמן היחסים בין כוחות הביטחון לחברה הערבית, ובתוך זה נכללת גם הפשיעה במגזר, חקירות רצח וכו'. ח"כ עודה (הרשימה המשותפת) יוצא הכי פחות "מגוון" בניתוח שלנו. האם זה אומר שהשאילתות שלו פחות איכותיות? או שפשוט זה הנושא הכי חשוב כרגע מבחינת הציבור שלו? זה נושא לדיון רחב ואנחנו מזמינים את הקוראות והקוראים לשתף אותנו בתובנות.

בגרף הזה אפשר לראות שח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) וח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) הם בעלי הנושאים הכי מגוונים בשאילתות. אצל כסיף בולטים מאוד נושאים חברתיים וסביבתיים, אבל הוא לא מדיר את ידיו גם ממה שנראה כנושא הראשי של סיעתו: היחסים בין החברה הערבית לצבא ולמשטרה.

ח"כ דיסטל אטבריאן מציגה בפנינו שאלה מעניינת: השאילתות שלה כל-כך מגוונות, שאי אפשר ממש לחלץ נושא מרכזי, שלא לדבר על נושא משני – ומנגד, הז'אנר שכן חוזר אצלה לא מעט יחסית ליתר הנושאים, הוא שאילתות פרסונליות לשרי הממשלה, כמו למשל החלטת היועץ המשפטי בעניינו של רה"מ בנט, או העובדה שרעייתו של שר המשפטים סער מגישה את המהדורה המרכזית בתאגיד השידור הציבורי.

3.

‍

‍

בחינה כמותית של עבודת חברות וחברי הכנסת יכולה להציע גם מנגנון פיקוח של הציבור. עמיתינו בשקוף, למשל, בחרנו את הפעילות של השר עומר בר לב (העבודה) ושל חברי הכנסת מהליכוד יולי אדלשטיין ויואב גלנט. במבט סיעתי, אפשר לראות מגמה דומה אם כי רחבה יותר: מבחינה של הצעות לסדר ושאילתות במליאה, ושל הצעות לדיון מוקדם בוועדות (נכון ל-6.1), אפשר לראות שאכן סיעת הליכוד הכי פחות פעילה. המצטיינות, כרגיל, הן הרשימה המשותפת והציונות הדתית.

חשוב לציין את החרם המתמשך של חלק ניכר מסיעות האופוזיציה בהובלת הליכוד, על רקע מחלוקת סביב הייצוג בוועדות. האם זו סיבה מספיק טובה להיקפי ההשתתפות הנמוכים? הציבור ששלח את חברות וחברי הכנסת ישפוט.

כך או כך, לא נראה שהחרם משפיע יותר מדי על פעילות האופוזיציה. ביחס לכנסת הקודמת, המספרים דומים למדי. העובדה שהכנסת הקודמת כיהנה במשך כשנה והנוכחית קיימת כ-7 חודשים, מתקזזת עם ההבדל בין מספר חברי האופוזיציה בין שתי הכנסות – 50 בכנסת הקודמת לעומת 59 בכנסת הנוכחית. בכל מקרה, החישוב כאן מבוצע בממוצע לח"כ.

4.

‍

‍

ומה לגבי עבודת הקואליציה? אין ספק שזה מורכב: הרי הפרמטר העיקרי הוא פעילות הממשלה. ובכל זאת, גם בקואליציה חשוב שיהיו חברות וחברי כנסת שמפקחים על הרשות המבצעת ובעיקר יעלו על סדר היום נושאים בעלי חשיבות לציבור ששלח אותם. כמה זה קורה?

הנה החלוקה לפי סיעות הקואליציה:

גם פה יש קאץ' סטטיסטי: ח"כ עמיחי שיקלי, שמבחינה אידיאולוגית מפריד את עצמו מהערכים של הקואליציה הנוכחית, מחושב כאן בנתונים של סיעתו, ימינה. מאחר שהוא פרלמנטר פעיל מאוד, ואחד משיאני השאילתות בכנסת, סביר להניח שאילולא הנתונים שלו, ימינה הייתה נמצאת במקום נמוך יותר בדירוג. מצטיינות ומצטיינים חברות וחברי הכנסת של סיעות העבודה ומרצ, שעצם הימצאותם בקואליציה לא משכיח מהם את המחויבות שלהן ושלהם לפיקוח על עבודת הממשלה שהם חברים בה.

5.

‍

‍

מה אפשר להסיק מכל זה לסיכום? קודם כל, כמו תמיד, שעבודת הכנסת כוללת הרבה מעבר למספרים. שנית, שגם כאשר צוללים לנתונים מתקבלת תמונה מורכבת, שצריך לפרק לפי פרמטרים איכותניים. ושלישית, שהמעקב אחר אחר הפעילות של נבחרות ונבחרי הציבור צריך להיות מתמיד ועקבי, ושצריך להיות נכונים להתמודד עם סתירות והפתעות.

בחודשיים שעברו מאז שהשקנו את מאגר חברות וחברי הכנסת קיבלנו הרבה מאוד פידבק, וראינו שהשיח מתחיל לעסוק בפעילות פרלמטרית ולא רק בפרובוקציות. ביחד עם שיתוף הפעולה של הציבור, אנחנו מאמינים שאפשר לקדם דיון פורה ויעיל, מבוסס נתונים אבל גם לא מתעלם מתמונה איכותנית מורכבת יותר. ומי יודעת, אם השיח ישתנה אולי גם הפרלמנט.