1.

‍

‍

הנה גרף שפרסמנו בזמן המגעים להקמת הממשלה הנוכחית:

בגרף הזה ניסינו לחלץ מתוך ההסכמים הקואליציוניים את הנושאים העיקריים שהעסיקו את המפלגות. המקומות השני והשלישי בסדר היום לא הפתיעו אותנו: בממשלה שבין חבריה ישנם פערים מדיניים משמעותיים, אפשר היה לצפות שנושאים חברתיים-כלכליים יניעו את האג'נדה; ורע"מ, שהייתה לשון המאזניים, דרשה כספים לטובת החברה הערבית. אבל הנושא שזכה להכי הרבה אזכורים בדיונים סביב ההסכמים הקואליציוניים הציף דווקא תחום אחר, שאולי נזנח בשנים האחרונות: דת ומדינה.

היום, אחרי אישור תקציב עם החלטות שנויות במחלוקת כמו מס על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים (שתי החלטות שנחשבות לכאלה הפוגעות בעיקר באוכלוסייה החרדית), ואחרי החלטה של שר האוצר להפסיק את סבסוד מעונות היום לאברכים, נראה שהנושא הזה אכן בוער בעצמותיה של הממשלה ה-36. לכך אפשר להוסיף את הסערה סביב רפורמת הכשרות שמקדם שר הדתות מתן כהנא (ימינה) וסביר להניח שיש בקנה רפורמות נוספות. לאור זאת, החלטנו לבחון היבט אחד משמעותי בנושאי דת ומדינה: נישואים.

2.

‍

‍

המספר הראשון שנציג הוא 20%. זהו שיעור הירידה במספר הזוגות היהודיים שנרשמו לנישואין במשרד הפנים בין 2010 ל-2019.

3.

‍

‍

כאן צריך להביא שתי קושיות. השאלה הראשונה היא האם מדובר רק ביהודים. והתשובה היא: לא. גם בקרב אזרחיות ואזרחי ישראל הנוצרים והדרוזים הייתה ירידה במספר הזוגות שהתחתנו באופן רשמי, אם כי בשיעור קטן מזה של היהודים. אצל המוסלמים אפילו נרשמה עלייה.

השאלה השנייה היא אם נכון להשוות רק בין שנת 2010 לשנת 2019. אולי בשנים הללו היה שיעור נישואים יוצא דופן? אז בדקנו. אכן במהלך העשור הזה ישנן שלוש שנים שבהם שיעור הזוגות המתחתנים עלה, אבל בחלק הארי, 7 שנים מתוך 10, נרשמה ירידה – ובשנים האחרונות נראה שהמגמה נמשכת (לשנת הקורונה, כמובן, אין טעם להתייחס כרגע).

במבט על 20 שנה אחורה, הפערים מצטמצמים מעט: 14% במקום 19% אצל היהודים, 13% הן אצל הדרוזים והן אצל הנוצרים במקום 5.6% ו-9.8% בהתאמה, וירידה מזערית אצל המוסלמים. אבל הירידה עדיין קיימת.

4.

‍

‍

הסיפור מסתבך ברגע שמנסים להשוות את נתוני למ"ס לנתוני הרבנות הראשית (שפורסמו במשורה עבור השנים 2014-2019, בעקבות בקשת חופש המידע של עמותת עתים). לפני נתוני הרבנות, בשנים הללו נרשמה ירידה של 5% בלבד במספר הזוגות שבחרו להתחתן דרכה, וזאת בהשוואה לירידה של 17% לפי נתוני הלמ"ס. הנתונים ל-2017-2019 עוד יותר תמוהים: לפי נתוני הרבנות, נרשמו אצלה בשנים הללו יותר זוגות לנישואים מאשר זוגות יהודים שנרשמו בכלל במשרד הפנים כנשואים (כפי שמשתקף בנתוני למ"ס). לא מצאנו הסבר שמניח את הדעת לפער הזה.

5.

‍

‍

הפילוח האחרון שנשאר לבדוק הוא שיעור היהודיים שנסעו להתחתן בחו"ל. גם כאן יש תוצאות מעניינות:

בין השנים 2002 ל-2010 הייתה ירידה די משמעותית, קרוב ל-28%, ומאז נראה שיש התייצבות, והפער ירד לכ-8% בין 2010 ל-2019.

איך קרה שגם שיעור הנישואים האזרחיים ירד? ייתכן שזה קשור להבנה, שבמקרה של גירושים, בכל מקרה בני הזוג עשויים לעבור דרך הרבנות.