ל

צד המחיר הנפשי והפיזי הכבד ישנו גם המחיר הכלכלי של כל אחד מן המאבקים הללו למען החיילים, לצד או מול רשויות המדינה. גם אם מושגות הרבה תרומות, עדיין מאבק הוא עסק יקר. "אנחנו שילמנו סכומי עתק על בתי משפט ובג"צים לאורך השנים, במאבקים שלנו מול מערכת הביטחון", מספרת פרחיה היימן, אחותו של חייל המילואים הנעדר יהודה כץ מקרב סולטן יעקוב. ואילו חיים אברהם, אביו של בני שנפל בלבנון, סיפר בראיון לידיעות אחרונות ב-2001: "הוצאתי 700 אלף שקל, את כל החסכונות שהיו לי, על הפרויקט הזה של החזרת הבנים. אין לי כיום כסף לפרנס את המשפחה שלי. משרד הביטחון הציע לסייע, אבל ברגע שהוא יהיה שותף - יגבילו אותי במאבק".

"אבא באמת חשב שהוא יודע להעביר את המסר הכי טוב, ולא רצה שיגידו לו מה לעשות", מסבירה בתו אפרת אברהם-ליבנה. "הוא גם היה אדם מקושר, אז יכול להיות שהיה לו יותר קל בהיבט הזה. לכן לא עבדנו עם יועצים, גם כשהציעו לנו. מה גם שלעולם הדרייב שלנו כמשפחה, שהולכת לישון עם זה בלילה, יהיה אחר".

איך עבדתם?

"כל שבת ישבנו אצל ההורים, תכננו את החודשים הקרובים, כתבנו מכתבים שלחנו פקסים ממכשיר שסיפק לנו משרד הביטחון, כי האינטרנט היה אז בחיתוליו. משרד הביטחון גם מימן את הנסיעות של אבא לחו"ל, למשל, כשהוא נסע לבקש עזרה ממזכ"ל האו"ם דאז קופי אנאן. הרבה גם עזרו לנו עם תרומות, חלקן אנונימיות. אני זוכרת שמישהו מימן לנו את הסטיקרים, אבל הרבה מאוד כסף אבא באמת הוציא מכיסו".

"אבא באמת חשב שהוא יודע להעביר את המסר הכי טוב, ולא רצה שיגידו לו מה לעשות", מסבירה אפרת אברהם-ליבנה, אחותו של בני שנפל בלבנון. "הוא גם היה אדם מקושר, אז יכול להיות שהיה לו יותר קל בהיבט הזה. לכן לא עבדנו עם יועצים, גם כשהציעו לנו. מה גם שלעולם הדרייב שלנו כמשפחה, שהולכת לישון עם זה בלילה, יהיה אחר"

הוא הצליח לעבוד במקביל?

"כן, ההורים שלי המשיכו לעבוד במשרה מלאה. אמא כאחות בבית חולים ואבא הוביל מאבקי עובדים בהסתדרות. שני מקומות העבודה פירגנו להם עם ימי חופש, כדי שיוכלו להיפגש עם אנשים בארץ ובחו"ל. אבא תמיד אמר אחרי הפגישות עם כל המכובדים, שהם ממשיכים לאייטם הבא, ואילו הוא ואמא חוזרים עם הכאב הביתה".

"הרבה גופים תרמו אמצעים או כספים"

הקמפיין המסיבי והמוצלח שניהלה משפחת שליט לשחרור בנה, מוערך גם הוא בהרבה כסף. כמה בדיוק? עורך דין שהוביל מבצעים במסגרת המאבק, מספר לשומרים, כי "נועם שליט גייס כספים בעצמו. דובר על זה סדר גודל של מיליון וחצי, שני מיליון שקלים, כשאחרי השחרור של גלעד נותר כחצי מיליון שהוא העביר לעמותות אחרות".

עוד מספר עורך הדין כי התעשיין סטף ורטהיימר, "שנועם שליט עבד אצלו בישקר לפני חטיפת בנו, עזר לו הרבה בגיוס הכספים, והיו גם קשרים שנועם טווה במהלך הזמן. כמובן שגם השעות שאני וכל המתנדבים נתנו שם היו שוות כסף, ויש את התחזוק של המאהל והשינה של המשפחה בבתי מלון סמוכים במשך שבוע, אין לזה סוף".

"הרבה תרומות נעשו בדרכים יצירתיות ולא בכסף", אומרת תמי שינקמן, היועצת האסטרטגית שליוותה את הקמפיין. "למשל, כשהיינו במאהל מול בית ראש הממשלה בירושלים, תנובה דאגה לנו לאספקה של מוצרי חלב. ומלונות בירושלים העבירו לנו ארוחות עבור המשפחה והמתנדבים".

שמשון ליבמן, שעמד בראש מטה המאבק למען שחרור שליט, מוסיף: "גם משרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן וגם משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי שעמדו מאחורי הקמפיין ועיצבו את שלטי החוצות והמודעות עבדו פרו-בונו. הרבה גופים תרמו אמצעים או כספים - בית דפוס מימן פלאיירים חינם, מישהו מימן בעילום שם את המספרים שרצו בתוכנית של עודד בן עמי בערוץ 2 והראו כמה ימים גלעד בשבי, במהלך הצעדה ארגונים ורשויות מקומיות עזרו לנו עם ציוד ואוכל. אני באמת לא יודע לאמוד אילו ערכים היו יותר גדולים, הכסף או התרומות בשווה כסף. אני בכל מקרה לא הייתי על התקציב, והכספים שנתרמו עברו לעמותת 'קרן מאור-ושבו בנים לגבולם', שקמה כדי לסייע למשפחות של שבויים ונעדרים במקרים קודמים, ונוהלה על ידי משרד הרצוג פוקס נאמן".

"הרבה תרומות נעשו בדרכים יצירתיות ולא בכסף", אומרת תמי שינקמן, היועצת האסטרטגית שליוותה את הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט מהשבי. "למשל, כשהיינו במאהל מול בית ראש הממשלה בירושלים, תנובה דאגה לנו לאספקה של מוצרי חלב. ומלונות בירושלים העבירו לנו ארוחות עבור המשפחה והמתנדבים"

העמותה שגלגלה מיליוני שקלים

על מנת להעריך את היקף ההשקעה הדרושה לקמפיין בסדר גודל שכזה ביקשנו לברר את נושא התרומות למאבק עם משפחת ורטהיימר, אך זו לא השיבה לפניית שומרים בנושא. נועם שליט מסר לנו כי "העמותה 'קרן מאור-ושבו בנים לגבולם' הוקמה ונוהלה ע״י משרד הרצוג פוקס נאמן למטרות אחרות. בסיום המאבק העמותה שהושאלה לטובת הקמפיין שלנו 'הוחזרה' לבעליה למטרות אחרות. לא זכור לי כמה גייסנו ומה הייתה היתרה בסיום, אבל בטח לא הסכומים שציין אותו עורך דין".

מנתוני "יפעת בקרת פרסום" עולה כי היקף ההוצאה הפרסומית על שמירת גלעד שליט בתודעה הציבורית הסתכמה בכ-8 מיליון שקל. כשאת עיקר הפרסום הובילה העמותה שהזכיר עם הוצאה של כ-7.4 מיליון שקל וקמפיינים רבים. גם סכומים אלה אומר נועם שליט "מופרכים. רוב הפרסום והיח״צ היה פרו בונו. וכל הערוצים נתנו לנו זמן מסך בחינם".

מדוחות שהגישה העמותה לרשם העמותות עולה כי בין השנים 2008-2011, שבהן גלעד היה בשבי, הוציאה העמותה מדי שנה בין שמונה לעשרה מיליון שקל. בשנתיים שאחרי שחרורו הגיעו הוצאותיה גם ל-13 מיליון. נציין כי לא ברור כמה מהכסף יועד לשחרור שליט. לעמותה שמקום מושבה בבני ברק - והיא מצהירה על עצמה כמי שעוזרת לאוכלוסיה הארצית, אברכים וחולים - היו ארבעה חשבונות בנק נפרדים, שרק אחד מהם יועד למאבק של משפחת שליט, ולא ברורה חלוקת הכסף ביניהם.

מה שכן ברור הוא שב-2019 הוצאות העמותה ירדו ל-143 אלף שקל, ולא עמדו על מיליונים כבעבר, והיא נמצאת בגירעון של 12 אלף שקל. קמפיין הוא בהחלט עסק יקר.