במערכת החינוך הישראלית הושק היום אחד הניסויים המותחים של מלחמת האדם בנגיף. מצד אחד: קמפיין התחסנות מאסיבי, תו ירוק חובה למורים, למידה מקוונת בערים אדומות ומערך בדיקות מהירות. מצד שני: פתיחה של שנת הלימודים בחודש בשביל כ-10 ימים בלבד של לימודים בפועל, בתקופה שבה מספר המאומתים בשיאו ואחוז החיוביים גבוה – וכל זעזוע של האקו-סיסטמה העדינה הזו יכול ליצור השלכות מבחינת התחלואה הקשה והתמותה. זה המצב מבחינה אפידמיולוגית, אבל לישראל יש עוד כמה מאפיינים, ייחודיים למדי, שצריך להכניס למשוואה.

‍

1.

‍

‍

קודם כל, ישראל היא מדינה צעירה מאוד. למעשה, לפי נתוני OECD לשנת 2018, מתוך 23 המדינות המובילות באחוז האוכלוסייה הצעירה – ישראל בפסגה, שנייה רק לדרום אפריקה. לפי הנתונים, בערך אחד מכל ארבעה ישראלים הוא ילד מתחת לגיל 15. החיסון, כזכור, ניתן רק לילדים מעל גיל 12, וגם זה שנוי במחלוקת, בעיקר עבור הורים שעשויים להעדיף הדבקה של הילדה או הילד מאשר להזריק להם חיסון חדש ויחסית לא מוכר.

‍

2.

‍

‍

ההיגיון מהסעיף הקודם ידוע: ברוב המקרים, ילדים שנדבקים מפתחים תסמינים קלים, אם בכלל, והסיכון לתחלואה קשה אצלם, מבחינה סטטיסטית גרידא, ככל הנראה אינו גבוה. גישה זו מגובה גם בנתוני משרד הבריאות לחצי השנה האחרונה: צעירים מהווים את חלק הארי מהנדבקים, אבל אחוז מזערי מהחולים בפועל. המחקר בנוגע ליכולת הדבקה של א-סימפטומטיים אינו חד-משמעי: ברור שהם מדבקים, אבל השאלה היא עד כמה חזק המטען הוויראלי שלהם באופן שממש גורם לאחרים להידבק. מהצד השני של המשוואה: א-סימפטומטיים יכולים להדביק יותר אנשים, מהסיבה הפשוטה שהם ברוב המקרים לא יודעים בכלל שחלו. האם אחד מאזן את השני? שאלה טובה בנושא שראוי לטיפול משלו.

‍

3.

‍

‍

לכל אלה מצטרף נתון חדש-ישן: הצפיפות הידועה בכיתות. לפי נתוני OECD (אנחנו עיבדנו אותם לכדי ממוצע של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים), ישראל נמצאת במקום השלישי מבין המדינות המובילות. נתונים אלה נכונים לשנת 2018 ומופיעים בדוח של 2020. הדוח לשנת 2021 צפוי לצאת בעוד שבועיים ואם יעסוק בשנת הקורונה הוא עשוי להיות מעניין: כזכור, בשנה שעברה, ככל שבכלל היו לימודים, הם התקיימו בקפסולות. מה שאומר שהצפיפות בכיתות ירדה בכמחצית. השנה אין קפסולות, ויותר מזה: הסופר ועיתונאי "ידיעות אחרונות" נדב איל הזכיר בעמוד הטוויטר שלו, שלא רק שאין טהרי אוויר בכיתות וחל איסור על מאווררים עומדים, אלא גם שישנו ועומד גם חוזר מנכ"ל ותיק, שאוסר לפתוח חלונות מעבר לחרך של 10 ס"מ.

השאלה הגדולה שנשאלת עכשיו היא: מה יגבר? המאמצים שעושה הממשלה בניסיון "לחיות עם הקורונה"? או נתוני הפתיחה של ישראל בחודש הזה, שבו הילדים חוזרים למעשה לראשונה לכיתות, אחרי היעדרות כואבת, מתישה ומזיקה מהמסגרת החשובה הזו.

‍