כ

מה לוקחי הלוואות יודעים מהי ריבית הפיגורים, שייאלצו לשלם אם לא יצליחו לעמוד בהחזרים? תשומת הלב מופנית באופן טבעי אל ריבית ההלוואה, שעומדת בדרך כלל על נתון חד-ספרתי כשמדובר בבנקים, או בגופים חוץ בנקאיים כמו חברות ביטוח, מבלי לחשוב על ״מה יקרה אם״. רק שהתסריט השלילי ביותר הפך לחייהם האמיתיים של כמעט 200 אלף ישראלים; הם לקחו הלוואות בריבית של 5%-8%, ומרגע שלא הצליחו להחזיר את הכסף, עליהם להתמודד עם ריבית פיגורים דרקונית שיכולה להגיע גם עד 18%, וחוב שמכפיל את עצמו כל חמש שנים.

"אני דור שלישי של לקוחות בבנק מסוים", מספר ג', בן 56. "כשהייתי מתקשר לסניף, הפקידים מיד זיהו את מספר הטלפון שלי ומיהרו לבצע כל מה שביקשתי, במין קטע משפחתי כזה״. זו הייתה יכולה להיות בקשה שלו להגדיל מסגרת ב-20 אלף שקל או לייעד סכום לאפיק מסוים. כל זה השתנה, אומר ג׳, כשבסניף התחילה לעבוד סגנית מנהלת חדשה, ואז המשפחתיות והקלילות נעלמו באחת: ״כבר אי אפשר להתקשר לסניף, רק למוקד כללי. הייתה לי בבנק מסגרת אשראי של 70-80 אלף שקל, עם עסק שגילגל כ-100 אלף שקל בחודש, אבל הם חתכו לי את זה למשהו כמו 5,000 שקל. התחילו לחזור לי צ'קים ונהיה בלגן".

"אני חייב לבנקים יותר ממיליון שקל?" ג' נשמע כמעט מופתע כשעורך דינו מזכיר את הסכום. "לא זכור לי שלקחתי מהם כל כך הרבה. גם לא הגיוני שילוו כל כך הרבה כסף למישהו בלי ביטחונות, בלי בית, בלי כלום. לקחתי הלוואות ב-200 אלף שקל. הכי הרבה - 300 אלף, וכשזה קורה - אין עם מי לדבר״

גם אם ראוי לדרוש ריבית פיגורים ממי שלא משלם את חובותיו השאלה המתבקשת היא כמה. הריבית המשפטית המירבית בישראל - זאת אומרת הריבית שנגבית על כל החובות בהוצאה לפועל מלבד ההלוואות - עומדת כיום על 6.5%. זאת ועוד: לווה מהבנקים שהגיע להוצאה לפועל ישלם את הריבית הגבוהה יותר אלא אם יוכרז כחדל פירעון. אם זה יקרה יונמכו שיעורי הריבית שלו ל-6.5%.

הסחרור היה מהיר. ג׳ חייב כיום לבנקים יותר מ-1.25 מיליון שקלים, בין היתר בגלל הריבית העצומה על הלוואות שלא מוחזרות במועד, וזאת בנוסף לחובותיו לגורמים חוץ-בנקאיים. "אני חייב לבנקים יותר ממיליון שקל?" הוא נשמע כמעט מופתע כשעורך דינו מזכיר את הסכום. "לא זכור לי שלקחתי מהם כל כך הרבה. גם לא הגיוני שילוו כל כך הרבה כסף למישהו בלי ביטחונות, בלי בית, בלי כלום. לקחתי הלוואות ב-200 אלף שקל. הכי הרבה - 300 אלף, וכשזה קורה - אין עם מי לדבר״.  

הבנק שהיה ב״קטע משפחתי כזה״ עם ג׳, הוא הנושה המרכזי שלו: על חוב אחד, בסך כ-199 אלף שקל, הוגשה תביעה לבית המשפט בספטמבר 2015 - ובינתיים תפח החוב לכ-450 אלף שקלים. חוב אחר לאותו הבנק, בסך 223 אלף שקל, תפח לכ-500 אלף שקל. וזה לא נגמר שם: ל-ג' יש גם חובות קטנים יותר לשלושה בנקים נוספים שגם הם צמחו בכמה עשרות אחוזים.

איך הכנסת אישרה דווקא לבנקים ריבית חריגה

המצב הזה הוא תוצאה של תיקון לחוק אשראי הוגן, שנחקק ב-2017 ביוזמתו של ח״כ ניסן סלומינסקי. הכוונה הייתה טובה: להגביל את גובה הריביות על הלוואות, וליצור תקרה משותפת והוגנת לכל נותני האשראי במשק – הבנקים, הגופים החוץ-בנקאיים (כמו חברות ביטוח או חברות אשראי) והשוק האפור.

בחוק נקבעו שתי תקרות: האחת, הריבית המרבית על הלוואה שנלקחת ומשולמת כסדרה עומדת על 15% + ריבית בנק ישראל (כיום 0.1%). בפועל, הריביות המבוקשות על ההלוואות נמוכות בהרבה, משום שהשוק תחרותי ולרוב יהיו סביב הנתון החד ספרתי.

התקרה השנייה, ריבית פיגורים. במקרה של פיגור בתשלום החזר ההלוואה, הריבית תיקבע לפי שיעור הריבית המרבית (15.1%) כפול 1.2, כלומר 18.2%. בהלוואות קצרות מועד עד שלושה חודשים - שאינן רווחות בבנקים ובגופים החוץ בנקאיים - נקבע כי ריבית הפיגורים המירבית תגיע עד ל-24.1%. גם ריבית הפיגורים הפכה לרכיב שעליו מתחרים נותני ההלוואות ולכן גם במקרה הזה רוב נותני ההלוואות יגבו ריבית פיגורים שתהיה נמוכה מהמקסימום הקבוע בחוק.

כמה חייבים לבנקים מתגלגלים כיום בהוצאה לפועל? לפי נתונים שהופקו לבקשת שומרים מטעם האגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, לכשליש מהחייבים של ההוצאה לפועל יש לפחות תיק אחד פתוח לבנקים, ו-92.3% מאותם חייבים הם פרטיים (לא חברה או שותפות)

"אף פעם לא הצלחתי להבין איך בן אדם שחייב 100 אלף שקל לבנק ומתגלגל להוצאה לפועל, פתאום מגיע אחרי כמה חודשים לסכומי חוב מטורפים שאין לו סיכוי לעמוד בהם", אומר עו"ד גלעד נרקיס. "לכאורה, הכל לפי החוק ולפי ההסכם, אבל זה פשוט לא הגיוני ובלתי סביר"

הבנקים, יש לומר, עושים מאמצים לא מבוטלים כדי שלא להגיע עם לווים שאינם עומדים בתשלומים להוצאה לפועל (ועוד על כך בהמשך). ועדיין כאשר בסופו של דבר מועבר המקרה לטיפולה של רשות הגביה והאכיפה נתקל הלווה בריבית הפיגורים הגבוהה.

ההוצל״פ מפרסמת באופן קבוע את שיעורי ריבית הפיגורים ונכון לחודש יוני עמדו המספרים על 15% בבנק לאומי, 13.2% בפועלים, 15.40% במזרחי טפחות, 16% בבינלאומי, 16.6% בבנק מסד וכך הלאה. את שיעור ריבית הפיגורים הנמוך ביותר בין הבנקים הגדולים דורש בנק דיסקונט עם 9.1%.

בחברות הביטוח והאשראי שנותנות הלוואות הנתון העדכני של ריבית הפיגורים נמוך משמעותית משל הבנקים וברובן נע בין 8% ל-10%.

וכאן ליבה של הבעיה: גם אם ראוי לדרוש ריבית פיגורים ממי שלא משלם את חובותיו השאלה המתבקשת היא כמה. הריבית המשפטית המירבית בישראל - זאת אומרת הריבית שנגבית על כל החובות בהוצאה לפועל מלבד ההלוואות - עומדת כיום על 6.5%. זאת ועוד: לווה מהבנקים שהגיע להוצאה לפועל ישלם את הריבית הגבוהה יותר אלא אם יוכרז כחדל פירעון. אם זה יקרה יונמכו שיעורי הריבית שלו ל-6.5%.

האם 6.5% הוא שיעור העונש ה"הוגן" למי שאינו יכול לשלם את חובותיו? כנראה שלא כולם חושבים כך: לאחרונה אף פורסם ב"כלכליסט" על כוונת החשב הכללי להפחית את שיעור הריבית המשפטית ולשפר את תנאיה לחייבים. כך או אחרת, שיעורי הריבית על הלוואות גבוהים הרבה יותר.

"ההגבלה בחוק של שיעורי הריבית הייתה צעד בכיוון הנכון", סבור עו"ד דורון רדעי. "האם יש הצדקה לפער כה גדול בין שני סוגי חייבים - בין חייב של חוב כספי שנפסק על ידי בית משפט, שישלם לכל היותר 6.5% ריבית בשנה, לבין חייב של הבנקים שישלם ריבית כמעט משולשת? התשובה שלילית"

"ההגבלה בחוק של שיעורי הריבית הייתה צעד בכיוון הנכון", סבור עו"ד דורון רדעי ממשרד עורכי הדין רדעי-גדות, "אך נשאלת השאלה אם השיעורים שנקבעו אכן מהווים את הרף הנכון וההוגן לשיעורי הריבית. האם יש הצדקה לפער כה גדול בין שני סוגי חייבים - בין חייב של חוב כספי שנפסק על ידי בית משפט, שישלם לכל היותר 6.5% ריבית בשנה, לבין חייב של הבנקים שישלם ריבית כמעט משולשת? לדעתי, התשובה לשאלה הזו חייבת להיות שלילית".

אבל גם הבנקים והמוסדות הפיננסים צריכים להרוויח, ולו רק כדי לשמור על יציבותם.

"לבנקים יש תפקיד מרכזי בפעילות הכלכלית, וקיימת חשיבות ציבורית גדולה בהבטחת יציבותם, גם על ידי מתן כלים שיבטיחו שהלוואות שהם נותנים ייפרעו על ידי החייבים. עם זאת, חשוב לזכור כי החייבים הם אנשים שנקלעו לחובות עקב הסתבכות כלכלית או כישלון עסקי, ובמקרים רבים יש להם חובות נוספים. כשמוסיפים על החוב ריבית פיגורים, גורמים לכך שהחוב תופח במהירות, ולמעשה מכפיל את עצמו בתוך כחמש שנים.

"תפיחה כזו של החוב פוגעת ביכולת ובמוטיבציה של החייבים לפרוע את החוב, יוצרת להם תמריץ לפנות למסלול של פשיטת רגל, שבמסגרתה הם יקבלו הפטר מכלל חובותיהם, דבר אשר פוגע בבנקים ובמוסדות הפיננסים ואחר כך בציבור הלקוחות שעליהם מגולגל אותו הפסד".

174 אלף חייבים לבנקים

כמה חייבים לבנקים מתגלגלים כיום בהוצאה לפועל? לפי נתונים שהופקו לבקשת שומרים מטעם האגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, בסוף מארס השנה היו בהוצאה לפועל כ-2.1 מיליון תיקים פתוחים של 585,078 חייבים. בכ-235 אלף מהתיקים, שנפתחו לכ-190 אלף חייבים, החוב הוא לבנק. כלומר, לכשליש מהחייבים של ההוצאה לפועל יש לפחות תיק אחד פתוח לבנקים, ו-92.3% מאותם חייבים הם פרטיים (לא חברה או שותפות). במילים אחרות, יותר מ-174 אלף ישראלים מתמודדים עם ריביות גבוהות שמנפחות את חובותיהם.

עו״ד גלעד נרקיס, שמייצג חייבים מול המערכת הבנקאית: "בתיק של 100 אלף שקל, אם הלקוח לא מתגונן ומתקבל פסק דין במעמד צד אחד, אוטומטית הוא מחויב לפי הריבית המרבית המקובלת בבנק בתוספת שכר טרחה, אגרה וכל ההוצאות המשפטיות האחרות. עם הסכום הזה החייב הולך להוצאה לפועל, ושם הכל מתחיל מהתחלה; זה עוד פעם אגרה, עוד פעם שכר וטרחה ועוד פעם חיוב"

"אף פעם לא הצלחתי להבין איך בן אדם שחייב 100 אלף שקל לבנק ומתגלגל להוצאה לפועל, פתאום מגיע אחרי כמה חודשים לסכומי חוב מטורפים שאין לו סיכוי לעמוד בהם", אומר עו"ד גלעד נרקיס, שמתמקד בייצוג חייבים מול המערכת הבנקאית. "לכאורה, הכל לפי החוק ולפי ההסכם, אבל זה פשוט לא הגיוני ובלתי סביר. .

כך שהחוב מתנפח כבר בתחילת התהליך.

"נכון. בשלב זה כבר נוספו לסכום לתשלום עוד 20%-30%, ועל הסכום הזה רצה הריבית. הריבית והתנאים האלה אולי בסדר כשמדובר בשני גורמים מסחריים, שנמצאים במעמד פחות או יותר שווה, אבל לא במקרים של חייבים שאפילו לא מסוגלים להגן על עצמם. החייב, שמבין שהוא כבר לא מסוגל להתמודד עם זה, מרים ידיים. רוב האנשים רוצים להחזיר את ה-100 אלף שלקחו בפריסה לתשלומים, אבל הם לא יכולים להחזיר פתאום 150 אלף שקל, אז הם מתחילים להתגלגל בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון".

עו"ד נרקיס טוען שחוק אשראי הוגן נולד מתוך אבסורד: ״הגופים החוץ-בנקאיים שמגייסים כסף ביוקר הוגבלו בתקרת ריבית, בעוד שדווקא הבנקים לא הוגבלו. הוחלט בצדק לתקן את המצב ולהגביל את כל הגופים הפיננסיים, כולל השוק האפור, אבל היו צריכים באותה הזדמנות לקבוע לבנקים תקרת ריבית יותר נמוכה מלגופים החוץ-הבנקאיים - ואת זה לא עשו".

ח״כ-לשעבר ניסן סלומינסקי, שכיהן כיו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כאשר יזם את החוק, מגלה לשומרים כי הופעלו עליו לחצים כבדים לא לקבוע תקרות ריבית נפרדות. "רציתי לקבוע בחוק שתי תקרות ריבית: אחת לגופים החוץ-בנקאיים בסביבות 15%, ואחת לבנקים של 10%. הבנקים באותה תקופה לקחו ריביות של 3%-4% וחששתי שברגע שנקבע תקרת ריבית גבוהה, זה ייתן להם לגיטימציה להעלות את הריבית אצלם.

ח״כ לשעבר ניסן סלומינסקי, יוזם חוק אשראי הוגן: "אתה לא מבין איזו מלחמת עולם נפתחה מולי. הגיעה נגידת בנק ישראל, הגיעה שרת המשפטים, והן הביאו את כל העולם והושיבו אותם בחדר אחד איתי. אני ו-30 אנשי מקצוע נגדי. הופעל עלי לחץ אטומי"

"רציתי להשאיר את תקרת הריבית הגבוהה לחוץ בנקאיים, שלוקחים סיכון גדול יותר מול אנשים שהבנקים לא רצו לתת להם הלוואות. ומצד שני, ידעתי שלבנקים הרבה יותר קל, כי יש להם כל הידע על הלקוח והם יכולים לתת הלוואות רק לאנשים מסודרים. הם הולכים יותר על בטוח וגם קיבלו מבנק ישראל כסף זול״.

שתי התקרות נשמעות כמו פתרון מצוין. למה הוא לא התממש?

"אתה לא מבין איזו מלחמת עולם נפתחה מולי. הגיעה נגידת בנק ישראל, הגיעה שרת המשפטים, והן הביאו את כל העולם והושיבו אותם בחדר אחד איתי. אני ו-30 אנשי מקצוע נגדי. הופעל עלי לחץ אטומי. הסבירו שזה בלתי אפשרי, חייבת להיות אחידות, אי אפשר ללכת על שתי תקרות.

"בסופו של דבר הגעתי איתם לפשרה: נלך על תקרה אחת, אבל אם נראה בתוך שלוש שנים שהבנקים מתחילים לעלות ולהתקרב לתקרה, אז בנק ישראל ישקול להמליץ לשר האוצר להשתמש בסמכותו ולהוריד את תקרת הריבית בהלוואות".

זה לא קרה.

"הוחלט גם שאם נגיד בנק ישראל לא יעשה את זה, הוא יחויב להתייצב בוועדת החוקה ולהסביר למה לא. אם הייתי היום יו"ר ועדת החוקה, תאמין לי שהייתי בודק את זה, ואם זה לא היה מתממש, הנגיד היה צריך להופיע ולהסביר בפני הוועדה, הוא לא היה יוצא שלם מזה. עברו מאז פחות או יותר שלוש שנים (החוק נכנס לתוקף ב-2019), אז זה בדיוק הזמן לבצע בדיקה".

הבנקים, קצת בניגוד לתדמיתם הציבורית, דווקא לא ששים לגרור לקוחות חייבים להוצאה לפועל - כך טוען עו"ד דן מור, שמתמקד בייצוג חייבים. "לבנק לאומי, לדוגמה, יש יחידה לגביית חובות, כולל מרכז מיוחד שמטפל בתיקים. במרכז הזה בודקים אם הם יכולים לגבות את החוב בדרכים לא משפטיות. פקידות מרימות טלפונים לחייבים ומנסות להגיע איתם להסדר. אם הן מצליחות, החוב נשאר בבנק והחייב משלם לפי התנאים והפריסה שנקבעו לו. אם לא, התיק עובר לאחד מעורכי הדין של הבנק ששולח מכתב התראה.

"החובות בהוצאה לפועל מאוד מנופחים", אומר עו"ד דן מור שמתמקד בייצוג חייבים. "חלק ניכר מהחובות שם זה ריבית. הבנקים לא מפסידים בשום מקרה הרבה כסף, בתיקים בעייתיים הם פשוט ממזערים נזקים"

"אם החייב לא מגיב, נפתח לו תיק בהוצאה לפועל. זה תהליך שלוקח בערך שלושה חודשים, אבל מרגע שהבנק פורע את ההלוואה, הוא מכניס את הלקוח לתשלום ריבית פיגורים וגם גובה ממנו תשלום שכר טרחה לעורכי דין ותשלומים נוספים. זה יכול לנפח הלוואה של 90 אלף שקל לחוב של 115 אלף שקל בתוך פרק זמן קצר".

כיצד משפיעה ריבית הבנקים על החובות בהוצאה לפועל?

"החובות בהוצאה לפועל מאוד מנופחים. חלק ניכר מהחובות שם זה ריבית. הבנקים לא מפסידים בשום מקרה הרבה כסף, בתיקים בעייתיים הם פשוט ממזערים נזקים. היה לי לאחרונה תיק שהחוב בו עמד על 78 אלף שקל. קרן החוב ביום פתיחת התיק עמדה על 45 אלף שקל, והבנק סגר איתי על 12 אלף שקל. מה היה סכום ההלוואה המקורי, לפני הרבה שנים? בערך 20 אלף שקל. מבחינת הבנק זה כבר חוב אבוד, הוא הזדכה עליו במס".

בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לדעתו של עו״ד מור, חוק זה רק הרע את מצבם של החייבים: "בחוק הישן, בפקודת פשיטת הרגל, הנאמן שמינה בית המשפט היה יכול להפחית גם ריבית הסכמית של הבנק לריבית משפטית בגובה של כ-4%. כתוצאה מכך היו המון תביעות שהופחתו באופן דרמטי, לפעמים מ-300 אלף שקל ל-100 אלף שקל. בחוק החדש, הוחלט שלנאמן אין סמכות להתעסק עם ריבית החוק עד מועד הצו לפתיחת הליכים. כלומר, עד שזה קורה הבנק נהנה מהריבית המוסכמת, הגבוהה. חייב שלא עומד בהחזרים חוטף גם ריבית פיגורים. אם אדם מהיישוב מגיש תביעת חוב, הנאמן נכנס לתמונה ויכול לחתוך את החוב לריבית המשפטית, אבל בבנקים הוא לא יכול לגעת כי יש להם ריבית הסכמית".

המפקח לשעבר: הריבית גבוהה מדי

האם הבנקים לא יעמדו בריבית נמוכה יותר? יעמדו בהחלט גם בנתון חד-ספרתי, עונה יואב להמן, שכיהן כמפקח על הבנקים בשנים 2003-2006. לדבריו, "חוק אשראי הוגן נועד להוציא מהמשחק את כל 'האינדיאנים' שנתנו אשראי שחור וניצלו את המצוקה של הלווים. היו שם ריביות של עשרות ואפילו מאות אחוזים, בחלק מהמקרים מבלי שלוקחי האשראי היו מודעים לריביות שהם אמורים לשלם. החוק הצליח בכך, וכיום הגופים הללו צריכים רישיון כדי להעניק אשראי, ויש להם תקרת ריבית".

יפה שחיסלו בעיה אחת, אבל תקרות הריבית עדיין גבוהות.  

"הריבית המרבית נקבעה כדי לכלול גם מקרי קצה, למשל פרויקטים עתירי סיכון. במקרים כאלה, הריבית היא מעין חלוקת סיכונים וסיכויים בין המשקיע לבין הלווה. ניסיון העבר הראה שאי-אפשר לקבוע ריבית נמוכה במשק כריבית מרבית. כוונתי לריבית נמוכה ממה שכוחות השוק קובעים. זה נועד לכישלון. אי אפשר להכתיב לגורמים מסחריים מה תהיה רמת הסיכון שהם לוקחים במתן הלוואות".

ובינתיים, החייבים שמגיעים להוצל"פ עם ריבית פיגורים על הלוואות מסתבכים.

"הריבית הזו גבוהה מדי, והיא לא מותאמת לסביבת הריבית הנוכחית בכלכלה הישראלית. אפשר היה להסתפק בפחות. קבעו אותה מלכתחילה מאוד גבוה, כי רצו לאפשר את הפעילות של הגופים החוץ-בנקאיים שעובדים בשוליים. צריך לזכור שעד לא מזמן הריבית על כרטיסי האשראי הייתה בסביבות 12%, שזו גם ריבית די גבוהה, אבל עדיין דומה לריבית המקבילה הנהוגה במדינות אחרות.

האם הבנקים לא יעמדו בריבית נמוכה יותר? יעמדו בהחלט גם בנתון חד-ספרתי, עונה יואב להמן, שכיהן כמפקח על הבנקים בשנים 2003-2006. לדבריו, "חוק אשראי הוגן נועד להוציא מהמשחק את כל 'האינדיאנים' שנתנו אשראי שחור וניצלו את המצוקה של הלווים"

"אם קבעו את הריבית המרבית לאנשים שהסתבכו או ללווים עתירי סיכון, אז  זה בסדר לדעתי, כי האלטרנטיבה היא שהם לא יקבלו בכלל אשראי. מי שחי על הקשקש, עדיף שלא ייקח הלוואה ב-15% ריבית. אין שום סיבה שהוא יוסיף עוד מסמרים לארון הקבורה הפיננסי שלו.

"האם זו רמה סבירה, 15% ו-18%? אני חושב שאפשר היה להוריד את זה בחצי. בהתחלה דיברו בחוק אשראי על אזור ה-20%, בסוף הורידו ל-15% ועכשיו אפשר לסובב עוד קצת את הבורג ולהוריד את זה לסביבת הריבית הנהוגה במשק. לדוגמה, אם סביבת הריבית הנהוגה כיום היא 5%-8%, אפשר לשים את ריבית הפיגורים על 12%".

מעטים יודעים שאפשר למזער את החוב

ברשות האכיפה והגבייה מודעים לתופעה אולם מבהירים כי אין באפשרותם אלא לבצע, בהתאם לחוק, את ההסכם שחתמו הלקוחות עם הבנקים. "כל זמן שהריבית נמצאת מתחת למקסימום שהוגדר בחוק אשראי הוגן, לנו אין אמירה בעניין", אומר דן בן סימון, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע ברשות. "גם אם אני מאוד מתרעם, אני לא יכול להגיב. מצד שני, במקרים שבהם הריבית נמצאת מעל הסף המקסימלי, לא נאשר את פתיחת התיק ונחסום אותו מפתיחה אצלנו".

מה יכולים לעשות חייבים שמגיעים אליכם, להוצל"פ, עם חובות לבנקים?

"צריך להבדיל בין אדם שמנסה לטפל בחובות שלו לבין אדם שלא מטפל בחובות שלו. מי שמתעלם מהחוב שלו, ברור שהחוב הולך וגדל. לעומת, לפי חוק 'חייב משלם' שיזמנו בהוצל"פ, אם אדם מתחיל לשלם את החוב בתשלומים, הוא מקבל הנחה של 25% בריבית, גם בריבית הסכמית, כלומר גם בריביות שנקבעו מול הבנקים. הגופים המוסדיים, כצפוי, התנגדו לחוק הזה בהתחלה, אבל הבהרנו להם שהחוק חל כל עוד הוא לא פוגע בריבית הבסיסית".

בזכות הקורונה, החייבים נהנים מהקלה נוספת. בהוצל״פ מציינים כי החוק עבר השנה תיקון נוסף, וכעת שיעור ההנחה בריבית עשוי להגיע עד 50% במקרים מסוימים. אלא שרק קומץ מהחייבים הלא מיוצגים מודעים להטבות שאושרו בתקופת הקורונה כדי לעודד החזרי חובות, ובכך אינם מקלים על העול הכלכלי שמונח על כתפיהם.

"הדרך הכי גרועה לטפל בחוב היא להתעלם ממנו", מבהיר בן סימון.  "החייבים יכולים להגיש כל בקשה בכל ערוצי השירות שהרשות העמידה לרשותם. גם לרשמים הפועלים בלשכות ההוצאה לפועל יש סמכות להוריד, לבקשת החייב, בנסיבות מיוחדות את שיעור הריבית ההסכמית. לכן, מי שרוצה לשלם ימצא במערכת דרך לעזור לו לטפל בחובות. הכי גרוע זה להזניח את החוב ולקטר".

"האם זו רמה סבירה, 15% ו-18%? אני חושב שאפשר היה להוריד את זה בחצי", אומר להמן. "בהתחלה דיברו בחוק אשראי על אזור ה-20%, בסוף הורידו ל-15% ועכשיו אפשר לסובב עוד קצת את הבורג ולהוריד את זה לסביבת הריבית הנהוגה במשק. לדוגמה, אם סביבת הריבית הנהוגה כיום היא 5%-8%, אפשר לשים את ריבית הפיגורים על 12%"

א', איש עסקים בשנות הארבעים לחייו, לקח הלוואה של 250 אלף שקל כשהחזיק עסק לשיווק ומכירה של טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים. ״הבנקים טובים בעיקר כדי למכור לך הלוואות״, הוא טוען בדיעבד. העסק שלו קרס, כסף להחזר החוב לא היה לו, ובתוך ארבע שנים ריבית הפיגורים ניפחה את הסכום לכ-700 אלף שקל. ״ברגע שמשהו משתבש או מתעכב בעסק, הבנקים יכולים לנקוט הרבה מאוד פעולות, אבל מה שהכי נוח להם זה להכניס את הלקוח למרווח של ריבית פיגורים", הוא מתלונן.

ניסית לדבר עם הבנקים?

"לזכותם ייאמר שהם לא הפנו לי גב בשום שלב. אבל הבעיה עם הבנקים היא שברגע שאתה נכנס למשבר אשראי, התגובה המיידית שלהם היא להחזיר צ'ק או לסגור מסגרת אשראי. לעסק קטן, זו מכת מוות. אני מישהו שיודע לדבר, גם עם הבנקים, אבל יש מקרים רבים אחרים של אנשים שלא יודעים איך לדבר ואז זה הרבה יותר גרוע, כי הבנק עושה מה שהוא רוצה".

כשא׳ הגיע לדרך ללא מוצא מול הבנקים הוא שינה טקטיקה. ״ככל שעובר יותר זמן ואתה מפגין יותר שרירים הבנקים נסוגים״, הוא אומר. ״כשהבנק רואה שהוא עומד מול שוקת שבורה, בטח שהוא יוותר על חלק מהריבית, אולי גם על חלק מהקרן של החוב. אבל, צריך גם לזכור שבן אדם שמגיע למצב כזה כבר לקח כל מה שהוא יכול לקחת מאשתו, מההורים, מחברים, ממי שאתה לא רוצה".

״רוב משרדי עורכי הדין שמייצגים את הבנקים לא בוחלים באמצעים כלפי החייבים. להגיד לך שלא התקשרו לאשתי בטעות? התקשרו. להגיד לך שלא התקשרו לאמא שלי בטעות? ברור שהתקשרו. הרבה ממשרדי עורכי הדין של הבנקים לא רואים אף אחד ממטר, ומתנהגים בצורה קלגסית. מי שנפגעים מכך הכי קשה זה העסקים הקטנים, שנתונים לחלוטין לחסדי הבנקים".