ק

שה היה להישאר שווה נפש מול משדר ההתרמה המיוחד בערוץ 13 ובחסות סלקום. יממה לפני יום השואה סיפרו ניצולים קשישים על סבלם במלחמה, על השיקום המורכב ועל הניצחון האישי על הנאצים. שורת אמנים, ביניהם בועז שרעבי, יובל דיין, אנה זק ועמיר בניון, ביצעו דואטים לשירים שבחרו הניצולים. המצלמה רפרפה בין תמונות העבר הקשות לחייהם העכשוויים של הקשישים כשלצידם בני משפחה וחברים, והעצימה את הדרמה.

בין סיפור לשיר האיצו המנחים, דני רופ ועמית פרקש, בצופים לתרום לעמותת "יד עזר לחבר" החיפאית, שהניצולים מתגוררים בדירותיה. השניים לא חסכו מחמאות מהעמותה ומהעומד בראשה, שמעון סבג, "האיש שהקדיש את חייו לטובת הניצולים" ו-"אבא של הניצולים" כהגדרתם. הצופים מחו דמעה ופתחו את הארנק: ארבעה מיליון שקלים נאספו בערב ההתרמה.

הקשישים שהצטלמו למשדר שידרו אסירות תודה ליד עזר לחבר. הדירות שצולמו במשדר נראו מטופחות והפעילות החברתית, לפי הקשישים, מעניינת ומגוונת. על כך אין ספק שיד עזר לחבר ראויה לשבחים. אלא שהתחקות מעמיקה אחר פועלה, ואחר עברו של העומד בראשה, חושפת תמונה מורכבת הרבה יותר.

כך למשל נחשפים כאן הקשרים שטיפח סבג עם משפחת נתניהו והשפעתם על היכולת לגייס כספים מאוונגליסטים בארה"ב (ראו הרחבה בהמשך). ממצאים אחרים, בעייתיים לכאורה, נוגעים לעסקאות מכירה של נדל"ן מהעמותה למקורבים ולקרובי משפחה של סבג. עוד סוגיה משמעותית נוגעת להעדר פיקוח מצד הרשויות על הדיירים בדירות העמותה. שריפה שבה התאבד דייר של העמותה מדגימה את החשיבות שיכולה להיות לפיקוח שכזה.

פושט הרגל שהפך למנכ"ל

שמעון סבג, 56, גדל בקרית אתא. בראיונות עבר לכלי תקשורת שונים סיפר שכשהיה ילד נפצע אביו בתאונת עבודה והפך לנכה ואילו אימו נפטרה בגיל צעיר ממחלה קשה. בתחילת שנות התשעים היטלטלו חייו של סבג, אז מנהל סניפים של רשת המרכולים 'פיקנטי' ( שפשטה את הרגל ב-1997), ולגרסתו גם איש עסקים מצליח, בעקבות תאונת דרכים קשה. "במשך מספר שנים נותר שמעון במצב סיעודי 100% ונזקק לסיוע של צד שלישי לביצוע מטלות פשוטות", נכתב באתר יד עזר לחבר. הריסוק הפיזי והנפשי בעקבות התאונה, סיפר סבג בראיון אחר שנתן, גרם לו להתחייב בפני האל שאם יבריא ישקיע את חייו בעזרה לזולת. לפי אתר יד עזר ב-2001 הוא השקיע את כספי הפיצויים שקיבל בהקמת העמותה. בתיק העמותה, שבין מייסדיה נמנים גם בני משפחה אחרים שלו, לא מוזכרת התרומה המדוברת.

במהלך שנות התשעים שקע סבג בחובות כבדים לעשרות נושים, לטענתו בעקבות אותה תאונה דרכים. החובות, שהגיעו לסכום של כ-12 מיליון שקלים, עמדו בבסיס דיונים משפטים שנמשכו כמעט שני עשורים. בהליך כינוס הנכסים ביקש סבג לפטור אותו מהחובות ולא הציע לשלם דבר מעבר לכספים שנמצאו בקופת הכונס ושהסתכמו ב-8,400 שקלים. "לשיטתנו החייב משתמש בהליכים משפטיים על מנת לפטור את עצמו מחובותיו לנושים", טען בדיונים נציגו של אחד הנושים

במהלך שנות התשעים שקע סבג בחובות כבדים לעשרות נושים, לטענתו בעקבות אותה תאונה דרכים. החובות, שהגיעו לסכום של כ-12 מיליון שקלים, עמדו בבסיס דיונים משפטים שנמשכו כמעט שני עשורים. בהליך כינוס הנכסים ביקש סבג לפטור אותו מהחובות ולא הציע לשלם דבר מעבר לכספים שנמצאו בקופת הכונס ושהסתכמו ב-8,400 שקלים. "לשיטתנו החייב משתמש בהליכים משפטיים על מנת לפטור את עצמו מחובותיו לנושים", טען בדיונים נציגו של אחד הנושים.

במהלך חלק לא מבוטל מהשנים הללו - ובמקביל לניהול משפט כינוס הנכסים שלו - היה מעמדו הרשמי של סבג בעמותה מעורפל. במקרים מסוימים, כולל למשל בדיון בוועדה של הכנסת, הוא הוצג כמנהל העמותה. במקרים אחרים - למשל בדיוני תביעה משפטית שבה העמותה הייתה צד - הוא הוצג כמתנדב נטול סמכויות או מעמד.

באמצע 2014 הוא הוכרז כפושט רגל וכשנה לאחר מכן סיפק לו בית המשפט צו הפטר, שמשמעותו בפועל הייתה מחיקת חובותיו. זמן קצר אחר כך, באמצע 2015 הוא מונה למנכ"ל העמותה בעלות שכר שנתית של כ-165 אלף שקל. ב-2019 כבר קפצה עלות שכרו ל-335 אלף שקל בשנה. והוא לא קיבל רק שכר: ב-2018, גילה רשם העמותות כי הוא קיבל מהעמותה לא פחות מ-6,000 שקלים בתלושים לחג הפסח.

מיד עזר נמסר בתגובה כי "בשנת 1993 עבר שמעון סבג תאונת דרכים קשה בעקבותיה קרסו עסקיו. הליך פשיטת הרגל נוהל על פי הדין".

לגבי מעמדו בעמותה נמסר כי "שמעון סבג פעל בהתנדבות וללא שכר עבור העמותה משנת 2001 ועד 2015. סבג מונה למנכ"ל העמותה ב-2015 כיוון שנמצא כי הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד זה, והצלחתו בגיוס תרומות ובהרחבת הפעילות לסיוע חברתי מוכיחה כי מדובר במינוי מוצלח. כך למשל, מאז מונה מר סבג לתפקיד עלה מחזור הפעילות של העמותה בחמישים אחוז (...). בשל משבר הקורונה, מאז אוגוסט 2020 שמעון סבג החליט לוותר על שכרו ולהמשיך למלא את תפקיד המנכ"ל בהתנדבות וללא שכר".

הדייר התאבד בשריפה

יד עזר לחבר מתקיימת בעיקר מתרומות בכסף, במזון וב"שווי כסף" שנגזר מפעילות המתנדבים. החל מ-2010 צמח מחזור הפעילות שלה מדי שנה וב-2019 הוא חצה לראשונה את סף ה-20 מיליון שקלים.

בראיון שנתן ב-2010 לג'רוזלם פוסט סיפר סבג על המתחם המוקדש לניצולי השואה. "זה המקום היחידי בישראל בו ניצולים יוכלו לחיות כשכל הוצאותיהם ממומנות והם מקבלים טיפולים רפואיים ללא עלות", הוא אמר. באתר העמותה מצויין כי המתחם מיועד לניצולי שואה הנמצאים מתחת לקו העוני, ולא מוזכר כי המגורים במקום כרוכים לעתים בתשלום חודשי. אלא שמסתבר שלפחות חלק מדיירי "הבית החם" נדרשים לחתום על חוזה שכירות, להפקיד פיקדון ולשלם שכר דירה שיכול להגיע גם לכמעט 4,000 שקלים לחודש לזוג. בשנת 2019 הגיעו הכנסות העמותה מהתשלומים הללו ל-1.42 מיליון שקלים. הקריטריונים לקבלת מגורים בנכסי העמותה אינם פומביים ובין הדיירים לאורך השנים היו גם כמה מבני משפחתו של סבג, מתנדבים, חברי ועד ואחרים, גם כאלה שאינם ניצולי שואה.

גורם המכיר את הרקע לקשר בין משפחת נתניהו ליד עזר, מעריך כי בשלב מסוים הבין סבג את המשמעות הגדולה שיכולה להיות בקרב התורמים הגדולים שלו לחיבור הזה. איך נוצר החיבור? הגורם טוען כי הדרך לנתניהו עברה אצל רעייתו. מבחינת שרה נתניהו, הוסיף הגורם, מדובר היה במהלך מנצח: היא גם זכתה לקדם נושא שבו היא מאמינה וגם נהנתה מסיקור חיובי נרחב בתקשורת וברשתות החברתיות

בשיחות עם נציגי העמותה נטען כי התנאים במתקניה "טובים יותר מבית אבות". בפרסומים ברשת אודות העמותה היא מוצגת כמי שמפעילה בית אבות, אלא שפועל הקשישים מתגוררים במה שהעמותה מגדירה כ"בית חם", מושג עמום שאין לו כל משמעות חוקית. זאת בניגוד למשל למתקני דיור מוגן המחויבים על פי החוק בישראל לקבל רישיון ולעמוד בשורת ארוכה של תקנים ונהלים. הרשויות השונות, לפחות על הנייר, אמורות לערוך ביקורות ולאכוף את הנהלים הללו.

תלונה שהוגשה בשנת 2016 לרשם העמותות מעלה את הבעייתיות לכאורה בחוסר הפיקוח על המתרחש בדירות העמותה. התלונה עסקה בטענות לתנאי מחייה קשים בדירות שהושכרו, לרבות אי-התעניינות בדיירים, בעיות במטבח המיועד להם ותנאי היגיינה לקויים. בין אם הטענות היו נכונות ובין אם מופרכות, ראוי היה לכל הפחות שיבדקו אבל רשם העמותות התנער מאחריות. "טענות אלה מעלות לכאורה חשש להתנהלות בלתי תקינה שאיננה בהיבט של חוק העמותות או כללי ניהול תקין", הסבירו שם, "ולפיכך אינן נמצאות בתחום סמכויותיו של הרשם".

מקרה אחר גבה את חייו של אדם בצורה אכזרית במיוחד. במרכזו נמצא ד' שבשנת 2010 שוכן באחת מהדירות של יד עזר לאחר שנקלע למצוקה כלכלית קשה, החל לעבוד בעמותה ובסופו של דבר אף הפך למורשה חתימה בה. ב-2014 נספה ד', שלא היה ניצול שואה, בשריפה בדירתו. בעל הדירה הגיש תביעת נזיקין נגד יד עזר לחבר ובדיונים התברר כי ד' סבל ממצוקה נפשית שהובילה, על פי קביעת השופטת כאמלה ג'דעון, להתאבדותו. יד עזר לחבר, קבעה השופטת, צריכה הייתה לצפות את הסכנה. העמותה, היא כתבה, "הותירה את המנוח שהיה במצב נפשי בלתי יציב, לעשות בדירה ככל העולה על רוחו, חרף סימני אזהרה ומצוקה ששודרו על ידו, וחרף ידיעתה על מצבו הנפשי הקשה באמצעות נציגה מר סבג".

העמותה, הוסיפה השופטת, "לא עשתה מאומה בכדי למנוע את התממשות הסיכון (...), לא פיקחה מספיק על הנעשה בתוך הדירה (...) ומחדליה באו לידי ביטוי גם במישור האישי, שכן (...) היא לא דאגה להפנותו לקבלת טיפול פסיכיאטרי או לערב את רשויות הרווחה במצבו".

יד עזר לחבר ערערה על פסק הדין וטענה כי הוא "מטביע אות קין מוסרי בל יימחה על מצחה של עמותת חסד (...) עת נקבע כי היא אחראית ברשלנות למותו של אדם". בערעור הפחיתה העמותה מתפקידו של סבג (שכאמור באותה תקופה לא היה מנכ"ל העמותה. א"ב וש"פ) וטענה כי "המנוח שיתף את סבג (…) וזה יעץ לו כחבר (...). סבג היה מתנדב דומיננטי בעמותה אבל לא בעל תפקיד בה".

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אמיר טובי, דחה את הערעור. טובי קבע כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהאוכלוסייה המטופלת על ידי העמותה היא אוכלוסייה מוחלשת, "שראוי היה לטפל בה ברגישות וביתר תשומת לב", והדגיש את "רף הציפיות הגבוה המוטל על שכמה" של העמותה. יחד עם זאת הוא ציין כי אינו קובע שהעמותה אחראית להצתה, אינו סבור שבית משפט השלום קבע כך, או הטיל את האחריות למותו של הדייר על העמותה, "ואם הדברים עולים במשתמע, ואיני סבור כי כך הם פני הדברים, הרי שאין כל בסיס לקביעה מעין זו".

בין סיפור לשיר האיצו המנחים, דני רופ ועמית פרקש, בצופים לתרום לעמותת "יד עזר לחבר" החיפאית, שהניצולים מתגוררים בדירותיה. השניים לא חסכו מחמאות מהעמותה ומהעומד בראשה, שמעון סבג, "האיש שהקדיש את חייו לטובת הניצולים" ו-"אבא של הניצולים" כהגדרתם. הצופים מחו דמעה ופתחו את הארנק: ארבעה מיליון שקלים נאספו בערב ההתרמה

שומרים העביר למשרד הרווחה שורה של שאלות הנוגעות לפיקוח על דירות העמותה ונענה בתגובה לקונית ולפיה "הנושא נמצא בבדיקה מעמיקה מול כל הגורמים". עיריית חיפה, בשם מחלקת הרווחה שלה, כלל לא טרחה לענות לפניה בנושא.

יד עזר מסרה בתגובה כי "חלק מהדיירים אינם משלמים כלל עבור השירותים, ואחרים משלמים בממוצע כ– 1,800 שקלים לחודש - תשלום מזערי ביחס להיקף השירותים שהם מקבלים". העמותה הוסיפה כי "כמקובל בעמותות אחרות, כל דייר מפקיד פיקדון כספי אשר מוחזר לו, או למשפחתו, כשמסתיימת שהייתו. בעוד שבעמותות אחרות סכומי הפיקדון המקובלים עומדים על מאות אלפי שקלים, בבית החם הם עומדים לכל היותר על 24 אלף שקלים שמיועדים למימון ראשוני של העברת הדייר לבית אבות סיעודי ככל שיהיה בכך צורך. נוסיף כי חלק מהדיירים לא שילמו פיקדון מסיבות סוציאליות ועדיין העמותה החליטה להעניק להם את מלוא השירותים".

ביחס להבדלים בין הבית החם לדיור מוגן אומרים בעמותה כי "הבית החם הוא קהילה של ניצולי שואה, הגרים כל אחד בדירה המושכרת לו ע"י העמותה, תוך שמירת עצמאות מלאה; הדיירים מקבלים שלוש ארוחות ביום בחדר האוכל, תחזוקה, סיוע סוציאלי במימוש זכויות ובסיוע בכל בעיה אחרת המתעוררת בחייהם". העמותה גם העבירה ל"שומרים" מכתב של משרד הרווחה מ-2014 בו נאמר כי לאחר בדיקה מרבית הדיירים "שבעי רצון בצורה כזו או אחרת מהשהות בבית".

ביחס למקרה של ד' מסרה העמותה כי "שופט הערעור דחה כל אפשרות להטלת אחריות על העמותה למותו המצער של ד' והדגיש כי לא נפל דופי באופן בו התנהל העמותה או כי ניתן לייחס לה אחריות לאירוע ההצתה".

אימפריית הנדל"ן ומקורביה

מתחם "יד עזר לחבר" משתרע על פני משולש הרחובות קסל-בן שמן-עמק הזיתים ברובע הדר בחיפה. הבניינים שבהם העמותה מפעילה חלק משמעותי מהדירות, בעיקר ברחוב קסל, שמורים ומטופחים יחסית להזנחה הבולטת בחלקים אחרים של השכונה. שלטים שכוללים בין היתר את פריסת הדירות ואת שם העמותה, מבטיחים שעובר אורח אקראי לא יחמיץ את הדומיננטיות שלה ברחוב.

בחינת עסקאות נדל"ן הקשורות לנכסים הללו מגלה גם מרוויחים מובהקים. כך למשל דירה ברחוב בן שמן 7, שגודלה כ-60 מ"ר, נרכשה על ידי העמותה ב-2016 בסכום של 420,000 ש"ח. מספר חודשים לאחר מכן היא נמכרה בסכום של 435,000 ש"ח לאדם בשם רפאל אוחנה. שנתיים נוספות עברו ואוחנה מכר את הדירה ב-740,000 שקל כשהוא מרוויח כ-300,000 שקלים על השקעתו, תשואה של כ-70%

בראיונות תקשורתיים, וגם בשיחה עם שומרים, טען סבג כי העמותה מפעילה כ-50 דירות המשמשות למגורי כ-100 קשישים, ניצולי שואה ונזקקים. לעומת זאת בתביעה שהגישה יד עזר באוגוסט 2019 כנגד חברת המים המקומית "מי כרמל", הופיע מספר נמוך יותר - 34 דירות, שמהן שימשו כ-30 למגורי "מעל ל-70 ניצולי שואה". לפי הרשימה שצורפה לתביעה ארבעת הנכסים הנוספים שימשו לפעילות אחרת ובכלל זאת משרדים, מחסן, חדר אוכל ומוזיאון.

מתוך הנכסים שעליהן הצהירה העמותה בתביעה פחות מרבע נמצאים בבעלותה המלאה, אולם חשוב לסייג כי בשל העדר פרצלציה בחלק מהבניינים, וכן בשל רישום הערות אזהרה בלבד בחלק מהמקרים, ייתכן שמספר הנכסים גבוה יותר. יתר הנכסים נשכרים או מוחכרים בסכום כולל שהגיע ב-2019 לשיא של כ-1.2 מיליון ש"ח. רק כדי לסבר את האוזן, ב-2012 שילמה העמותה רק 330 אלף שקל שכירות, סכום שקפץ ב-7 שנים פי 3.6.

תחקור מעמיק של נסכי רישום המקרקעין של הדירות שהופיעו בתביעה כמוחזקות על ידי העמותה, מעלה שהבעלים של חלקן הם מקורבים לסבג ולעמותה. בחלק מהמקרים הם רכשו את הדירות ישירות מהעמותה, במקרים אחרים נרכשו הדירות מאנשים פרטיים ללא קשר לעמותה.

גם לסבג עצמו הייתה דירה במתחם. בתצהיר לקראת דיון משפטי שעסק בתחזוקת הבניין שבו הייתה הדירה סיפר סבג כי רכש את הדירה מאדם פרטי ב-2017, שיפץ אותה על חשבונו והעמיד אותה לרשות העמותה תמורת שקל לשנה. בית המשפט מן הסתם התרשם מהאלטרואיזם; השאלה כיצד מימן אדם שהוכרז רק זמן קצר קודם לכן כפושט רגל את הרכישה והשיפוץ, לא עלתה לדיון. גם לגרושתו, נאווה סבג (שהייתה בין מייסדי העמותה), יש שתי דירות במתחם שמשמשות את העמותה (ויודגש כי הן לא נרכשו מהעמותה). בת זוגו הנוכחית של סבג החזיקה במשך זמן קצר חלק מהבעלות על דירה אחרת במתחם, ובתה של בת הזוג מחזיקה בבעלות על דירה נוספת.

בחינת עסקאות נדל"ן הקשורות לנכסים הללו מגלה גם מרוויחים מובהקים. כך למשל דירה ברחוב בן שמן 7, שגודלה כ-60 מ"ר, נרכשה על ידי העמותה ב-2016 בסכום של 420 אלף שקל. מספר חודשים לאחר מכן היא נמכרה בסכום של 435 אלף שקל לאדם בשם רפאל אוחנה. שנתיים נוספות עברו ואוחנה מכר את הדירה ב-740 אלף שקל כשהוא מרוויח כ-300 אלף שקל על השקעתו, תשואה של כ-70%.

לפחות שלוש דירות אחרות נרכשו מהעמותה או מבעלים פרטיים בידי קרובי משפחה של סבג. דירה רביעית נמכרה מהעמותה לעיתונאי שמקורב לסבג. חלק מהדירות הללו החליפו לאחר הרכישה ידיים בקצב גבוה - ארבע העברות בעלות בשנתיים באחד המקרים. כיום מוחזקות שתיים מהדירות בידי בנותיהם של שני עורכי דין (נטולי קשר ביניהם) שייצגו את יד עזר לחבר, ואחת בידי בתה של בת הזוג של סבג

אוחנה לא היה זר לעמותה ולסבג: ב-2014, שנתיים לפני רכישת הדירה, הוא מונה לתפקיד חבר ועד העמותה. הסוגיה הגיעה לידיעת רשם העמותות שביקש הבהרות. יד עזר ענתה ש"משנת 2015 מר אוחנה אינו מכהן כחבר ועד ועל כן אין קשר משפטי ו/או ניגוד אינטרסים ו/או בעיה משפטית כלשהי לביצוע הסכם המכר". אלא שבאמצע 2017, שנה לאחר העיסקה, השתתף אוחנה באסיפה הכללית של העמותה. בשנים האחרונות הוא גם נמנה על מייסדי עמותה חדשה שבה מעורב סבג והקרויה על שם אימו, יד רוזה.

כך או אחרת העיסקה המוצלחת לא הייתה היחידה שבה צץ שמו של אוחנה. באוקטובר 2018 נרשמה בטאבו על שם יד עזר דירה אחרת באותו בניין ממש. ארבעה חודשים מאוחר יותר, בפברואר 2019, נרשמה הערת אזהרה לטובת אוחנה על מחצית מהדירה הזאת. עוד חודש חלף והערת אזהרה על המחצית השניה של הדירה נרשמה על שמו של מכר של אוחנה.

אוחנה כאמור לא היה המקורב היחיד של העמותה שהחזיק דירה במתחם. לפחות שלוש דירות אחרות נרכשו מהעמותה או מבעלים פרטיים בידי קרובי משפחה של סבג. דירה רביעית נמכרה מהעמותה לעיתונאי שמקורב לסבג. חלק מהדירות הללו החליפו לאחר הרכישה ידיים בקצב גבוה - ארבע העברות בעלות בשנתיים באחד המקרים. כיום מוחזקות שתיים מהדירות בידי בנותיהם של שני עורכי דין (נטולי קשר ביניהם) שייצגו את יד עזר לחבר, ואחת בידי בתה של בת הזוג של סבג.

בתגובה לדברים מסר סבג כי "המידע שגוי או שקרי באופן מגמתי".

לגבי הדירות שהגיעו לבנותיהם של עורכי הדין הוא טען כי "העמותה לא מכרה דירה/דירות ליועציה המשפטיים או לילדיהם". כך הוא גם טען כי העמותה לא מכרה דירה לבתה של בת זוגו.

למען הסר ספק יובהר כי בכתבה לא נאמר שהעמותה מכרה את הדירות הללו, אלא שקרוביו של סבג, שקנו אותן הם שמכרו את הדירות לבעלותיהן הנוכחיות.

בראיונות תקשורתיים, וגם בשיחה עם שומרים, טען סבג כי העמותה מפעילה כ-50 דירות המשמשות למגורי כ-100 קשישים, ניצולי שואה ונזקקים. לעומת זאת בתביעה שהגישה יד עזר באוגוסט 2019 כנגד חברת המים המקומית "מי כרמל", הופיע מספר נמוך יותר - 34 דירות, שמהן שימשו כ-30 למגורי "מעל ל-70 ניצולי שואה". לפי הרשימה שצורפה לתביעה ארבעת הנכסים הנוספים שימשו לפעילות אחרת ובכלל זאת משרדים, מחסן, חדר אוכל ומוזיאון

לגבי הדירה שנמכרה לעיתונאי המקורב מסר סבג כי הדירה נמכרה לאיש "באוקטובר 2014 ברווח נאה מאוד ובמחיר שוק. במועד המכירה אני לא הייתי עובד העמותה ולא מילאתי תפקיד ניהולי. העסקה נעשתה בלי שום קשר אליי וללא מעורבותי. מעבר לכך, המכירה אושרה כדין במוסדות העמותה ולא נפל בה שום פגם".

לגבי הדירה שנמכרה לרפאל אוחנה מסרה העמותה ש"מאז שנת 2015 אוחנה איננו מכהן כחבר ועד העמותה או כמורשה חתימה מטעמה, ומשכך לא הייתה כל מניעה חוקית או אחרת למכירת הדירה בשנת 2016". העמותה הוסיפה ש"רשם העמותות בדק את הנושא וקיבל את הסברי העמותה". לגבי הערת האזהרה שנרשמה בטאבו על שמו, ברישומי הדירה האחרת טענו ביד עזר כי העיסקה בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל (נציין כי הערת האזהרה לטובת אוחנה עדיין לא נמחקה. א"ב וש"פ).

מרשם העמותות נמסר בתגובה כי "במהלך השנים נפתחו נגד העמותה שבע תלונות (מתוכן שתי תלונות אנונימיות) וכן הליך פיקוח בשל ביקורת חשכ"ל ועוד הליך יזום של פיקוח שטח. כל התלונות והליכי הפיקוח טופלו – חלקן לאחר בדיקה מול העמותה, והחלטה כי אין מקום לבחון אותן, אחרות לאחר בחינת הטענות מול העמותה ומעקב אחר תיקון הליקויים ע"י העמותה".

הקאמבק של בדש

בתחילת שנת 2019 זכתה "יד עזר לחבר" למענק מגוגל לטובת קידום מטרות העמותה באינטרנט. העמותה השתמשה במענק בין היתר כדי לקדם מוצר מאוד ספציפי: ZMedicAir. "מכשיר ה-ZMedicAir הוא מכשיר שניתן לחלק מהדיירים במעונות שלנו, והוא משמש כפריצת דרך טכנולוגית. מכונה זו מסייעת לחיות אורח חיים ארוך ובריא יותר, ואנו רוצים לרכוש ולהפיץ בחינם את המכשירים הללו לניצולי השואה", נכתב בעמוד שנבנה עבור העמותה בכספי המענק. גם באתר העמותה מקודם המכשיר ככלי "ריפוי טבעי".

מאחורי המצאת והפצת המכשיר עומדים משה בדש, שותפו לשעבר של סבג בפיקנטי וחבר ועד העמותה מאז שנת 2016, ובנו ציון בדש. הפטנט שבבסיס המכשיר נרשם על ידי בדש הבן דרך חברה בהונג קונג בשם Z5 Global Group. באותה השנה פרסם במעריב העיתונאי יונתן הללי המקורב לסבג, כתבה מחמיאה אודות "פריצת דרך: פיתוח ישראלי התברר כמקל על חולי סרטן ואנמיה".

אם בתחילת הדרך שווק המכשיר כמסייע לחולי סרטן ואנמיה, ואחר כך נאמר כי הוא משמש להארכת תוחלת החיים, הרי שבתקופת מגיפת הקורונה משווק ה ZMedicAir, בעלות של כ-3,500 שקלים ליחידה, ככלי המסייע למניעת המחלה.

בשיחה עם החברה הועבר לקוח מעוניין למשה בדש, שהציג עצמו כ"משה, איש הפיתוח" של החברה. בדש אמר כי "עד היום לא ידוע לי על אדם שנדבק בקורונה והיה לו את המכשיר". בשיחה הוא גם סיפר כי המכשיר נמכר "בתעריף מיוחד" לטובת ניצולי השואה המתגוררים בבית החם של יד עזר לחבר, וכי ניתנה תרומה מיוחדת "לצורך העניין הזה". לדבריו, הקשישים הללו הם בין הדמויות המופיעות בסרטון התדמית של המכשיר ואיש מדיירי הבית החם, "לא חלה בקורונה".

בהנחיות רשם העמותות נקבע כי "על העמותה להיזהר בביצוע עסקאות עם גופים הקשורים לעמותה כדי להימנע ככל הניתן מביצוע עסקאות בניגודי עניינים אסורים…". בנוסף יש בהנחיות הוראות מדויקות איך לנהל עיסקאות מסוג זה. אלא שתיק העמותה הפומבי אינו כולל התייחסות לעסקים של משפחת בדש עם העמותה.

בתגובה לדברים מסר סבג כי "העמותה לא גייסה תרומות עבור מכשיר רפואי שמשווק ע"י משה בדש, זהו שקר גמור". לשאלה שהתייחסה להנחיות הרשם ולעובדה כי אין לכך התייחסות בתיק העמותה הוא לא הגיב.