מאז שהושבעה ממשלת בנט-לפיד באופוזיציה עוסקים בסוגיית הייצוגיות שלה ועד כמה היא משקפת את "העם". מה שבטוח, העם אותו העם והייצוגיות אותה ייצוגיות - אלה רק המפלגות שהתחלפו

לא פחות מ-76 הבטחות יש בקווי היסוד של ממשלת בנט-לפיד לעומת 20 בלבד בממשלת נתניהו-גנץ היוצאת. כמה מהן קונקרטיות ומדידות וכמה מהן מעורפלות, ומה אפשר ללמוד מהן על הנושאים שעלולים לסכן את יציבות הקואליציה?

הקואליציה הטרייה אומנם מורכבת משילוב שטרם נראה בין ימין אידיאולוגי לשמאל אידיאולוגי, אבל מקווי היסוד של הממשלה הנכנסת נראה שדווקא הנושא המדיני-ביטחוני לא אמור להיות סלע המחלוקת. מה כן? הנושא הכלכלי-חברתי וביטחון הפנים

בשנה שעברה יאיר לפיד תקף את הממשלה המנופחת של נתניהו וגנץ במלוא העוצמה. כיום, על מנת להקים ממשלה הוא מוכן להתפשר על לא מעט אידיאולוגיה לטובת הכסאולוגיה.

הייתה קורונה? על פי ההסכמים הקואליציוניים הטריים נושאי בריאות נדחקו עמוק אל תחתית סדר היום, יחד עם הסביבה והאקלים. מה למעלה? דת ומדינה, חברה וכלכלה וגם דו-הקיום.

אם מישהו חושב שממשלה מנופחת בג'ובים היא ערובה למשילות עד תום הקדנציה (או לפחות הרוטציה), ניסיון העבר מראה אחרת.

גם הפעם ישראל תהפוך לנורבגיה, אבל רק לכמה רגעים, ואז תחזור עד מהרה אל מקומה הטבעי במזרח התיכון.

את הבדיקה הזאת עשינו לאחר הקמת ממשלת נתניהו-גנץ בשנה שעברה. כיום, מספר הסיעות בממשלה אף גדול יותר עם שמונה (יש עתיד, תקווה חדשה, כחול לבן, ישראל ביתנו, ימינה, העבודה, מרצ ורע"ם). באופוזיציה נמצאות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית והרשימה המשותפת.