א

חת הסיבות המרכזיות לתבערה במזרח ירושלים, ובעקבותיה גם ביתר המדינה, הייתה המאבק לפינוי המשפחות פלסטיניות משכונת שייח' ג'ראח. כמו במקרים אחרים של רכישת נדל"ן מעבר לקו הירוק גם במקרה הזה הניסיון להתחקות אחר הבעלות על החברה שמאחורי רכישת הבתים ואחר מקורות המימון שלה, מוביל למארג של חברות עלומות בחו"ל. המארג המורכב אינו מאפשר לדעת מי עומד מאחורי ההשתלטות שהובילה לתבערה אולם מגלה כי מיליוני דולרים לטובת פרויקט הנדל"ן הזה הגיעו מהולנד, ומציף את שמו של סימור בראון, עורך דין ניו יורקי אלמוני, שרשום כדירקטור או כבעל תפקיד ברוב החברות הללו.

מטבע הדברים הקומה ה"תחתונה" של פירדמידת החברות, זאת שמנהלת בפועל את המאבק המשפטי לפינוי המשפחות הפלסטיניות, היא החשופה ביותר. מדובר בחברה ישראלית בשם 'נחלת שמעון בע"מ' שהוקמה באפריל 2000 וכמה שנים לאחר מכן רכשה תמורת כשלושה מיליון דולר את הקרקעות בשייח' ג'ראח. נזכיר כי הקרקעות נרכשו מהקדשים יהודים שהיו הבעלים החל מסוף המאה ה-19, ועליהן נבנו במהלך השנים בתיהן של המשפחות הפלסטיניות.

נציג החברה לדיונים המשפטים ומנהל נכסיה הוא אדם בשם צחי מאמו. מאמו הוא דמות אלמונית לציבור הרחב, אך מוכר ופעיל מאוד בעולם הסבוך של רכישת קרקעות ומבנים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בתחקיר שפרסם הח"מ במוסף הארץ נחשף כי מאמו, תושב עופרה, פעל החל מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת באמצעות לפחות כעשרים חברות שהקים או סייע להקים, לצורך רכישות שונות ברחבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים; בהן אל-וואטן ו"בני רחל", שנרשמו במינהל האזרחי, "ליפנס" שנרשמה בארצות הברית, "ספייס נדל"ן", שנרשמה בישראל ועוד. תפקידו של מאמו משתנה מחברה לחברה וכולל בעיקר התעסקות ברכישה ופינוי של הנכסים. חלק גדול מהחברות שהקים נרשמו בחו"ל.

רישומיה של החברה ברשם החברות הישראלי כוללים שם אחד, סימור בראון, המופיע כדירקטור. בראון, אזרח קנדי יליד טורנטו כבן 68, הוא עורך דין במשרד הניו יורקי Braun & Goldberg, המתמחה במיסוי בינלאומי ונאמנויות. יש לו תפקיד מרכזי במארג החברות הקשורות לשייח' ג'ראח, אך לא ברור עד כמה מקומו בפאזל הוא אידיאולוגי: שמו, מסתבר, מופיע עשרות פעמים בהדלפות מסמכים בינלאומיות גדולות מהשנים האחרונות, כולל במסמכי פנמה, כדירקטור של חברות אוף שור שונות, למשל בברבדוס ובאיי הבהאמס, ולא מן הנמנע כי מדובר בחלק מעבודתו במשרד עורכי הדין. מצד שני, יצויין כי בראון היה מעורב גם במקרה אחר הקשור למימון התיישבות בשטחים. מסמך שנחשף כאן לראשונה חושף כי בשנת 2010 נתן בראון הלוואה של חצי מיליון דולר לחברת בנייני בר אמנה, הפועלת תחת ארגון תנועת ההתיישבות אמנה, לטובת סיוע ליישוב חמש משפחות בהתנחלות מעלה אפרים.

מאמו ובראון אינם  הבעלים של נחלת שמעון. מניותיה של החברה מוחזקות על ידי חברה ישראלית אחרת, בשם "שמעון הצדיק אחזקות בע"מ" שהוקמה אף היא בשנת 2000. החברה הזאת כבר הרבה פחות חשופה לציבור ורישומיה כוללים שם אחד - סימור בראון, המופיע כדירקטור.

הקומות הבאות בפרמידת הבעלות מעורפלות אף יותר. הבעלות על שמעון הצדיק אחזקות הוחזקה בשנים הראשונות בנאמנות על ידי חברה בשם  Trent שנוסדה ב-1997 בליבריה והועברה ב-2000 לאיי מרשל. בהמשך הועברו המניות לשותפות מדלאוור שבארצות הברית ושמה Shimon Hazadik Portfolio C.V. L.P. השותפות נרשמה ב-2002 וכתובתה היא במשרד עורכי הדין בניו ג'רזי המתמחה ברישום חברות.

דלוואר מוכרת כמדינה שבה מסי החברות נמוכים ורמת השקיפות שלה נדרשות החברות היא אפסית. על רקע זה לא מפתיע לגלות שבתיק השותפות יש רק 4 מסמכים קצרים שחלקם בכלל עוסקים בהבהרה ביחס לטעות שנעשתה בעת הרישום. ובכל זאת, מסמך אחד שהוגש ב-2006 שופך מעט אור וחושף כי השותפות היא בכלל גלגול של חברה הולנדית בשם   ‏Shimon Hazadik c.v שהוקמה ב-2004 באמסטרדם למטרת "השקעה בפרויקט נדל"ן בירושלים". על המסמך שהוגש לרשויות בדלאוור חתום בראון.

‍

בדיקה של Shimon Hazadik ההולנדית מעלה שלאחר הקמתה הוזרמו לחשבונה 3.2 מיליון דולר מחמישה מקורות שונים. הרישומים אינם חושפים מי העביר את הכספים  או מי הם הבעלים, אולם גם כאן צץ שמו של סימור בראון: הוא מופיע כדירקטור בחברה אחרת ממקלט המס קורסאו ששמה Jasa Beheer BV והמופיעה ברישומים ההולנדים כמי שמנהלת את Shimon Hazadik c.v.  

שומרים פנה לבראון אולם הוא לא הגיב לכתבה.

מאמו סירב להגיב.