ע׳

השתחרר מכלא עתלית לפני כחצי שנה. את המים שיצאו מהברזים, לשתייה ולרחצה, הוא לא יכול לשכוח: "היית ממלא מים, ורואה את הבקבוק בצבע כתום. היית מתקלח, ומרגיש שאתה יוצא יותר מלוכלך״. הפתרון שלו היה לדבריו הפתרון של כולם: ״שותים רק מינרלים, ומי ששומר על עצמו - גם לקפה, בקומקום. יש כאלה שגם את הבישול עושים עם מינרלים".

מרשימת 50 המוצרים הפופולריים ביותר בקנטינות בבתי הכלא בישראל, בין תחילת 2017 לספטמבר 2019, עולה שע׳ יודע על מה הוא מדבר. גישה למים נקיים ובריאים אמורה להיות זכות בסיסית של אסיר. המציאות בשטח מוכיחה שהזכות הזאת רחוקה מלהתממש: נתוני שב"ס, שהגיעו לידי ״שומרים״ בעקבות בקשת חופש מידע של האגודה לזכויות האזרח, מגלים עד כמה האסירים זקוקים למים בתשלום: ב-2017 נמכרו בבתי הכלא יותר כ-1.6 מיליוני בקבוקי מים מינרליים, קצת יותר מ-266 אלף שישיות של ליטר וחצי. הנתונים דומים גם בשנתיים הבאות. "אין לך ברירה", מסביר ע'. "חדר ממוצע של ארבעה אנשים קונה כל שבועיים 15-20 שישיות".

המוצר המבוקש ביותר על מדפי הקנטינות הוא קופסאות טונה. ב-2018 חיסלו האסירים כמיליון ורבע מהן. "האוכל בשב"ס על הפנים", מוסיף ע׳. "טונה זה דבר קליל – אתה פותח ואוכל. אתה רעב בערב, אז יאללה נפתח טונה. אם אין ברירה, אתה אוכל גם את האוכל של הכלא, אבל זה מחוסר ברירה. אתה לא נהנה. מי שיש לו כסף, מוציא הרבה על אוכל בקנטינה".

מה קורה כשלאסיר אין כסף? "הוא שותה את המים העכורים ואוכל את האוכל שלא ראוי לכלבים לפעמים", אומר יוני יהב, אסיר-לשעבר שמנהל כיום את עמוד הפייסבוק מחאת האסירים. "המצב כל כך עגום מבחינת מחיה, שאני אומר לך שאנשים נדקרים גם בגלל המצב של האוכל. בגלל חובות שאין להם להחזיר על טלכארט או בקבוק שתיה או שישיית מים"

רשימת הקניות מציפה בעיה חמורה לא פחות מאוכל ירוד: הקור. כ-4,000 שמיכות חורף נמכרות בקנטינות בבתי הכלא בכל שנה, במקביל לכמות דומה של גופיות עם שרוולים ארוכים. "אני הייתי באזורים מאוד קרים", מסביר ע', שלדבריו עבר כמעט בכל מתקני הכליאה בצפון הארץ. "לפעמים החלונות בתא שבורים ואין לך איך לסגור אותם, או שאתה נמצא בכלל במקומות שאין לך חלון לסגור. ב׳גלבוע׳ (סמוך לבית שאן), יש בתא דלת עם סורגים שמוציאה אותך ישר לחצר, ככה שאין אפילו מסדרון, אז הרוחות נכנסות ישר לתא. גם אין אמצעי חימום נורמליים. יש רדיאטור כזה, שלא משפיע. זה כמו לישון באוהל".

ושב"ס לא מספק שמיכות?

"מה שאתה מקבל - לא מתכסים איתן. זה שמיכות סקביאס של הצבא, שמגרדות ומלאות 'בקבקים' (פשפשים). גם הבקבקים זה מכה של בתי סוהר. זה מאוד נפוץ, יש בכל מתקן. אתה צריך לנקות ממש טוב את החדר כל שבועיים-שלושה כדי שלא יהיה לך. אני מדבר על לשפוך קומקומים על הקירות.פתאום מישהו בא לשתות אצלך קפה עם אחד על המכנס, ותיקתק יש עשרים".

דוחות הביקורת לא משפרים את המצב

שירות בתי הסוהר אמור לדאוג לכל צרכיהם של הכלואים. כמו הדוגמאות שהוצגו למעלה, רבים מהמוצרים הנמכרים ביותר בקנטינות הם מוצרי יסוד, ומכאן שצרכיהם של הכלואים לא מקבלים מענה מלא.

האגודה לזכויות האזרח החלה לפעול בעקבות פניות רבות שקיבלה מאסירים. עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה, שביקשה את הנתונים משב״ס, מדגישה כי החוק קובע מפורשות שעל שב"ס לספק לכלואים "מי שתייה ומזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותם". ואולם, נתוני הקניות בקנטינה מציגים מציאות שונה בתכלית. "אסיר שאמור לקבל את כל צרכיו בתוך בית הסוהר, בעצם נאלץ להוציא לפעמים הרבה כסף לא כדי להתפנק או לשפר את מצבו, אלא ממש כדי לשרוד", אומרת סוצ׳יו.

הטענה הזו הופיעה לא פעם בדוחות רשמיים. כך למשל, לבקשתו של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), נכתב ב-2017 דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על קנטינות בבתי הסוהר. "ייתכן ויש מקום לבחון האם רכישת ביגוד ושמיכות לחימום מעידה על כך שבתי הכלא אינם מחוממים באופן ראוי, או האם התפריט התזונתי ששירות בתי הסוהר נותן לאסירים אינו מספק והם נאלצים להשלימו בעצמם בקניות בקנטינות", נכתב.

"אסיר שאמור לקבל את כל צרכיו בתוך בית הסוהר, בעצם נאלץ להוציא לפעמים הרבה כסף לא כדי להתפנק או לשפר את מצבו, אלא ממש כדי לשרוד", אומרת עו"ד אן סוצ׳יו. הטענה הזו הופיעה לא פעם בדוחות רשמיים. כך למשל, לבקשתו של ח"כ דוד אמסלם, נכתב ב-2017 דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על קנטינות בבתי הסוהר

התלונות מופיעות באופן עקבי גם בדוחות של הסנגוריה הציבורית, שעורכת ביקורות בבתי הסוהר. "ב-15 מתקני כליאה בהם נערכו ביקורים, נמצאו בעיות שונות ביחס לטיב המזון, הכמות המוקצית לכל כלוא, ולסדרי האכילה", נכתב בדוח תנאי המעצר האחרון של הסנגוריה הציבורית, שהתפרסם ב-2019 ומתייחס לשנתיים קודמות. בין היתר, התלוננו אז אסירים על אורז או תפוחי אדמה שהוגשו להם לא מבושלים מספיק, על שכמה כלואים נאלצים לפעמים להתחלק בירק בודד, ובאופן כללי על איכות המזון – והבשר בפרט. בכמה מהביקורות נכתב מפורשות, כי אסירים ציינו שהם נאלצים להשלים את תזונתם בעזרת מוצרים מהקנטינה.

בנוגע לתנאי מזג האוויר, דוחות הסנגוריה מתייחסים שוב ושוב לחום בלתי נסבל ששורר בתאים בחודשי הקיץ. "החום הוא גם בעיה", מאשר ע'. "אם היה משהו לקנות נגד חום, מאווררים לדוגמה, אני מאמין שהיו קונים יותר משמיכות".

1,600 שקל בחודש

מי זכאי לקנות בקנטינה? אסירים שמרצים עונשים שנגזרו עליהם, ונאשמים שעצורים עד תום משפטם. "עצורי ימים" - חשודים שנעצרים בזמן חקירתם והם רוב העצורים בישראל - לא רשאים לרכוש במזנונים הללו. וכך, מספרם המדויק של לקוחות הקנטינות משתנה, אך נע בין 10,000 ל-15 אלף כלואים.

כל כלוא רשאי לרכוש בקנטינה בסכום מרבי של 1,600 שקלים בחודש. בדרך כלל מדובר בכסף שמשפחתו של האסיר מפקידה בעבורו בבנק הדואר, או בשכר שהאסיר מרוויח בעצמו בעבודה (בתעריף נמוך בהרבה משכר המינימום - ר' כתבתה של רוני זינגר). אסיר חסר כסף, או כזה שאין מי שיפקיד בעבורו כסף מחוץ לכלא, מוגדר "אסיר נזקק" ומקבל משב"ס מעין קצבה בסך 110 שקלים בחודש לקניות בקנטינה.

"זה סכום מגוחך, כשאתה רואה מה אסירים קונים", אומרת עו"ד סוצ'יו. "ברור שבסכום הזה לכל היותר תוכל לקנות כרטיסי טלפון כדי לשמור על קשר עם המשפחה, ולא תוכל לרכוש את התוספת הנחוצה כדי לשמור על תזונה מינימלית. לא מדובר על 'אקסטרות', מדובר על טונה, אורז, מים".

הפייבוריטים של הקנטינה | היקף המכירות של מוצרים פופולרים בקנטינות*

ע' מסכים, ונותן דוגמה למצב נוסף שבו אסיר עלול למצוא את עצמו ללא מוצרים בסיסיים ביותר. פעם אחת, לדבריו, אמו הפקידה בעבורו 700 שקלים, אבל כשהגיע לקנטינה לנצל את הכסף, גילה שהכסף עוקל בשל חוב לבית חולים שאותו צבר מחוץ לכלא.

יכול להיות שבגלל חוב לבית חולים אסיר יצטרך לשתות מים מלוכלכים?

"אם אין לך חברים, כן. מה זה מים מלוכלכים? זה בקטנה. אני מדבר איתך על זה שאתה צריך לקנות לעצמך שמפו, משחת שיניים, תחתונים אם חסר לך. זה לא דברים שהם פינוק".

מתחננים לירקות, מבריחים אותם מהמטבח

יוני יהב, אסיר-לשעבר שמנהל כיום את עמוד הפייסבוק מחאת האסירים", הפך לכתובת לתלונותיהם של כלואים רבים. לדבריו, התמונה שמצייר ע' אינה מחזה נדיר: "העיקולים זה אחד הדברים הנפוצים שרצינו להעלות גם בפני הכנסת. זה הדבר הכי מקומם שיש, ואני מכיר עשרות מקרים כאלה. זה מקומם, כי בחוץ אי אפשר לגעת בהבטחת הכנסה של ביטוח לאומי, אבל כשאותו אדם בכלא - אז יכולים לגעת לו במה שרוצים ולעשות מה שהם רוצים".

מה קורה כשלאסיר אין כסף?

"הוא שותה את המים העכורים, אוכל את האוכל שלא ראוי לכלבים לפעמים, ומתכסה עם השמיכות שאחרי זה צריך להגיע למרפאה כדי לקבל טיפול לסקביאס. המצב כל כך עגום מבחינת מחיה, שאני אומר לך שאנשים נדקרים גם בגלל המצב של האוכל. בגלל חובות שאין להם להחזיר על טלכארט או בקבוק שתיה או שישיית מים".

לטענת יהב, הוא מקבל מאסירים אינספור תלונות על איכות המים והאוכל בבתי הכלא: ״מתחננים שם לירקות, עד כדי כך שאנשים עולים לוועדות שחרורים או לוועדות לקיצור שליש, ואז מתברר שיש נגדם מידעים מודיעיניים על הברחת ירקות מהמטבח. אני אגיד לך דבר שנשמע קצת קשה, אבל זה מזכיר קצת את השואה לאנשים, שהיו גונבים ירקות ולחם. אבל ככה זה בשב"ס. אנשים מתחננים לירקות".

בסופו של דבר, אומר יהב, היחס בכלא ממשיך ללוות את האסירים גם אחרי השחרור. "כשאתה לא אוכל טוב, לא ישן טוב, כשאתה ממורמר על החיים, אז ככה אתה גם יוצא מהכלא והדרך שלך סלולה לחזור לפשע. כשאסיר משוחרר מקבל מהמדינה 1,650 שקל, קצבת הבטחת הכנסה, אני לא רואה דרך אחרת"

בסופו של דבר, אומר יהב, היחס בכלא ממשיך ללוות את האסירים גם אחרי השחרור. "כשאתה לא אוכל טוב, לא ישן טוב, כשאתה ממורמר על החיים, אז ככה אתה גם יוצא מהכלא והדרך שלך סלולה לחזור לפשע. כשאסיר משוחרר מקבל מהמדינה 1,650 שקל, קצבת הבטחת הכנסה, אני לא רואה דרך אחרת".

ע' רואה כאן סימפטום לבעיה עמוקה יותר. "הדברים החומריים באמת חסרים״, הוא אומר, ״וזו בעיה גדולה, אבל הבעיה העיקרית זה שלאף אחד לא באמת אכפת שחסר. אתה רואה אסירים במצב של להחביא אוכל, ועדיין לא נותנים לאסיר באמת לעבוד, אולי לחסוך קצת. מעקלים כסף לקנטינות בלי הסבר, ולא עוזרים לו משפטית. וכשאתה משתחרר, לא סופרים אותך. אף אחד לא מכיר אותך. כלום".