א

ת הסיפור הבא אפשר היה לפתור כסכסוך עסקי בין שתי חברות בנוגע לתוקף האחריות על מוצר שסופק, פאנלים סולאריים במקרה הזה. שאלה של כסף: מצד אחד היצרנית שוט ( SCHOTT AG), חברת ענק מגרמניה, מצד שני, גרינטופס, חברה ישראלית להתקנה ותפעול של אתרים פוטו-וולטאיים, והרי לכם מחלוקת משפטית אחת מיני רבות, שהמקום הטבעי לדון בה הוא בין כתליו של בית המשפט. אלא שלסכסוך הזה יש צד נוסף, צד שכלל אינו מודע לכך שהוא חלק מהסיפור: הציבור הרחב.

תחקיר שומרים חושף כי על מאות רבות של גגות ברחבי ישראל, וביניהם גגות של בתי ספר רבים, מתנ"סים ומוסדות ציבור, מבנים חקלאיים ובתים פרטיים, הותקנו פאנלים סולאריים שעלולים לכאורה לסכן את המבנה או את מי שמתקרב אליהם. "מדובר בסכנת חיים של ממש לכל מי שמתקרב לגגות ולפאנלים הללו", נכתב בתביעה שהוגשה ביולי האחרון לבית המשפט המחוזי בלוד ואשר מסתמכת על חוות דעת מקצועית של חברת הנדסה בינלאומית המתמחה בתחום (ראו פירוט בהמשך) שהזהירה משריפות, התחשמלות וכוויות. החברה לא הסתפקה באזהרה ודרשה גם לסגור לאלתר את האתרים שבדקה עד אשר יוחלפו הפאנלים.

המידע ביחס לפאנלים הפגומים לכאורה מעולם לא הובא לידיעת הציבור, הרגולציה או הרשויות והעיריות, שחלק משמעותי מהגגות נמצאים בבעלותן. זאת למרות שכבר תקופה ארוכה הוא מוכר היטב הן לגרינטופס הישראלית והן ליצרנית שוט. אף אחת מהשתיים לא מצאה לנכון להזהיר את הציבור מפני המפגע לכאורה, או אפילו לקרוא לבעלי האתרים לעלות ולבדוק את מצבם.

בסוגריים יש להוסיף כי בשל התפיסה הרווחת בישראל, ולפיה ייצור אנרגיה סולארית הוא תהליך בטוח לחלוטין, אין כיום פיקוח שוטף על אינספור האתרים הפוטו־וולטאיים שפועלים בארץ. ובמילים אחרות: פאנל מסוכן יכול להישאר במקומו באין מפריע עד שיפסיק לפעול במקרה הטוב, או חלילה עד שיגרום לאסון.

בשל התפיסה הרווחת בישראל, ולפיה ייצור אנרגיה סולארית הוא תהליך בטוח לחלוטין, אין כיום פיקוח שוטף על אינספור האתרים הפוטו־וולטאיים שפועלים בארץ. ובמילים אחרות: פאנל מסוכן יכול להישאר במקומו באין מפריע עד שיפסיק לפעול במקרה הטוב, או חלילה עד שיגרום לאסון

בהקשר זה נציין, כי רק לפני כשבועיים הציבה הממשלה יעד חדש לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כ-30% עד שנת 2030, רובם הגדול מאנרגיה סולארית. המשמעות היא כי למרות הלקונה הפיקוחית בשנים הקרובות יוקמו ברחבי הארץ עוד אתרים פוטו־וולטאיים רבים.

‍

על גגות בתי ספר, אוניברסיטאות ומתנ"סים

לפני קצת יותר מעשור, ובניסיון לעודד ייצור חשמל ידידותי לסביבה, החלה המדינה לפרסם מכסות לייצור חשמל סולארי. לפי הכללים שנקבעו החשמל שיוצר נמכר לחברת החשמל והוזרם לרשת הארצית שלה. התעריפים - לפחות בשלבים הראשונים - היו גבוהים יחסית ומשכו גורמים עסקיים ואנשים פרטיים להתקין פאנלים סולארים על הגגות.

האפשרות להרוויח סכומים נאים מהשמש תוך שימוש במשאב לא מנוצל כמו גג ריק, לא חמקה מעיניהם של גופי ציבור שונים ובראשם עיריות ומועצות שמחזיקות מבנים רבים וגדולים כמו בתי ספר, מרכזים קהילתיים וכו'. ההתקשרות עם החברות בתחום נעשתה בכמה מודלים עסקיים שהמרכזי שביניהם התבסס על השכרה: העירייה, שהעדיפה שלא לעסוק בתפעול, השכירה את גג המבנה - בית ספר ברוב המקרים - לתקופה של 25 שנה לחברה שהתקינה את הפאנלים ומכרה את החשמל. 

גרינטופס (GreenTops) הוקמה בתחילתו של הגל ב-2008 והייתה אחת החברות הראשונות בישראל בתחום ההתקנה והתפעול של אתרים פוטו־וולטאיים. בשנים הראשונות לפעילותה החזיקה החברה את מה שנראה למנהליה כקלף מנצח: חיבור ליצרנית הענק SCHOTT AG והחברות הבנות שלה. שוט הגרמנית, שמעסיקה יותר מ-16 אלף עובדים, הוקמה לפני 130 שנה כחברה לייצור זכוכית, וכיום מייצרת מגוון מוצרים עצום - מזכוכיות מיוחדות לכורים אטומים, דרך זכוכית לתעשיות הרכב והתעופה ועד מוצרי תאורה. רוב יצרני הפאנלים הסולארים פועלים בסין, ובסוף העשור הקודם ההבטחה לאיכות ייצור גרמנית קרצה ללא מעט לקוחות ישראלים.

גרינטופס ניצלה היטב את הביקוש ובמקביל להתקנת אתרים ותפעולם, שימשה גם כסוג של קמעונאית ומכרה פאנלים של שוט לכל המעוניין. באתר החברה מוצגת רשימה חלקית של לקוחות והיא ארוכה ומגוונת. כך למשל התקינה החברה פאנלים סולאריים בכ-36 בתי ספר ומרכזים קהילתיים  בירושלים, בראשון לציון, ובנחל סורק. מערכות נוספות הותקנו ברעננה, כפר סבא, רמת נגב, מזכרת בתיה, קצרין, ביתר עילית, יד בנימין ובעיריות ומועצות נוספות. לקוחות משמעותיים אחרים היו מוסדות אקדמיים וביניהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, מכללת סמי שמעון ועוד. וזה לא נגמר שם והרשימה עוד ארוכה ומגוונת וכוללת מנעד עצום של לקוחות - מצה"ל, דרך חברות, קיבוצים ואנשים פרטיים ועד בית הקפה הרמת-שרוני רביבה וסיליה.

מאז הקמת החברה ב-2008, נכתב באתר, היא הקימה בישראל לא פחות מ-2000 אתרים לייצור חשמל סולארי. יש להדגיש כי האתר אינו מפרט איזה פאנלים הותקנו בכל אחד מהמיקומים הללו ויש להניח כי בחלק לא מבוטל מהם הותקנו פאנלים של יצרנים אחרים. 

חשיפה של "הקרביים" הפנימיים

החיבור בין גרינטופס לשוט החל לדעוך סביב 2013 מסיבות שונות וביניהן התהפוכות בשוק הישראלי כמו גם השינויים שעשתה הענקית הגרמנית בפעילות הסולאר שלה ובכלל זאת הפסקת ייצור הפאנלים באירופה. הבעיות מצדן, החלו לצוץ לקראת סוף 2018 כאשר בכמה מהגגות המושכרים שעליהם מותקנות מערכות בבעלות גרינטופס, נרשמה ירידה מסוימת בתפוקת החשמל.

בדיקה שעשתה החברה העלתה כי מלבד הירידה הצפויה והמוכרת בתפוקה לאורך שנות הפעילות של הפאנל, היו גם פאנלים שבהם נוצרו בקעים וסדקים. גרינטופס פנתה לחברה הבת שוט סולאר וביקשה לממש את האחריות, שלדעתה הייתה תקפה על הפאנלים. מהנקודה הזאת ואילך התפתחה התכתבות בין הצדדים, שבה נדונו בעיקר סוגיות האחריות והירידה בתפוקה אולם לצידם מוזכרות שוב ושוב הסכנות מפאנלים סדוקים.

כך למשל, ב-5 ליוני 2019 ענתה החברה הגרמנית לגרינטופס כי האחריות אינה בתוקף, אולם כללה במכתב המלצה חד־משמעית להסיר מהגגות פאנלים שנסדקו. המכתב כולל הסבר טכני מסוים ביחס לסיבות להתחשמלות מפאנל שנפגם וקובע כי "נגיעה בפאנל או בחיבור אליו יכולה להוביל לפציעה קטלנית".

החברה הגרמנית לא הסתפקה בקביעה הזאת והוסיפה כי עצם ההתחשמלות יכולה לגרום לאדם להסתחרר וליפול מהגג, וכוללה המלצה להשתמש בקרבת הפאנלים באמצעי מיגון. במכתב אחר כמה שבועות לאחר מכן, דוחים שוב הגרמנים את אחריותם ושוב ממליצים להחליף את הפאנלים הפגומים.

ב-17 ליולי 2019, אחרי שההתכתבות לא נשאה פרי, פנה עורך דינה של גרינטופס במכתב משלו לחברה. גם כאן רוב המכתב מתייחס לשאלת האחריות וירידת התפוקה אולם גם בו מוזכרת סכנת מוות כתוצאה מהתחשמלות. שוט סולאר מיהרה לענות ומלבד הטענות הקודמות שלה ביחס לאחריות שפגה טענה הפעם, כי לא קיבלה כל הוכחה לאותם בקעים וסדקים שהוזכרו.

האם הסכנות שהיא עצמה הזהירה מפניהן בתביעה, גרמו לגרינטופס להודיע לציבור הרחב על הבעיה שהתגלתה, או לדווח על כך לעיריות או לגורמי הרגולציה השונים? התשובה שלילית. אפילו מנהלי בתי הספר שבהם התגלו פאנלים פגומים לא קיבלו הודעה, ולו רק כדי שיקפידו על הרחקת ילדים מהגגות

בשלב הזה החליטו ככל הנראה בגרינטופס, כי לא יהיה מנוס מפנייה לערכאות משפטיות, כפי שאכן קרה בהמשך, וכדי לגבות את טענותיה הזמינה החברה חוות דעת הנדסית מחברה גרמנית אחרת בשם PI BERLIN, שמתמחה בייעוץ הנדסי בכל הנוגע למתקנים פוטו־וולטאיים - מפיקוח על התכנון והייצור, דרך ההתקנה ועד ליווי מתמשך למתקנים פעילים.

בספטמבר 2019 הגיעו לישראל שלושה מהנדסים מפי־איי ברלין וביקרו ב-19 גגות שעליהם הותקנו פאנלים של שוט, רובם גגות של בתי ספר, בין היתר בירושלים, קצרין, מרחביה, יד בנימין, שריגים ובקיבוץ לוחמי הגטאות.

ימים ספורים לאחר הביקור, והרבה לפני שהדוח הסופי הושלם, פנתה פי־איי ברלין לגרינטפוס במכתב דחוף ודרשה להפסיק מיידית את הפעילות באתרים עד להחלפה של הפאנלים שנמצאו פגומים וזאת בשל הסכנות למבנים ולמי שמתקרב למערכות.

נימת הדחיפות הזאת נשמרת גם בדוח הסופי, שהוגש כחודש וחצי לאחר מכן. הדוח מפרט תהליך, שלדעת מהנדסי חברת הייעוץ ההנדסי נובע מפגם בייצור, שגורם להתפוררות הדרגתית של הכיסוי האחורי של הפאנלים ובהמשך לסדקים או להתקשתות של הפאנל כולו.

התוצאה, כותבים המהנדסים, היא חשיפה של "הקרביים" הפנימיים שבתורה יכולה להוביל ל"סכנה רצינית" של שריפות, התחשמלויות וכוויות. מי יכול להתחשמל? גרינטופס עצמה מתייחסת לכך בכתב התביעה: "לא אחת קורה שילדים עולים לגגות המבנים ונוגעים בפאנלים כמעשה קונדס או כמעשה ונדליזם. כנותני השירותים והתחזוקה למערכות (אשר חלקן כאמור בבעלות התובעת) גם הילדים הללו מצויים בסכנת מוות מהתחשמלות כתוצאה מהפאנלים התקולים".

בחלק אחר של כתב התביעה טוענת גרינטופס ש"(...) מעבר לעובדה כי מדובר בסכנת חיים של ממש לכל מי שמתקרב לגגות ולפאנלים הללו, תוך כדי הבדיקה ראו המהנדסים (של פי-איי ברלין) ילדים בקרבת המערכות ונחרדו למראה עיניהם".

תובעים ומגלגלים אחריות

את תביעתה נגד שוט, חברה בת שלה ונציגתה בישראל, הגישה גרינטופס כאמור לבית המשפט המחוזי בלוד ביולי השנה. החברה מבקשת בתביעה פיצויים עבור כ-19 אלף פאנלים מסדרות ייצור מסוימות שלהערכתה פגומים ודורשים החלפה (סדרות אחרות שייצרה שוט נמצאו תקינות). עד כה לא הוגש כתב הגנה.

רובה של התביעה מתייחס לירידה בתפוקת החשמל ולנזקים הכספיים שנגרמו לגרינטופס כתוצאה מכך ומהצורך להחליף את הפאנלים הפגומים. הסכנות הבטיחותיות החמורות, שאותנו בשומרים הן שמטרידות, מוזכרות באופן יחסי בשולי התביעה.

בשיחות עם שומרים טענו בכירים בחברה כי כ-15 אלף מהפאנלים הפגומים כבר הוחלפו. האם הבעיה הבטיחותית נפתרה? רחוק מכך. בדיקה מעמיקה יותר מעלה כי מדובר רק בקצה הקרחון: גרינטופס תובעת פיצויים בגין הפנאלים שנמצאים בבעלותה הישירה על גגות שהיא שוכרת, אולם אינה מתייחסת כלל לפאנלים דומים שהיא עצמה מכרה או התקינה עבור לקוחות ושאינם בבעלותה.

עד כמה גדולה הבעיה? לפי הערכות בגרינטופס עצמה מדובר בלא פחות מ-130 אלף פאנלים כאלה שמפוזרים באתרים רבים ברחבי הארץ מבלי שאיש יודע על מצבם ותוך שהם יכולים לגרום בכל רגע לאסון.

האם הסכנות שהיא עצמה הזהירה מפניהן בתביעה, גרמו לגרינטופס להודיע לציבור הרחב על הבעיה שהתגלתה, או לדווח על כך לעיריות או לגורמי הרגולציה השונים? התשובה שלילית. אפילו מנהלי בתי הספר שבהם התגלו פאנלים פגומים לא קיבלו הודעה, ולו רק כדי שיקפידו על הרחקת ילדים מהגגות.

שומרים שוחחו עם מנהלי בתי ספר שהופתעו לשמוע שייתכנו בעיות בטיחות. אחד המנהלים סיפר כי אין לו מושג מה קורה על הגג שבו מותקנים הפאנלים, האם הם תקינים או לא והאם הוחלפו במהלך השנה האחרונה. לדבריו הוא מעולם לא קיבל הסבר או הדרכה בנושא וגם לא העלה על דעתו שיכול להיות סיכון בטיחותי כלשהו

שומרים שוחח עם מנהלי בתי ספר שהופתעו לשמוע שייתכנו בעיות בטיחות. אחד המנהלים סיפר כי אין לו מושג מה קורה על הגג שבו מותקנים הפאנלים, האם הם תקינים או לא והאם הוחלפו או טופלו לאחרונה. לדבריו הוא מעולם לא קיבל הסבר או הדרכה בנושא וגם לא העלה על דעתו שיכול להיות סיכון בטיחותי כלשהו לצוות בית הספר שעולה מדי פעם לגג לעבודות תחזוקה.

מדוע לא הזהירה גרינטופס את מי בעלי הפאנלים? גורמים בגרינטופס טענו בשיחות עם שומרים כי לחברה אין רשימה של הלקוחות שרכשו ממנה את הפאנלים מהסדרות שהיא זיהתה כבעייתיות. חלק מהעיריות ומהלקוחות, טענו שם, דווקא קיבלו הודעה אולם לחברה לא ברור מה הם עשו איתה אם בכלל.

השאלה מדוע לא לפרסם הודעה כללית בכלי התקשורת על מנת ליידע את בעלי הגגות, בדומה לריקולים של חברות רבות, נותרה ללא מענה.

בתגובה רשמית לשומרים עשה יו"ר גרינטופס, מוטי אבני, הקבלה בין מכירת הפאנלים והתקנתם לבין התקנת מזגן, וגלגל את האחריות הלאה. "עשר שנים אחרי אתה פונה למתקין המזגן המקורי ומתלונן אצלו שיש בעיה?".

גם אם לתפיסתך אין לך אחריות ישירה על הפאנל הפגום, אתה עדיין יודע על סכנה מוחשית לציבור ולא מודיע עליה למי שעלולים להיפגע.

"פנינו ליצרן עשרות פעמים אולם הוא טוען כי מדובר בתקלות נקודתיות. לאור הדברים הוא אינו ממליץ או מנחה להחליף את הפאנלים באופן גורף אלא אם התגלתה בעיה נקודתית. זה לא מתפקידי לפנות לציבור - זהו תפקידו של היצרן ושל נציגו בישראל".

מנכ"ל גרינטופס, דני דנן, ביקש להוסיף לדברים שמדובר בסכסוך משפטי המתנהל בבית המשפט מול חברת שוט. “עזרנו כמיטב יכולתינו ללקוחותינו שנתקלו בבעיות למרות התנערותה של שוט מאחריות. חשוב לי להדגיש שגרינטופס עובדת בהצלחה עם מגוון רחב של יצרניות פנלים ומעולם לא נתקלנו בבעיה מסוג זה". דנן גם ביקש לציין כי באתרים הסולאריים שבנתה גרינטופס בשנים האחרונות הותקנו מערכות בטיחות ייחודיות של חברת סולאראדג' הישראלית שמונעות כל אפשרות לשריפה.

שומרים העביר פניה בכתב לשוט ונענה בלקוניות על ידי ראש תחום התקשורת כי התביעה אינה מוכרת לחברה. בנוסף הזכיר הדובר כי החברה מנהלת מול גרינטופס תביעה אחרת (בגין סכסוך כספי בין השתיים) ותהה אם יש קשר בין הדברים. לאחר פניה נוספת העביר הדובר את התגובה הבאה:  "נבקש להבהיר כי סוגיית הבטיחות נמצאת בעדיפות העליונה ביותר שלנו. חברת הבת ECORAN AG (לשעבר שוט סולאר) הקפידה מאז ומעולם על איכות ייצור גבוהה ועל הסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לבטיחות. הפיקוח על שני אלה נעשה על ידי מפקחים חיצוניים עצמאיים וביניהם חברת German TÜV.

"איננו מודעים לפגמים טכניים במוצרים שלנו ולא לסיכונים המחייבים פעולה מיידית ביחס אליהם. אם וכאשר מתגלים כשלים כלשהם ECORAN מייעצת ומסייעת ללקוחותיה ובמידת הצורך החברה גם תפרסם הודעה לציבור. 

"מעבר לזה מדיניות החברה היא לא לדון בתקשורת בסוגיות עסקיות ולכן לא נוכל להרחיב".