ס

נגוריו של שאול אלוביץ' הגיעו ביום ראשון השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים כשהם מצוידים בטיעון מפתיע שתפס את אנשי הפרקליטות לא מוכנים; בימים האחרונים, אמרו הפרקליטים לשופטת רבקה פרידמן־פלדמן, הם גילו פערים דרמטיים בין התמלול המשטרתי של אחת מחקירותיו של אור אלוביץ', בנו של בעל השליטה לשעבר בבזק, לבין הדברים שנאמרו בה בפועל. "התוודענו לאירוע חמור", אמרה עו"ד מיכל רוזן־עוזר, "וזו הסיבה שמר אלוביץ' התעקש להגיע לדיון היום...מסתירים מאיתנו את האמת. לא נשלים עם הדבר הזה...אנחנו לא ננהל את התיק במשחק של 'פרה עיוורת'. עוצמים לנו את העיניים".

הפערים המדוברים נגעו לטענה ששאול אלוביץ' העלה כבר לפני מספר חודשים ולפיה המשטרה הפעילה לחץ פסול על בנו אור כדי שישכנע אותו להחליף את הסנגור שלו, עו"ד ז'ק חן. לפי הטענה שהעלה אלוביץ' האב החוקרים סברו שעו"ד חן מונע ממנו להתפשר או להפוך לעד מדינה ולכן רצו שהוא יוחלף ולחצו על בנו לקדם את המהלך. בפרקליטות הכחישו את הדברים ובתמלול המשטרתי של החקירה שמו של עו"ד חן אכן כלל לא נזכר. לעומת זאת בתמלול עצמאי של הקלטות שערכו הסנגורים שמו של חן דווקא נזכר כמה פעמים:

אור אלוביץ': עורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק

חוקרת: וז'ק לא בדעה שלכם?

אור אלוביץ': לא רוצה לערבב אותך בזה אני לא..אני עם ז'ק יש לי בעיה...

חוקרת: יש לך גם רצון

אור: אני לא יודע...אני לא אעשה את זה...רק יודע שעורכי דין שלי אמרו לי שאם תהיה עסקה ז'ק לא יכול לעשות את זה, אז לא יעשו אותה

עו"ד רוזן־עוזר טענה כי מהתמלול המדויק של ההקלטה עולה כי בניגוד להכחשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המשטרה כן לחצה על אור אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף ייצוג משפטי. על הפרשנות הזאת אפשר להתווכח, אולם מה שבטוח הוא שמהתמלול המשטרתי נשמטו באורח פלא כל האזכורים של עו"ד ז'ק חן – ובמקומם הופיעו שלוש נקודות. מאחר ורק בקטעים הללו אותרו טעויות תמלול, טענה הסנגורית, הרי שניתן להסיק כי "זה לא מקרי. יש פה הסתרה".

התובעת בתיק, עו"ד ליאת בן־ארי, הבטיחה לבדוק את הדברים אולם הכחישה בתוקף כוונת זדון. "הרבה פעמים יש שלוש נקודות", היא אמרה לשופטת, "גבירתי שמעה חקירות כאלה ואחרות שמקליטים. זה לא פשוט לתמלל. שואלים שאלות ונותנים תשובות ונכנסים האחד לדברי השני. את עיקר הדברים שומעים וזה נמצא בתמלילים". השופטת לא ממש השתכנעה: "צריך להיות הכל. כשמשהו לא ברור כותבים 'לא ברור' ולא עושים שלוש נקודות. האם יש עוד תמלילים חסרים? אולי יש משהו חשוב בתמלילים או באחד מהם?". רוב הסיכויים שהתשובה לשאלה שהעלתה השופטת חיובית, והוויכוח הזה לא יהיה האחרון על ים התמלולים והקלטות בתיקי האלפים.

מתברר ששיבושים וטעויות שנפלו בתמלול הקלטות, האזנות סתר ותוצרי חקירה שונים אינם דבר נדיר. פנו לסנגור פלילי – ויש סיכוי טוב שתשמעו סיפור כלשהו על מילה שנשמטה, ייחוס דברים לאנשים הלא נכונים, ואפילו ציטוטים שלא היו. אפילו מילה או שתיים, נדגיש כאן, יכולות לעשות את ההבדל בין זיכוי להרשעה, בין מאסר של שנים לבין עונש מינורי, בין משפט צדק לעיוות דין.

בשבועות האחרונים בחנה מערכת "שומרים" שורה של תמלולים שגויים בתיקים פליליים. ניתוח המקרים מעלה כי מדובר בתופעה שפוגעת לעיתים בתביעה ולעיתים בנאשמים. ניתן למצוא לה דוגמאות בתיקים רחבי היקף ועתירי משאבים של נאשמים רמי דרג – וגם בחקירות של עבריינים "קטנים" שהושלמו בחופזה. "זו בעיה מערכתית", אומר השופט (בדימוס) שלי טימן, ששפט בתיקים פליליים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, "האם זה נעשה במכוון או מתוך חוסר אכפתיות? אינני יודע".

צבי סגל, לשעבר סגן נשיא וראש הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים, סבור שמדובר בטעויות אנוש, בעצלנות וחוסר תשומת לב במנות גדושות. "יושב פקיד ומאזין ומתמלל – הוא בן אדם. כשופט, אפילו אם אף צד במשפט לא העלה טענה לגבי התמלול, לא הייתי מוכן לסמוך עליו. הייתי מאזין בעצמי להקלטה או נותן לעוזר המשפטי או למתמחה שלי להאזין, כדי לבדוק האם התמליל מדויק".

צבי סגל, לשעבר סגן נשיא וראש הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים: "יושב פקיד ומאזין ומתמלל – הוא בן אדם. כשופט, אפילו אם אף צד במשפט לא העלה טענה לגבי התמלול, לא הייתי מוכן לסמוך עליו. הייתי מאזין בעצמי להקלטה או נותן לעוזר המשפטי או למתמחה שלי להאזין"

עד כמה היו טעויות בתמלול שכיחות?

"זה קרה לי בלי סוף, עם ראיות שהתבססו עליהם במהלך המשפט".

בדברים מהותיים?

"דברים מהותיים מאוד. הרי ברגע שהתביעה או ההגנה מגישים הקלטה לבית המשפט, זה בהגדרה חומר חשוב".

בסוף הכתבה מובאות כמה וכמה דוגמאות של טעויות תמלול משמעותיות אולם רגע לפני שנצלול לפרטים נזכיר שמי שמכיר את הבעיה הזאת היכרות אינטימית וקרובה הוא לא אחר מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

האם תמלול מרושל של הקלטות בפרשת הרפז, הובילו לכך שהיועמ"ש נחקר באזהרה בפרשה? ובכן, מתברר שכך לפחות סבור מנדלבליט עצמו. על קצה המזלג נזכיר כי בועז גולן, מגיש בערוץ 20 והבעלים של אתר אינטרנט בשם 0404, שהיה חלק מהקמפיין שניהלו לאחרונה ראש הממשלה ומקורביו נגד מנדלבליט, פנה באמצעות עורך דין לאמיר אוחנה, שכיהן כשר המשפטים, בבקשה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש. הבקשה נומקה בחומרים שהגיעו לידי גולן מתוך הקלטות של מנדלבליט בפרשת הרפז. בבקשה הובאו כמה ציטוטים קטועים וחלקיים מתמלולי ההקלטות. אחד מהם היה זה:

"לא נראה לי להתחיל לחפור איפה זה (הכוונה ל"מסמך הרפז" – א"ר)...גם אני בסוף אהיה בסיפור הזה".

דניאל הרפז, בעל עסק לתמלולים ופענוח קול: "פעמים רבות בתאי המעצר המדובב יושב קצת רחוק מהחשוד, יש תהודה של החדר, לפעמים יש אנשים שנכנסים אחד לדברי השני. זה מקשה על התמלול ומוביל לכך שטעויות קורות"

המשפט יוצר את הרושם כי מנדלבליט עצמו קשור באופן פסול למסמך הנפיץ, ואולי חושש כי הדבר יתגלה. יש רק בעיה אחת עם הדברים הללו - זה לא בדיוק מה שמנדלבליט אמר. המילים המדויקות שלו היו:

"גם אני בסוף אהיה עוד עד בסיפור הזה".

שתי המילים הנוספות, "עוד עד", יכולות לעשות הבדל גדול. למשל להוביל לפרשנות המעידה על התנהלות לגיטימית לחלוטין. לטענת מנדלבליט, הוא ניסה להסביר לבן שיחו מדוע לא רצוי שהוא יחפש את המסמך באופן אקטיבי בין קציני צה"ל הבכירים.

הנוסח המטעה של המשפט הופיע בתמלול המשטרתי, כנראה בשל טעות אנוש. כשמנדלבליט פנה ב–2015 לוועדת האיתור שבחנה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא התייחס לכך: "ההשמטה של המילה 'עד' מהתמלול", כתב, "שינתה באופן דרמטי את משמעות המשפט, ועוררה את החשד שאמרתי לעוזר הרמטכ"ל כי אני אהיה בסוף מעורב או אף מסובך בסיפור הזה. ולא היא". הוא אף טען כי זו לא היתה הטעות היחידה בתמלול שפגעה בו קשות.

לאור המשמעות הקריטית של כל מילה, כתב מנדלבליט, "ניתן היה להניח, או למצער לקוות, שרשויות החקירה יקדישו תשומת לב מיוחדת לתמליל הכתוב... על מנת להבטיח את דיוקו...למרבה הצער, לא כך נעשה".

טעויות בתמלול: מי דיבר על אביגדור ליברמן?

בעוד שבעבר תמלולים רבים בוצעו על ידי אנשי משטרה, כיום ההקלטות הנאספות בחקירות מועברות לחברות תמלול חיצוניות שמתמחות בכך, מה שאמור לשפר את המצב. משטרת ישראל משלמת על שירותי תמלול ותרגום מקצועיים מיליוני שקלים מדי שנה. הבעיה, אומרת עו"ד זיוה אגמי־כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה וכיום סנגורית פלילית, שלא כל החברות הללו מקצועיות כפי שהן מציגות את עצמן. "הגוף שמתמלל צריך להיות מאוד מקצועי, ומצויד באמצעי שמע טובים. אני לא משוכנעת שזה מה שקורה בפועל. יש הרבה שגיאות בתמלולים. זה נובע משילוב של גורמים, כמו העובדה שהמשטרה לוחצת שהתמלולים יתבצעו במהירות, כי זה חשוב בשביל קידום החקירה". לעיתים, אומרת אגמי־כהן, "אם זה תמלול קצר ובגלל שחייבים לדעת במהלך החקירה מה קורה, מבקשים מהחוקרים לתמלל בעצמם".

דוגמה לתמלול מרושל שביצעו שוטרים נמצאת בתיק שמתנהל בחודשים האחרונים בבית המשפט המחוזי מרכז נגד שמעון אזולאי, פעיל ליכוד מוכר שבעבר אף שימש כעוזר פוליטי לנתניהו. במארס שעבר הוגש נגד אזולאי כתב אישום בגין תיווך בשוחד. אזולאי שימש כסמנכ"ל בחברת ביבי כבישים, חברת קבלנות שביצעה פרויקטים עבור מע"צ, ולטענת הפרקליטות החברה שיחדה במזומנים גורמים שונים, כשאזולאי משמש כבלדר.

ראיה מרכזית בתיק היא הקלטת שיחה שנערכה בין ישראל בר, שהיה אחד הבעלים של החברה, לבין קבלן עפר בשם בן־ציון סולימני. בר מספר בשיחה בפתיחות ובמעין התרברבות מבודחת על תשלומי השוחד הרבים שהחברה בבעלותו נהגה לכאורה לשלם לגורמים שונים. בין השאר הוא נשמע אומר כי מנכ"ל מע"צ לשעבר, אלכס ויז'ניצר, דרש כספים מהסמנכ"ל שמעון אזולאי – במטרה להעבירם לכיסו של מנהיג "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן. כך התנהלה השיחה:

בר: "היה בא ויז'ניצר, אומר לשמעון 'תשמע, ליברמן צריך חצי מיליון שקל'

סולימני: ככה הוא היה אומר לשמעון?

בר: כן...יעני זה הגיע כאילו לליברמן"

ההקלטה, שהוגשה בשנה שעברה לבית המשפט המחוזי במסגרת משפטו של אזולאי, היא באיכות שמע טובה. היא לא נשלחה לתמלול חיצוני מקצועי, ואיש המשטרה שתמלל אותה כנראה לא היה מרוכז מספיק בעבודתו. בתמליל כלל לא מופיעים שמות, והדוברים מכונים "צד א'" ו"צד ב'". בשלב מסוים המתמלל מתבלבל בין הצדדים. התוצאה: התמליל ייחס את הסיפור על העברת הכספים לליברמן – דווקא לקבלן העפר סולימני ולא לבר שאמר אותם. יש לכך משמעות מהותית: סולימני לא היה קשור לנפשות הפועלות ואין לו עליהן שום ידע ממקור ראשון. אם הוא מספר את הדברים, הרי שזו קרוב לוודאי סתם רכילות. בר, לעומת זאת, היה שותף בחברה שעבדה מול מע"צ. כשהדברים נאמרים על ידו – יש כאן משהו שחשוב לבדוק (יובהר כי הטענות המוזכרות כאן לגבי ליברמן לא נחקרו ולא הוכחו). במקרה הזה, בזכות ערנות עורכי הדין, הטעות תוקנה לבסוף.

עו"ד שי רודה: "החברה החיצונית שמתמללת לא מעידה בבית המשפט. התמלולים שלה לא מגיעים עם תצהיר שבו הם מתחייבים שהתמלול תואם את ההקלטה. אין להם אינטרס לפגוע בלקוח אבל לפעמים הם פשוט עושים עבודה לא טובה. לכן אני שומע בכל תיק את הכל בעצמי"

במקרה של ש"א, חייל שהוגש נגדו במאי 2018 כתב אישום בגין אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, חקירה אחת תומללה על ידי חברת תמלול מקצועית, וחקירה שנייה על ידי חוקרי מצ"ח. רק כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום קיבל הסנגור, עו"ד שי רודה, את התמלילים לידיו – וגילה כי התמלול של השוטרים היה רחוק מלהיות מדויק. רודה פנה לבית המשפט בדרישה להורות על ביצוע תמלול מחודש.

לדברי רודה, שגיאות מהותיות מתגלות הן בתמלולים שמבצעים שוטרים והן בתמלולים המקצועיים יותר לכאורה שמבצעות חברות חיצוניות. "החברה החיצונית שמתמללת לא מעידה בבית המשפט", הוא אומר, "התמלולים שלה לא מגיעים עם תצהיר שבו הם מתחייבים שהתמלול תואם את ההקלטה. אין להם אינטרס לפגוע בנאשם אבל לפעמים הם פשוט עושים עבודה לא טובה. לכן אני שומע בכל תיק את הכל בעצמי, צופה בקלטות חקירה של שעות ואף פעם לא סומך על התמלול שלהם".

איכות הסאונד: עשרה חודשים בכלא בלי סיבה

לא תמיד האשמה בתמלול הלקוי מוטלת רק על המתמלל. באפריל האחרון, למשל, נפסלה הודאתו של נאשם בסחר בסמים שייצג עו"ד רודה – בין השאר על רקע תמלול חלקי שנבע מאיכות הקלטה ירודה שלה אחראית היחידה החוקרת. "למרבה הצער, חלק מהאמירות בחקירה לא נקלטו היטב במערכת השמע של התיעוד החזותי", נכתב בפסק הדין, "אנו השתדלנו להאזין בעצמנו, וככל שהדבר היה אפשרי, השלמנו את החסר... נעיר כי יש מקום לשפר את מערכת ההקלטה שבה משתמשים החוקרים, כדי לשפר את איכות השמע".

השופטים הסבירו כי התברר להם שההודאה הושגה בין השאר באמצעות פגיעה מהותית בזכותו של החשוד להתייעץ עם עורך דין, כשהתוצאה היא "ספקות משמעותיים בנוגע לאמיתותה". כשהנאשם טען שהחוקרת התנתה בין מתן זכות התייעצות לבין שיתוף פעולה איתה, החוקרת הכחישה והתמלול היה לא ברור, אך "עיון מדוקדק בסרטון" לימד את השופטים כי הצדק, בעניין זה, עם הנאשם.

תמלול שיחות עם מדובבים משטרתיים הוא עוד משימה שמזמנת אתגרים לא פשוטים. בשיחות רבות החשודים מדברים עם המדובב בצורה לא ברורה ובלחישות, מתוך מודעות מסוימת לאפשרות שהם מוקלטים. ההודאה המפורסמת ברצח של רומן זדורוב בפני המדובב שלו, למשל, מלאה בלחישות שהופכות את עבודת התמלול למאתגרת במיוחד. "הקלטות של שיחות עם מדובבים הן הרבה פעמים לא איכותיות", אומר דניאל הרפז, בעל עסק לתמלולים ופענוח קול שמעניק שירותים לסנגורים פליליים. "פעמים רבות בתאי המעצר המדובב יושב קצת רחוק מהחשוד, יש תהודה של החדר, לפעמים יש אנשים שנכנסים אחד לדברי השני. זה מקשה על התמלול ומוביל לכך שטעויות קורות". הרפז מספר, מבלי להיכנס לפרטים, על תיק שבו אדם אמר את המילים "אני אנצח אותך" – ובתמלול המשטרתי נכתב "אני ארצח אותך".

המצב חמור עוד יותר במצבים כשהחוקרים כלל לא טורחים לבצע תמלול להקלטות. לאחרונה הורשעו בבית המשפט המחוזי מרכז שני עובדי חקלאות תאילנדים, סארארט טאנארק וטהנהדראי ווטהיפונג, ביבוא לישראל של חבילה ובה עשרות גרמים של סם מסוכן מסוג קריסטל מת'. ההרשעה הושגה במסגרת הסדר טיעון, שנחתם לאחר כעשרה חודשים שבהם השניים היו במעצר. בהסדר הטיעון נקבע כי תקופת המעצר בתוספת של כמה ימים תהווה את עונש המאסר שלהם.

בתחילת הדרך ההאשמות שייחסה להם הפרקליטות היו חמורות בהרבה. מנגד הנאשמים טענו כי המתורגמן מתאילנדית מעוות את דבריהם. באופן אירוני למדי רק אחרי שהמתורגמן נעצר בחשד למעורבות בעסקות סמים אחרות, הסכימו בפרקליטות לבחון את הטענות ולשלוח את הקלטות לתמלול. מכאן ואילך התרחשה פארסה של ממש: "פנינו לחברת התמלול ונאמר לנו שיש להם קושי בגלל שחסרים להם מתורגמנים", אמרה נציגת הפרקליטות בדיון בבית המשפט בראשית מארס 2020. השופט עמי קובו חייב את הפרקליטות להשלים את התמלולים עד סוף מרץ, אולם ב–26 למאי, דיווחה לו התובעת כי היא עצמה טרם קיבלה אותם. כשהתמלול הגיע סוף סוף, הטעויות הקריטיות נחשפו, והסדר הטיעון נחתם.

עו"ד איתי רוזין, סנגורו של טאנארק, סיכם את הדברים בבית המשפט: "הוא ישב עשרה חודשים סתם ובחינם, כאשר לא נחשפנו במשך חודשים רבים לחקירה האמיתית שלו ולדברים האמיתיים שמסר".

העלות מול ההחמצה: המתמלל לא קלט הודאה ברצח

"מדובר בדיני נפשות", אומר עו"ד ירון קוסטליץ, מהסנגורים הבולטים בתחום הצווארון הלבן, שייצג בעבר גם את בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן. "לכן, למרות שזו עבודה סיזיפית, בכל תיק המשרד שלי מקפיד להקשיב לכל ההקלטות. הניסיון מלמד שבכל תיק שיש בו הרבה תמלולים יהיו טעויות – וכמעט תמיד אני מגלה שמדובר בטעויות משמעותיות".

השופט בדימוס סגל מסכים שזו הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה. "לכל נאשם שיש נגדו הקלטות הייתי מייעץ להאזין להן ולא לסמוך בעיניים עצומות על התמלול המשטרתי".

אבל לפעמים מדובר בכמויות עצומות של הקלטות.

"מה זה עצומות? אדירות! אבל אין לך ברירה, אתה לא יכול לקחת סיכון אם אתה מייצג נאשם".

בדיון השבוע בעניין הטעויות בתמלול חקירת אלוביץ', אמר הסנגור עו"ד ז'ק חן כי "ככל הנראה לא יהיה מנוס ונצטרך להקשיב לאלפי, אם לא עשרות אלפי, שעות הקלטה בתיק כדי להשוות את השמע לתמלילים". השופטת שאלה את התובעת בן־ארי: "האם גברתי הקשיבה לכל ההקלטות? מי אמור לבדוק את התמלילים ולראות שהם מדויקים?". בן־ארי השיבה כי היא עצמה לא האזינה להקלטות, אולם הצוות שלה כן. "אם נראה שיש במקום מסוים חוסר מסוים, מיד נודיע להגנה".

בתיקי ראש הממשלה ייתכן וההקלטות אכן ייבחנו, לפחות כעת, בשבע עיניים – אולם זה בוודאי לא מה שקורה בשגרה. סנגורים שלא סומכים על הפרקליטות ושולחים את ההקלטות לתמלול מחדש בחברות פרטיות, מגיעים לעיתים לגילויים משמעותיים.

מקור בחברת תמלול פרטית מספר על מקרה שבו גילה בהקלטה כי הלקוחות של עורך הדין שהזמין ממנו את העבודה, מודים ברצח. הסניגור הודה לאלוהים שבתמלול המשטרתי לא שמעו את הדברים, ובהמשך הלקוחות שלו אף זוכו בבית המשפט. "אני מחויב להסכמי סודיות", אומר המקור, "אבל אני יכול להגיד לך שזו לא הייתה הפעם היחידה שבה גילינו טעויות בתמלולים, שהיו להן משמעויות דרמטיות מבחינת הראיות בתיק".

שאלת המשאבים הכספיים שהפרקליטות והנאשמים יכולים להשקיע בתמלולים עלתה לא פעם בכנסת ובבתי המשפט. בתיק רונאל פישר, שעדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, סירבה הפרקליטות לתמלל את כל הקלטות החקירות. כשבית המשפט המחוזי חייב אותה "לתמלל כל הקלטה או תיעוד שיכול להיות רלוונטי לשני הצדדים, ובפרט ראוי להקפיד על כך שיתומלל כל החומר שיכול לסייע לנאשמים בהגנתם" – בפרקליטות ערערו לעליון בטענה שזו דרישה בלתי סבירה מבחינת עלויות.

תגובה מעניינת מסרה לערעור רות דוד, אחת הנאשמות בתיק ופעם פרקליטת מחוז תל אביב, שטענה כי אם תתקבל עמדת הפרקליטות – ניהול ההגנה בהליכים פליליים יהפוך לעסק יקר במיוחד והסיכון להרשעת חפים מפשע – יגבר. בעוד שהפרקליטות והמשטרה יודעות בגדול מה יש בהקלטות שכן הן אספו את המידע בזמן אמת, הצד השני "מצוי בנקודת האפס".

אולם העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, ולכן כיום נאשם אמיד שמסוגל לשלוח את כל ההקלטות לתמלול פרטי, נמצא במקום הרבה פחות פגיע מנאשם דל אמצעים שנאלץ לתמלל בעצמו או פשוט לסמוך על הפרקליטות.

לדברי השופט המחוזי בדימוס סגל, "ברגע שהמדינה מגישה נגד אדם כתב אישום, יש לה גם את האמצעים, היא בלתי מוגבלת במשאבים ויכולה לבצע את התמלול. זה בעייתי להפיל דבר כזה על נאשם שיכול להיכנס לבור תקציבי בלתי נתפס. בסוף זה הכל עניין של מידתיות".

פנינו למשטרה בבקשת התייחסות לדברים שעלו בכתבה. דוברות המשטרה בחרה להסתפק בתגובה הבאה:״משטרת ישראל מקבלת שירותי תמלול מחברה אזרחית הפועלת תחת נורמות קפדניות ובקרת איכות גבוה בכל שלבי ההליך. בכל מקרה בו לא ניתן להשלים את הליך התמלול בשל תקלה טכנית, החברה מעדכנת את היחידה החוקרת. ככל שנדרש לקיים תמלול חוזר, הרי שהדבר מבוצע וזאת על מנת שלא לפגוע במהלך החקירה.

״חלק מהתמלילים נעשים ע"י יחידות השטח במסגרת חקירה שוטפת בהתאם לדחיפות העניין ושיקול הממונה על החקירה. במקרה זה הפיקוח והבקרה על איכות התמלול ייעשו ע"י היחידה החוקרת״.