מסמך פנימי של המועצה האזורית מטה אשר שבצפון חושף, כי היישובים צמודי הגדר בתחומה, שפונו בעקבות ה-7 באוקטובר, יידרשו לפתרון מגורים באתרי קרווילות לתקופה של שנה עד שנתיים. המסמך, שנחשף כאן לראשונה, נכתב לפני המתקפה האיראנית על ישראל ועולה ממנו, כי לפחות לפי חלק מהערכות תושבי היישובים צמודי הגדר עדיין רחוקים מחזרה לביתם. יצויין כי גם אם התוכנית לא תצא בסופו של דבר לפועל היא משקפת את תחושות חוסר האונים והכעס של תושבי קו העימות ביחס לטיפול בהם, כפי שהשתקפו בתחקיר שומרים בנושא שפורסם לפני מספר שבועות. 

לפי המסמך, במטה אשר מבקשים להעביר חמישה יישובים צמודי גדר שבשטחה לאתרי קרווילות שיוקמו ביישובים באזור הדרומי של המועצה, רובם קיבוצים. היישובים הם חניתה, ראש-הנקרה, בצת, אדמית וערב אל-עראמשה, הנמצאים בטווח של אפס עד שני קילומטרים מהגבול.

לפי המסמך מדובר על כ-1,500 קרווילות שלצידם יוקמו גם מבני חינוך עבור המפונים. עוד נאמר במסמך, כי יישובים הדרומיים שבהם יוקמו הקרווילות נתנו תשובה חיובית למועצה בנוגע לעצם קליטת תושבים, וכעת בכוונת המועצה לפנות למדינה למימון המהלך. 

שאלה אחת שעולה היא בנוגע ליישובי הערבי ערב אל-עראמשה, שרבים מתושביו בכל זאת מתגוררים בו, למרות הסכנה הביטחונית. לא ברור האם תושבים אלו יפונו ליישוב יהודי, או ליישוב ערבי אחר במועצה - שייח דנון. 

במסמך נרמז שמדובר במהלך שהוא לא בלעדי למועצה: יש בו התייחסות לתקציב של 3.5 מיליארד שקל למהלך שאמור לכסות את כלל יישובי קו העימות. 

לפי המסמך מדובר על כ-1,500 קרווילות שלצידם יוקמו גם מבני חינוך עבור המפונים. עוד נאמר במסמך, כי יישובים הדרומיים שבהם יוקמו הקרווילות נתנו תשובה חיובית למועצה בנוגע לעצם קליטת תושבים, וכעת בכוונת המועצה לפנות למדינה למימון המהלך

יצויין כי במהלך חודש דצמבר התקיים דיון במשרד ראש הממשלה, בנוגע לפינויי של שמונת יישובי המועצה ליישובים הדרומיים יותר, אולם מאז המהלך לא הבשיל. כמו כן, באותם דיונים לא צוין משך הזמן שבו ישהו המפונים במתחמי הקרווילות. כעת, כאמור, מדובר על מהלך הנוגע לפינוי של חמשת היישובים הקרובים ביותר לגדר בלבד. אגב, מדובר באותו סכום שאותו המדינה תכננה להקציב לתוכנית ארוכת טווח לשיקום הצפון, תוכנית שטרם אושרה בממשלה על אף שהייתה אמורה להיות מאושרת כבר בתחילת פברואר. העלות התקציבית הגבוהה, כך נראה, עלולה להיות המכשול הגדול ביותר למימוש תוכנית מסוג זה, שדומה במהות לאופן שבו הקיבוצים סמוכי הגדר בעוטף עזה, שנפגעו במתקפת ה-7 באוקטובר, מפונים כעת. 

במסמך מודגש בנוסף שלא מדובר במיזוג קהילות ושהמטרה היא שכל יישוב גדר יחזור למקומו. כמו כן, לפי המסמך, תושבי שלושה יישובים הנמצאים במרחק של 2-4 ק"מ מהגדר - לימן, מצובה וקיבוץ איילון, יחזרו לבתיהם עד תחילת ספטמבר, במידה ויש ממ"ד בבתים. 

העלות התקציבית הגבוהה, כך נראה, עלולה להיות המכשול הגדול ביותר למימוש תוכנית מסוג זה, שדומה במהות לאופן שבו הקיבוצים סמוכי הגדר בעוטף עזה, שנפגעו במתקפת ה-7 באוקטובר, מפונים כעת

משה דוידוביץ', יו"ר המועצה האזורית מטה אשר, הוא גם יו"ר פורום ראשי יישובי קו העימות. לפני כחודש הציב הפורום דרישה ברורה בפני הממשלה - שכל מפוני הצפון, השוהים כעת במלונות או בדירות שכורות, יחזרו לבתיהם עד תחילת שנת הלימודים הבאה, ה-1 בספטמבר. על-פניו, היוזמה המתגבשת כעת סותרת את ההכרזה של הפורום ומהווה הודאה שלפחות המפונים ביישובים צמודי הגדר יידרשו להיות מפונים לזמן ממושך. 

נציין כי קריית שמונה, היישוב הגדול ביותר מבין יישובי קו העימות (כ-25 אלף תושבים), נחשבת גם היא מבחינה פורמלית ליישוב של 0-2 ק"מ מהגבול, בשל המיקום של שכונות חדשות בצפון העיר שהוקמו בשנים האחרונות. 

מהמועצה האזורית מטה אשר נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשיתוף משרדי הממשלה לבחינת חלופות ואפשרויות לבחינת מגורים וגם מול משרד החינוך להקמת בתי ספר ארעיים בישובים דרומיים של המועצה. כשתגיע התוכנית לכלל גיבוש, נעדכן".