מוצאי שבת האחרון היווה את קו פרשת המים במאבק משפחות החטופים. צעדתן מכיכר החטופים לעבר ההפגנה בקפלן, אמנם לא הייתה על דעת כל המשפחות, אבל הבהירה שתנועת המטוטלת נעה מהכיוון הממלכתי למיליטנטי יותר. כשבמקביל הם ממשיכים המאמצים מאחורי הקלעים לגייס את תמיכתם של חברי הקואליציה לעסקה עתידית. 

בני משפחות החטופים מחפשים כל הזמן מנופי השפעה על חברי קבינט המלחמה והקבינט המורחב, מתוך הנחה שאם תאושר העסקה בשני הפורומים האלה, היא כבר תעבור בממשלה בקלות יחסית, גם ללא תמיכתם של שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית, שאמנם מייצרים כותרות מעוררות אמוציות, אבל בשורה התחתונה מהווים מיעוט שאינו מסוגל לטרפד עסקה. 

מאחר ששרי הליכוד לא צפויים לאתגר את נתניהו ולהצביע נגד, עיקר המאמץ מופנה למפלגות החרדיות. ש"ס נחשבת למפלגה המשמעותית מבין השתיים, בכל הנוגע לאישור העסקה. כוחה נובע מהשפעתו של אריה דרעי על נתניהו ועל שרידות הממשלה כולה. הנסיון לגייס את ש"ס בכל דרך, הביא כמה מבני המשפחות להיפגש עם עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף המנוח, שהיה מנהיגה הרוחני של ש"ס. הם ביקשו שתזכיר לפוליטיקאים של ש"ס את פסק ההלכה שפרסם אביה, לפיו מותר לשחרר מחבלים תמורת פדיון שבויים, כיוון שהסכנה המיידית לחיי השבויים גוברת על סכנה עתידית ולא ודאית מאותם מחבלים. 

בשיחה עם שומרים, סירבה בר שלום לומר למי מהפוליטיקאים פנתה, אך ציינה כי "אני פונה למי שאני יכולה. חלק נלהבים לסייע וחלק די אדישים. אומרים שהממשלה יודעת מה היא עושה ואנחנו עושים רעש על לא דבר. אבי עזר לפדותו של גלעד שליט, ואני כמובן מזכירה בשיחות, שכשעלתה השאלה איך נותנים מעל אלף איש עבור אדם אחד, אמר אבי שכל אדם הוא עולם מלא. אין בכלל שאלה כשמדובר במצוות פדיון שבויים, זו מצוות עשה ולכן אני עושה כמה שאני יכולה עבור החטופים". 

"אבי עזר לפדותו של גלעד שליט, ואני כמובן מזכירה בשיחות, שכשעלתה השאלה איך נותנים מעל אלף איש עבור אדם אחד, אמר אבי שכל אדם הוא עולם מלא. אין בכלל שאלה כשמדובר במצוות פדיון שבויים"

לדברי רונן צור, מי ששימש כיועץ אסטרטגי לפעילות המטה, וגם כיום פועל למענם ללא תפקיד רשמי, "חלק מהמשפחות גם חברו ליפה דרעי ועשו איתה שבת. הן במצוקה, ומחפשות נקודות אחיזה בכל מקום, וליפה יש השפעה גדולה". 

וזה עזר? 

"שאלה טובה. נתחיל מזה שלא את כל חברי הקואליציה קל לפגוש. ח"כים מהמפלגות החרדיות, נגישים יחסית למשפחות, בעיקר אלה מש"ס. שיתוף הפעולה איתם, בתקופה שעבדתי במטה, היה טוב. הם גילו אנושיות מאוד גדולה. מכולם קיבלנו סיוע מלא. אוריאל בוסו שר הבריאות עזר עם הסיוע הרפואי ומערכת התמיכה הנפשית. יואב בן צור שר העבודה הגיע עם מנכ"לית ביטוח לאומי למטה, כדי לפתור בעיות של דמי קיום למשפחות. הם עבדו. מצד שני הופסקה ישיבת הקבינט, בגלל כניסת שבת, ולא קוימו ישיבות בפורים. דרעי צריך היה לומר שהחטופים חשובים יותר מהכל". 

איזה מחויבות הייתה לשרים אחרים?

"חלק משרי הליכוד ממש התנכרו למשפחות. דווקא מירי רגב (שהיא גם חברת הקבינט המורחב - ח"ש) מאוד עזרה בכל הקשור לכרטיסי טיסה. קראנו לה למטה וסיפרנו לה על העלויות הגבוהות של הנסיעות לחו"ל לצרכי הסברה ופגישות עם מנהיגים, והיא הגיעה להסדר עם אל על שהמשפחות לא ישלמו". 

"חלק משרי הליכוד ממש התנכרו למשפחות. דווקא מירי רגב מאוד עזרה בכל הקשור לכרטיסי טיסה. קראנו לה למטה וסיפרנו לה על העלויות הגבוהות של הנסיעות לחו"ל לצרכי הסברה ופגישות עם מנהיגים, והיא הגיעה להסדר עם אל על שהמשפחות לא ישלמו"

"חצי שנה מאז האונס הראשון"

הפגישות עם השרים נעשות במשרדי הממשלה או בלשכותיהם בכנסת. מלבד סיוע הנוגע לתחום משרדם, סיפורן של הנשים הצעירות בשבי עורר אצלם את ההתגייסות הגדולה ביותר. "זה רגע שמקרב אנשים", אומרים משתתפים באותן פגישות, "כשמזכירים לשרים שיש נשים שנאנסות גם ברגעים אלה. שעברה חצי שנה מאז האונס הראשון, ומה יכולות להיות המשמעויות של זה. את רואה בשפת הגוף של אותם פוליטיקאים, ולא משנה מאיזו מפלגה הם, שהם מבינים שיש פה בעיה שחייבים לפתור מהר". 

השיחות, מצהירים אנשי המטה, לא נועדו לשכנע את המשוכנעים, אלא לחדד את תחושת הדחיפות דווקא בקרב מי שהיה בטוח שרק לחץ צבאי יביא לפתרון. "יש הרבה שרים, אפילו חברי קבינט, שלא מעודכנים כמונו בכל מה שקורה", אומרים בני משפחה. "והרבה פעמים אנחנו מעדכנים אותם במצב, וזה בסדר. הם מתעסקים בהמון דברים, ואנחנו 24/7 רק על זה. רשת הקשרים שטווינו בחצי שנה הזו, וחילופי המידע שיש בין המשפחות, מאפשרות לנו להציג תמונת מצב מאוד מדויקת בהשוואה לזו שיש לשרים. יש לנו יכולת לאמת או להפריך הרבה מהדברים שהם שומעים בתקשורת". 

נשמע מבטיח.

"תלוי אחרי איזו פגישה את תופסת אותנו. לפעמים הם אומרים לנו, לכו תלחצו על ארה"ב, שתפעיל לחץ על קטאר. וארה"ב אומרת לנו, אנחנו כבר מחויבים לכם ולוחצים על קטאר, לכו תלחצו על הממשלה שלכם. זה משחק שקשה לצאת ממנו, שלא לדבר על הסיסמאות שחוזרות כל הזמן בשיחות". 

מה למשל? 

"שאנחנו עושים כל מאמץ, שאי אפשר לשחרר מחבלים שיעשו טבח נוסף בעוד כמה שנים. לפעמים כל מה שנותר לנו זה להטיל ספק בקונספציה, ולהציג את המחיר שבאי עשיית עסקה. לא לעשות עסקה הוא צעד פסיבי, אבל לא פחות גורלי מחתימה על עסקה. לא רק כלפי החטופים, אלא כלפי החוזה העתידי שיהיה פה בין המדינה לאזרחיה". 

"הכוחות של משפחות החטופים מאוד מוגבלים", אומרת חן אביגדורי. "הן לא ישנות, הן חרדות, אין להן כוח. למי שיש כח, זה לאנשים כמוני, שכביכול הסיפור שלהם נגמר ונסגר יפה. אז אנחנו עושים כלכלת חימושים"

להערכת המשפחות, ארבעה חברים בקבינט המלחמה יתמכו בעסקה, בטח אם כל ראשי מערכת הביטחון יגידו שהם עומדים מאחוריה. חברי הקבינט בני גנץ ויואב גלנט, והמשקיפים גדי איזנקוט ואריה דרעי, נחשבים לתמיכה בטוחה יחסית. כשגלנט נתפס כמסויג מבין הארבעה, אבל מובן שילך עם עמדת מערכת הביטחון. 

"אנחנו סומכים עליהם, שאם נתניהו יעכב עסקה מסיבות לא ענייניות הם יגידו לנו ואולי גם יניחו את המפתחות או יעשו פעולה ציבורית אחרת שתגרום לציבור להבין, שזה לא יתכן יותר", אומר נציג אחת המשפחות. "זה קשר שאנחנו מתחזקים כל הזמן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שאחד ממקבלי ההחלטות שחשבנו שהוא איתנו, יעבור שטיפת ראש נגדנו, לכן אנחנו לא מרפים, מתחזקים בני ברית קיימים ומגייסים כל הזמן חדשים". 

"המשפחות עבדו כל הזמן בלייצר אהדה ציבורית, אבל נתניהו לא מתרגש מאמפתיה וסימפטיה. הוא פועל לפי מה שיביא להישרדותו שלו ולהישרדות הממשלה, ולכן הן צריכות להפסיק לדאוג לאמפתיה", אומרת תמי שינקמן

"המשפחות מחוברות למערכת הביטחונית"

חן אביגדורי, שאשתו שרון ובתו נעם שבו בעסקת החטופים בשלהי נובמבר, והוא ממשיך להיאבק על שחרור יתר החטופים: "אין אף פוליטיקאי שהקשר איתו מובן מאליו. לפני העסקה הראשונה, כל חברי הקבינט דיברו במשך 40 יום על מיטוט חמאס ושחרור חטופים, בסדר הזה. רק אחרי הצעדה הגדולה שלנו לירושלים בנובמבר, החליפו שרי הקבינט את הסדר. גם גנץ ואיזנקוט, שנראה כאילו היו תמיד איתנו, היו בעמדה מאוד מסוימת בתחילת המלחמה, שלא הייתה שונה משאר העם, שהיה באטרף של בוא נכנס בהם חרבו ודרבו. 

"בעקבות הלחץ שהפעלנו הם הבינו ששחרור החטופים, קודם לעניין החמאס. לאט-לאט זה גם נכנס לשיח, אבל הם לא התחילו ככה. אנחנו עבדנו בזה כל הזמן". 

מה עוד אתם עושים?

"אני לא רוצה לחשוף אסטרטגיות. לצערי יש לנו יותר מדי משפחות, כדי שיהיו לנו מספיק פעילים לכל הקשת של העשייה הציבורית. אם אני מדבר עם דרעי ולמחרת יש שמע ישראל בכותל, אז גם דיברתי עם מנהיג שנמצא בנקודת השפעה, וגם גייסתי את הציבור שלו לעזרתי".

אתה משקיע בבייס של כל מפלגות הקואליציה? 

"הבייס שומע ערוץ 14, אז אני מחפש איך לצאת מהמסך ולפגוש אותו בכותל או בדוכן הסברה שאחי פתח בשוק מחנה יהודה. חשוב לנו להסתכל לבייס בעיניים, שהוא יפגוש אותנו בחיים, לא רק דרך התקשורת, ויאמר אחר כך למנהיגים שלו 'אנחנו רוצים שתביאו את החטופים עכשיו בעסקה, נעמוד בזה'".

גם אם נחמדים אליכם בשוק, זה לא בהכרח יתורגם ללחץ אמיתי.

"אנחנו עושים את החישובים שלנו. הכוחות של משפחות החטופים מאוד מוגבלים. הן לא ישנות, הן חרדות, אין להן כוח. למי שיש כח, זה לאנשים כמוני, שכביכול הסיפור שלהם נגמר ונסגר יפה. אז אנחנו עושים כלכלת חימושים. מרכזים מאמצים איפה שלדעתנו תהיה התוצאה הטובה ביותר. ברור לי שבסוף אני צריך לשכנע שישה אנשים וזהו (חברי קבינט המלחמה - ח"ש), עליהם אני עובד. מלמעלה, מלמטה, מהצד". 

"בעבר המטה היה מחולק לשלוש: למעלה ממאה משפחות שהיוו את המיינסטרים", אומר רונן צור. "קבוצה רדיקלית של 4-5 משפחות משמאל וקבוצה רדיקלית באותו סדר גודל מימין. במוצ"ש זה התהפך"

מבין השישה, נתניהו הוא כמובן איש המפתח. "יש בן אדם אחד שצריך לקבל החלטה קשה, וזה אדם שנמנע כמדיניות מלקבל החלטות קשות. אז הולכים מסביבו ומנסים הכל בטוב וברע", אומרים גורמים בקרב המשפחות. "ברור לנו שזו החלטה שמטלטלת כיסא של ראש ממשלה, אבל גם ברור לנו שאם נתניהו יביא מתווה שמערכת הביטחון מאשרת, המתווה יעבור. אז יהיו שרים שיצעקו, יהיו שישאלו אינסוף שאלות את ראשי מערכת הביטחון, לחלק יהיה חשוב שיירשם שהם הסתייגו מהמון דברים. אבל בסוף הם יאשרו". 

צור מסביר: "המשפחות מחוברות למערכת הביטחונית - לרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד. הם מדברים איתן ישירות או באמצעות עוזריהם ונמצאים עם המשפחות בקשר יומיומי הדוק. כשהמערכת הביטחונית אומרת שחמאס מציג תנאים בלתי אפשריים, המשפחות מבינות שיש בעיה, אבל כשהמערכת אומרת שאלו תנאים שהיא יכולה לעמוד בהם, שהיא תדע להתמודד עם מחירי השחרור של העסקה ונתניהו ממשיך בהתנגדותו התמידית, הן לא מוכנות לספוג את זה יותר ולכן גם שינוי הכיוון במוצש". 

נחום ברנע דווקא כתב בסופ"ש שיש מחלוקת חדה בין ראש המוסד דדי ברנע לאלוף ניצן אלון. 

"הפערים מאוד מינוריים. היה ניסיון של המערכת הפוליטית בימים האחרונים לטעון כאילו הרמטכ"ל וראש המוסד מתנגדים. בירור העלה שזה לא נכון. לרמטכ"ל הייתה הסתייגות מעניין אחד מינורי, וגם הוא כבר שינה את דעתו. ומבחינת ראש המוסד, אתמול דיברתי עם גורם מאוד-מאוד בכיר במערכת, והוא אמר לי 'תקשיב, ראש המוסד אמר בקבינט בשבוע שעבר שהוא יודע לסגור עסקה בארבע שעות'".

ולמה זה לא קורה?

"נתניהו, לדעתי, חושש מהתמונה שתצרב בזיכרון. אלפי מחבלים חלקם עם דם על הידיים עתידים להשתחרר כתוצאה מהמחדל שלו, תמונה שלהם עם טרנינגים חדשים מסמנים וי בחלונות האוטובוס ומתקבלים בקריאות שמחה, היא לא מחיר שהוא מוכן לשלם. זו תמונה שמנוגדת לתמונת הניצחון המוחלט שהוא מוכר לציבור. רק כשנתניהו ושותפיו ירגישו שהזעם הציבורי מאיים על המשך כהונתם. זה יגמר בעסקה. בסוף האנשים האלה פועלים מתוך לחץ, ראי שחרור נעמה יששכר מהכלא במוסקבה ערב בחירות 2020, ושחרור גלעד שליט בקיץ 2011, על רקע רצונו של נתניהו להרגיע את הפגנות המחאה החברתית". 

"כשהמערכת הביטחונית אומרת שחמאס מציג תנאים בלתי אפשריים, המשפחות מבינות שיש בעיה, אבל כשהמערכת אומרת שאלו תנאים שהיא יכולה לעמוד בהם ונתניהו ממשיך בהתנגדותו, הן לא מוכנות לספוג את זה יותר", אומר צור 

"זו לא רק התקשורת שהתעייפה, גם הציבור עייף"

הגישה הזו תופסת אחיזה במשפחות חטופים, שבשיחות איתן עד למוצאי שבת, חששו בכלל להתעמת עם ראש הממשלה, מחשש שזה ינקום במאבק הכולל וספציפית בבן משפחתם, כי מי באמת יודע איך מורכבות רשימות החטופים, ואולי גם לראש הממשלה יש יד ורגל בסדר המשוחררים. כשכל שעה עלולה להיות עניין של חיים ומוות, אף אחד לא רוצה להידחק לתחתית הרשימה. 

עם הזמן, הבינו המשפחות שהגישה המחבקת לבדה, לא תחזיר את החטופים הביתה. ההתלבטות אם לחבור למתנגדי הממשלה ולשבש את שגרת החיים של הציבור, הכריעה לטובת ההבנה, שחצי שנה אחרי השבעה באוקטובר, הגיעה העת להעלות הילוך. 

צור: "בעבר המטה היה מחולק לשלוש: למעלה ממאה משפחות שהיוו את המיינסטרים. קבוצה רדיקלית של 4-5 משפחות משמאל וקבוצה רדיקלית באותו סדר גודל מימין, זו של פורום תקוה. במוצ"ש זה התהפך. הקבוצה הממלכתית קטנה לכעשרים משפחות, ומעל שמונים עברו לצד המיליטנטי יותר. הן הבינו שאין ברירה". 

יריית הפתיחה ניתנה במוסף השבת של ידיעות. עינב צנגאוקר מאופקים, אמו של מתן שנחטף מניר עוז, תיארה איך הייתה ביביסטית כל חייה והסתכלה על נתניהו בהערצה וכיום היא תולה בו את האשם. "חצי שנה אתה מורח אותנו, פנה את מקומך. נכשלת, בגללך בני חטוף ומעונה בעזה. אתה הוא הבוגד. אתה הוא המכשול לעסקה. נמשיך לרדוף אותך. לא יהיה לך לא יום ולא לילה", היא חזרה ואמרה גם בעצרת המשפחות. השבוע כבר הצטרפו חלקן להפגנות להפלת הממשלה בירושלים. מתוך הבנה, שגם אם חלק מהציבור יטען שהמשפחות איבדו אותי, האדישות שמחלחלת אצל חלקים גדולים בציבור מסוכנת יותר. 

עינב צנגאוקר מאופקים, אמו של מתן שנחטף מניר עוז, תיארה איך הייתה ביביסטית כל חייה והסתכלה על נתניהו בהערצה וכיום היא תולה בו את האשם. "אתה הוא המכשול לעסקה. חצי שנה אתה מורח אותנו, פנה את מקומך", אמרה

"בהתחלה הציבור היה איתנו כל הזמן", מסבירים מתנדבים במאבק, "בכיכר החטופים היו לנו ניידות שידור של כל הערוצים מתי שרק רצינו. עכשיו צריך להתקשר אליהם מראש כדי שיבואו לצלם, ולהציע משהו יצירתי, ואנחנו מדברים איתך על תל אביב. לא על הגעה לעוטף. זו לא רק התקשורת שהתעייפה, גם הציבור עייף. המשפחות עדיין חיות את השבעה באוקטובר, אבל הציבור הרחב לא יכול לחיות במתח הזה חצי שנה. הכאב הפך אצלו לכרוני. יש ימים טובים ופחות, אבל הוא לומד לחיות עם המצב". 

"תסתכלי מה קורה בנתב"ג, מוסיפה תמי שינקמן, שניהלה את הקמפיין להחזרתו של גלעד שליט ומייעצת כיום למשפחות החיילים החטופים, "עמדתי וצפיתי באנשים שנחתו בישראל ועשו את הירידה מביקורת הדרכונים לכיוון היציאה. המסלול כולו זרוע תמונות של חטופים, אבל רמת הכאב כל כך גדולה, שאנשים כבר לא רוצים לראות ולשמוע. כמעט כולם הסיטו את המבט הצידה מהתמונות. לא בגלל שהם לא רוצים לראות אותם בבית, אלא בגלל שאין כח יותר". 

בעיה, לא?

"דווקא הזדמנות לשינוי. המשפחות עבדו כל הזמן בלייצר אהדה ציבורית, אבל נתניהו לא מתרגש מאמפתיה וסימפטיה. הוא פועל לפי מה שיביא להישרדותו שלו ולהישרדות הממשלה, ולכן הן צריכות להפסיק לדאוג לאמפתיה, ובמקום זה לא להירתע מעימות עם נתניהו שאומר: עם הסמכות באה האחריות ועם האחריות בא המחיר. תדע כל אם עבריה, שאם החטופים לא חוזרים הביתה, הילדים שלה יהיו מופקרים לעתיד.

"במשך תקופה ארוכה הן לא רק חששו לומר את זה, אפילו להגיד שהוא לא נפגש איתן עד ליום חמישי האחרון, הן לא העזו לומר. הן גם חששו לומר שאשת רה"מ אמרה שהיא נורא עסוקה ולא יכולה להיפגש איתם כמעט חודש, כי רצו להגיע להבנות עם שרה ולא להרגיז אותה חלילה.

אמרתי להן, 'אתן מאוד נחמדות, אבל במבחן התוצאה - מה השגתן עד עכשיו כששמרתן על השקט? נתניהו מנסה להפוך את נושא החטופים לעניין פוליטי של ימין ושמאל. אין פה ימין ושמאל, כולם רוצים את החטופים בבית ואתן חייבות למקד את הדרישות שלכן בראש הממשלה בצורה גלויה, כי הוא האחראי שזה יקרה. במקום אמירות אמורפיות כוללניות, תפנו אליו ישירות". 

המטה אימץ את הקו שלך בשבוע האחרון.

"הם הבינו שנתניהו יחתור לעסקה, רק אם יבין שללא עסקה הוא לא יהיה ראש ממשלה, אבל עם עסקה הוא נשאר בכיסא. סמוטריץ ובן גביר לא יפרשו גם אחרי עסקה. הם יפרשו רק אם יבינו שהבחירות בפתח".

אז למה קשה לשכנע אותו? 

"הוא בטראומה מעסקת גלעד שליט. המחיר אמנם נקבע בימי אולמרט, אבל מיוחס לו, עכשיו, בכלל, כל העסקה נמצאת תחת חסותו. אין אפילו ראש ממשלה אחר 'להאשים'. הוא צריך לקבל החלטה, ואסור להניח לו. טעות גדולה תהיה אם ההפגנות יעברו לקפלן. הן צריכות להישאר ליד הכנסת ובית ראש הממשלה. זה הרבה יותר אפקטיבי מבחינת הלחץ על ראש הממשלה ומקבלי ההחלטות".