עם שיגורים מעזה, תימן ולבנון, שבוע אחרי מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן, יום השנה למתקפת ה-7 באוקטובר הזכיר גם לתושבי מרכז הארץ את אינטנסיביות המלחמה שהם חוו בשבועות הראשונים שלה. בשנה החולפת "תחושת המלחמה" ידעה עליות ומורדות, אולם כפי שמציגה בדיקת שומרים על פי נתוני ארגון ACLED, שמנתח אזורי עימות ברחבי העולם, כמחצית מאוכלוסיית ישראל הייתה חשופה השנה באופן ישיר ומקרוב לאירועי הקשורים בלחימה ובהם קרבות, פיצוצים, רקטות, כטב"מים ופיגועים. 

מאגר הנתונים של ACLED בוחן "חשיפה לקונפליקט" ברדיוס של 5 ק"מ, הן במספר האירועים והן ביחס לאחוז מהאוכלוסייה שנחשף לאירועים אלה. לא מפתיע לגלות שהאזורים שספגו את עיקר האש היו קריית שמונה ושלומי בצפון, ושדרות ואשקלון בדרום, אבל מה באשר ל-20 הערים הגדולות בארץ, שחלקן הגדול במרכז הארץ ועל קו החוף? בהן מידת החשיפה למלחמה באה לידי ביטוי בעיקר באזעקות, ושומרים בחן בנוסף את אחוז האזעקות בכל עיר ביחס לכלל הערים הגדולות, לפי נתוני פיקוד העורף. 

חשוב לציין שהנתונים "היבשים" לא מביאים בחשבון את השפעת המלחמה על כל ישראלית וישראלי באשר הם, בהיבטים רבים שאינם קשורים ישירות לאירועי מלחמה. מעבר למעגלים הישירים של בני משפחות החטופים, הנרצחים והשורדים, משפחות שכולות, מפונים, ומשפחות חיילים במילואים ובסדיר - סביר להניח שקרוב ל-100% מהישראלים מרגישים את השלכות המלחמה בדרך כזו או אחרת, בין אם השפעה כלכלית, חברתית, נפשית ואף גופנית.

הנה הנתונים:

1.

‍

‍

20 הערים הגדולות בישראל תופסות כ-47% מאוכלוסיית המדינה. התושבים בערים אלה נחשפו במהלך השנה האחרונה לאזעקות, בעיקר בחודשים הראשונים של המלחמה, אבל החשיפה הייתה שונה מעיר לעיר. באופן טבעי, ערי הדרום אשקלון, אשדוד ובאר שבע, ספגו את מרב האזעקות, ובמרכז הייתה זו ראשון לציון ואחריה חולון. 

2.

‍

‍

המדד של ACLED בוחן אירועים הקשורים ללחימה. הקונפליקטים שבחרנו מתוך המאגר כוללים: קרבות, פיצוצים, אלימות-מרחוק, חטיפה, תקיפות, רקטות וכטב"מים, טילים, השתלטות על שטח על-ידי ארגון שאינו מדינה ופיגועי התאבדות. הנתונים המוצגים כאן מביאים את 20 הערים בכל ישראל שספגו את הפגישה הקשה ביותר, לפי מספר האירועים. בין הערים עם מספר האירועים הרב ביותר: קריית שמונה ושלומי בצפון, ושדרות ואשקלון בדרום. מהמרכז נכנסה ל-20 הערים נציגה אחת: ראשון לציון.

3.

‍

‍

בחינה של החשיפה לאירועי מלחמה ב-20 הערים הגדולות מעלה תוצאה מעניינת: מסך של כ-2,500 אירועי, בערים הגדולות נספרו כ-200 בלבד, קצת יותר מ-8%. המלחמה, כך עולה מהנתונים, נוכחת יותר באזורי העימות בצפון ובדרום. כך גם עולה מבחינה של אחוז האוכלוסייה שנחשף באופן ישיר לאירועי המלחמה. הכי הרבה: בצפון ובדרום, אבל גם לא מעט במחוז תל-אביב. הכי מעט: במחוזות מרכז, חיפה וירושלים. סביר להניח שהחודש הנוכחי, עם התעצמות המלחמה בלבנון, שיעור החשיפה במחוז חיפה יעלה משמעותית.  

4.

‍

‍

ביחס למדינות האויב, הנקודה המרכזית היא עד כמה אזרחי איראן לא חשופים כלל למלחמה (רק 6% נכון ל-27 בספטמבר). לעומתה, לבנון שכבר נמצאת עמוק תחת מתקפות צה"ל, בעיקר בדרום וברובע דאחיה בביירות, כבר עברה את ישראל מבחינת אחוז האוכלוסייה שנחשף לקונפליקט. בראש הטבלה, באופן טבעי, רצועת עזה ושטחי הרשות הפלסטינית. סביר להניח, כמובן, שההשפעה הרחבה של המלחמה מגיעה בעזה ל-100% (לפי ACLED, בשנת 2023 ניצבו השטחים הפלסטינים במקום הראשון בעולם בחשיפה לקונפליקט, עם קרוב ל-100% חשיפה; לבנון במקום השני וישראל במקום החמישי).

‍

5.

‍

‍

העלייה בחשיפה בלבנון עקפה לאחרונה אפילו את שטחי הרשות הפלסטינית, שהייתה במגמת ירידה בחודשיים האחרונים עד ל-27 בספטמבר, וכך גם הלחימה ברצועת עזה, שעיקר הכוח בה עבר להתמקד בצפון. התמרון החוזר בג'בליה שהחל השבוע, כמו גם מבצעים ממוקדים בשטחי הרשות הפלסטינית, עשויים לעצור את המגמה ואולי אף להפוך אותה.