לא רק הקטל בדרכים בשיאו: אין כמעט ישראלי שלא חווה בריונות בכבישים - ואיפה המשטרה?
למעלה מ-90% מהישראלים מדווחים כי חוו בריונות בכבישים, כמחצית מהם אלימות ישירה. המשטרה אינה נוכחת, ואיך תהיה עם כ-200 ניידות תנועה בסך הכול ברחבי המדינה כולה, על 4 מיליון כלי רכב? שומרים והתנועה לחופש המידע עם הנתונים ועל מה מקבלים ישראלים יותר דוחות - על מהירות מופרזת או על שימוש בסלולרי?
למעלה מ-90% מהישראלים מדווחים כי חוו בריונות בכבישים, כמחצית מהם אלימות ישירה. המשטרה אינה נוכחת, ואיך תהיה עם כ-200 ניידות תנועה בסך הכול ברחבי המדינה כולה, על 4 מיליון כלי רכב? שומרים והתנועה לחופש המידע עם הנתונים ועל מה מקבלים ישראלים יותר דוחות - על מהירות מופרזת או על שימוש בסלולרי?
למעלה מ-90% מהישראלים מדווחים כי חוו בריונות בכבישים, כמחצית מהם אלימות ישירה. המשטרה אינה נוכחת, ואיך תהיה עם כ-200 ניידות תנועה בסך הכול ברחבי המדינה כולה, על 4 מיליון כלי רכב? שומרים והתנועה לחופש המידע עם הנתונים ועל מה מקבלים ישראלים יותר דוחות - על מהירות מופרזת או על שימוש בסלולרי?
למעלה מ-90% מהישראלים מדווחים כי חוו בריונות בכבישים, כמחצית מהם אלימות ישירה. המשטרה אינה נוכחת, ואיך תהיה עם כ-200 ניידות תנועה בסך הכול ברחבי המדינה כולה, על 4 מיליון כלי רכב? שומרים והתנועה לחופש המידע עם הנתונים ועל מה מקבלים ישראלים יותר דוחות - על מהירות מופרזת או על שימוש בסלולרי?
לא רק הקטל בדרכים בשיאו: אין כמעט ישראלי שלא חווה בריונות בכבישים - ואיפה המשטרה?
למעלה מ-90% מהישראלים מדווחים כי חוו בריונות בכבישים, כמחצית מהם אלימות ישירה. המשטרה אינה נוכחת, ואיך תהיה עם כ-200 ניידות תנועה בסך הכול ברחבי המדינה כולה, על 4 מיליון כלי רכב? שומרים והתנועה לחופש המידע עם הנתונים ועל מה מקבלים ישראלים יותר דוחות - על מהירות מופרזת או על שימוש בסלולרי?
היצמדות מאחור, סינוור, צפירות, קללות, מהירות מופרזת, התפרצות לנתיבים או אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה - שיעור הישראלים שנחשפו לאלימות בכבישים עלה בשנים האחרונות, והיום אין כמעט נהג או הולך רגל שלא נחשף לצד כזה או אחר של בריונות בדרכים. הנזקים מאותן חשיפות אינם נעלמים כאשר מגיעים אל היעד. החשיפה לאלימות גובה מחיר נפשי כבד, ולדחק ממושך (stress) יש גם השפעות בריאותיות בעלייה בתחלואה.
כאשר מדובר באלימות ישירה האחוזים יורדים אולם עדיין גבוהים מאוד: אחד מכל שני ישראלים דיווח עליה. אלה ואלה גוררים את החשיפה הזו איתם בנפש, בגוף, ובמקרים קיצוניים גם החוצה אל המשפחה והסביבה הקרובה. וכך נוצר מעגל עצום של נפגעים שקופים בכביש, שאינם מקבלים ביטוי בנתונים הקשים בפני עצמם של נפגעי תאונות, או חלילה הרוגים.
אל מול התרחבות התופעה הזו והשלכותיה, בעיקר בתקופה עם עומס נפשי גדול ממילא, שחווה מדינה במלחמה, עולה השאלה היכן גורמי האכיפה. את התשובה, לפי נתוני המשטרה שהגיעו לידי שומרים, אפשר לראות בעיניים, או לפחות לנסות, בשקף הבא:
הנקודה האדומה הקטנטנה בצד שמאל למטה מייצגת 210 ניידות משטרה. שאר הנקודות שבתמונה מייצגות כ-4 מיליון כלי רכב. המשמעות: ניידת אחת לכל 19 אלף כלי רכב ב-2023. היחס הזה נשאר כמעט ללא שינוי בשנים האחרונות, ומאחר שב-2024 מספר הניידות נשאר 210, יש להניח שהוא אף גדל.
כאשר משווים את מספר שוטרי התנועה למצבת כלי הרכב (שוטר תנועה לכל מאה אלף כלי רכב), המגמה נראית כבר כירידה של ממש:
אז מה כן עושה המשטרה?
את הנתונים האלה (בעיבוד שומרים) מסרה משטרת ישראל במענה לבקשת חופש מידע, שהגישו התנועה לחופש המידע ועיתונאי שומרים חיים ריבלין - שאף פרסם לאחרונה תחקיר נרחב על ממדי הקטל בדרכים והמחסור במשאבי אכיפה. התחקיר פורסם גם ב-N12.
במסגרת המענה קיבל שומרים גם נתוני האכיפה: מספר הדוחות שנרשמו וסוגי העבירות. עיבוד של מספר הדוחות מראה מגמת ירידה בכלל הדוחות שניתנו בין השנים 2020-2024. כאן עולה הדילמה הקבועה ביחס לנתוני אכיפה: האם הירידה בדוחות משקפת ירידה באכיפה, או בעצם ירידה בעבירות עצמן? כדי לקבל אמת מידה בעניין זה השווינו את המגמה במספר הדוחות, למגמה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, מההיגיון הפשוט שאם הייתה ירידה במספר הדוחות, היינו מצפים לירידה גם במדד המרכזי לבטיחות בדרכים.
זה לא המצב: בין השנים 2020-2023 נרשמה עליות קלות בשני המדדים המקובלים לקטל בדרכים - מספר הרוגים בתאונות למיליארד ק"מ נסועה, ומספר ההרוגים בתאונות לכל מאה אלף תושבים.
לגבי מספר ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה, חשוב לציין כי הנתון לשנת 2024 עדיין לא פורסם, וביססנו אותו על הערכה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כפי שנמסרה לגלובס. לאור הזינוק במדד זה במספרים מוחלטים בשנת 2024 (עלייה של כ-21%, מ-361 ל-439 הרוגים), אפשר להניח שתהיה עלייה משמעותית גם במדד למיליארד ק"מ נסועה.
מה היו העבירות הכי נפוצות מבחינת אכיפה ב-2024? מהירות מופרזת הייתה במקום הראשון בפער גדול, ואחריה שימוש בסלולרי, תקינות רכב, ואי שימוש באמצעי בטיחות. מספר הדוחות המצטבר שאפשר לכנס תחת ההגדרה של נהיגה פרועה או בריונות כביש, מגיע לכ-250 אלף.
לא רק בעיה ישראלית
אלימות בכבישים אינה תופעה ישראלית: סקר של מרכז המחקר האמריקאי PEW גילה שמאז הקורונה נרשמה קפיצה באירועי אלימות כביש (road rage) שבהם גם נעשה שימוש בכלי נשק חמים. שם גם מחפשים פתרונות: מדינת יוטה, למשל, הגדירה את "זעם הכבישים" כעבירה בחוק וקבעה סנקציות כבדות למי שיורשע בה.
יש עוד דרכים רבות לטפל בתופעה שגורמת לנהגות ונהגים בישראל להתכונן לשדה קרב רק כדי להגיע מנקודה לנקודה - מהגברת האכיפה והענישה, דרך חדשנות באמצעי בטיחות, ועד ליוזמות לשינוי תרבות הנהיגה; אבל בראש ובראשונה כדאי להבין את הדחיפות לטיפול במגמה, ולחשוף את המחירים הכבדים, והלא מדוברים, שמשלמים מיליוני נפגעים שקופים.
מקורות (עיבוד שומרים):
תשובת משטרת ישראל לבקשת התנועה לחופש המידע >> בקשת חופש מידע :1038/24 מידע אודות אגף התנועה >> 28.11.2024
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים >> סיכום שנת 2024
גלובס >> האם זו השנה הקטלנית ביותר בדרכים? >> עדין קליין מצוות המשרוקית (בסיוע כתב התחבורה אסף זגריזק) >> 25.12.2024
למ"ס >> מדדי איכות חיים 2023
למ"ס >> מצבת כלי רכב ממונעים 2020-2023
מעריב >> סקר: 80% מהציבור נחשף לקטטות בכביש בשנה האחרונה >> על בסיס סקר עמותת אור ירוק וחברת "מאגר מוחות" >> 3.2.2025
עמותת אור ירוק >> קטטות, קללות ונהיגה אגרסיבית – אחד מכל חמישה ישראלים מרגיש פגיעה בביטחון בכביש אחרי הקורונה >> מאי 2021
ישראל היום >> חצי מהציבור סבור: הסיבה לאלימות בכבישים - ענישה מקילה >> אבי כהן >> 26.9.2023
מקורות מחקריים על בריונות כביש והשלכותיה:
Smart, Reginald G et al. “Psychiatric distress among road rage victims and perpetrators.” Canadian journal of psychiatry. Revue canadienne de psychiatrie vol. 48,10 (2003): 681-8. doi:10.1177/070674370304801007
Cavacuiti, Christopher et al. “Victims of road rage: a qualitative study of the experiences of motorists and vulnerable road users.” Violence and victims vol. 28,6 (2013): 1068-84. doi:10.1891/0886-6708.vv-d-12-00068
Bjureberg, Johan, and James J Gross. “Regulating Road Rage.” Social and personality psychology compass vol. 15,3 (2021): e12586. doi:10.1111/spc3.12586
Lupton, Deborah. (2002). Road Rage: Drivers' Understandings and Experiences. Journal of Sociology. 38. 275-290. 10.1177/144078302128756660.
ipaz Shamoa-Nir, Road rage and aggressive driving behaviors: The role of state-trait anxiety and coping strategies, Transportation Research Interdisciplinary Perspectives,
Volume 18, 2023, 100780, ISSN 2590-1982, https://doi.org/10.1016/j.trip.2023.100780.
What the data says about dangerous driving and road rage in the U.S. >> Pew Research Center, Washington, D.C. (November 20, 2024) >> https://www.pewresearch.org/short-reads/2024/11/20/what-the-data-says-about-dangerous-driving-and-road-rage-in-the-us/
