פרשת הפסיכולוג יובל כרמי ממאנת לרדת מסדר היום, גם יותר משנתיים אחרי שהורשע ונגזרו עליו שלוש שנים ושלושה חודשים של מאסר בפועל. שומרים חושף כי קים אריאל ארד, שטופלה על ידי כרמי ונפגעה על ידו, פנתה בימים האחרונים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בבקשה לבדוק את התנהלות התביעה בפרשה. 

ארד, באמצעות עורכות דינה, אפרת נחמני-בר ושרון זגגי-פנחס, טוענת כי הפרקליטות הסתירה מפניה חוות דעת דרמטית שכתבה ד"ר ענת גור, מומחית בפוסט טראומה מורכבת ומצבי דיסוציאציה (ניתוק), שתמכה בטענה כי יש להאשים את כרמי בעבירת אינוס ולא בסעיף מקל של יחסי מין ומעשים מגונים בין מטפל למטופל - עבירה שכרמי הואשם והורשע בה לבסוף. כמו כן, כרמי יעמוד בשבועות הקרובים בפני ועדת שחרורים בבקשה לשחרור מוקדם אחרי שריצה שנתיים ושלושה חודשים.

חוות הדעת של גור הוזמנה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, בעת שזו בחנה את ממצאי החקירה ובטרם החליטה על הסעיף שבו יואשם כרמי. חוות הדעת שהגיעה לידי שומרים ומתפרסמת כאן לראשונה, מעלה שאלות כבדות משקל באשר להחלטה שלא להאשים את כרמי באונס - עבירה שהעונש לצידה הוא עד 16 שנות מאסר - אלא בעבירה פחותה בחומרתה, שהעונש בגינה הוא עד ארבע שנות מאסר. 

"הסבירות שנעשה כאן ניצול לרעה, ציני ואכזרי של מטופלת דיסוציאטיבית, דווקא מתוך ידיעה מלאה של המטפל שהיא אינה מסוגלת להגן על עצמה בסיטואציות הטריגריות הספציפיות, גבוהה יותר מהאפשרות שמעמד זה נעשה מתוך אי ידיעה או העדר קריאה נכונה שלו את הסיטואציה", כך ד"ר גור בחוות הדעת

פרקטיקות בעייתיות בלשון המעטה 

רקע בקצרה: בשנת 2021 התלוננה קים אריאל ארד, אז בת 20 כי כרמי, הפסיכולוג שטיפל בה מאז הייתה בת 16, פגע בה מינית בשתי הזדמנויות. ארד פנתה לטיפול אצל כרמי, פסיכולוג קליני מירושלים, בעקבות פגיעה מינית שעברה בילדותה ופוסט טראומה מורכבת המתבטאת בין היתר במצבי ניתוק. ארד סיפרה לחוקרים כי כרמי ניצל את מצבי הניתוק הללו באופן ציני ומחושב ולמעשה שלל ממנה את אוטונומיית הרצון/יכולת ההסכמה. בצעד אמיץ ארד אף החליטה להיחשף בראיון טלוויזיוני שהעניקה בזמנו לעיתונאית חדשות 12 אדוה דדון, שם פרסה את האירועים בפנים גלויות. 

חומר החקירה שהגיע לידי שומרים, מעלה את קיומן של פרקטיקות בעייתיות בלשון המעטה בטיפולים מקצועיים לכאורה שביצע כרמי, כמו ערבוביה של מטופלים ולפרקים גם מטפלים, חציית גבולות בין פסיכותרפיה לטיפולים רוחניים שכללו מגע, גלגול נשמות ומשחקי תפקידים של תוקף-מותקף בסדנאות "קונסטלציה" בהשתתפות עשרות ממטופליו. המעגלים האלה יצרו, כפי שמכנה זאת אחת המטופלות, מעין כת שפעלה סביב דמותו הכריזמטית.

"אני מטופלת אצלו ארבע שנים, אמרה ארד במהלך העימות שקיימה המשטרה ביניהם. "הוא ידע איזה דברים מנתקים אותי. התגובות שלי והיכולת שלי להגיב היו מינימליות. הוא ראה אותי בניתוקים בעבר וידע מה זה". כרמי התגונן וטען כי לא הייתה לו דרך לדעת זאת, "ידעתי שעשיתי מעשה לא אתי למרות שהייתה הסכמה מלאה".

ארד: "אין דבר כזה הסכמה מלאה בטיפול, אתה סוטה, אתה חולה". 

כרמי: "זה מה שאני חוויתי. היא בפרוש אמרה לי שהיא רוצה לשכב איתי. להיות אחד איתי". 

ארד: "זה שקר, לא אמרתי לו את זה. אתה שקרן וזה שקר".

כרמי הודה בחקירתו במשטרה כי קיים מגע מיני, אך טען כי הדברים היו בהסכמה. "זה היה תחילת רומן אידיוטי", טען הפסיכולוג בן ה-66 אז. הוא נחקר בתחילה בחשד למעשה מגונה ומעשה סדום תוך ניצול מצב של חוסר הכרה שמונע מתן הסכמה חופשית. בשלוש החקירות שנעשו לו, הסתבך כרמי באמירות שקר ושינה לא אחת את גרסאותיו. במהלך החקירות, הטיחו באוזניו החוקרים עדויות של מטופלות נוספות, שבע במספר, שתיארו חציית גבולות קיצונית, הטרדות מיניות ופגיעה מינית. במקרה אחד, צטטו באוניו תמליל הקלטה שבה הוא מתנצל בפני מטופלת ומציע פיצוי כספי. 

בפרקליטות מחוז ירושלים התגלעה מחלוקת בין אלה שסברו כי יש מקום להאשים את הפסיכולוג באונס, בעוד שאחרים הצביעו על קשיים ראייתיים. בין היתר, גם כדי להכריע במחלוקת, הזמינה הפרקליטות חוות דעת מגור, פסיכולוגית מומחית בעלת שם בטראומה ומצבי ניתוק. 

גור שוחחה עם ארד, בחנה התכתבויות בינה לכרמי, האזינה להקלטות של שיחות, וכך היא כתבה בין היתר: "מחומר החקירה ומשיחות עם קים עולה, כי כבר מתחילת הטיפול התקיימה פריצת גבולות כמו הפגשה שלה עם מטופל אחר של יובל, שהוא אדם שפגע מינית, הכנסה שלה לטיפולים של אחרים, הפיכתה ל'אסיסטנטית', קשר עם הבת שלו ואמירות שהיא 'כמו אחותה הגדולה', ניצול של קים בסיוע בעבודות משרדית, שיתוף שלה ושל מטופלים אחרים עם בעיות מיניות שיש לו עם אשתו וגיוס מטופלים בסיוע בפתרון בעיות אלה. כל אלה אינם מקובלים בלשון המעטה ביחסי טיפול בכלל ובפרט עם נפגעי טראומה, שכן הטראומה המורכבת מבוססת על בגידה באמון וניצול לרעה". 

גור, שבחנה מאות עמודי התכתבויות וואטסאפ וטלגרם בין כרמי לבין ארד, הוסיפה את הקביעה החמורה הבאה: "קיים חשש שפריצת הגבולות הזו הכינה את הקרקע לאורך השנים וסללה את הדרך לפגיעה המינית. לאורך כל הטיפול קים מתארת שהיא חשבה שהיא מיוחדת, שהוא בחר בה, הוא רוצה אותה. מאחר והגבולות שלה נחצו בעבר והיא מבלבלת בין אהבה לניצול - היא מועדת לקורבנות חוזרת".

"מקריאת השתלשלות העניינים", כתבה ד"ר גור, "עולה חשש כבד שיובל לא רק שהיה מודע לכך, שקים נמצאת במצב דיסוציאטיבי שאינו מאפשר לה להתנגד, ושצפוי שהיא תהיה במצב של ציות אוטומטי לכל הבקשות שלו. אלא חמור מכך, הוא השתמש ביודעין בטריגרים שהיה ברור לו היטב שגורמים לה למצבי ניתוק, במטרה להביא אותה לציות עיוור"

חוות הדעת שלא נמסרה

בסדרת שאלות שקיבלה מהפרקליטות ונחשפות לראשונה, נתבקשה גור לבחון את סוגיית הניתוקים ואת מידת היכולת של הפסיכולוג הקליני כרמי להבחין בהם. זו כאמור הייתה ליבת המחלוקת המשפטית לגבי שאלת ההסכמה של ארד. כאן, הייתה גור נחרצת אפילו יותר. 

שאלה: לאור התיאורים שלה, האם ניתן לקבוע כי חוותה ניתוק באירועים המתוארים?

"ברור שכן, קים מתארת מנגנוני ניתוק שתואמים אחד לאחד את התיאורים בספרות המקצועית ואת ניסיוני הקליני. לאחר שמיעת מאות עדויות של מטופלות שעברו פגיעה מינית אני יכולה להעיד שככה בדיוק מתוארים מנגנונים דיסוציאטיביים". 

שאלה: האם יובל כרמי יכול היה לדעת שקים מנותקת בסיטואציה הנידונה? 

"אין ספק שיובל הכיר היטב את מצבי הניתוק של קים, ואף עבד איתה על טכניקות (טיפול) אופייניות שמופיעות בספרות המקצועית (…) מקריאת השתלשלות העניינים עולה חשש כבד שיובל לא רק שהיה מודע לכך, שקים נמצאת במצב דיסוציאטיבי שאינו מאפשר לה להתנגד, ושצפוי שהיא תהיה במצב של ציות אוטומטי לכל הבקשות שלו. אלא חמור מכך, הוא השתמש ביודעין בטריגרים שהיה ברור לו היטב שגורמים לה למצבי ניתוק, במטרה להביא אותה לציות עיוור. 

"קים מתארת מנגנוני ניתוק שתואמים אחד לאחד את התיאורים בספרות המקצועית ואת ניסיוני הקליני", כתבה גור

"יתרה מזו, יתכן גם שהוא בחר לשחזר ביודעין אחד לאחד את מרכיבי הטראומה המקורית, שלאורך שנות הטיפול בקים שמע במדויק שוב ושוב את פרטיה (…) הסבירות שנעשה כאן ניצול לרעה, ציני ואכזרי של מטופלת דיסוציאטיבית, דווקא מתוך ידיעה מלאה של המטפל שהיא אינה מסוגלת להגן על עצמה בסיטואציות הטריגריות הספציפיות, גבוהה יותר מהאפשרות שמעמד זה נעשה מתוך אי ידיעה או העדר קריאה נכונה שלו את הסיטואציה". 

בפרקליטות קונן ספק באשר לכמה התבטאויות של קים ארד, בע"פ ובכתובים, אחרי הפגיעה, בהן אמרה כי היא מצויה "באורות" וכי הייתה רוצה להמשיך לקיים יחסים עם כרמי. גור הפנתה למחקר המדעי על מצבי דיסוציאציה (ניתוק) שמהן סבלה ארד. "מצבים דיסוציאטיביים מייצרים מציאות חלופית של שכנוע עצמי, שבה הנפגעת מסתירה אפילו מעצמה, ובמיוחד מאחרים, את משמעות הפגיעה. לעיתים התגובה הראשונית היא 'אני רציתי את זה', 'אני שיתפתי פעולה', כאקט הגנתי/דיסוציאטיבי מפני הבושה והאשמה ומשום הקושי העצום הכרוך בהכרה שנפגעתי ונוצלתי שוב, ושוב לא הצלחתי להגן על עצמי. ההגנות הללו מתעצמות כאשר מדובר בדמות אהובה, משמעותית, שקשה להחזיק באינטגרציה את האהבה, ההערכה והתלות שאישה חשה כלפיה, עם העובדה שהוא ניצל/פגע מינית/אנס וכו'". 

למעשה חוות הדעת המקצועית של גור, היוותה מעין תמונת ראי מדעית לטיעונים המשפטיים של נחמני-בר וזגגי-פנחס, שייצגו את ארד בשלב שבו שקלה הפרקליטות אילו אישומים להגיש נגד כרמי. אלא שחוות הדעת הזאת לא נמסרה להן למרות בקשות חוזרות ונשנות ולמעשה הוחלט להתעלם ממנה. בפרקליטות מחוז ירושלים שררה באותה עת תמימות דעים כי חוות הדעת של גור מוטה וקיצונית וכי למרות משקלה הסגולי המקצועי של גור, הקביעות הנחרצות שלה מטילות צל על חוות הדעת כולה. 

"חוות הדעת הוסתרה מבאות כוחה באופן שאינו ראוי והן אף הוטעו לגבי משמעותה ותוכנה", נכתב ליועמ"שית

במכתב ליועמ"שית בהרב-מיארה, שנשלח לפני כמה ימים, כותבות עורכות הדין, כי חוות הדעת החד-משמעית מלמדת שארד, "כלל לא הייתה במצב שבו יכלה הייתה ליתן הסכמה למעשים המיניים ובוודאי שלא הסכמה חופשית. חוות הדעת הוסתרה מבאות כוחה באופן שאינו ראוי והן אף הוטעו לגבי משמעותה ותוכנה".  

השתיים טוענות כי במהלך הפגישות שקיימו עם פרקליטות מחוז ירושלים, הן הודיעו שהן צפויות לעתור לבג"צ על סעיף האישום שבחרה בו הפרקליטות, וכי הן זכאיות לקבל את חוות הדעת בהתאם לחוק זכויות החולה. בפרקליטות טענו מנגד כי חוות הדעת נוצרה במסגרת החקירה, לצורך משפטי ראייתי, ולא לצורך רפואי טיפולי ולכן היא מוגדרת כחומר חקירה שלא ניתן להעבירו בשלב שבו החל ההליך המשפטי.

"במהלך הפגישות עם הפרקליטות העלנו את העובדה שחוות הדעת של ד"ר גור לא הוצגה לנו", כותבות עורכות הדין ליועמ"שית. "בתגובה, במהלך השיח בע"פ, הוצג בפנינו מצג לפיו חוות דעתה של ד"ר גור אינה תומכת בטיעוניה של קים, אלא להיפך: על פי הדברים שנאמרו לנו - מחוות הדעת עולה כי לא היו ניתוקים (בניגוד לעדותה של קים). היום, לאחר סיום התיק ידוע לנו שמדובר במיצג מטעה אשר פשוט אינו נכון".

לטענתן, "המיצג המטעה" כביכול של הפרקליטות, סיכל למעשה את כוונתן לעתור לבג"צ על החמרת סעיף האישום: "לנוכח ההנחה שחוות דעת מומחית אינה תומכת בטיעוניה ולפיכך סיכויי העתירה קטנים - בחרה הנפגעת לוותר על זכותה זו. המיצג החוטא למציאות שהוצג לנו היווה טעם מרכזי להחלטה שלא להעביר את המקרה המורכב לשערי בג"צ לשם בחינת שיקול הדעת של הפרקליטות".

"התנהלותה של הפרקליטות אינה 'סתם' התנהלות בעייתית מבחינה אתית", כותבות עורכות הדין. "מדובר בהתנהגות שמוסיפה פגיעה על פגיעה בהקשרה של הנפגעת: ניצול לרעה של הכוח הנתון בידי הפרקליטות להסתרת מידע"

הפנייה ליועמ"שית: מדוע הוצג מיצג מטעה

כרמי, שיוצג על ידי עו"ד תמי אולמן, הודה באישום כבר בתחילת התהליך, מהלך שחסך מהנפגעות (נוסף על ארד, ישנה נפגעת נוספת שנכללת בכתב האישום) את המעמד הקשה של עדות בבית המשפט. אולם ההליך המהיר מנע גם בחינה ציבורית של נורמות מקצועיות בגילדת הפסיכולוגים, כפי שעולה מחומרי החקירה שהגיעו לידי שומרים. מעדויות שאספה המשטרה במהלך החקירה עולה כי פסיכולוגים, עמיתיו של כרמי למקצוע, דווחו על חציית גבולות והטרדות מיניות מצידו, מה שלא הביא בשום שלב לנקיטת הליכים נגד כרמי. 

"העיון בחוות הדעת המפורטת והמעמיקה של המומחית הכה את כולנו בתדהמה"

אשר לחוות הדעת של גור, זו הועברה לארד ולמייצגות שלה רק לאחר מתן גזר הדין בחודש אוגוסט 2022. "העיון בחוות הדעת המפורטת והמעמיקה של המומחית הכה את כולנו בתדהמה", כותבות נחמני-בר וזגגי-פנחס. "לא זו בלבד שכל האמור בה מתיישב אחד לאחד עם טיעונינו להחמרת סעיף האישום ותומך באופן ברור ומובהק בטיעוניה ובעדותה של קים, אלא שהוא למעשה שונה בתכלית השינוי מן המצג שהוצג לנו בזמן אמת בכל הנוגע לחוות הדעת, תוכנה ומשמעותה. "התנהלותה של הפרקליטות אינה 'סתם' התנהלות בעייתית מבחינה אתית, מדובר בהתנהגות שמוסיפה פגיעה על פגיעה בהקשרה של הנפגעת: ניצול לרעה של הכוח הנתון בידי הפרקליטות להסתרת מידע".

במכתב ליועמ"שית מבקשות ארד ועורכות הדין, להורות על עריכת בדיקה של התנהלות הפרקליטות, "על מנת לברר מדוע הוסתרה חוות הדעת ומדוע הוצג מיצג מטעה. מעבר לכך, נדמה כי הגיעה העת לקבוע קריטריונים ברורים בנוגע להעברת חוות דעת של גורמי טיפול או חומרים אחרים בעלי ערך ראייתיים לידי עורכי דין המייצגים נפגעות ונפגעים לשם מימוש טענותיהם ביחס לכתב האישום".