ח

שיפה: בשנה שעברה הועבר למח"ש תיק רגיש ביותר, הכולל החלטה על פתיחת חקירה נגד אנשי שב"כ בשל חשדות הקשורים לתפקידם. למרות התקופה הארוכה שחלפה מאז, טרם נפתחה חקירה ולא נחקר ולו אף חשוד אחד באזהרה.

תיק החקירה הועבר למח"ש מהמבת"ן - המחלקה לבירור תלונות נחקרים - במהלך 2021. המבת"ן היא יחידה ייעודית במשרד המשפטים שתפקידה לבדוק תלונות של נחקרי שב"כ. למחלקה אין סמכות לבצע חקירות פליליות, אלא רק לערוך בירור ראשוני של התלונה. הבירור עשוי לכלול פעולות כמו גביית עדויות, תפיסת חומרים ואף שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים. במקרים בהם הבירור מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, ונדרשת חקירה, התיק מועבר למח"ש.

מהתייחסות של המבת"ן, כפי שהועברה לשומרים, עולה כי התיק אכן "הועבר לטיפול מח"ש לשם פתיחה בחקירה פלילית". למרות הזמן שחלף במח"ש אומרים כי החקירה טרם נפתחה, ולא נחקרו חשודים באזהרה. התיק, על פי תגובת מח"ש, "נמצא בבדיקה". יצויין כי ההחלטה לזמן אנשי שב"כ לחקירה באזהרה אינה מתקבלת על ידי ראשת מח"ש לבדה, ודורשת אישור גם של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

בניגוד לחקירות פליליות רגילות, החקירות הביטחוניות שמתבצעות בשב"כ אינן מצולמות בווידאו, מה שמקשה על בדיקת טענות של נחקרים לעינויים או ליחס לא הולם. כדי להתגבר על הקושי, הוכנסו מצלמות לכל חדרי החקירות, ואלו משדרות במעגל סגור לחדר בקרה שבו יושבים מפקחים שאינם אנשי שב"כ

מאז 2014, המועד שבו הפך המבת"ן ליחידה עצמאית במשרד המשפטים, נפתחו רק שתי חקירות פליליות נגד אנשי שב"כ בנושאים הקשורים לחקירות (להבדיל מסוגיות פליליות שאינן קשורות לחקירות, כגון עבירות טוהר המידות).

החקירה האחרונה נפתחה בגין חקירתו של סאמר ערביד, המחבל שעמד בראש חוליית הטרור שרצחה את רנה שנרב. ערביד, תושב רמאללה, נעצר בספטמבר 2019 ונלקח לבית המעצר במגרש הרוסים לחקירת שב"כ. משם הוא הגיע במצב אנוש לבית החולים הדסה הר הצופים, כשהוא סובל משברים מרובים בצלעות ומפגיעות נוספות. במבת"ן המליצו לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקריו של ערביד. לדברי שני גורמים שהכירו את פרטי התיק, היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט אישר זאת רק לאחר חודשים רבים. בסופו של דבר התיק נגנז בתחילת השנה שעברה ללא שהוגש כתב אישום נגד מי מהמעורבים.

לפני ערביד נפתחה חקירה נגד אנשי שב"כ בגין חיפוש שנערך ללא סיבה באיבר המין של פלסטינית שנעצרה ב-2015. באפריל שעבר הוחלט במשרד המשפטים לסגור את התיק ללא הגשת כתבי אישום, לאחר שהחקירה לא הצליחה לקבוע מי מאנשי השב"כ המעורבים נתן את ההוראה לבצע את החיפוש הפולשני.

גידול ניכר בבירורים

בראש המבת"ן עומד גיא אשר שמונה לתפקיד בסוף 2019 לאחר שהמחלקה פעלה כשנה ללא מנהל. בשנתיים האחרונות חל גידול ניכר במספר הבירורים שמתבצעים במבת"ן, ומספר החוקרים בה קפץ משניים לארבעה. מבקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע עבור שומרים עולה כי ב- 2019 נפתחו במבת"ן 32 תיקי בירור נגד אנשי שב"כ. ב-2020 עלה המספר ל-47 תיקים, וב-2021 הוא הגיע ל-67.

מתוך הבירורים שנפתחו בשלוש השנים האחרונות התקבלו החלטות ב-52 תיקים. בארבעה מהתיקים ננקטו נגד החוקרים צעדים פיקודיים, כגון נזיפה, ובשני מקרים הוחלט לפתוח בחקירה פלילית. אחד מהם הוא זה שנחשף כאן. בנוסף, בשישה מהמקרים נמצא כי יש צורך לחדד או לשנות נהלים בשב"כ, מבלי לנקוט צעדים אישיים.

התיעוד מהחקירות לא נשמר

בשנים האחרונות הוקם במשרד המשפטים מנגנון נוסף שנועד לפקח על חקירות שב"כ. בניגוד לחקירות פליליות רגילות, החקירות הביטחוניות שמתבצעות בשב"כ אינן מצולמות בווידאו, מה שמקשה על בדיקת טענות של נחקרים לעינויים או ליחס לא הולם. כדי להתגבר על הקושי, הוכנסו מצלמות לכל חדרי החקירות, ואלו משדרות במעגל סגור לחדר בקרה שבו יושבים מפקחים שאינם אנשי שב"כ. המצלמות משדרות בשידור חי, והתיעוד אינו נשמר. המפקחים צופים בחקירות באופן מדגמי, כאשר החוקרים אינם יכולים לדעת אם צופים בהם או לא. חדר הבקרה נמצא במתקן שב"כ שאין בו חדרי חקירות.

על פי נהלי משרד המשפטים, על המפקחים לתעד בכתב כל אירוע חריג שבו הם נתקלים במהלך חקירה, ולמסור את המידע למבת"ן. מהמידע שנמסר מהמשרד עולה כי אירוע חריג זה יכול להיות אירוע שמעלה חשש להתנהלות שלא כדין כלפי הנחקר, אך גם התנהגות חריגה של הנחקר עצמו.

בשנים האחרונות, על אף שמספר הבירורים של מבת"ן זינק, מספר הדיווחים של המפקחים על אירועים חריגים דווקא ירד. ב-2019 נרשמו 36 אירועים חריגים, בשנה לאחר מכן 24 אירועים, ובשנה שעברה 11 בלבד. באותן שנים נפתחו חמישה בירורי מבת"ן על בסיס דיווח של המפקחים בלבד, ללא תלונה נוספת.