1.

‍

‍

הנתונים: מושאי הסנקציות ואיסור הכניסה לאירופה 

בראשון לפברואר השנה פורסם הצו הנשיאותי של ג'ו ביידן שעל בסיסו החלה ארצות הברית להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים ועל ארגונים שלטענתם פוגעים בפלסטינים ובאפשרות לקדם פתרון מדיני. מאז הטילה ארה"ב סנקציות על 12 אנשים ועל 11 ארגונים. בין הגופים המרכזיים שעליהם הוטלו סנקציות נמצאים ארגון להבה ובנצי גופשטיין העומד בראשו, תנועת צו 9 הפועלת לעצירת הסיוע ההומניטרי לעזה וארגון השומר יו"ש. 

לארה"ב הצטרפו מדינות נוספות שהטילו סנקציות וביניהן בריטניה, צרפת, ניו זילנד, יפן וקנדה. פעמים רבות הוטלו הסנקציות על אותן הדמויות והארגונים אנשים שסומנו על ידי ארצות הברית, אבל לא רק; קנדה, למשל, הטילה סנקציות על תנועת ההתיישבות 'אמנה', הגוף המרכזי הפועל לבניית התנחלויות. 

צרפת, לפי שני דיפלומטים אירופאים, אימצה גישה מעט שונה בכך שאסרה על 28 מתנחלים אלימים להיכנס לשטחה אך שמותיהם לא פורסמו. האיסור, צריך לציין, מקיף את כל המדינות החתומות על אמנת שנגן - 29 מדינות באירופה. לפי אחד הדיפלומטים למדיניות הזאת אמורה להיות "השפעה פסיכולוגית": מתנחלים קיצוניים יהססו לטוס לאירופה בשל החשש שכניסתם לא תותר. 

2.

‍

‍

סמוטריץ' מנסה להתערב 

זמן קצר לאחר הטלת הסנקציות תקף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את ארה"ב והודיע שיפעל מול הבנקים הישראליים כדי שלא ישתפו עם הסנקציות פעולה. "לא ייתכן שאזרח ישראלי, עם כסף ישראלי בבנק ישראלי הופך להיות משולל זכויות ונכסים בשל צו אמריקני. אסור לאפשר מציאות כזאת. נצטרך לקיים על כך דיון מעמיק כשהמטרה ברורה", אמר. מעבר להתבטאויות הללו לא ידוע אם שר האוצר גם פעל אקטיבית.

בנק ישראל דווקא גיבה את הבנקים הישראלים שבחרו לסגור חשבונות של מושאי סנקציות אולם במקביל גם פנה לאמריקאים וביקש הבהרות כיצד על בנקים ישראלים לפעול. אלו הבהירו בכתב כי הבנקים רשאים לאפשר פעולות כספיות ההכרחיות לחיי היום-יום של מושאי הסנקציות, וכן לרווחת בעלי החיים בחוות מתנחלים שעליהן הוטלו סנקציות. 

3.

‍

‍

התלהמות בכנסת, בקשות שקטות מארה"ב

בתחילת אוגוסט כינס ח"כ שמחה רוטמן את ועדת החוקה בכנסת כדי לדון בסנקציות ובפעילות המדינה נגדן. רוטמן אמר כי "אני חושב שהיה ראוי שהסנקציות הללו יוסרו. והמעורבות הזאת בענייניה של מדינת ישראל תוסדר בדרכים הדיפלומטיות ובדרכים שבהן מדינות פועלות אל מול מדינות ידידותיות". 

אחד הדוברים בדיון היה עוזאל ותיק, ראש מועצת קדומים, שקרא לממשלה ולחברי הכנסת "לראות איך אנחנו מסייעים בפועל לכל אלו שהוטלו עליהם סנקציות לא רק בהחזרת המצב אחורה, אלא במענקים, בצמיחה, בעידוד, באיך שאפשר לסייע להם". 

רבים מחברי הוועדה מצאו את האשמים בהטלת הסנקציות לאו דווקא מעבר לים אלא מעבר לפינה. כך, בדיון הואשמו ארגוני זכויות אדם שונים בישראל בכך שהם המקור של האמריקאים למידע שעל בסיסו מוטלות סנקציות. או כלשון ח"כ אריאל קלנר (ליכוד): "כל מיני פייק ארגוני זכויות אדם, שמייצרים את אותן עלילות דם אנטישמיות".

בדיון בכנסת דיבר גם עוה"ד דניאל רייזנר, שהיה ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית ומתמחה בנושא. מדבריו עלה כי ישראל הרשמית מתייעצת עימו כיצד לפעול אל מול הסנקציות, וכן כי הוא פועל גם מול בנקים בישראל שמתקשים להתמודד עם הסוגיה. "אני כל היום, כולל באמצע הדיון הזה, מתכתב עם הבנקים על פתרונות למקרים פרטניים. איך מעבירים, מתי מותר, האם עורכי הדין אמריקאיים יתנו לנו וכו", אמר. 

בניגוד לטון המתלהם ששרר בדיון רייזנר הסביר כי "זה משהו שבו אפשר לעזור, אבל לא באמצעות חוקים מפוצצים ואגרסיביים, שרק עלולים להחמיר את האנרגיה, אלא בפתרונות מעשיים, גיבויים, עזרות, שיפויים, ערבויות. כל מיני דברים כאלה שאפשר לדבר עליהם…הרחק מעין הציבור ולא מול המצלמות".

בניגוד לטון הלוחמני באותו דיון בכנסת לשומרים נודע כי מספר גופים ישראלים פנו בחודשים האחרונים ל-OFAC, הגוף במשרד האוצר האמריקאי האחראי על אכיפת הסנקציות, בבקשה לבטל את הכנסתם לרשימה. בינתיים אף לא אחד מהם הוצא ממנה והסיכוי שזה יקרה נתפס כקלוש. רייזנר התייחס לסוגיה בכנסת והסביר כי "שברגע שאתה נכנס (לסנקציות) כמעט בלתי אפשרי לצאת…המסלול של לפנות דרך הערעור הפורמלי…עולה המון כסף, המון …(ו)סיכויי ההצלחה שלו מאוד נמוכים".

4.

‍

‍

המתנחלים מנסים גם בתי משפט בארה"ב

מסלול אחר להתמודדות עם הסנקציות נטלה על עצמה עמותת הימין רגבים. העמותה, שעליה לא הוטלו סנקציות (אך לפי חשיפת שומרים הדבר נשקל בממשל) פתחה בהליכים משפטיים בארה״ב שמטרתם ערעור על הצו הנשיאותי שמכוחו הוטלו הסנקציות. רגבים פנתה לבית דין פדרלי בטקסס בטענה כי הצו פוגע בחופש הביטוי ולפיכך מנוגד לחוקה האמריקאית ודינו להתבטל. 

בשיחה עם שומרים אמרה נעמי קאהן, המנהלת הבינלאומית של רגבים, כי התנועה מתנגדת ל"החלטת הממשלה האמריקאית להכתיב בעצם למדינת ישראל מה אזרחיה יכולים ומה הם לא יכולים להאמין ומה מדיניות יכולה ומה לא יכולה להיות". היא אישרה כי ההליך נגד הממשל הוא "מאמץ גדול עבור עורכי הדין שלנו". "גם אם אנחנו לא תחת סנקציות ספציפיות, אנחנו לא מתכוונים להתחבא בארון ולהאמין שהם לא יבואו בעקבותינו", אמר קאהן.

העתירה של רגבים תידון בפני שופט שמונה על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ואין זו התביעה הראשונה המאתגרת את ממשל ביידן שבה הוא דן. מגישי התביעה צריכים להיות בעלי זכות עמידה בארה"ב בכלל ובטקסס בפרט, ולפיכך את התביעה הגיש אזרח אמריקאי בשם מייקל אייסלי, נוצרי אוהב ישראל העומד בראש עמותה קטנה בשם "טקסנים למען ישראל" (Texans for Israel). משיחה עם אייסלי עולה כי המעורבות שלו בתוכן התביעה מצומצמת מאוד. כך למשל, הוא אפילו לא הכיר את השם "רגבים". 

בכלל, ההליך בטקסס צבוע בצבעים מפלגתיים-אמריקאים ברורים. כך, בדיון שהוזכר בכנסת הציג את העתירה לא אחר מאשר מארק צל, יו"ר סניף המפלגה הרפובליקאית בארץ וכמה מעורכי הדין שמנהלים את התיק ייצגו בעבר את טראמפ. כך למשל ג'ונתן מיטשל, עורך דין שמרני ומוכר, המעורב בתיקים נגד הפלות, ומי שייצג את טראמפ בפברואר בעתירה לבית המשפט העליון. מהיכן מגיעים הכספים להליכים המשפטיים היקרים הללו? על פי נעמי קאהן מרגבים "לא מעט מהעבודה שהצוות המשפטי עושה היא פרו-בונו."

אחד הגילויים המעניינים בעתירה נוגעת לקשר שבין רגבים לתנועת צו 9, שהוכנסה לרשימת הסנקציות. על פי העתירה "רגבים תמכה בצו 9 בדרכים שונות", למשל כאשר הציגה בפני גורמים ממשלתיים את טיעוני צו 9 לפיהם הסיוע ההומניטרי לעזה משרת בעצם את חמאס. כמו כן, נכתב בעתירה כי "חלק ניכר" מ-300,000 שקלים שנתרמו לצו 9, נועדו להיות מועברים לרגבים עבור פעולות שונות שבוצעו לטובת צו 9. 

5.

‍

‍

הממשלה תמשיך להעביר כספים

ישראל הרשמית יצאה חוצץ נגד הטלת הסנקציות, שחלקן פוגעות בגופים הנתמכים ישירות ובעקיפין על ידי הממשלה. כך למשל, תנועת השומר יו״ש, שהוכנסה לסנקציות לפני כחודש, זוכה לתקציבים ממשלתיים. השנה היא קיבלה 220 אלף שקל ממשרד החקלאות וממשרד הנגב והגליל. אשתקד היא קיבלה למעלה מ-900 אלף שקל בכספים ממשלתיים. 

משרד החקלאות בחר שלא לענות על השאלה אם הסנקציות צפויות להשפיע על המשך מימון הארגון ומסר שהתמיכה של המשרד ניתנת בהתאם לנוהל התמיכה ולאחר בדיקה כי הפעילות מתבצעת בקרקע שאושרה על ידי המנהל האזרחי. "אם ארגון "השומר יו"ש" ימשיך ויעמוד במבחני התמיכה וכן יביא אישורים מהמינהל האזרחי הוא יכול להגיש בקשות לתמיכה", מסר המשרד. השומר יו"ש לא השיב לפניית שומרים, אך מנהל קשרי החוץ של הארגון אמר בראיון לכאן 11 כי "אתה יודע שאפילו משרד המשפטים העביר לנו תמיכה בשנים האחרונות? כל משרדי הממשלה תומכים בפעילות של השומר, ויש סיבה לזה (...) האמריקאים טעו טעות, שאנחנו עוד מקווים לשנות אותה, ופועלים לשנות אותה," אמר. 

6.

‍

‍

גיוס כספים הופך לקשה הרבה יותר

ניסיונות גיוס הכספים למי שהוכנסו תחת סנקציות הופכים קשים ומאתגרים יותר. כך למשל כדי לעקוף את המגבלות על העברות בנקאיות ועל שימוש בכרטיס אשראי, ביקש בנצי גופשטיין מתומכיו לסייע ללהב"ה באמצעות תרומות כספיות במזומן באירועים שאותם מקיים הארגון ברחבי הארץ. צו 9 מנסה לעקוף את הסנקציות באמצעות יצירת "שכבות" שמרחיקות בין הארגון לבין התורמים שמסייעים לו, ושיתוף הנחיות הנוגעות לאופנים שבהם ניתן לתמוך בארגון ובמוביליו למרות הסנקציות.

7.

‍

‍

מחכים לבחירות בארה"ב

מאמצי המתנחלים ותומכיהם לשנות את רוע הגזירה טרם הניבו תוצאות, אבל גם הממשל האמריקאי נמנע בינתיים מלהטיל סנקציות על גופים בעלי משקל כמו אמנה. מההתנהלות הזאת נדמה כי גם הממשל וגם המתנחלים בעיקר מחכים לתוצאות הבחירות בנובמבר כדי להחליט לגבי ההמשך. 

גורמים רשמיים שנשאלים על כך דוחים את הדברים וטוענים כי הטלת הסנקציות תימשך. ארון פורסברג (Aaron Forsberg), מנהל המחלקה למדיניות ויישום סנקציות כלכליות במחלקת המדינה האמריקאית, אמר בשבוע שעבר לשומרים כי "ממשלת ארצות הברית מחוייבת בצורה מלאה להמשיך להטיל סנקציות כלכליות כדי לקדם לקיחת אחריות על ידי אלו שמבצעים או תומכים באלימות קיצונית בגדה המערבית". 

דיפלומט אירופאי אמר לשומרים כי הם "עובדים על סיבוב שלישי של סנקציות אירופאיות על מתנחלים ישראלים" ללא קשר לתוצאות הבחירות האמריקאיות. לדבריו, במקרה שדונלד טראמפ ינצח בבחירות האיחוד האירופי יידרש "לקחת תפקיד מנהיגותי" ולהפוך ל"כוח מניע" בעניין הסנקציות נגד מתנחלים ישראלים אלימים.