גאסן עזה בן ה-22 נכנס מהשטחים לישראל ללא אישור לפני כשלושה שבועות. ברחוב קטן ליד כיכר המדינה בתל אביב הוא הבחין במכונית טויוטה שמצאה חן בעיניו. הוא ניפץ את שמשתה, הניע אותה ונהג בה במהירות רבה עד שנלכד במחסום רנתיס שעל הקו הירוק ונעצר.

פחות משבועיים לאחר מעצרו נדרש עזה להפקיד ערבות של 1,000 שקלים ואז שוחרר לביתו. זה לא קרה בגלל שגורם חקירה חשב שצריך לשחרר אותו. להיפך. המשטרה רצתה להאריך את מעצרו עד להגשת כתב אישום. הסיבה שבגינה הוא שוחרר שונה ומרגיזה: נכון לעכשיו במדינת ישראל אין תאי מעצר שבהם ניתן להחזיק חשודים - לא בבתי הכלא של שירות בתי הסוהר ולא בתאי המעצר שבתחנות המשטרה ברחבי הארץ.

"קיימת בישראל מצוקת מקומות כליאה ונמצאים פתרונות נקודתיים על מנת לעמוד בדרישה (...) אולם די לעיון בסעיף 6 (הכוונה לתנאים בהם הוחזק עזה. ר"ז) כדי להבין את עומק המשבר (...)", כתב השופט עודד מאור בתום דיון בערר שהגישה המשטרה על ההחלטה לשחררו, ערר שאותו הוא דחה. מה היו התנאים אליהם התייחס השופט? התברר שבמשך עשרה ימים הוחזק עזה בתא קטנטן בתחנת לב תל אביב. הוא ישן על מזרון, לא התקלח – אלא אם כוס מים לשטיפת הגוף נחשבת למקלחת – וקיבל ארוחה חמה אחת לשלושה ימים.

עזה אינו החשוד היחיד ששוחרר. מבדיקת שומרים עולה כי רק בשבועיים האחרונים שיחררו בתי משפט במקומות שונים בארץ לפחות 20 חשודים בפלילים, פשוט משום שלא נמצא מקום להמשיך להחזיק אותם.

החוק בישראל מגדיר בפירוט את התנאים בהם יש להחזיק עצירים ואסירים. החלטת בית המשפט העליון מ-1994, קבעה כי "זכויות היסוד של האדם שורדות גם בתוך חומות בתי הסוהר ונתונות לאסיר ולעציר אף בתוך תא כליאתו". לפני כחמש שנים קבע בג"צ כי שב"ס מחוייב להבטיח שלכל עציר יהיה מרחב מחייה של 4.5 מ"ר במקום בו הוא כלוא, אך עד כה לא הצליחה המדינה לעמוד ביעד ונראה שגם לא תצליח לעמוד בו בשנים הקרובות, בוודאי שלא בעבור כלל האסירים. אלא שבדיקה שערך שומרים מעלה כי המצב בשטח גרוע עד כדי כך, שאיש כבר לא מדבר על מרחב מחיה מספק לאסיר אלא על מרחב מחיה בכלל: אין היכן לשכן עצורים חדשים. בעבור רבים מאלו שנמצא עבורם מקום בתא, לא תמיד יש מיטה לישון עליה או מקלחת להתקלח בה.

"אכן הגענו למצב של פיצוץ אוכלוסין שכמוהו לא היה", אומר בכיר בשב"ס. בכיר אחר במערכת אכיפת החוק מוסיף ש"מעולם לא נראו מראות שנראים כיום: עצורים שוכבים על מזרונים בתחנות משטרה ואין מה לעשות איתם. בתחנות מתחננים לשב"ס שיתנו להם מקומות, ושב"ס חסרי אונים כי אין להם".

המשטרה: שב"ס לא מצליח להתמודד

בשבוע שעבר, במסגרת הדיון שהוביל לשחרורו של עזה, סיפקה המשטרה הצצה נדירה להתמודדות היומיומית שלה עם הבעיה. במכתב שהגיע לידי שומרים, כתבה רפ"ק הילה ששי, מהייעוץ המשפטי של משטרת מחוז תל אביב, כי "משטרת ישראל מתמודדת זה תקופה עם מיעוט מקומות הכליאה בשב"ס. בהעדר מקומות כליאה בשב"ס נאלצת משטרת ישראל למצוא פתרונות כליאה לעצורים. האחריות על הלנת עצורים מוטלת על שב"ס ובמשטרת מחוז תל אביב קיימים רק מספר מקומות הלנה בודדים (…).

"נציג אגף המבצעים המחוזי מנהלים שיחות מדי יום עם משל"ט (מרכז שליטה) כליאה ארצי במטרה להעביר עצורים לשב"ס, אך ללא הצלחה (…) במועד כתיבת שורות אלה המחוז בתפוסה מלאה של בתי המעצר המאושרים (בתחנות המשטרה. ר"ז)".

גנב רכב מהשטחים שנעצר בתל אביב שוחרר לאחרונה לביתו לאחר שהוחזק בתא קטנטן בתחנת לב תל אביב במשך עשרה ימים משום שלא נמצא בעבורו מקום כליאה אחר. הוא ישן על מזרון על הרצפה, לא התקלח, וקיבל ארוחה חמה אחת לשלושה ימים

לאחר שבית המשפט השלום שיחרר את עזה שלחה רפ"ק ששי מכתב נוסף ובו החריפה את הטון: "המוקד הוא משבר הכליאה החמור, במסגרתו שב"ס לא מצליחה להתמודד עם מצוקת הכליאה. האחריות מצויה לפתחו של שב"ס, אך בשל המשבר והמצוקה של שב"ס הבעיה מתגלגלת לפתחה של משטרת ישראל".

במכתב אחר שהגיע לשומרים, ושעוסק בגנב רכב אחר, מתאר קצין אגף החקירות והמודיעין של תחנת לב תל אביב, רפ"ק אבנר דאבוש מציאות דומה: "בשעה זו אין כלל מקומות כליאה בכלל מתקני שב"ס בכל הארץ ומתקני הכליאה המשטרתיים".

עוד עדות על המצב מגיעה ממכתב ששלחה הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען, לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ובו דרישה  כי יפעל בדחיפות להפסקה מוחלטת של הלנת עצורים בתחנות המשטרה שפוגעת בזכויות הליבה של העצורים. במכתב ששלחה לשר מציינת עו"ד מיסד כנען כי כלואים רבים מוחזקים בתנאים מחפירים הכוללים שהייה ממושכת בתאים ללא שירותים ומקלחת, לינה בישיבה או על רצפה חשופה, מזון בלתי הולם והיעדר גישה מספקת למי שתייה, תנאי היגיינה ירודים, היעדר נגישות לטיפול רפואי ועוד.

בנוסף מציינת עו"ד מיסד כנען כי בביקור שערכה הסניגוריה הציבורית בבית המעצר ניצן בסוף יולי נמצא כי כלל האגפים בבית המעצר מלאים, ובחלקם הוגדל תקן הכליאה כך שעצורים ישנים על מזרנים על הרצפה. עוד העלה הביקור, כי בניגוד להוראות החוק מוחזקים במתקן עצורים ואסירים יחד, וחלק מהכלואים השפוטים אף מוחזקים בתאים של עצורי ימים, כך שאינם מקבלים את התנאים המגיעים להם על פי החוק.

מי עוד נשלח הביתה?

המחסור במקומות כליאה הוא כלל ארצי. כך למשל, ב-19 ביולי נעצרו בירושלים שלושה חשודים במעורבות בקטטה שבה נעשה שימוש בסכינים ואלות. השלושה נעצרו בשל מסוכנותם, אך בחלוף חמישה ימים שבהם לא נמצא מקום שבו ניתן היה לכלוא אותם, שוחררו שניים מהם. בהחלטתו עמד שופט בית משפט השלום בירושלים, עמיר שקד, על חומרת המעשים, הורה על המשך מעצרם אך סייג זאת בתנאי: "לאור המשך פגיעת זכויותיהם אשר טרם נקלטו בשב"ס, והמשך הלנתם בתחנת המשטרה כאשר אין חולק כי לא סופקו להם זכויותיהם, אני מורה כי ככל שלא יקלטו בשב"ס עד היום בשש בערב, ישוחררו". כך אכן קרה.

דוגמה אחרת מהשבועיים האחרונים היא של עבריין רכוש שנעצר בירושלים ושעליו כתב שופט המעצרים כי "אלמלא התנאים בהם הוחזק, היה מקום להורות על המשך מעצר".

באותו פרק זמן שוחררו בבאר שבע עבריין סמים וגבר שהכה את אשתו, ובתל אביב נשלחו הביתה באותו נימוק שני עברייני רכוש. ואלה כאמור הן רק דוגמאות בודדות מגל שנמשך כבר תקופה. ממידע שהגיע לידי שומרים עולה כי רק בשבועיים האחרונים שוחררו 20 חשודים בשל המחסור במקומות כליאה.

שב"ס מאשר: לפחות 1500 כלואים עודפים

בשב"ס מאשרים כי פיצוץ האוכלוסין במתקניו חסר תקדים. נכון לעכשיו, כלואים בבתי הכלא בישראל כ-16,000 אסירים אזרחיים וביטחוניים על אף שלשב"ס אין יכולת להחזיק במתקניו יותר מ-14,500 אסירים. במלים אחרות: המערכת נאלצת למצוא פתרונות מאולתרים עבור כ-1,500 אסירים - כמעט כפול ממספר האסירים שהיו "מעל התקן" ב-2022, שעמד על כ-900.

בשב"ס יש מי שמסביר את המצב בגלי מעצרים ביטחוניים ובגלי מעצרים במסגרת המאבק בפשיעה במגזר הערבי, ואולם ספק אם זהו ההסבר המלא לבעיה. בדיקה מול הסניגוריה הציבורית מעלה כי לא נרשמה עלייה במספר המעצרים בתקופה האחרונה: בחצי השנה החולפת טיפלה הסניגוריה הציבורית בכ-11,000 עצורים פליליים חדשים, כמעט ללא שינוי ממספרם בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

לפני כשנתיים, אישר משרד האוצר תקציב ראשוני של 10 מיליון שקל עבור בניית בית כלא חדש באזור מגידו, וכן תקציבים להרחבת בתי הכלא צלמון ומעשיהו. בשב"ס מוסיפים כי במקביל נבנות או מתוכננות עוד הרחבות בכמה בתי סוהר בארץ (ר' תגובה מלאה בהמשך). בנוסף היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דרשה לקדם בניית בתי כלא חדשים. כך או אחרת מדובר בתהליכים ארוכי טווח וגם אם בסופו של דבר יאושרו התקציבים הנדרשים והתוכניות, יעברו עוד שנים עד שבנייה חדשה תשפיע על המציאות בשטח.

לפני כחמש שנים קבע בג"צ כי שב"ס חייב להבטיח שלכל עציר יהיה מרחב מחייה של 4.5 מ"ר. עד כה המדינה לא הצליחה לעמוד ביעד ונראה שגם לא תצליח לעמוד בו בעתיד הנראה לעין. בכירה בשב"ס: לא רק שאנחנו לא מתקדמים אל היעד אנחנו למעשה הולכים אחורה בשל הצפיפות

בניה היא רק פתרון אחד לבעיה. הבון טון הרווח בפרקליטות ובבתי המשפט בשנים האחרונות היה צמצום היקפי הכליאה. כך כבר ב-2015 כתב שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין כי על המדינה למצוא פתרונות שאינם הגברת הכליאה. שנים אחר כך אמר שופט העליון חנן מלצר לנציגי המדינה "תקשיבו לרעיונות שמציעים לכם, כמו צמצום מעצרים או עיכוב כניסה לכלא". ד"ר חגית לרנאו שהיתה המשנה לסניגור הציבורי, הגדירה את מדיניות הרחבת בתי הכלא בשם "חזון הבטון" והזהירה שככל שיבנו יותר מקומות כליאה כך הם יתמלאו מהר יותר. זאת, במקום להשקיע בחלופות שחרור ובעיקר בשיקומם של עבריינים שיכולים לחזור לקהילה.

וכך, בעת שתשומת הלב הציבורית מופנית כולה להפיכה המשטרית ולקריסת המשטרה, הולך וקורס בשקט שירות בתי הסוהר, כמעט באין רואים.

בכירה בשב"ס: מיטות מתקפלות בבתי כלא

"אנחנו היום נמצאים בשיא משבר שכמוהו לא היה. פשוט אין לנו מקומות לעצורים", אומרת בשיחה עם שומרים בכירה בשב"ס שעוסקת בנושא. להערכתה הבעיה אינה נובעת מגידול במספר המעצרים אלא משורה של סיבות אחרות וביניהן החמרה של הענישה ותקופות מאסר ארוכות יותר שנגזרות על מורשעים. "לא מזמן אירחנו לסיור את אחד משופטי בית המשפט העליון והצגנו את התארכות עונשי המאסר בפניו. הוא ממש הגיב בסיפוק וציין שאכן רואים בשטח את שינוי המגמה של החרפת הענישה", אומרת הבכירה.

סיבה אחרת לעומס לדבריה היא העובדה שעצורים רבים נשלחים למעצר עד תום ההליכים המשפטיים שמתארכים הרבה מעבר למה שהיה בעבר בשל הסחבת בבתי המשפט.

בכיר במערכת אכיפת החוק: "מעולם לא נראו אצלנו מראות שנראים כיום;עצורים שוכבים על מזרונים בתחנות משטרה ואין מה לעשות איתם. בתחנות מתחננים לשב"ס שיתנו להם מקומות, ושב"ס חסרי אונים כי אין להם"

כאמור, בחמש השנים האחרונות מנסה שב"ס להתאים את עצמו לפסיקת בג"צ המחייבת מרחב של 4.5 מטר לאסיר. "אני חייבת לומר בצער שכל מתקני הכליאה מלאים עד אפס מקום, לא רק שאנחנו לא מתקדמים לעבר קיום פסיקת בג"צ אלא שאנחנו למעשה הולכים אחורה", אומרת הבכירה. להערכתה כיום שב"ס מספק 3 מ"ר לאסיר ולעיתים אין לאסירים אפילו מיטה קבועה. כחלק מהניסיון להתמודד עם הבעיה, היא מספרת, מציב השב"ס מדי לילה מיטות נפתחות בבתי כלא שונים בארץ. הבכירה מוסיפה כי השב"ס מקדם גם חלופות מעצר וכך בימים אלה מעל 1000 שפוטים מרצים את עונשם עם אזיק אלקטרוני מחוץ לכלא, וכ-3000 מבצעים עבודות שירות במקום להיות כלואים.

למחסור במקומות כליאה יש עוד השלכה לא צפויה: תביעות פיצויים של חשודים שנכלאו ללא תנאים מינימלים. לידי שומרים הגיעו שלוש תביעות כאלה. אחת מהן היא של צעיר כבן 25 שנעצר בשנה שעברה ונכלא בתחנת המשטרה מוריה בירושלים. "בתא בו הוחזק לא היתה מיטה, או כלי מיטה, כך שהתובע נאלץ לישון על רצפת בטון כאשר הוא קופא מקור. בתא לא היו שירותים, כיור או מקלחת, כך שהתובע נאלץ להתאפק שעות ארוכות ובלית ברירה התפנה בפינת התא המצחין…". בתביעה גם נטען כי התובע לא קיבל ארוחות חמות וטיפול תרופתי שלו נזקק ועל כך הוא תובע פיצויים בסך 75 אלף שקל. תביעות נוספות של עצורים שהוחזקו בתת-תנאים יוגשו בשבועות הקרובים.